– יום אחד, איפשהו בזמן שהיא חזרה מסן פרנסיסקו ואני מברלין, באתי אליה לאכול המבורגר טבעוני (בכל זאת, צמחונית). מלבד ההשוואות המתבקשות בין הערים (מי מהן זכאית לתואר הבירה ההומואית החשובה ביותר של העולם המערבי, למשל), קיבלתי בהשאלה ספרי בישול ודיברנו על לצלם יחד איזשהו פוסט משותף. אני ידועה לכל בתור בחורה תקתקנית ויעילה, אז […]
' יום אחד, כשאהיה טהורה ומוארת, אולי אפגוש ברחוב את אותו האיש שגנב לי השבוע את האופניים. תהיה לי שלוות נפש של קדושים ואני אחייך אליו בחיבה. לא תהיה בליבי כל טינה, האופניים הם רק רכוש, אומר לעצמי ולו. אמחה את ידי בשולי הגלימה הלבנה (שוודאי תהיה לגופי) ואלחץ את ידו לשלום. גלימה אחת, קערית […]
/ הדקות הללו באולם קבלת הקהל. בלוני הליום דוחפים את התקרה הענקית מעלה. אני מספיקה לדמיין היטב איך היא תראה כשתצא. אנשים מתקדמים עם עגלה ומזוודות. אני יודעת שאת התרמיל שלה היא תיקח על הגב. יהיה לה שיער ארוך, משקפיים, היא לא תסתער בחיבוקים או תבכה מהתרגשות, אבל הידיים שלה ירעדו קצת. כל האנשים חשודים […]
. בהתחלה קיבלתי את המצב בשלווה. היש ישנו והגז איננו, אמרתי לעצמי בפוזה של גיבורת-על, החוכמה היא לשמוח במה שיש. להפוך את הלימונים ללימונדה, או, משהו כזה. הכי חשוב לא לשכוח לנשום. זו אולי הבעיה הגדולה ביותר עם נאומי מוטיבציה ניו אייג'ית מהסוג הנ"ל. כשמישהי אחרת אומרת אותם, בקול פעמונים ובתנוחת יוגה, זה נשמע לי […]
. מאז ומעולם היה לי איזה עניין עם עוגיות. לרצות שהאושר יבוא במנות קטנות, לא מדויקות, בלי קרם וקישוטים. לרצות לתפוס אותו בין שתי אצבעות ולטבול בקפה. מאז ומעולם היה לי איזה עניין עם הלילה. חיות ליליות, קדמוניות, שמגיחות מתחת למיטה בחושך. חוסר נחת, דאגה, פחד. תנין שפוקחת צהובות, עין אחר עין.
. אחד מהדברים שאת צריכה לקחת בחשבון מתישהו בשלב שבו את מפתחת אישיות הוא שאם את גם אישה, גם צמחונית, גם שמאלנית וגם פמיניסטית- יכול להיות שתקדישי חלק ניכר מחייך הבוגרים להתמודדות עם אנשים שחושבים שאת לא כיף. בהקשר של אוכל, מפתיע אותי לפעמים כמה אנשים עשויים להיות מבועתים מזה שאני צמחונית, במיוחד כי חלק […]
/ הבוקר נזכרתי איך ישבתי פעם לבדי בארץ רחוקה בבית קפה אחד ביום שקט מאוד. מולי היה מונח ספר, בשפה שאיני שפת אימי, והעמדתי פנים שאני קוראת בו. הרגשתי זרה לתפארת. ורגועה. הם הגישו את הקפה חזק וחם, עם עוגייה קטנטנה וקצת יבשה שמתאימה בדיוק לשקע הכפית שליד הכוס. הרעיון הזה, ברגע המסוים ההוא, שימח […]
. בורשטיין כתב יפה לא מזמן על עבודה והשפעה באומנות, על כך "שאולי זה בסדר לעבוד שנים, או חיים שלמים, בשביל שמישהו, במקום כלשהו, ייקח פסוק שיר אחד ויעשה איתו משהו". זה נכון בעייני, ותקף באופן חריף יותר במאיץ החלקיקים הזה של הרשת, שבו גם רעיון קטן, זניח ושולי שמישהי זורקת איפשהו לחלל האוויר יכול […]
. עבודה שחורה הוא בלוג מצוין שמופעל על ידי כמה וכמה נשות חיל, ועוסק בקידום מדיניות רווחה בארצנו המפריטה את עצמה לדעת. אני מחבבת רווחה, אני מחבבת את עבודה שחורה, ואני מחבבת את איתי אשר, ירושלמי ואחד מעורכי האתר, שפנה אליי במייל והציע שיתוף פעולה אינטר-בלוגרי סביב ספר הבישול "כך נבשל". כמה ששמחתי לקבל לידי […]
/ גשם. סוף סוף גשם אמיתי. כזה שמשנה את האור ואת הריח ואת הטעם, ואת חרדת הבדידות ונעימותה. כזה ששוטף. אנשים שולפים מתחתית הארון את בגדי החורף היפים והצמריריים שלהם, שחיכו כל כך הרבה חודשים בשקט מקופל. ילדים שולפים תירוץ חדש לא ללכת לגן. תל אביב שולפת את הפרצוף הכי מסכן ויפה שלה, מכוערת כל […]