(שכונות: דמבו, ברוקלין הייטס, קובל היל)

אם יש הליכה אחת שאני ממש רוצה שתעשו בעיר זו ההליכה על גשר ברוקלין. נכון, די מלא שם באנשים והרוח יכול להיות מקפיאה בחורף, אבל הנוף של כל העיר פשוט עוצר נשימה. ובכלל, גשרים מעל נהר זה דבר מרגש בשביל אנשי מדבר שכמונו.

ברוקלין הייטס ודמבו הן שתי השכונות הראשונות אחרי הגשר שמחבר את מנהטן וברוקלין. הן נמצאות על שפת הנהר בצורה של האות ר'. חיברתי בין שתיהן כי אפשר ללכת את שתיהן באותו ביקור, ואם תחברו את זה גם להליכה של שעה על הגשר, הגעתם בכיף לחתיכת הליכה ספורטיבית שבסיומה התיאבון שלכם יצדיק זלילה בכל המקומות כולם. אחרי זה חוצים עוד כביש ואתם כבר בקובל היל, שכונה שהיא מבחינתי סוג של אטרקציה קולינארית אחת גדולה.

כשהגענו לכאן בפעם הראשונה הייתי בטוחה שהשכונה נקראית על שם הפיל המעופף, אבל מסתבר שדמבו נקראת בשמה כקיצור ל-

Dumbo= Down Under Manhattan Bridge Overlook

השכונה הזו מטופחת מאוד ויש בה הרבה גלריות ואירועים, שעל רובם אפשר להתעדכן באתר השכונה. האתר מכיל המון מידע, גם על מבצעים ועל בתי קפה קטנים שיש בהם הנחות.

כמו הרבה מהשכונות היותר עשירות של העיר, אלו שאפשר בקלות לצפות בהן בקאדילק של מישהו, גם כאן מפוזרות הרבה תחנות של הסיטי בייק. אבסורד? כנראה שכן, אבל לפחות יעזור לכם למקרה שבא לכם לדווש בטיול בשכונה. הקצב באיזור הזה קצת יותר איטי ונינוח ממנהטן, ויש כמה חנויות וטיילות יפות לשזוף בהן את העיניים, אבל מה שבעצם רציתי לדבר עליו זה אוכל.

אז ככה:

שוק האוכל של ברוקלין (כל הקיץ, כל יום ראשון, החל מ-11 או 12)

אירוע אוכל ענקי שמתרחש בכל סופ"ש ממש על המים, בטיילת המהממת שמשקיפה אל מנהטן. השוק פועל רק בין אפריל ונובמבר, כי אחר כך נעשה קר מידי להסתובב בחוץ בשביל דברים כאלה. השוק בברוקלין ברידג' הוא חלק משווקי האוכל של smorgasburg שפועלים גם בוויליאמסבורג ובעוד כמה וכמה נקודות בעיר כבר די הרבה זמן, ובהצלחה עצומה. משהו בשילוב הזה של המון דוכני אוכל מגניבים, המון אנשים שבא להם לאכול בחוץ, מחירים זולים ומנות קטנות שמנשנשים בעמידה הוא נוסחה טובה להצלחה (תחשבו "טעם העיר"). השוק פתוח בין 11 בבוקר ל6 בערב, ועדיף להגיע יחסית מוקדם, כי מדובר באירוע המוני ודחוס שבשעות השיא שלו נעשה עמוס מידי. המנות עלות בערך 7 דולרים לאחת, אבל מניסיוני אתם לא תאכלו רק אחת (כך שזה יוצא זול אבל לא סופר-זול). את המנות שלכם תוכלו לקחת ביד ולשבת על הטיילת היפה כדי לאכול. אם אתם מגיעים לשם בקבוצה נסו כמובן לקנות את המנות מכל מיני דוכנים שונים כדי לשמור על מגוון. יש כאן אוכל ויאטנמי, תאי, טבעוני, בשרי, אמריקאי, מקסיקאי, קובני, ובאופן כללי כמעט כל דבר שיכולתם להעלות על דעתכם. (וכתבתי על זה לא מזמן בהרחבה במגזין דליקסטן)

Brooklyn Bridge Park, Pier 5

http://www.smorgasburg.com/

One Girl Cookie

מאפייה עם שם גאוני שהפכה ללהיט היפסטרי-יאפי. כמובן שיש עדת מעריצים באינסטגרם וכמובן שיש להם כבר ספר בישול עם מתכונים מהמקום. כל האוהדים המושבעים יגידו לכם לוותר על העוגיות וללכת ישר על הוואפי פאיז (סוג של עוגיה עוגתית ורכה במילוי קרם), שביניהן הטעם האהוד ביותר הוא זה של וואפי פאי דלעת ווניל. אני חייבת לומר שממש לא נפלתי מהמקום. עוגיות אמריקאיות, בניגוד לסגנון האירופי או המזרח תיכוני שאנחנו מכירים, הן רכות נורא (כמעט לא אפויות) ומתוקות להחריד. תשכחו מהעניין הזה של קראסון ממותק קלות, עוגיית בישקוטי איטלקית וקשה או עוגת שמרים ישראלית עם איזון בין מלית רכה ובצק- עולם האפיה האמריקאי הוא קודם כל פרוסטינג אבקת-סוכר-חמאה שנוטף מכל דבר ושלל צבעי מאכל קיטשיים. כך בבית הקפה הזה, למרות שהכל היה טרי, סגנון המאפים פשוט לגמרי לא לטעמי. אז למה בכל זאת המקום הזה כלול ברשימת ההמלצות? קודם כל, כי העיצוב נעים והמקום עצמו נעים לקפה של צהריים אחרי ההליכה על הגשר, ושנית- אלו מכם שרוצים לדגום את עולם האפייה האמריקאי (פרוסטינג סוכרי, קאפקייפקס, וואפי פאי) יכולים לקבל כאן את החוויה המלאה של העניין, וגם, יחסית למה שזה, באיכות סבבה. זה שווה ברמת החוויה אבל ברמת הטעם גם בניו יורק אני חותכת ישר למאפיות בסגנון אירופאי/ ים תיכוני.

33 Main street

הפיצה: Grimaldi’s

אני דווקא לא מחובבי הפיצה המושבעים עוד מלפני שעברתי לתפריט (כמעט-לגמרי) טבעוני, אבל אפילו אני מודה בהכנעה שהפיצות של ניו יורק הן הכי-הכי טובות (מתחרות גם בפיצות של איטליה, וחד משמעית טובות בהרבה מכל מקום אחר בארה"ב). איכשהו בניו יורק אפילו הפיצות הגרועות שעולות דולר לחתיכה הן די סבבה, ולאנשים יש סטנדרטים גבוהים מאוד לגבי פיצות, מה שאומר שכדי שמקום ממש יצליח הוא צריך או להפוך לגימיק (פיצה בגביע ושאר קטגוריות ביזאר) או להכין פיצות פשוט מעולות במשך המון שנים ושהרבה אנשים ידעו את זה. גרימלדיז שייכת לקטגוריה השניה: יש בה רק פיצה, שמוכרים רק במזומן, ועשויה רק מבצק טרי וטוב, מוצרלה טרייה מאוד, ורוטב פשוט וטעים (כן, יש גם טופינגז, אבל לא כגימיק). מנה ענקית שתפיל שני אנשים מהכיסא בלי שום יכולת להמשיך ללכת עולה, בלי טופינגז ולפני מס וטיפ 12 דולר, וזה ממש סבבה.

המקום הזה הפך למותג ולאבן שואבת למבקרים, וכמובן שכמו כל מקום בניו יורק שיש סביבו באזזז בימי ראשון בצהריים תמצאו שם תור ארוך ומבאס של שעה. ההמלצה שלי היא להיכנס בשעת אחהצ של אמצע השבוע, ורק אם אין תור. זה מקום טעים, אבל לא הייתי עומדת בשביל פיצה בתור, במיוחד לא בעיר שיש בה פיצריות בכל פינה. ניו יורקרים דווקא אוהבים לעמוד בתור (לפעמים נראה לי שזה פה תחביב לאומי, אנשים עומדים לכל דבר) אבל הטמפרמנט הישראלי שלי לא סובל את זה…  אה, ותביאו מזומן, אני רצינית, לא מקבלים שם אשראי.

http://www.grimaldis.com/

1 Front Street

התאילנדית: גו'יה Joya

אוכל תאי טרי, משובח, וגם די זול. המסעדה הזו היא מהסוג של שכונתיות ותיקות ומצליחות שכולם תמיד באים אליהן ובצדק. הגעתי אליה בהמלצת חברתי אלי, סטייליסטית מזון שמכירה (וטעמה) כל דבר בברוקלין, וכל ההמלצות שלה שוות זהב. בימי הקיץ יש חצר אחורית מקסימה לשבת ולאכול בה בצל הנעים. אהבתי את סלט הפאפיה (שלא חריף בטירוף) ומנה מצוינת של אטריות שטוחות שמכינים ביד במקום עם ירקות ורוטב בזיליקום חריף. יש מבחר טוב של מנות צמחוניות וטבעוניות (במנות שמכילות ביצים אתם יכולים תמיד לבקש בלי ביצה), ואהבתי מאוד שבמקום לדחוף טופו וסייטן לכל מה שאין בו בשר האוכל הטבעוני במקום הזה פשוט עושה כבוד לירקות מכל מיני סוגים (שיחוק!). ממרבית העיקריות הן סביב ה8-9 דולרים והראשונות 4-5. בצהריים קל יותר למצוא שולחן, בערב די עמוס. בכל מקרה תצטיידו במזומן כי אין תשלום באשראי בכלל.

215 Court St, Brooklyn, NY 11201

http://www.yelp.com/biz/joya-brooklyn

שוקולד: Chocolate Room

חנות שוקולדים, עוגות, וכמובן בית קפה קטן שאפשר לבלוס בו קקאו כמעט בכל צורה ואופן. חברות שלי טוענת שיש שם את אחת מכוסות השוקו-חם הכי טובות בעולם, אז כמובן שהלכנו לטעום. א', שהוא הסמכות העליונה מבחינתי בכל הנוגע לשוקו, יצא מרוצה: המשקה השחור הזה עשוי כמעט בלי חלב בכלל, שוקולד נטו, סמיך, נוזלי, מושחת וממכר. החנות מוכרת את מותג השוקולד שלהם שמיוצר בשכונה בעבודת יד, ועוד המון מוצרים ומאכלים. סורבה השוקולד משובח וגם הקאפקייקס, אבל כרגיל אני מעדיפה פשוט שוט של אספרסו וכמה קוביות שוקולד מריר נקיות בלי בלאגן מסביב.

269 Court St, Brooklyn, NY 11231
http://thechocolateroombrooklyn.com/

קפה באמת טעים: Swallow Cafe

השמועה שאומרת שהקפה בניו יורק דוחה לעומת הקפה בארץ קצת מוזגמת, ומצד שני השמועה שיש קפה מעולה בכל מקום בניו יורק גם כן ממש לא נכונה. אז באמת בישראל הקפה מצוין, ובאמת בארה"ב הקפה הסטנדרטי דוחה מאוד, אבל יש המון מקומות טובים לקפה, וזה למשל אחד מהם. יש לרשת הזו כמה סניפים בברוקלין, וכולם שווים את הביקור. זה ספציפית נמצא על פינת אטלנטיק וקלינטון.

והמלצה אחרונה לא על אוכל-

בכל האיזור הזה יש חנויות מגניבות ויפות שאני נוהגת לעשות בהן וינדוו שופינג באופן קבוע. כמעט הכל שם נמצא מחוץ לסקאלה של המשכורת שלי, אבל כיף להסתובב בין המקומות ולפנק את העיניים בדברים יפים. אחת החנויות הכי שוות באיזור הטיילת בדמבו היא החנות של וסט אלם לכלי מטבח. כמו כל בלוגריות האוכל (הי אפרת!) יש לי חולשה לכלי מטבח ולכלי אוכל יפים. אני יכולה להסתובב בחנויות האלה שעתיים כמו ילדה מבולבלת בחנות צעצועים, לרוות גירויים ובסוף (בדרך כלל) לצאת בידיים ריקות ובתחושה שלא ברור לי איפה הייתי בשעתיים האחרונות. ווסט אלם היא רשת מהממת של כלים יפים במיוחד, והביקור מומלץ גם אם לא קונים כלום (מה, תסחבו כלים במזודה?!). חנויות כלי בית בניו יורק, במיוחד אלו המפונפנות, יכולות להיות חוויה בפני עצמה, עם מטבח חי שבו מישהו מבשל לנגד עינך בכלים שהם מוכרים (ואפשר לקבל טעימות), שיעורי בישול, בר קפה, פינות קריאה בספרי בישול ועוד ועוד. החנות הזו היא דוגמה טובה לכך, עם המון כלים יפים ופינת קפה כיפית שבאופן מפתיע גם מוכרים בה אספרסו ממש טוב (מהמאפים אל תצפו לגדולות, אבל הקפה אחלה). יש לוסט אלם עוד חנות במרחק דקותיים מזו, אבל זו יותר חמודה כי יש בה יותר כלי מטבח ופחות רהיטים, וכי יש בה את הקפה ואיזור מבצעים נרחב. אם תגיעו ביום טוב יש מצב שתהיה מכירת חיסול בחדר האחורי ואז זה כבר ממש מחירי רצפה.

כתובת החנות היותר מומלצת:

50 Washington Street, Brooklyn, NY 11201

האתר של וסט אלם http://www.westelm.com

ועכשיו מסודר על מפה:

המפה הזו מכילה כבר את המקומות שהמלצתי עליהם בפוסט הקודם, כך שתוכלו לסמן לעצמכם את המקומות המומלצים.

רוצים עוד המלצות שלי על ניו יורק? אז הנה.