דצמ
2013
מרק עדשים כתומות ולימון
יורד פה שלג, ויורד כאן גשם, והטמפרטורות בקלות יורדות מתחת לאפס, ולאנשים יש מעילים חמים ומגפיים אטומות והשלג מפונה מהכביש בשעות מסודרות והחורף, אלגנטי ועדין שכמוהו, מתנהל ליד החיים ולא מעליהם או בתוכם.
בארץ זה כמובן אחרת. בארץ כל שנה החורף הוא נרניה: ממלכה שלמה, קסומה וזרה ומחרידה שנפתחת בתוך ארון הבגדים. סערות והפתעות, כבישים מוצפים, בפלורטין אפשר לחצות את הכביש רק עם סירה, רשתות קורסות, אנשים יוצאים משלוותם, מאושרים, מבטלים תוכניות, מתחפרים בתוך שמיכה. העולם הרגיל עוצר ועולם אחר מתחיל.
ואני, השנה אני לא שם בנרניה, אני לא מרחפת בממלכת החורף הכאוטית והמטורפת הזו שפורחת במקומות פתאומיים. החורף בניו יורק מסודר ושגרתי יותר, ויש לו את הזמן שלו ואת הקצב הקפוא שלו, ואת הרחש בכבישים.
כמו נשיקה ממני אל ממלכת נרניה אני שולחת לכם מפה מתכון למרק עדשים טעים ומחמם. יש כבר מיליון מרקי עדשים בעולם, אבל בכל זאת, האחד הלימוני הזה מעיז להיות שונה ומרגש במיוחד. הוא מרק דרמטי כמעט כמו החורף בארץ, מרק של תבלינים, של טעמים חזקים ושל מחשבה ושל לימון כבוש.
מבחינתי זה גם תירוץ כדי לכתוב כמה מילים על לימונים ועל תבלינים. אני אוהבת לקנות המון תבלינים ולהחזיק בבית כל מיני אפשרויות למקרה שיתחשק. תבלינים הם כמו המכחולים העדינים שאיתם עוברים בסוף על התמונה, הם נותנים למאכל את הגוון הסופי ואת האופי ואת מה שהופך אותו לכזה שמתאים לכם ב-ד-י-ו-ק. כל מטבח שמבשלים בו שווה לצייד בכמה תבלינים מעניינים, וכדאי שיהיו גם שלמים וגם טחונים.
חלק מהעניין עם תבלינים הוא התזמון שבו מוסיפים אותם לתבשיל. בחלקים שונים של הבישול התיבול יוצר סוגים אחרים של השפעה. אני קונה בדרך כלל קצת תבלינים שלמים (כמו ציפורן שלמה, גרגרים של פלפל שחור שלם, זרעי כוסברה) וקצת תבלינים טחונים (אבקות כמו תערובת קארי, פפריקה, קינמון טחון) ומשלבת בינהם. את התבלינים השלמים מכניסים לסיר בשלבים הראשונים של הבישול, ואת האבקות אני מוסיפה ממש בסוף, רגע אחרי שמכבים את הגז. זה מאפשר לאבקה לתת הרבה טעם שלא נמחק או נעלם בתוך התבשיל. באופן כללי, להוסיף תבלינים ממש בסוף זו דרך טובה לבשל: אפשר למדוד ולטעום ולהרגיש אחרי שכל הטעמים של הירקות כבר חזקים מה בדיוק חסר.
מלח הוא מבחינתי בקטגוריה קצת אחרת, כי גיליתי שאפשר להוריד ממנו כמויות באופן משמעותי וזה משפר את האוכל וגם הופך אותו לבריא יותר. עם הזמן מתרגלים לשים פחות ופחות מלח, והאוכל עדיין טעים ומורגש. אני שמה מעט מלח, לרוב גס ולא מפורר לגמרי, ומוסיפה אותו ישירות לצלחת בזמן שאוכלים כדי שההשפעה שלו על האוכל תהיה הכי מורגשת.
כמה טיפים חשובים:
לימון כבוש. פצצה מרוכזת של טעמים שיכולה לשדרג המון מאכלים. אפשר כמובן לקנות בשוק (מוכרים את זה לרוב באיזור של החמוצים) אבל אפשר גם להכין בבית (לגל, שהוא תאום-הנפש הקולינארי שלי, יש מתכון). הלימונים שמכינים בבית יכולים לצאת נורא נורא מלוחים, ולכן כשמשתמשים בלימון כבוש בבישול עדיף לא להוסיף מלח בכלל עד שטועמים את התבשיל ומרגישים אם הוא מלוח מספיק או שצריך להמליח.
חימום. המרק הזה טעים יותר יום אחרי הבישול, כשכל הטעמים עומדים יחד בסיר ומעמיקים. אפשר לחמם אותו לארוחה למחרת (אם נשאר) אבל כדאי לבדוק שהוא לא נעשה סמיך מידי. לפעמים העדשים סופחים עוד מים בלילה או שהחימום גורם לנוזלים להתאדות עד שנשארים עם דייסה שכבר אין קשר בינה לבין מרק. אני מציעה להוסיף לסיר קצת מים כשמחממים חימום חוזר. רק לא להיסחף, כי כמה שלוקים בודדים זה בהחלט מספיק.
חיתוכים. אחד העקרונות החשובים במרקים הוא לחתוך את כל הירקות בערך באותו הגודל. אתם לא רוצים להגיע למצב שגזר מתפורר לגמרי והזוקיני עדיין קשה ולא מבושל. במרק הזה חתכתי את כל הירקות לפיסות די קטנות כי זה משתלב טוב עם הגודל של העדשים.
יאללה למטבח!
- 5 שיני שום
- 2 בצלים בינוניים
- 3 גבעולים של סלרי
- 1 ס"מ של שורש ג'ינג'ר
- 3 גזרים
- 3 עגבניות
- 2 זוקיני ירוק
- 1 לימון כבוש
- 2 ציפורניים (לא של ידיים, התבלין השלם)
- 450 גרם עדשים כתומות (2.5 כוסות)
- תבלינים בסוף: צ'ילי חריף גרוס, פלפל שחור גרוס, אבקת כמון, קינמון טחון, פפריקה מתוקה.
- הגשה: פרוסת לימון וגבעול כוסברה לכל צלחת
הכנה:
- קודם כל קוצצים את הירקות: חותכים את הבצל לקוביות קטנות ואת השום קולפים וחותכים לפרוסות עבות יחסית (כדי שלא ישרף). את גבעולי הסלרי חותכים לפרוסות דקות כך שהן בצורה של ירח דק.
- את חתיכת הג'ינג'ר קולפים וחותכים לקוביות קטנות.
- חותכים את הגזר והזוקיני לחצי ואז לקוביות באותו גודל. את העגבניות אפשר לחתוך לקוביות גדולות יותר, כי הן בין כה וכה מתפרקות קצת בבישול.
- את הלימון הכבוש חותכים בזהירות לחתיכות קטנות, ושולפים ממנו את הגרעינים, אם יש בו גרעינים.
- מחממים קצת שמן זית בסיר גדול. מטגנים את השום והבצל עד שהם קצת שקופים. מוסיפים את הסלרי, הזוקיני, הגזר והג'ינג'ר לעוד כמה עירבובים. אחרי שהם טיפה מתרככים מוסיפים גם את העגבניות והלימון הכבוש ונותנים לכל מה שבסיר להתטגן קצת. אם נראה שהדברים מתחילים להישרף מוסיפים מים.
- לפני שהירקות רכים לגמרי מוסיפים 10 כוסות מים, את העדשים האדומות ואת הציפורן. מביאים לרתיחה על אש גדולה, ואז אחרי שרתח מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה עוד חצי שעה.
- אפשר לדעת שהמרק מוכן לפי זה שהעדשים רכות לגמרי וקצת מתפרקות.
- מכבים את האש מהסיר, ומוסיפים את כל התבלינים. כדאי לטעום בין תוספת לתוספת כדי להרגיש שלמרק יש את האופי שמתאים לכם. מי שלא אוהב חריף יתקמצן בפלפל, מי שלא אוהבת כמון לא חייבת, מי שקינמון עושה לו אווירה של חורף (כמוני) מוזמן לשים הרבה מזה. קינמון מוסיף משהו מחמם וחריף ונעים. תנו הרבה תבלינים ותבחשו שוב. תוסיפו עוד קצת כמון.
- מגישים חם, ואפילו יותר טעים יום אחרי. בכל צלחת שמים פרוסה דקה של לימון טרי שאפשר לסחוט לתוך המרק, וקצת עלי כוסברה. אם מחממים בשנית להוסיף כמה שלוקים של מים לסיר.
שיהיה שבוע של חיוכים,
עלמה
31 Comments על מרק עדשים כתומות ולימון
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
אפרת
29 בדצמבר 2013 at 10:59 (11 שנים ago)איזה יופי!
והצילומים כל כך יפים
החלמה ועוד החלמה ליד הפצועה:)
אפרת
חיה
29 בדצמבר 2013 at 12:10 (11 שנים ago)מרק נהדר
מסכימה לגמרי לגבי התבלינים , יש תבלינים שלצערי לא ניתן להשיג בארץ .
אני עדיין עובדת על חיפוש אתר שיעשה שיפינג בלי בעיות לארץ .
הציפורן רק מוסיפה אוטנטיות לפוסט .
תודה
חיה
מיכל
29 בדצמבר 2013 at 16:15 (11 שנים ago)יפה כתבת על החורף של כאן ושם. מקנאה קצת שהכל מסודר ומאורגן ונוח. והכי מקנאה על צנצנות ה-Ball שלך! כמה יפה!
ולחיה מחפשת האתר – יש אתר מדהים שעושה שופינג גם לישראל, ויש שם מכל וכל. חפישי i-Herb או vitacost. זו תגלית אמיתית של הזמן האחרון.
עוד איחולי החלמה, עלמה, והמון הנאה מהחורף המיוחד שלך
dvarimbalma
29 בדצמבר 2013 at 16:39 (11 שנים ago)תודה. הצנצנת היפיפיה הגיעה במתנה מחברתי אמה, שגם כבשה לכבודי לימונים בעצמה והכינה לי הפתעה טעימה לחג המולד
לגבי התבלינים- אני דוקא די נגד להזמין מהאינטרנט. אין לך איך לדעת שהכל טרי. יש בארץ חנויות תבלינים מדהימות, בעיקר בשווקים, ובהרבה מהמקומות יש סחורה מעולה שלא ראיתי כמוה במקומות בעולם שגרתי בהם.
מיכל
2 בינואר 2014 at 17:12 (11 שנים ago)את צודקת לגבי התבלינים, זה ברור. בשני האתרים האלה שציינתי למעלה, יש מבחר מוצרים טבעיים ואורגניים אדיר (וגם קוסמטיקה טבעית, ותוספי תזונה, ומה לא) במחירים הלא יאומנו (והכה מעוררים קנאה) של אמריקה. לאלה מביננו המקפידים על אורח החיים הבריא ומשלמים פה הון בחנויות הטבע – זה פותח עולם ומלואו של אפשרויות. אני, באופן קבוע, מזמינה ג'ארה ענקית של מייפל, או רכז רימונים ללא כל תוספות, והמון סוגים מצוינים של שיבולת שועל כמו steel cut oats. המשלוח זניח ($4), בתנאי ששומרים על משקל חבילה של עד 4 פאונד ו/או עד $80. שווה בטירוף. פשוט נמאס להיות פראיירים!
גל
29 בדצמבר 2013 at 16:22 (11 שנים ago)כמה יפה כתבת על חורף פה וחורף שם.
חנה
29 בדצמבר 2013 at 16:48 (11 שנים ago)יפה יפה כתבת. והצחקת אותי עם צלעות הסלרי- שהם כמובן מתורגמות מ-ribs, אבל לא פגשתי צלעות קודם בהקשר הזה.
dvarimbalma
29 בדצמבר 2013 at 16:50 (11 שנים ago)כן, יכול להיות שאני מוקפת באנגלית יותר מידי זמן… אחליף ל"גבעולים" של סלרי 🙂
הדר
29 בדצמבר 2013 at 20:35 (11 שנים ago)בדיוק מה שחשבתי על חורף בישראל, את כתבת פה!
מ-ק-ס-י-מ-ה!
ריבי מהמעבדבדה
29 בדצמבר 2013 at 22:31 (11 שנים ago)אהבתי שאנחנו הופכים לנרניה עם כל הכאוס שבזה. איכשהוא נרניה הרבה יותר מעניינת. הרבה החלמה ליד שלך שאלמלא הציפורן הפצועה שלה אי אפשר לנחש שמשהו לא בסדר איתה.
גל
30 בדצמבר 2013 at 9:10 (11 שנים ago)גם משם את מבשלת כאן, וזה נראה (ומצולם!) נהדר
ההערה על הציפורן הקפיצה לי את הלב 🙂
נטע
30 בדצמבר 2013 at 13:11 (11 שנים ago)הי עלמה,
פוסט מקסים! את מבטאת במילים את מה שכנראה הרבה חשים ולא מצליחים למצוא את הביטוי המתאים. וואו, אף פעם לא חשבתי על החורף כאן במושגים של ממלכת נרניה. זה ממש יפה ונכון, איזה כיף לנו, אנחנו חיים לפעמים בתוך ממלכה מהאגדות. יש לזה כמובן צדדים לכאן ולכאן. אני מודה לך על המתכון שנראה מעולה וינוסה בטוח בסופ"ש הקרוב. ההסברים שלך מדויקים ומחכימים ביותר. והצילומים משכנעים ביותר. שאלה קטנה, חצי קילו עדשים, זה לא קצת הרבה? אני תמיד מודדת בכוסות (ואין לי מושג כמה זה בגרמים), ולא שמה יותר מכוס וחצי עדשים לסיר מרק.
dvarimbalma
30 בדצמבר 2013 at 17:35 (11 שנים ago)זה באמת הרבה עדשים אבל גם הרבה מים, ובמשך הבישול אם יוצא סמיך מידי מוסיפים עוד קצת מים. לי זה פשוט גורם ליצור המון המון מרק- שזה טוב, בגלל שהחורף הופך אותנו לדובים זללנים.
השקית שבה אני קונה עדשים היא במשקל של פאונד (453 גרם) וזה יוצא בכוסות שתיים וחצי כוסות. אני אוסיף למתכון את הכמויות המדוייקות.
מעיין
30 בדצמבר 2013 at 18:47 (11 שנים ago)היי עלמה,
הפוסט מקסים- ואני רצה למטבח 🙂
אבל… מתי מוסיפים את הלימון הכבוש? לטיגון? בסוף?
תודה רבה ושיהיה חורף חם!
dvarimbalma
30 בדצמבר 2013 at 18:57 (11 שנים ago)אוי! צודקת. אוסיף עכשיו!
מיכל
31 בדצמבר 2013 at 11:53 (11 שנים ago)גם הגזר נפקד משלבי הטיגון. מניחה שזה ביחד עם הסלרי והזוקיני…?
תודה על בלוג מקסים מקסים!
עתליה
2 בינואר 2014 at 21:52 (11 שנים ago)הכנתי ויצא מעולה, החלפתי את הזוקיני בקישוא וזה לא פגם בתוצר הסופי.
מתכון נהדר! תודה
dvarimbalma
3 בינואר 2014 at 1:22 (11 שנים ago)שמחה לשמוע! תודה שחזרת לעדכן!
הגר
2 בינואר 2014 at 22:29 (11 שנים ago)אני ממש רוצה להכין הערב את המרק…אבל אין לי 2 זוקיני (יש לי קישוא סטנדרטי אחד). יש לך רעיון מה אפשר לשים במקום?
dvarimbalma
3 בינואר 2014 at 1:23 (11 שנים ago)שימי את הקישוא ועוד גזר אחד. אם יש גם שורש פטרוזיליה תוסיפי גם שורש. ןאפילו חתיכונת קטנה של דלעת תתאים פה. אבל קטנה, שלא תתחיל להשתלט הדלעת הזו
רויטל
5 בינואר 2014 at 16:29 (11 שנים ago)הי עלמה אני די חדשה בבלוג שלך ואני ממש נהנת… המתכון הזה סיקרן אותי מייד כיוון שאני אוכלת תמיד מרק עדשים עם הרבה לימון סחוט וסחוג ירוק וזה נפלא לכן הלימון הכבוש כבש אותי מיד.. חח החלטתי להעז עם הקינמון והכמון שנראו לי מוזרים ביותר ביחד במרק והחלטתי שוב לתת לזה צ׳אנס יצא פשוט מדהים !!!!אז תודה רבה אני אנסה עוד מרקים שלך שניראים ממש מעוררי תאבון;)
dvarimbalma
5 בינואר 2014 at 18:57 (11 שנים ago)שמחה לשמוע!
גילה
19 בינואר 2014 at 14:21 (11 שנים ago)נואשתי מלמצוא לימון כבוש אז שמתי חתיכות של לימון טרי מהעץ שלי, בערך שליש לימון על קליפתו, חתוך דק.
רעיה
25 בנובמבר 2014 at 21:42 (10 שנים ago)המרק הזה ומינסטרונה אלה שני מרקים שמרכבים אצלי הרבה בחורף כי תמיד אפשר לגוון איתם והרבה.
ובכל זאת היה לי חדש לראות ציפורן בין התבלינים. אני לרוב משתמשת בכמון ובלימון טרי. בהחלט נשמע טוב הלימון הכבוש. חורף נעים לכל!
מעיין
23 באוקטובר 2015 at 17:51 (9 שנים ago)היי! הכנתי את המרק עם כמה שינויים שנבעו ממה שהיה בבית- מיץ לימון טרי במקום לימון כבוש, בלי גזר, ועם ציפורן טחון- והוא יצא פשוט נהדר. תודה על המתכון המפנק הזה
dvarimbealma
25 באוקטובר 2015 at 1:35 (9 שנים ago)יאם עכשיו בא לי מרק!
שיר
25 באוקטובר 2015 at 2:55 (9 שנים ago)תוהה.. מה יקרה לולי הציפורן? כי הוא כזה חזק ושתלטן התבלין הזה ובדכ משתמשת בו לכל מני מאפים וגם שם מאוד בזהירות. יש לי קצת רתיעה מתבלינים כבדים עם ארומה מתקתקה בתוך אוכל. זה יעבוד בלעדיו? הלימון הכבוש לעומת זאת, זה נשמע בול. ככ אוהבת חמיצות של לימון באוכל 🙂
dvarimbealma
25 באוקטובר 2015 at 18:29 (9 שנים ago)לגמרי יעבוד גם בלי הציפורן. תוסיפי קצת קינמון אולי, לאיזון טעמים. וכן, ציפורן הוא טעם מאוד חזק. לא כל אחד אוהב!
גלעד
28 בינואר 2016 at 21:29 (9 שנים ago)המרק נראה מבטיח 🙂 2 שאלות – מצאתי לימון כבוש שמוכרים בצנצנת כמו ריבה ונשמר בקרור, כמה לשים.
תבלין הציפורן מגיע בחתיכות כמו אטריות קטנות, מה מוגדר ציפורן שלם?
תודה, גלעד
אופירה
2 בנובמבר 2017 at 20:24 (7 שנים ago)כבר זמן רב זוממת לכבוש לימונים, נתת לי סיבה מעולה! תודה רבה וחורף סביל עד כמה שניתן…
בר
2 בנובמבר 2018 at 20:28 (6 שנים ago)בארץ יש סתיו, אומנם גם חמסינים אבל בערב קריר ובישלתי שוב את המרק הנפלא הזה.. כייף.