נוב
2013
מרק דלורית, אגסים וגריסים
הימים האלה, השבועות האלה, שאת מגרדת את המדרכה כמעט מלמטה, כי גם אפור וגם קר וגם נמאס לך כבר מכל מיני דברים שלא מסתדרים.
הימים האלה שבהם את כועסת על עצמך על כל מה שלא עבד, שאת שואלת את עצמך איך הגענו עד הלום, הימים של מוגבלות הגוף, עצלות הרוח, של הרצון להתחפר בתוך קונכייה או בתוך שק שינה. בתי חולים ועוד בתי חולים. טלפון להורים וטלפון לחברים. האצבע שההחלמה שלה לא הצליחה. הימים של הזדקקות כל הזמן לעזרה ולטובות מכולם. לוחות זמנים שאת לא עומדת בהן וכאבים שהם לא הרסניים, אבל מטרידים כל הזמן בגוף ובלב, ותחושה שאת רוצה להיות במקום אחר.
הימים של הבסל, של הבאסה, של הבלי-חשק, של אי-היכולת וגם לא כזה-רע, לא גרוע כמו רעידת אדמה או כמו אסון אמיתי, כבר היו לך גם אסונות אמיתיים בחיים כדי לדעת שעכשיו זה לא מספיק גרוע בשביל לפרוק כל עול, כלומר עכשיו מספיק גרוע בשביל שכן תצטרכי לעמוד בלוחות הזמנים ומצד שני יהיה לך מאוד קשה לעשות את זה.
יום לפני הניתוח ביציאה מבית החולים רטנתי לעצמי בתוך המעיל רצף ארוך כזה של אוף-אוף-אוף-אוף-אוף. וגם יבבות. כאלה של נמאס לי, נשבר לי, מה בעצם קורה עכשיו ולמה זה ככה.
אישה זרה שומעת את היבבות שלי ושואלת אם אני רוצה טישיו. לוקח לי כמה רגעים להבין מה היא אומרת, ואני עונה שכן, כן, תודה. היא מושיטה את החבילה הקטנה שעטופה בניילון ובגלל ששתינו כבר עצרנו באמצע מבול האנשים שיורדים ועולים בשדרה אנחנו זזות קצת לצד, כדי שלא לחסום לאף אחד את הדרך.
אני אומרת לה המון פעמים תודה והיא אומרת לי שיהיה בסדר ושואלת אם אני רוצה חיבוק.
אנחנו מתחבקות פוך אל פוך, מעיל אל מעיל. כובע כחול עם כובע כתום.
אם מישהו בקומה חמישים וכמה רואה אותנו עכשיו מלמעלה הוא בטח רואה ככה:
נחיל אנשים שזז מהר ושתי נקודות עגולות שמתקרבות אחת אל השניה
כתום אל כחול
כחול אל כתום.
אני אומרת לה תודה ואחרי רגע היא נעלמת וגם את הכובע גרב הכחול שלה כבר אי אפשר לראות ואני חושבת רק שאלו ימים מבאסים אבל יש בעולם נופים, ויש צבעים, ויש המון סוגים של בני אדם והמון סוגים של אגסים ושל אהבה. יש המון דברים והמון הפתעות טובות ועוד מעט כל הדברים השמחים ינצצו מסביבי ויהיה לי כתום וחם ונעים וטעים.
כמה הסברים:
אגסים. כן, מה ששמעתם, אגסים במרק. זה יוצא הגיוני כשטועמים את זה, ועונת הדלעת היא הרי גם עונת האגסים ולכן זה לא הגיוני להפריד בין הטעמים המדהימים האלה. השתמשתי כאן באגסים אדומים וחתיכים עם לוק של כוכבי קולנוע וריח משכר, אבל הכנתי את המרק כמה פעמים גם עם אגסים חומים וגם עם אגסים ירוקים ובכולם זה יצא נפלא. שימו לב רק שאם האגסים שקניתם קטנים יחסית כדאי לשים קצת יותר, ותמיד עדיף לשתמש באגסים שיש להם ריח חזק וטעם בשל. אתם רוצים שיורגש בסוף טעם ובושם של אגס אחרת כל הקטע הלך.
קילוף. המרק הזה כל כך פשוט להכנה, כי מדובר בעצם רק בכמה דברים שקוצצים וזורקים לסיר עם קצת טיגון. האתגר היחידי הוא קילוף הדלורית, וזה שלב שבאמת יכול להיות מעצבן. אם הדלורית שלכם מאוד טריה אפשר בכיף לקלף אותה עם קולפן ירקות מוצלח (הכי רגיל, מהסוג שמקלפים בו מלפפון) ואם הקליפה שלה קצת יותר עבה אפשר לקלוף אותה על הקרש בסכין. מה שאתם לא עושים, תיזהרו על הידיים בבקשה. מניסיון…
מרקם. פעם שנאתי מרקים טחונים, אבל נראה לי שפעם באופן כללי הייתי צעירה וטיפשה אז מותר לשנות את דעתי, במיוחד כשבחוץ נושבת רוח והטמפרטורה מינוס ארבע ואני מחלימה. זה מרק מהסוג הטחון, המפנק והסמיך שגם משביע מאוד והוא לא רק פתיחה לארוחה אלא הארוחה עצמה. הסמיכות של המרק נוצרת בגלל גריסי פנינה, שגם כמות יחסית קטנה מהם מקרימה ומסמיכה מרקים (ככה גם לא צריך להוסיף שמנת). אחרי שהמרק כבר מוכן טוחנים אותו וכל הגריסים נשברים ועושים את העבודה.
גריסים. בלי קשר למתכון הזה, אני מאוד ממליצה להחזיק גריסים בבית. זה דגן זול במיוחד, טעים בטירוף, נמצא בכל סופר ובכל מכולת הכי קטנה ואפשר לשלב אותו באינספור מאכלים.
תבלינים. בדרך כלל בדברים כתומים אני מתפתה ישר לשים המון המון קארי או המון צ'ילי וחלב קוקוס או המון טעמים אחרים שיהיו חזקים וצבעוניים ויעשו את הכתום חריף יותר. המרק הזה הוא אחר, עדין ונעים ולא שתלטן, מרק בלי יותר מידי פאסון שמרגישים בו בעיקר ירקות ואגסים. פלפל שחור ופלפל אנגלי ומלח ועלי דפנה וזהו. אם אתם חייבים חיזוק לחריפות אפשר קצת פלפל שאטה אבל לא להיסחף לבאלגן. מרק טוב זה כמו סלט טוב, צריך לשמור על אופי והתאמה.
יאללה למטבח!
- דלורית בינונית-קטנה (משקל של בערך קילו וחצי, לא חייך להיות מדוייק)
- 2 אגסים גדולים חתוכים לקוביות (או שלושה קטנים)
- 4 גבעולים של סלרי
- 5 שיני שום
- שורש פטרוזיליה
- 1 בצל גדול
- 4 כפות שמן זית
- שליש כוס גריסי פנינה
- 3 עלי דפנה, 2 גרגירים של פלפל אנגלי
- פלפל שחור גרוס, מלח
- הגשה: גבעול אורגנו או טימין
הכנה:
- קולפים את הדלורית וחותכים לקוביות. את האגסים לא קולפים, אלא חותכים ישר לקוביות.
- קולפים וחותכים לקוביות גם את הבצל. חותכים את הסלרי לפרוסות. את שיני השום מקלפים ולא חותכים (נכניס אותן שלמות). את שורש הפטרוזיליה קולפים וחותכים לפרוסות.
- מחממים בסיר שמן זית, ולפני שהוא חם לגמרי מוסיפים לתוכו את הבצל, השום, ושורש הפטרוזיליה, עד שהם קצת מתרככים והבצל נעשה שקוף. הטיגון צריך להיות באש בינונית ולא חזקה כדי שלא יהיה טעם חרוך למרק.
- מוסיפים את האגסים, הדלורית והסלרי, ומערבבים היטב, כך שכל מה שבסיר יקבל קצת טיגון ויתחיל להתרכך ולהתבשל. נותנים לזה בערך חמש דקות להתרכך, אבל אם נראה לכם שכל הסיפור מתחיל להחרך תוסיפו ישר את המים.
- מוסיפים ליטר וחצי מים (אני מדדתי עם בקבוקים כאלה של מיץ), שלושה עלי דפנה, פלפל אנגלי ומלח.
- מביאים את כל מה שבסיר לרתיחה על אש גבוהה ואחרי שזה רותח מורידים לאש נמוכה ומבשלים עוד 45 דקות.
- חצי שעה לפני שנגמר הבישול מוסיפים לסיר את הגריסים. אם רוצים מרק עוד יותר סמיך כדאי לשים חצי כוס גריסים ולא שליש.
- מסיימים את הבישול ומוציאים את עלי הדפנה. אתם לא רוצים שהם יסתובבו במרק בזמן הטחינה כי יהיו חתיכות קשות ולא טעימות במרק שלכם.
- טוחנים את המרק עד שהוא חלק ויחסית אחיד. אם יש לכם בלנדר מוט אפשר לטחון בתוך הסיר, ואם יש אין לכם כזה בלנדר אבל יש פוד-פרוססור (כמו שלי יש) אפשר לטחון בו את המרק (רק בזהירות כששופכים בין כלים). אחרי הטחינה טועמים ומתקנים את התיבול: עוד קצת מלח ועוד קצת פלפל שחור גרוס אם צריך.
- להגיש עם גבעול של אורגנו. זה גם נראה יפה אבל גם מוסיף זה ריח וטעם שאורזים את הכל כמו סרט מתנה.
שיהיה שבוע טוב,
והרבה ימים יפים,
עלמה
22 Comments על מרק דלורית, אגסים וגריסים
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
טל
25 בנובמבר 2013 at 8:00 (11 שנים ago)לי יש טראומה מאגסים במרק. הכנתי לפני שנה מרק שומר ואגסים של דיויד לבוביץ (http://www.davidlebovitz.com/2012/02/pear-fennel-soup-recipe/) ומיד המרק הלך לפח כי לא היה לו טעם.
השקעתי כלכך הרבה כסף באגסים אדומים וחומים…
Yoav
24 במאי 2020 at 10:22 (4 שנים ago)נשמע טרגי. מקווה שהתאוששתה מהחוויה האגסית. ממליץ לך טיפול באגסים צלויים עם טימין, שום וסירופ מייפל.
גל
25 בנובמבר 2013 at 9:15 (11 שנים ago)זה נראה נפלא עלמה! אני ממש מדמיין את תרומת האגסים על הלשון, פתאום באמת לא נראה הגיוני להפריד.
וחיבוק גדול גם מכאן!
הלה
25 בנובמבר 2013 at 10:18 (11 שנים ago)גם אני רוצה להציע חיבוק אפילו שאנחנו לא מכירות. ותודה על המתכון למרק, שנראה מוצלח וינוסה בקרוב.
מור
25 בנובמבר 2013 at 13:31 (11 שנים ago)אוף עם הפציעה שלך, שתעבור כבר והכל יהיה טוב!!
המרק – המרק נראה ונשמע אדיר. מתה על אגסים (במרק? מטורף!), חולה על גריסים (אמא שלי תמיד מוסיפה אותם למרק דווקא אחרי שהוא כבר טחון, ואז הם נשארים קצת נגיסים וכיפיים, אבל אני בטוחה שגם לטחון אותם יחד עם הכל עובד). נראה לי שאפילו הייתי מצליחה להתמודד עם הדלורית….
miriam
26 בנובמבר 2013 at 0:22 (11 שנים ago)בריאות איתנה.לא נראה לי שיאהבו את האגסים, ב״ה אנסה, בהצלחה
אריאל
26 בנובמבר 2013 at 0:59 (11 שנים ago)טוב לקרוא אותך.
סתיו
26 בנובמבר 2013 at 5:31 (11 שנים ago)המרק נשמע מחמם וטעים מאוד. איך קוראים לגריסים בגולה, כלומר- מה צריך לבקש במכולת?
dvarimbalma
26 בנובמבר 2013 at 7:10 (11 שנים ago)בארה"ב קוראים לזה pearl barley
Shani
26 בנובמבר 2013 at 6:29 (11 שנים ago)מאחלת לך ימים טובים. אני נמצאת בתפקוד לקוי מסיבה אחרת ומחכה כבר להנות מכמה דברים פשוטים פשוטים, ומבינה אותך
יעל
26 בנובמבר 2013 at 10:56 (11 שנים ago)ובכל זאת שאר 98% אברייך תקינים, תהני מהם…
עדינה ומקסימה. חיבוק וירטואלי גם מסטריינג'רית מירושלים
הדר
26 בנובמבר 2013 at 14:28 (11 שנים ago)התמונות מדהימות וכל מה שאת כותבת כל כך מרגש!
מדהימה שכמותך!
גירי
26 בנובמבר 2013 at 18:17 (11 שנים ago)נקרא טעים לאללה, ינוסה בהחלט (אם כי כנראה כשנחזור מהביקור בארץ שאנחנו נוסעים אליו בסוף השבוע הזה).
קבלי חיבוק וירטואלי גדול. מכירה את התחושה שאת מדברת עליה, ואצלי היא גם מלווה בכעס עצמי מסויים כזה של – מה אני מתבכיינת עכשיו, באופן כללי החיים שלי ממש טובים, וזה לא כזה ביג דיל. מה שכמובן מבאס אותי עוד יותר.
אז הוריי לכתום! מחמם, מנחם, מנמנם… יופי יופי של דבר במצברוח שפוף.
NIV
27 בנובמבר 2013 at 4:38 (11 שנים ago)עלמה, יש ימים.תקופות מסריחות כאלו. זה עובר. תתנחמי בזה שאת עושה דברים כל כך טובים ומשמחת אנשים עם דברים כמו הבלוג הנפלא הזה.
מיכל
28 בנובמבר 2013 at 19:02 (11 שנים ago)תודה! האם נראה לך שאפשר להמיר את הגריסים בקוואקר או טפיוקה?
רק בריאות
צליל
30 בנובמבר 2013 at 16:55 (11 שנים ago)בדיוק הייתה לי דלועית שתהיתי מה לעשות איתה… יצא טעים, ויום אחרי הטעם התשתבח אפילו יותר.
dvarimbalma
1 בדצמבר 2013 at 16:28 (11 שנים ago)שמחה לשמוע! באמת מרקים כמעט תמיד טעימים יותר ביום שאחרי, אולי הייתי צריכה להוסיף את ההערה הזו במתכון עצמו
אמיתי ס.
25 בדצמבר 2013 at 23:58 (11 שנים ago)לטחון גריסים זה רצח!!!!!!!1
ענת
30 בנובמבר 2014 at 13:19 (10 שנים ago)ריגשת.
(ולא בפעם הראשונה)
מכניסה דלורית לרשימת הקניות…
פורמלג
6 בנובמבר 2015 at 18:17 (9 שנים ago)וואו!
שמוליק
16 ביוני 2017 at 15:04 (7 שנים ago)יצא אש!! מכין כבר פעמיים
דנה
27 בינואר 2018 at 10:49 (7 שנים ago)איזה כיף לקרוא… נתקלתי בזה באקראי כי חיפשתי בגודל מתכון עם אגסים מבושלים