יונ
2016
שעועית ירוקה עם קייל וחמוציות
תשמעו, אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, אבל קרה לי משהו מוזר ואני אוטוטו בת שלושים.
בחיי.
דווקא אני, שבעיקרון לפני משהו כמו עשר דקות הייתי בת עשרים והתעסקתי בלהתאהב בבנים באוטובוס ולתכנן תוכניות לאחרי-הצבא, מצאתי את עצמי השבוע עונה למישהי ששאלה וככה בנון שאלנט נוקבת בגיל עגול, שמגיע אלי עוד שלושה חודשים והוא לגמרי גיל של אישה כבר. זה מגיע עם כל מיני דברים, המספר הזה, חלקם מבאסים ורובם הגדול טובים, ובעיקר עם הרצון לעשות נכון דברים שלא עשיתי נכון עד עכשיו, וגם כל הזמן לדייק ולנקות ולהוריד מהדברים המיותרים: מאכלים מסובכים שלא באמת טעימים, מסיבות עם אנשים שלא באמת מעניינים, האנרגיה שמתבזבזת בהרהורים על מה אחרים חושבים.
מבחינת מנגנוני הבַלֶגֶת, אני מתבלבלת לעיתים במבוכה מול הטקסטים הישנים בבלוג הזה (משתדלת לא לקרוא!) ובעיקר מנסה למצוא כל פעם מחדש את הקול שבו אני רוצה לכתוב והמתכונים שבאמת בא לי לחלוק כאן.
לא דברים מסובכים שמכינים "בשביל הבלוג" אלא האוכל של באמת. האוכל של יום רגיל ולהגיע הביתה מאוחר. המתכונים שהם בעצם כל כך פשוטים ורגילים שאני לא בטוחה שבא לי לחלוק בכלל כי נראה לי שכולם כבר מכירים (ואז אני מגלה בהפתעה שהדברים שלקחתי הכי כמובן-מאליו הם הדברים שאנשים הכי אוהבים לנסות, למשל רטבי סלט שהפכו לפוסט הכי נצפה בבלוג).
הסלט החם הזה הוא אחד מהמאכלים האלה שאני מכינה פעם בשבוע לפחות, בעיקר בחורף כשלא בא לי לאכול סלטים טריים וקרים אבל כן בא לי לשמור על שגרה של אכילת ירקות. הוא מעולה כתוספת בארוחות עם הרבה מנות (הגשתי כזה בליל הסדר), אבל בדרך כלל אני אוהבת אותו כמשהו שמקפיצים במחבת כמה רגעים בסוף יום ארוך ומעמיסים לצלחת עם קצת קוסקוס או אורז (איכשהו תמיד יש לנו אורז מבושל מאתמול במקרר).
אם יש לי קייל טרי שלם צריך לרחוץ ולחתוך אותו, ואם עובדים עם שעועית ירוקה טרייה צריך לשטוף היטב ולחתוך את הקצוות, אבל בדרך כלל אני הולכת על השעועית הירוקה שמגיעה קפואה בשקית של טריידר ג'ו, והקייל שלהם שגם כן קונים בשקית כשהוא כבר קצוץ ושטוף, כי שניהם ממש טעימים יחסית ומקצרים לי זמן.
הערות ודגשים:
קייל. לפני כמה שנים הוא הוכתר כסופר-פוד (קטגוריה די מופלצת ויח"צנית, אגב) וגרף כמויות לא סבירות של תשומת לב ציבורית בגלל הערך הבריאותי שלו. אחר כך באו המשמיצים (מודה שהייתי בעיקר במחנה הזה) וציינו שיש לזה מרקם של סרפד טעם מר, ובואו לא נשכח שגם חסה זה ירוק ובריא. בסופו של דבר הבאזז קצת נרגע ונשארנו עם ירק חביב שעובד מעולה בתבשילים ובהקשרים מסויימים גם בסלטים, ואם לא הופכים אותו למשיח אפשר גם להודות שהוא טעים (נו הנה, הודתי, שחור על גבי מקלדת). אני מאוד אוהבת קייל בבישול, כי המרקם הקשה שלו שומר עליו מלהפוך לסמרטוט, כך שבניגוד לתרד שמתכווץ וכמעט נעלם בבישול הקייל שומר גם על נפח וגם על נוכחות. כמעט בכל המנות שאני אוהבת להכין עם תרד אני מחליפה את התרד בקייל, והתוצאות טובות יותר (נסו קייל בלזניה או בפסטה, מושלם). המתכון הזה עושה עמו חסד, במיוחד אם לא מרחמים עליו ונותנים לו לעבור צלייה הגונה. כשהקייל קצת שרוף ושחום המרקם שלו פריך וכיפי במיוחד, ועל החלק השחום הזה זץ של מיץ לימון בא כמרענן נהדר.
שעועית ירוקה. ברור שהטרייה הכי טעימה, אבל אם נופלים על קפואה מוצלחת היא טעימה כמעט באותה מידה. נסו לבחור את השעועיות הדקיקות יותר, שיתבשלו באופן שווה במחבת. שעועית טריה צריך לשטוף וליבש (לפעמים יש עליה מלא בוץ) וגם לקטום לה את הקצוות שקצת עוקצים בלוע אם לא קוטמים. אפשר לעשות את זה עם סכין או אפילו עם האצבעות בשבירה עדינה של הקצה (אגב, זו אחלה פעילות לילדים המשועממים של החופש הגדול).
נפח. למרות שהקייל לא בוגדני כמו התרד שמרוב שהוא מצטמצם בבישול הוא כמעט נעלם לחלוטין, הנפח של הקייל והשעועית יורד משמעותית בזמן הבישול. זה אומר שתעבדו עם מחבת גדולה (כזו שכמעט בגודל של ווק למוקפצים) והכל יהיה גדוש, אבל בסוף הנפח יצטמצם ויתאים למחבת בכיף. המחבת האהובה עליי בשביל מתכון כזה היא מחבת גדולה עם מכסה. אפשר לסגור בתוכה את הירקות ולתת לאדים שלהם להרטיב ולבשל אותם כך שהם יתבשלו אבל לא ישרפו. אם אין לכם מחבת עם מכסה נסו לערבב ולהוסיף קצת מים אם נראה שהעניין מתחיל להשרף.
קישוטים. ברור שאפשר בלי קליפת תפוז ובלי מיץ לימון ובלי חמוציות ובלי שקדים- אבל זה כל הטעם והיופי אז נסו לא לחתוך את כולם בעריכה. מסכימה לכם לוותר על מה שלא בא לכם בטוב, אבל לפצות במשהו אחר.
יאללה למטבח! (מחבת ענקית לכמה סועדים)
- שקית גדולה של קייל קצוץ או שני זרים של קייל ששוטפים וקוצצים (בערך 280 גרם)
- חבילה גדולה של שעועית ירוקה דקה וארוכה, לא חתוכה (680 גר')
- שני בצלים סגולים בינוניים
- 4 שיני שום
- שליש כוס חמוציות
- רבע כוס שקדים קצוצים גס
- קליפת לימון/ תפוז/ קלמנטינה מגוררת
- מיץ מחצי לימון
- קצת שמן זית
הכנה:
- אם יש לכם קייל שלא מגיע חתוך ושטוף משקית: לשטוף את הקייל ולחתוך את העלים לחתיכות גדולות וגסות. את הגבעולים לזרוק, הם הרבה יותר מידי קשים.
- קולפים וחותכים את הבצלים לרצועות. קולפים וחותכים את השום לפרוסות רחבות ודקות.
- במחבת הכי גדולה מחממים שמן זית בנדיבות, ומטגנים בו את השום והבצל עד שהם שקופים (לא עד שהם שחומים! רק עד שהם בלבן בהיר-חצי-שקוף).
- מערבבים פנימה את השעועית והקייל, כך שהמחבת גדושה לחלוטין וכמעט עולה על גדותיה. זה יראה לא בסדר, אבל זה כן בסדר. סוגרים את המכסה כך שהוא דוחס את הירקות הרבים פנימה. נותנים לירקות להתבשל ולהתרכך: הירוקים צריכים לקבל צבע ירוק עמוק ולהיות רכים מספיק לאכילה, אבל לא מכובסים יתר על המידה. אם הקייל קצת נשרף, זה יהיה ממש טעים.
- סוחטים מעל קצת לימון ופותחים את המכסה כדי לאדות נוזלים מיותרים. מערבבים פנימה חמוציות ושקדים קצוצים.
- מכבים את האש ומגררים מלמעלה, במגררת כזו של פרמזן, קצת קליפת לימון או תפוז או קלמנטינה. מגישים חם או קר, שניהם טעימים מאוד.
ולקינוח:
פפפפפפפפפפ כמה זמן כבר לא הייתי פה. לא רק שלקח לי זמן לחזור, לקח לי זמן להבין מה זה אומר בשבילי לחזור לבלגלג. בכל אופן, על הדרך עדכנתי את עמוד ההמלצות שלי על בלוגים שווים, אז כדאי לכם להציץ ולהתעדכן. וגם רק שתדעו, יש כל הזמן רגעים מהמטבח שלי שעולים לאינסטגרם וכיף שם, אז אתם מוזמנים לעקוב. זה כמו פייסבוק רק נחמד.
אלישבע
21 ביוני 2016 at 14:35 (8 שנים ago)וכיף שחזרת כי היית חסרה.
נטלי
21 ביוני 2016 at 16:55 (8 שנים ago)כמה כיף לקרוא אותך, לגמרי היית חסרה! ♥
dvarimbealma
21 ביוני 2016 at 21:07 (8 שנים ago)3>
מורן
21 ביוני 2016 at 16:58 (8 שנים ago)ברוכה השבה! 30 זה כבר מזמן ה-20 החדש, בטח בחו"ל 🙂
dvarimbealma
21 ביוני 2016 at 21:06 (8 שנים ago)ברור, לא מתלוננת. שלושים זה כיף. אבל לפעמים לעשות משהו מתחילת שנות העשרים שלך ועד סופן זה קצת מבלבל. במיוחד משהו אישי כמו בלוג 🙂
אפרת
21 ביוני 2016 at 21:01 (8 שנים ago)פייר – התגעגעתי!
אז – תנסי למצוא לנו קצת יותר זמן עכשיו שאת כבר קשישה!
❤
dvarimbealma
21 ביוני 2016 at 21:06 (8 שנים ago)עובדת על זה 🙂
וגם- קפה בירושלים כשאני בביקור בסוף הקיץ. תוכלי לקבל אותי כמה ימים לפני שלושים שאז אני כידוע הופכת לדלעת 🙂
ארז
26 ביוני 2016 at 19:27 (8 שנים ago)שלום.
במתכון אין מלח. האם זוהי טעות או בכוונה? לא נראה לי שזה יהיה טעים בלי מלח בכלל.
dvarimbealma
26 ביוני 2016 at 19:49 (8 שנים ago)באופן כללי אני מנסה להפחית במלח, מטעמי בריאות וגם כדי להרגיש את הטעמים הטבעיים של הירקות בצורה יותר ברורה. עם השנים הבנתי שמלח זה עניין של הרגל- מי שרגיל למלח בכל דבר לא ירגיש טעמים בלעדיו, ויש אנשים שממליחים לפני שהם אפילו טועמים משהו, אבל מניסיוני ככל שמורידים מלח (בהדרגה) אפשר לאהוב את האוכל הרבה יותר בלעדיו.
בכל מקרה, לעניין המתכון: אפשר כמובן להוסיף מלח בסוף, אם בא לך.
joe
27 ביוני 2016 at 17:42 (8 שנים ago)להתאהב במישהו באוטובוס.. מזדהה לגמרי :))) עבר לי עם הגיל…
עלמה
30 ביוני 2016 at 0:08 (8 שנים ago)כולנו מתבגרות
בט
20 ביולי 2016 at 20:09 (8 שנים ago)משום מה לא קבלתי מייל על הפוסט החדש הזה. שמחה שבדקתי וזכיתי. שמחה שחזרת אלינו
רות
4 ביוני 2019 at 10:35 (5 שנים ago)נראה ממש מעולה!!