cg

כמו הרבה מהדברים הכי טובים שיש כאן, הבייגל הגיע לניו יורק יחד עם גלי ההגירה. וכמו כל המהגרים, גם המאפה החינני הזה המציא את עצמו בעיר הזאת מחדש. ככל הנראה מדובר בגלגול של הפראצל הקשה והדק יותר שנמכר במזרח אירופה, שבדרך גם היה ביילי למשך כמה זמן במאה ה-19 (ביילי הוא בייגל קטן שאין לו חור באמצע, כמו פיתה קטנה שבמרכזה בצל מטוגן), והיום נמכר בכל מקום בעיר ועם שלל ממרחים ומילויים.

אין לי מושג איך זה שהבייגל בניו יורק טעים כל כך, אבל הוא באמת שונה מכל מאפה אחר. האגדה מספרת שהמים בניו יורק נותנים למאפה טעם מיוחד, אבל אולי זה רק צ'יזבטים של יהודים. בכל מקרה, בייגל פה, במיוחד בקרב הקהילה היהודית (אבל לא רק) זה קטע. כמו החומוס עבור הישראלים, מרק הפו בקרב הויאטנאמים, והסושי ביפן- אנשים פה יהיו מאוד נאמנים לבייגל האהוב עליהם, וישבעו לכם שהבייגל שהם אוהבים הוא הכי טוב בעיר.

אבנר נטמע די מהר בטירוף הבייגל המקומי, ומקפיד לאכול בייגל במקום האהוב עליו לפחות פעמיים בשבוע. לי לקח זמן להיכנס לקטע, אבל אחרי זמן מה הבנתי את הגאונות המיוחדת של הבייגל: מאפה שהוא מספיק רך בפנים, קשה בחוץ, ומנוקד בקישוטים טעימים כמו פרג או שומשום. אפשר להכניס לתוכו כמה סוגי ממרחים או סלטים (למרות שבחיים לא אתרגל לשכבה העבה להחריד שנהוג לשים פה מגבינת השמנת), ויש בו משהו יותר כיף מסתם לחמנייה או לחם. כשהוא טרי הוא הכי הכי טעים (ולכן, למרות שבכל מקום יציעו לכם לקלות את הבייגל שלכם לטוסט, אם אתם קונים בייגל ממש טוב אל תעזו לעשות זאת. הטריות תתפספס), ומהר מאוד תתאהבו ב"everything bagel" שפשוט מגיע עם כל דבר אפשרי מפוזר עליו מלמעלה. בקיצור, החלטנו לעשות רשימה של המקומות הכי טובים לבייגל בניו יורק.

יש כמה דרגות של בייגל בניו יורק. המשאיות שמוכרות בייגל ברחוב ומגישות בייגל שקנו במאפייה בבוקר (כך שמהר מאוד הוא כבר לא טרי ולא טעים), המעדניות ובתי הקפה, שמגישים בייגל יותר איכותי ומגוון ממרחים וכריכים (אבל גם בהם הבייגל לא תמיד טרי או מיוחד) והדובדבן שבקצפת- מאפיות שמתמחות בבייגל ומוכרות רק בייגל. מקומות שקיימים סביב המאפה הזה עם החור באמצע. זה המקום שבו אתם ממש רוצים לקנות את הבייגל שלכם. מאפים אוכלים במאפייה. נקודה.

בשם היושרה העיתונאית (ורק בגללה) בלסנו לא מעט בייגלים לפני שגיבשנו את הרשימה הזו, אבל לא באמת אכלנו כל בייגל בעיר, אז זו רשימה חלקית של המקומות שאנחנו הכי אוהבים. מן הסתם רוב המקומות שמופיעים כאן הם באיזור האפר ווסט סייד, שכונת היהודים שדי קרובה אלינו ומאכלסת כמה ממקדשי הבייגל החשובים של ניו יורק. אבל הלכנו גם לעוד מקומות. לאבנר יש המון שיטות ניקוד לבייגל מוצלח, כולל למשל כמה מגוון ממרחים המקום מציע, מחירים, גודל הבייגל ועוד ועוד, אבל בשלב מסויים העדפתי שיטה ליברלית יותר של פשוט לכתוב לכם על כמה מקומות טובים (ואם יש לכם עוד המלצות תרגישו חופשי להוסיף בתגובות).

מקום שישי:
זה עם השאור: Orwasher’s

מאפייה חמודה באפר-ווסט סייד שהבייגלים שלה עשויים מבצק שאור (בניגוד לרוב המקומות שמשתמשים כמובן בשמרים). כתוצאה מכך, לבייגלים שלהם יש טעם מובחן מאוד, מיוחד, וקצת יותר דומה ללחם. אני ממש אוהבת את הסגנון הזה, והבייגלים קצת דקים וקשים ודומים לפרעצאל, לא לבייגל קלאסי. החסרון הוא שהם לא מציעים הרבה ממרחים, ולא אופים בייגלים לאורך כל היום, מה שאומר שאם תגיעו בערב הם כבר לא יהיו טריים. הבייגל כאן גם יחסית קטן ויחסית יקר. מצד שני, טעים נורא. ויש ריבת פירות יער ממש מושלמת למרוח מלמעלה.

בגלל שהם לא מפנקים בממרחים מעניינים כאן בתמונה יש בייגלים מהמאפייה הזו שלקחנו הביתה ומלאנו בפינוקים. גבינת ריקוטה טרייה, גרידת לימון, ודבש מפרחי כוסמת שיש לו טעם עמוק וענברי, כמעט כמו מייפל רק בדבש.

440 Amsterdam Avenue

יש שלושה סניפים: https://www.orwashers.com/our-locations/

מקום חמישי:

זה באמת השם שלהם: Bergen Bagels

כששמעתי לראשונה על המאפיה הזו חשבתי שעובדים עליי וזו בדיחת שואה סרת טעם סטייל "בגט-בגטו", אבל למרבה הפלא באמת יש מאפיה שקוראים לה ברגן-בייגל ואף אחד לא חשב שזה מזכיר את השם ברגן-בלזן, מה שגורם לי לחשוב שאולי אנחנו כישראלים שרוטים במיוחד בתחום של אסוציאציות שואה/הומור שואה. בכל אופן, הבייגיליה הזו נקראת על שם רחוב ברגן בברוקלין, שבו היה הסניף הראשון. בקיצור, למרות השם הקריפי, מדובר בבייגלייה משובחת.

http://www.bergenbagels.com/

יש כמה סניפים, אז שימו לב לכתובות באתר שלהם

A post shared by Alex Tabs (@tastewithtabby) on Dec 29, 2017 at 3:36pm PST

מקום רביעי:

לאינסטגרם: Brooklyn Bagel

למרות שמם, לברוקלין בייגל יש סניף גם במנהטן, בצ'לסי, ובו יצא לנו לנשנש די הרבה. הבייגלים שלהם ממש טובים וטריים, והם מגישים מגוון של מאפים נחמדים אחרים, למקרה שחשקה נפשכם בעוד קצת פחמימות. יש במקום אופציה לרכוש מיני בייגל, שלדעתי זה נחמד כשלא רוצים לאכול בייגל שלם, אבל אבנר התעצבן על הרעיון כי זה לקבל פחות בייגל וכמעט אותו מחיר כמו הבייגל הגדול (מסקנה: יש לו נשמה של איש שמן שכלואה בגוף של איש ממש רזה). שמחתי שיש אופציה לממרח חומוס למרות שכנהוג, לא מדובר בחומוס ממש משובח. החסרון היחיד של הבייגלים האלה הוא שהם טיפה קטנים.
חוץ מזה ברוקלין בייגל מגישים גם שלל בייגלים צבעוניים (בצבעי חד-קרן, דגל ארה"ב, בייגל ירקרק לכבוד סנט פטריק דיי ועוד ועוד). כמות כזו של צבע מאכל היא די בלתי אכילה מבחינתי, אבל לא אכחיש שזה יוצר לוק אינסטגרמי די מדליק.

לראייה:

A post shared by Brooklyn Bagel & Coffee Co. (@bkbagelny) on Jul 4, 2017 at 6:34am PDT

A post shared by Brooklyn Bagel & Coffee Co. (@bkbagelny) on Jun 30, 2017 at 4:20pm PDT

מקום שלישי:

סופסוף בהארלם: Bo’s Real Bagels

בייגליה חדשה יחסית ודי מגניבה שנפתחה בהארלם, שכונה שאין בה ממש בייגל (וגם לא הרבה יהודים). העובדה שהיא נמצאת שתי שניות מרופאת הילדים שלנו (באמריקה אין טיפת חלב אז באנו כל פעם לרופאה בשביל לשקול את הילד ולקבל חיסונים) הפכה את המקום הזה מהר מאוד למקלט שניחם אותנו כזוג הורים רצוצים, רעבים וחסרי שינה. זה לא עזר לי להרזות את המשקל של ההריון, אבל זה עזר לי להנות מהחיים, שזה בסופו של דבר יותר חשוב. הבייגלים נאפים לאורך היום באופן די רציף אז כמעט כל הזמן הם טריים, ויש להם תנור מיוחד שמכניסים אליו גם בולי עץ (האש של העץ נותנת לבצק עוד גוון של טעם). יש במקום הזה המון, אבל המון, ממרחים וחביתות ודברים להוסיף לבייגל כדי להפוך אותו לכריך של ממש. יש גם לא מעט גבינות טופו לטבעונים, נקניקים ודגים לאוכלי הבשר, וכמה אופציות מתוקות. הכריך האהוב עליי נקרא "בלאק ראשין" (יעני, רוסי שחור) ויש בו בייגל מלחם פומפרניקל רוסי שחור, כרוב כבוש, צלפים ואבוקדו. מושלם. האווירה תמיד ממש נחמדה, והזמן הטוב ביותר להגיע הוא כמובן ראשון בבוקר.

http://www.bosbagels.com/about.html

235 West 116th Street

מקום שני:
בין ניו יורק למונטריאול: Black Seed Bagel

אולי זה קצת חוצפה מצידי לבחור למקום כל כך גבוה ברשימה על הבייגלים של ניו יורק בייגל בנוסח הקנדי בכלל, אבל הוא ממש ממש טעים ואני גם צריכה להסביר כאן משהו על הבדלי הסגנון בבייגל בין שתי הערים. המעגל בבייגל הקנדי יותר צר והוא קצת יותר קשה (כלומר מזכיר טיפה יותר את הבייגלה המזרח אירופי) והבייגל הניו יורקרי יותר רך ועבה. המאפייה הזו טוענת שהם הגיעו לשילוב מושלם בין שני סוגי הבייגל, ואני קצת מסכימה איתם. מדובר בבייגל מדהים.

במיוחד ה- everything bagel שלהם, שהוא אחד הטובים שאכלתי:

הם אופים את הבייגלים בטאבון על בולי עץ אמיתיים, ומציעים שלל ממרחים וכריכים מושקעים, בעיקר בסופ"שים שבהם חלק מהלוקיישנים מגישים גם בראנצ'. החיסרון היחיד הוא שיש יחסית ממש מעט אופציות צמחוניות וטבעוניות. הכריך בתמונה הוא עם ריקוטה (מקומית, אורגנית ומעולה), דבש ופלחי תפוח.

מקום ראשון: Absolute Bagels

חד משמעית, הבייגל הכי הכי מוצלח שטעמתי בחיים. המאפייה הקטנה והמיושנת הזו (שולחנות מתכת קטנים ומכוערים, ולא בקטע היפסטרי) מצליחה להתברג לראש הרשימה שלנו, כמו גם לראש הרשימה של המון מהמגזנים המקומיים והאתרים שמדרגים בייגלים. עוד יתרון מופלא: הם נמצאים ממש ממש קרוב אלינו. הבייגלים גדולים, טריים בטירוף (נאפים לאורך כל היום במקום ומוגשים שניה אחרי התנור) ומפנקים באיזון מושלם בין הרכות, הקשיחות והדביקות של הבצק.

כראוי למוסד ניו יורקרי ותיק ומכובד, הם לא זורמים עם חידושים ברוח הזמן (למשל להציע קצת יותר ממרחים מעבר לקרים צ'יז) ואין להם מכונת אספרסו, רק קפה פילטר אמריקאי קלאסי. בקיצור, באבסולט בייגלס תקבלו את הדבר האמיתי, ואין מה להתחיל להיות יצירתיים ולצפות לכריכים מיוחדים. בואו בשביל הבייגל המושלם, וזהו. תמרחו עליו גבינת שמנת או משהו בסגנון. או שתאכלו אותו בלי כלום, נטורל. ליד בייגל כזה גם באמת לא צריך כלום. בבוקר יום ראשון אל תעזו להגיע למקום הזה, יש תור משוגע שמשתרע לאורך הרחוב. אני יודעת שאמריקאים אוהבים לעמוד בתור, אבל זו סטייה מקומית מוזרה. אל תעשו זאת. בואו ביום אחר.

תם ונשלם דוקטורט הבייגל שלנו. עכשיו אלך לעשות פילאטיס ולשתות שייק ירוק.

אם אתם מחפשים עוד המלצות טעימות בניו יורק הן ממש כאן

אם יש לכם בייגלייה אהובה שלא הוזכרה כאן, ספרו לי על זה בתגובות! אני תמיד שמחה ללכת לטעום עוד דברים בשביל הרצינות המחקרית. ובשביל הירכיים שלי.

עלמה