אוק
2012
קסרול טבעוני עם עגבניות וטופו
הברכה הכי נחמדה שיצא לי לשמוע בזמן האחרון היא "מועדים לשיגרה".
הנה, הגיע האחרי-החגים.
ולפעמים הבנאדם רוצה שיגרה. לקום בבוקר ליד מישהו מסוים במקום מסוים שכבר קמת בו אתמול, ובין שרעפי הלילה שלך שיתיצב משהו מוכר וקיים ושגור.
ללכת בשעה מסוימת לאיזה מקום שהוא ולהיות בו כך וכך שעות. להיות לא מאוד מאושרת ולא מאוד אומללה ולא מאוד מרוגשת, אלא פשוט להיות קיימת באיזה מקום לכמה זמן רצוף.
ואוכל של שגרה. להיחלץ מרצף החגים הזה שבו כל הזמן כולם אוכלים יותר מידי ולאכול משהו פשוט והגיוני וקליל שיש את כל המצרכים שלו בבית.
ואם אין לו שיגרה, לבנאדם, אז לפעמים הוא רוצה לעשות בכאילו. כי הבנאדם כבר יודע שיש חשיבות גם לדמיון וגם לניסיונות לחשוב שאתה במשהו אחר.
למשל, אם הבנאדם חזר מאיזה זמן בחו"ל ותהליך ההסתגלות ארוך וקשה לו, ואם חם כל הזמן והוא רק עבר לדירה חדשה, ועדיין אין לו ספות בסלון ועדיין לא ארגן את המטבח, ואין לו תנור, הוא מחליט הבנאדם ללכת למטבח אחר של חברים, ולצלם שם מאכל ביתי לחלוטין, שאופים בתנור.
הוא עושה לפעמים בכאילו, הבנאדם, וזה טוב לו ונעים ואמיתי באופן אחר. כמו לעשות תנועות של שחייה מחוץ למים ולהיזכר.
הבנאדם חושב לעצמו שטוב לפעמים להיות קרוב אצל עצמך כשהחיים מסביבך הם בלאגן אחד גועש, וטוב להגיד לעצמך מה אתה רוצה עכשיו ולפזר פירורים קטנים בשביל שלך לאורך הדרך, שלא תאבד לך ושיהיה לך ברור לאן הולכים מכאן.
כמה טיפים חשובים:
אפיית טופו. טופו הוא אחד מהחומרים האלה שקורים לו דברים מעניינים כשאופים אותו בתנור. אם אין סביבו רוטב הוא מתייבש והופך לקצת קראנצ'י, ואם יש סביבו רוטב הוא מתנפח, סופח את הרוטב, והופך לקצת ספוגי. במתכון הזה חלק מהעניין של אפייה בתוך רוטב אבל בתבנית פתוחה (לא מכוסה) הוא לאפשר לקוביות של הטופו לבצבץ מהתבנית כך שחלקים מאותה הקוביה נהיים חומים וקראנצ'יים וחלקים אחרים נהיים רטובים ורכים. זה המרקם המושלם עבור המנה הזו, והוא מוציא מהטופו יופי של אופי. כדי להגיע אל המרקם המושלם חשוב להשתמש בתבנית מתאימה, כזו שיש בה מספיק עומק בשביל הרטוב ומספיק פתיחות בשביל הקרנצ' מלמעלה. תבנית מהסוג שמכינים בו בראוניז (גודל 20 על 30) הוכיחה את עצמה כמושלמת.
טופו מתובל. חדי העין שבינכם בוודאי ישימו לב לכך שהתמשתי בצילומים בטופו מתובל, ולא בטופו הלבן הרגיל. הסיבה כאן היא פרוזאית לגמרי, פשוט נגמר בסופר הסוג הרגיל שאני קונה בדרך כלל. אל תתאמצו להשיג במיוחד טופו מתובל, חבל על המאמץ. זה יוצא טעים לעילא גם עם טופו רגיל (וכך אני מכינה את המתכון הזה בדרך כלל).
ירקות. אפשר להיות די חופשיים בעניין הזה, אצלנו פשוט היו גזרים וזוקיני במקרר. אם יש לכם עוד מה להוסיף, לכו על זה. תוספות מומלצות הן למשל פרחי ברוקולי קטנים, קוביות קטנות של סלק, חתיכות של שומר, ועוד.
קסרול?! פייר, אין בדיוק סיבה לקרוא לזה קסרול. מתכוני קסרול הם מאפים שמכילים תמיד גבינה או בשר (ולרוב: שניהם), ומשלבים בישול של חלק מהרכיבים על הגז ואפייה בתנור. קסרולים הם כבדים ושמנים וחורפיים- ואילו המתכון הזה הוא קליל וטבעוני. אז למה קראתי לזה בכלל קסרול? סתם כי יש פה גם בישול של רוטב על הגז וגם אפיה בתנור. וגם כי המילה קצת מגניבה ומזכירה לי את המילה האהובה עליי בעברית: "קרסול". טוב, ואם ההסבר הזה לא מספק אתכם, מוזמנים לקרוא לזה "טופו אפוי ברוטב עגבניות". גם עובד.
קרדיט. את המתכון פיתח לא אחר מאשר א', הצלם של הבלוג, בעת רעב קיצוני ששטף את בית משפחת דברים-ב. לא נשאר לנו יותר מידי מה לאכול בבית, מלבד עגבניות, כמה ירקות, וטופו- ואז הוא המציא את הרעיון הזה שהכנו מאז כמה עשרות פעמים כבר. מדובר בפחות מרבע שעה של עבודה נטו, ובמנה טעימה וחמימה ומפנקת.
יאללה למטבח! (שתיים או שלוש מנות, תלוי כמה אתם רעבים והאם זה מוגש עם אורז או לא)
2 בצלים
2-3 שיני שום
10 עגבניות קטנות (משקל של 800 גרם בסך הכל)
3 כפות יין לבן
3 כפות מים
קצת מלח, פלפל שחור, פפריקה מתוקה
2 זוקיני
1 גזר
2 פלפלים ירוקים בהירים וקטנים
קוביית טופו (300 גרם)
הכנה:
1. מכינים רוטב עגבניות במחבת: חותכים אחד מהבצלים לקוביות ואת השום לפרוסות (הבצל השני נכנס לתבנית אחר כך, אז עכשיו הוא יעמוד בצד). אפשר להוסיף עוד שום, אם אתם מחובבי השום. אני מכורה לשום לחלוטין, אז שמתי 4 שיניים. חותכים את העגבניות לקוביות קטנות ככל האפשר. מטגנים במחבת במעט שמן זית את הבצל והשום עד שהם שקופים. מוסיפים את העגבניות החתוכות, ומקפידים לשפוך אל התבנית גם את כל המיץ הטעים שנקווה מהן בזמן החיתוך. מוסיפים את המים, היין הלבן והתבלינים, מערבבים וסוגרים את המחבת במכסה.
2. מבשלים את הרוטב כרבע שעה, עד שהעגבניות מתפרקות והוא נעשה פחות או יותר אחיד וסמיך. חשוב מאוד לבשל במכסה סגור, כדי שרוטב העגבניות יהיה מימי מספיק. אם מבשלים במחבת פתוחה, הוא יאבד את רוב הנוזלים שלו כאדים.
3. בזמן שהרוטב על האש, מתחילים לחתוך את הירקות ולסדר בתבנית. חותכים את הזוקיני לפרוסות עבות (עיגולים שעוביים בערך כמו עובי של אצבע, או קצת יותר). את הגזר קולפים וחותכים לעיגולים מעט דקים יותר. את הבצל קולפים וחותכים לרבעים ואז לשמיניות. את הפלפל חותכים לקוביות גדולות מאוד. מערבבים את כל הירקות בתבנית כדי שיהיה פיזור פחות או יותר אחיד שלהם.
4. פותחים את אריזת הפלסטיק של הטופו ונותנים לנוזלים שלו לצאת החוצה. את קוביית הטופו הגדולה פורסים לקוביות קטנות יותר אבל לא קטנות מאוד, כך שהן יהיו בערך בגודל של חתיכות הזוקיני. מפזרים את הטופו בתבנית, בשכבה העליונה (כלומר, הטופו נמצא מעל לכל הירקות, כדי שהוא בסופו של דבר יבצבץ מעל הרוטב).
5. שופכים את רוטב העגבניות, שכבר מוכן בינתיים, אל התבנית, ומפזרים אותו באופן אחיד על כל מה שיש שם. הרוטב אמור לכסות הכל. מכניסים את התבנית אל התנור ואופים בחום בינוני-גבוה (180 מעלות) למשך 35 דקות, עד שהלמעלה נראה קצת קשה והטופו נראה אפוי ומעט פריך. מגישים כמו שזה, חם מהתבנית אל הצלחת, בתוספת של אורז או קינואה או בלי שום תוספת בכלל.
בתאבון לכם,
ואם למישהו יש משהו מהדברים שחסרים לנו בבית ואצלכם סתם שוכב מיותם באיזה מחסן ומעלה אבק, בבקשה השמיעו קול! אשמח לבוא ולאסוף ולהגיד תודה. דברים שאנחנו מחפשים: ספה קטנה לסלון (לא מעור, כי צמחונית וזה), או פוטון כלשהו שאפשר שיהיה גם ספה (זה אפילו יותר טוב כי ככה אפשר להלין חברים), תנור אפייה (לא מהסוג שמחובר לגז וכיריים אלא קטן כזה בילד-אין שיתאים למטבחנו), שולחן פלסטיק כלשהו לחצר, ספרייה (כלומר איזושהי ארונית מדפים לספרים), וילונות לחלונות.
עלמה
24 Comments על קסרול טבעוני עם עגבניות וטופו
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
ל.מ
15 באוקטובר 2012 at 21:09 (12 שנים ago)מתובל ולא מטובל, מלשון תיבול, תבלינים.
עדי אביגיל
15 באוקטובר 2012 at 21:13 (12 שנים ago)הי עלמה,
לצערי אין לי מה להציע לך לבית אבל רק רוצה לחזק אותך בתקופת הביניים הזו. רק תזכרי שזה יעבור, באמת. הרי בסוף יהיה לכם בית מקסים עם תנור והכל. זה רק יקח קצת זמן.
אם תרצי עוד הרגשת בית מחוץ לבית את מוזמנת לירושלים, לביתי הקט. 🙂
Sarah
15 באוקטובר 2012 at 21:43 (12 שנים ago)היי עלמה,
רק תחשבי איזה מזג אוויב שם בבודפסט ,קח ואפור, לפחות פה השמיים כחולים והשמש עוד כאן(למרות שמזיים) אין כמו בבית ,לא חשוב תנור לא חשוב ספה, גם אני כשהגעתי לארץ לא הייה ,כשצעירים הכל אפשרי la vie est devant soi כך כתוב ….
תני חיוך !
שהייה לך שבוע של התחוממות רוח
שרה
גל
16 באוקטובר 2012 at 0:09 (12 שנים ago)מאחל לך את כל השגרה שבעולם!
חנה
16 באוקטובר 2012 at 8:03 (12 שנים ago)כתמיד, כיף לקרוא אותך, ויופי של מתכון. שנה אחרי חזרה, ואני עדיין בהסתגלות. מאחלת לך בהצלחה עם התהליך!
אסנת
16 באוקטובר 2012 at 8:40 (12 שנים ago)היי עלמה, לא יכולה לעזור לך בעניין החפצים, אבל רוצה להצטרף למחזקים.
הבלוג שלך מקסים ואני אוהבת בו הכל- את הכתיבה, את הצילומים וכמובן את המתכונים.
שאלה לגבי הקסרול- אפשר במקום העגבניות פשוט להשתמש בעגבניות מגורדות, כאלה שבאות בקופסת שימורים?
dvarimbalma
16 באוקטובר 2012 at 13:51 (12 שנים ago)כן, אפשר להשתמש גם בקופסת שימורים (במיוחד לאחרונה כשמחירי הירקות עושים לי סחרחורת). מצד שני, בדרך כלל לאוכל מקופסאות שימורים יש טעם לוואי קצת מתכתי, והוא גם הרבה הרבה פחות בריא (לטענת רוב המומחים). אז נראה לי שתמיד עדיף לתת כאן מתכונים בלי שימורים…
חגית ספנסר
16 באוקטובר 2012 at 20:55 (12 שנים ago)עלמה יקרה, אני אוהבת לקרוא את הבלוג שלך. ההגיגים שלך תמיד מעניינים ונוגעים ישר בלב.
כך גם המטעמים שאת מציעה, טעימים ממבט ראשון.
ובעניין סידור הדירה, אני יכולה להציע לך ארון מדפים מקש. גובהו מטר שמונים, רוחבו מטר עשרים. 5 מדפים . יתפנה בעוד כשבועיים. עדכני אותי אם מעניין אותך.
שתהיה לנו שיגרה נעימה, מחגית
יפה עוזרי
17 באוקטובר 2012 at 8:24 (12 שנים ago)יקרה, את כל כך נוגעת לליבי. מתכוני האוכל מתיישבים במקום חם בנשמה והמילים שלך הן כאילו יצאו מפי. כך הפוסט שלך מטייל לו בין הלב לפה ולבטן ומענג את כולם .
ביקי
17 באוקטובר 2012 at 21:18 (12 שנים ago)הי,
אשמח לתרום ספה בת שלושה מושבים, יפיפיה, כחולה עם הדפסים. לא-עור, כמובן. באזור ת"א. ובטח אפשר למצוא עוד דברים לבית. אנא כתבי לי למייל אם את מעוניינת
dvarimbalma
18 באוקטובר 2012 at 0:39 (12 שנים ago)כן!!
גיל
19 באוקטובר 2012 at 22:34 (12 שנים ago)יצא מעולה!
תודה לך וברוכה השבה 🙂
נעמה
20 באוקטובר 2012 at 12:20 (12 שנים ago)אני כל כך מזדהה עם ההרגשה הזו… למרות שהיו לי חגים נפלאים ומסעירים ומרגשים השנה, אין כמו לחזור לפשטות של השגרה וכמובן שהאוכל בהתאם (ביתי ולא מתיימר). ובהקשר לכך שחזרת לישראל, זה משמח אותי מאוד, כי אולי עכשיו נוכל סוף סוף להפגש, אחרי הנסיון הכושל להפגש בבודפשט ביוני שעבר 🙂
שדמה
21 באוקטובר 2012 at 14:56 (12 שנים ago)היי עלמה,
אם את עדיין צריכה – יש לי כוננית מדפים מעץ (איקאה, גבוהה וצרה, נדמה לי ש-6 מדפים) שתשמח להילקח.
שדמה
dvarimbalma
21 באוקטובר 2012 at 17:42 (12 שנים ago)כן! תודה, מיד איתך במייל
הילה
25 באוקטובר 2012 at 6:20 (12 שנים ago)את כל כך מתוקה והמילים שלך תמיד פורטות לי על מיתרים נסתרים
מילימילים
27 באוקטובר 2012 at 21:19 (12 שנים ago)מממ..נראה בדיוק כמו המתכון שמתחייב מהחורף שמסתער פתאום על גג הקומונה. תודה!
לגבי החפצים, יכולה רק להמליץ על קבוצת 'מתנות' בפייסבוק, שמלאה באנשים טובים שרק מתים לתת לך במתנה את כל מה שאת צריכה
http://www.facebook.com/groups/matanotlev/
נעה
1 בנובמבר 2012 at 21:00 (12 שנים ago)מילות הפתיחה והתמונות המגרות, כמו גם השילוב הנהדר של עגבניות וטופו, גרמו לקסרול הזה לעלות לראש סדר העדיפויות והכנתי אותו לפני כמה ימים. הוא לא יצא משהו בכלל.
מסקנות לטובת הכלל:
הכנתי את זה מעגבניות תמר משומרות תוצרת איטליה שחתכתי והכנסתי גם את המיץ שלהן. זה לא רוטב. זה מתפרק לקוביות עגבניות ומלא מים ואין לזה טעם של רוטב. נראה לי שזה מסוג המתכונים שחייבים להכין מההתחלה עד הסוף.
למרות שזה היה כמעט 40 דקות בתנור הבצל לא ממש התבשל. וגם לא הגזר – ייתכן שזאת בעייה מקומית של הטוסטר אובן שלי.
הטופו יצא קראנצ'י למעלה אבל לא ממש ספג את הרוטב, אולי זה סוג הטופו שהתמשתי בו. נראה לי שלמתכון הזה כדאי טופו רך (שלי היה של משק ווילר, מוצק יותר משל צוריאל). למרות האכזבה היום הוא הפך לרוטב לפסטה בהצלחה יחסית.
אנסה שוב בלי קיצורי דרך ועם טופו שונה!
dvarimbalma
2 בנובמבר 2012 at 0:29 (12 שנים ago)חבל לי שיצא מבאס, אבל באמת הרוטב צריך להיות מאוד סמיך, בגלל זה גם כתבתי שם שבישלתי עד שהעגבניות מתפרקות לגמרי והרוטב די אחיד. אם כבר קופסת שימורים, הייתי משתמשת בקופסת שימורים של עגבניות מרוסקות, כך שזה יהיה יותר אחיד ורוטבי…
אלון
2 בנובמבר 2012 at 10:25 (12 שנים ago)עלמה,
בתור עגבנופיל – קסרול העגבניות שלך מצא לי חן מהקריאה הראשונה… והחלטתי שאני מכין אותו.
אני לא אוכל טופו אז המרתי אותו באגוזי קשיו טריים (לא קלויים) שהשריתי במים למשך 6 שעות.
גם הקשיו המושרה מתייבש באפייה והופך לקצת קראנצ'י אם אין סביבו רוטב, ואם יש סביבו רוטב הוא מתנפח, סופח את הטעמים, והופך לקצת ספוגי.
יצא פשוט נפלא! תודה.
dvarimbalma
2 בנובמבר 2012 at 11:16 (12 שנים ago)זה נשמע ממש מגניב! בחיים לא הייתי חושבת על קאשיו בתוך זה
יעל
17 בנובמבר 2012 at 21:55 (12 שנים ago)יאוווו זה יצא ממש ממש טעים!!!! איזה כיף!
תודה רבה רבה 🙂
dvarimbalma
17 בנובמבר 2012 at 22:28 (12 שנים ago)כיף מאוד לשמוע!
יערה
28 בנובמבר 2012 at 18:47 (12 שנים ago)היי, מספר שאלות מכיוון שיש לי אורחת צמחונית בשישי הזה – אפשר לקנות טופו בסופר רגיל? האם אגזר מספיק להתרכך? אם יש לי ברוקולי קפוא חתוך, אפשר לשים קישואים וברוקולי? האם אפשר לוותר על הפלפלים? או לשים פלפלים אדומים? ואין תיבול חוץ ממלח ופלפל בסופו של דבר? תודה!