31 באוגוסט הוא בלוג-דיי, ולמקרה שלא יצא לכם לשמוע על העניין ברחבי הבלוגוספירה, זה הוא חג הבלוגרים ובו כל בלוגר ממליץ לקוראים שלו על חמישה בלוגים שחביבים עליו במיוחד.

אממה, אני וחגים (ולתכנן מראש, ולעמוד בתאריכים) זה לא בדיוק שילוב משמיים, ועל כך יעיד כל חבר ומכר שלי שאיחרתי לפגישה איתו (תמיד) בקטנה באיזה עשרים דקות- חצי שעה- שעה. כך קרה שפיספסתי את בלוג-דיי בכל שש שנות כתיבת הבלוג הזה (שש! איך הזמן טס כשזוללים), אבל השנה, בכל מקרה, התחשק לי להשתתף בפעם הראשונה, ולספר לכם קצת על בלוגים שאני אוהבת.

הנבירה בבלוגים החביבים עליי מעוררת מחשבות נעימות על עברו ועל עתידו של הבלוג (המקום הזה בכל זאת השתנה לא מעט בשש שנים). נראה לי שבשלב הנוכחי בחיי, אחרי מגורים בבודפשט ובניו יורק (שבה אני עדיין גרה, עד להודעה חדשה נראה שנהיה פה לא מעט זמן), הבלוג הוא בין היתר יומן מסע ויומן בית. הבלוג הוא המקום הזה שבו אני כותבת בעברית ודרכו אני משתפת קצת את החברים והמשפחה שלי בחיים שלי פה. הבלוג הוא מקום להרגיש בו חסרת-מקום, לדבר על כמה עצוב זה להיתקע בלי מפתח מחוץ לבית בעיר זרה , להרגיש שניו יורק היא קצת כמו גלויה ואני קצת כמו אורחת, אבל אני גם בית.

ולכן, בסימן חשיבותו של יומן המסע בזמן שבונים חיים, הפוסט הזה מוקדש להמלצות על חמישה בלוגי בישול שכותבים ישראלים שגרים מחוץ-לישראל.

1. פריז—> the sweetest thing/ דביר שתיל

אחת הקריאות הכיפיות שלי בימים שממש בא לי לדמיין שאני חיה חיים אחרים. ואלו באמת חיים שכיף לדמיין אותם: הבחורה הזו לא רק גרה בפאריז ואוכלת עוגות מדהימות, אלא גם לומדת בקורדון בלו, ועושה סטאז' אצל הקונדיטור הכי נוצץ בעיר, פייר ארמה. אז נכון, בעולם האמיתי אני לא כל כך אוהבת מתוקים (תמיד מעדיפה עוד מנה מאשר קינוח), ואין לי סובלנות לעשות קישוטים וקיפולים של בצק (מעדיפה בחושות ביתיות), וגם לא ממש בא לי לנסות ללמוד צרפתית או ללבוש מדים לבנים מגוהצים כל יום- אבל בעולם הפנטזיה, מון שרי, זה בדיוק מה שאני עושה. זו הטיסה הכי קצרה שתקחו אי פעם לפאריז- שני קליקים ואתם כבר בבלוג של דביר, שבו היא מתארת בצורה קולחת ופשוטה את החיים שלה בינות עוגות ועוגיות, והנה גם אתם וגם אני הופכים שם לרגע לסטודנטים בקורון בלו!

http://the-sweetest-th.blogspot.com/

תמונות מתוך הבלוג של שרון pasta every day

2. איטליה—> ישראלית על האגם / שרון גור

הבלוג הזה הפך לאחד הפייבוריטים שלי השנה, פשוט כי הכנתי ממנו עוד ועוד מתכונים וכולם יצאו מעולים. בזכות שרון העזתי לנסות קצת קלאסיקות אטילקיות (ואפילו להכין להן גרסאות טבעוניות) ולמדתי המון לא רק על אוכל אלא גם על עיצוב (היא אדריכלית) ועל חומרי הגלם של המטבח האיטלקי. הבלוג הזה כתוב בצורה מאוד פשוט ונגישה, וגורם גם למי שעצם המחשבה על הכנת פסטה בבית גורמת לה לדמיין סרט בלהות של בצק דבוק לכל פינה במטבח ובשיער שלה (המממ אני) לגשת להכנת הבצק בתחושת ביטחון וממש להצליח. הבלוג גם דו-לשוני, כלומר אם אתם לומדים איטלקית הרווחתם על הדרך אחלה דרך להתאמן בקריאה. ומה עוד? התמונות. פשוט. מעולות.

http://www.pastaeveryday.co.il/

מתוך הבלוג של אלכס

3. ניו יורק—> Alex Keeps In Touch / אלכס נירנברג

ממש פה איתי בעיר, מהצד השני של הפארק, כותבת אלכס את הבלוג שלה שהוא לא ממש בלוג אוכל ולא ממש בלוג אישי, אלא איזשהו שילוב של הכל, לפי מה שמתחשק לה. אני אוהבת את הבלוג הזה כי הוא אישי מאוד ואינטימי, ואלכס פשוט משתפת בו רגעים מהחיים שלה, בצורה הכי נעימה וצנועה שאפשר. קראתי אותה מרחוק והבלוג הזה עזר לי בשנה הראשונה (והמאוד קשה) שעברה עליי בניו יורק, כי יש לאלכס נטייה להתמקד תמיד בצד החיובי של כל דבר ולדבר תמיד על כמה טוב פה ולא על כמה קשה וקר זה להיות רחוק מהבית (חוץ מזה שהיא בניגוד אליי כבר מנוסה בהרבה בענייני הגירות, כי היא הספיקה כבר להגר מאוקראינה לישראל ועכשיו לפה, אז הכל די קטן עליה). כמובן שאחרי כמה חודשים של קריאה שקטה ותגובות בבלוג כבר נפגשנו והפכנו לחברות, שזו עוד סיבה בשבילי לכלול אותה ברשימה הזו…

http://alexkeepsintouch.blogspot.co.il/

צילום של גרגרן בשלכת

4. בוסטון—> גרגרן בשלכת/ יותם

בלוג חדש יחסית שנכתב מבוסטון וגיליתי דרך יובל. גרגרן בשלכת כותב על המעבר לבוסטון, על הניסיונות והקשיים להשתלב במקום חדש, על מה שהוא אוכל ומה שהוא מבשל (פלוס כמה רעיונות שנשמעים ממש טוב, כמו טארט סלק וגבינת עיזים).

http://gargeran.wordpress.com/

מתוך הבלוג ביסים

5. ברקלי—> ביסים/ הילה קריב

מה אתם אומרים? כבר המלצתי על הבלוג הזה פעם או פעמיים? כבר הצטלמתי עם עוגה שלה לעמוד האודות שלי וכתבתי עליה בפרויקט פורים? כבר סיפרתי לכם שהיא כתבה שני ספרי בישול ושניהם מעולים? לאאאא, לא יכול להיות, אין מצב שאני חורשת על הבלוג של הילה ומדברת עליו בכל הקשר אפשרי. בטח התבלבלתם עם איזה בלוג אחר שכל הזמן מדבר על ביסים וביסים וביסים. אני בכלל באתי לפה בשביל להגיד לכם שהבלוג שלה יפיפיה, הצילומים שלה רגישים ומלאי יופי, המתכונים שלה תמיד תמיד תמיד יוצאים הכי טוב, וגם ממש מרתק לקרוא אותה כישראלית שחיה המון שנים כבר בברקלי ויש לה מצד אחד בישול שמאוד מושפע מאיזור המפרץ, ומצד שני היא מבטאת גם את הזכרונות של האוכל מהארץ ואת הקלאסיקות של המטבח הישראלי והערבי.

http://bissim.com/

עד כאן לבלוג דיי של 2014. מקווה שאזכור להכין רשימות גם בשנה הבאה, ואם יש לכם בלוגים שאתם רוצים לספר לי עליהם אני תמיד שמחה לגלות דברים חדשים,

עלמה.