יול
2012
סלט שעועית שחורה ותירס
נוסעים ברכבת והנוף מהיר וירוק וחם. בתים קטנים וא' מוציא את הראש מהחלון.
לנשום אויר, לראות, לצלם.
אני, כרגיל, בקושי מגיעה אל החלון, אבל מרגישה את הרוח ובעיקר את ההתרגשות שמתנשפת מגופו הארוך כשהוא מנסה לצלם את הנוף שזז מהר כל כך.
החום הוא זה שהבריח אותנו החוצה מהעיר. נמלטים מדירתנו המלוהטת וחסרת המזגן. החוצה מהסלון שטוף השמש ומהמטבח החם ומהבישול שכל מה שקשור בו מעורר בי פחד לפני עשר בלילה, כשסופסוף החום קצת נשבר ואני מעמידה על האש איזה סיר. משהו לפיקניק של מחר.
ולא רק החום. גם כל התקופה האחרונה, עם האכזבות והתסכול והזבובים שמסתחררים בתוך הנפש, מציקים, מזמזמים. צריך להניח את הגוף בתוך מים גדולים ואחרים, ואחר כך, נראה.
.
הייתי רוצה לכתוב כאן למשל על הרגע שאגם בלטון נפרש מול הרכבת.
יש רגע כזה שאני אוהבת בפניות שמעל לכינרת (כשיורדים מכיוון הגולן) ואפשר לראות בו את העין הכחולה שלה נפרשת. אבל כאן, עם אגם בגודל כזה, קשה לי בכלל לזכור רגע שבו משהו נפרש. יש רק אגם ועוד אגם ועוד אגם. לשעוט עם הרכבת ליד אגם כזה במשך שעות, והוא רק ממשיך וממשיך.
מה שכן, תחנת הרכבת. ואחר כך החוף, והדשא, והמשפחות, והילדים, וריח של קרם שיזוף ובירה וצידניות. והבית הקטן ההוא שאפשר לראות על אחת הגבעות שמול האגם.
,
ולטבול עקב במים, ולצרוח בהפתעה מאושרת, אהה זה קר! ולהתחיל ללכת בתוך המים, כפותי נאחזות בבוץ הרך, ולהרגיש שככל שאת הולכת, את נרטבת, נשטפת, נהיית קלה, חסרת משקל, בירכיים, ירכיים, ערווה, בטן, חזה, כתפיים, ושוב פעם כתפיים, הכל מים, הכל מים, וא' אומר, זה בכלל לא נחשב עד שלא טובלים את הראש, ואז לצלול ומיד להציץ החוצה, רטוב ומנצנץ, כל השיער נהיה כל כך פשוט עכשיו, עם המחשבות שבו והקשרים שבו והטינה והפחד והבושה, במיוחד בושה מכל מיני סוגים, הכל מים, הכל נרטב ומתמעט ונמס ואין שום דבר שהייתי רוצה להיות עכשיו.
כמה טיפים חשובים:
שעועית. יש שלוש דרכים להשיג שעועית שחורה רכה ומבושלת: להשתמש בכזו שכבר בושלה ויושבת בקופסת שימורים, להשתמש בסוג שנמכר מבושל וקפוא, או לעשות בעצמכם את כל התהליך שכולל השרייה, החלפת המים והשרייה שניה, ואז בישול. מאחר ואני נגעלת באופן כמעט אוטומטי מאוכל שיוצא מקופסת שימורים (לא, זה לא עושה רושם הגיוני לקבל אוכל דחוס ומשומר עם טעם של אלומיניום) אני מעדיפה תמיד להשרות ולבשל לבדי. זה גם יותר בריא וגם מונע את כל תופעות הלוואי כמו גזים או כאבי בטן. כתבתי די בפירוט על המלצות ההשרייה כאן. הרבה אנשים נרתעים מהרעיון של להשרות ולבשל קטניות לבד, כי זה לוקח זמן, אבל לדעתי מאחר והתהליך קורה מעצמו (כלומר, אתם לא באמת עובדים בזמן שהקטניות שלכם יושבות במים) אין סיבה להתפשר על הטעם ככה. בכל אופן, ציינתי במתכון גם את הכמות לפני ההשרייה והבישול וגם את הכמות שאחרי, כדי שתהיו בטוחים שיש לכם מספיק שעועית גם במידה והתמשתם בפחית שימורים.
תירס. גם כאן אפשר לבחור בין תירס קפוא ותירס טרי (את שימורי התירס אני אפילו לא מציינת כאפשרות כי הם מתוקים להחליא ולדעתי ממש עדיף לוותר). אם השגתם תירס טרי ועסיסי, אפשר "לגלח" ממנו את הגרגירים עם סכין, ולהכניס אותם לסלט כשהם עוד נאים, כלומר לא מבושלים בכלל. כן, אפשר לאכול תירס לא מבושל. וזה ממש טעים. אם אין תירס טרי, או שיש תירס טרי אבל יחסית עייף ולא אטרקטיבי, עדיף לבשל את הגרגירים. במידה והגרגרים יצאו משקית של קפואים, אפשר להשרות אותם כמה דקות במים רותחים, עד שהם מתבשלים. היתרון של תירס משקית הוא שלא צריך לחתוך את הגרגירים מהקלח, ושיש אותו בכל עונה שהיא. אני השתמשתי כאן בקפואים כי לא היה לי תירס טרי.
פלפל חריף. הכמות יכולה להשתנות, כתלות בחריפות הפלפל ובטעם האישי שלכם. אם יש פלפל חריף יחסית, כף אחת של קוביות קטנות מספיקה. לי היה פלפל לא מאוד חריף, ולכן חתכתי אל הסלט רבע ממנו, בפרוסות דקות. אני מציעה פשוט לטעום (מאוד מאוד בזהירות, עם קצה הלשון) את הפלפל שקניתם, ולבדוק כמה ממנו אתם רוצים בסלט. כלל אצבע: פלפל חריף הוא לרוב חריף הרבה יותר באיזור של הגרעינים מאשר בקצה, והגרעינים עצמם יכולים להיות חריפים עד אימה. ככל אצבע מספר שתיים: תמיד אפשר להוסיף עוד חריף, אבל להוריד את החריפות יהיה קשה. עדיף תמיד להתחיל מפחות ולהוסיף.
סלט שהוא ארוחה. איכשהו סלט הוא אחד המאכלים המושמצים ביותר בקהילת חובבי האוכל, בין היתר בגלל התדמית הדיאטטית, החד גונית והמיוסרות שלו. לדעתי זה שטויות במיץ (של סלט, שהוא אגב המיץ הטעים בעולם, במיוחד עם חתיכת חלה. ממממ). סלט הוא אחד מסוגי המזון האהובים עליי ביותר, שילוב מנצח של טריות, פריכות, וטעמים חזקים וצבעוניים של ירקות. אפשר ליצור אינסוף שילובים ומרקמים, ודווקא חובבי מזון אמיתיים לא יוותרו על סלט בכל ארוחה. אם מוסיפים לסלט גם קטניות מבושלות, כמו במתכון הזה, הוא הופך למנה משביעה מאוד, שיכולה להחליף בכיף ארוחת צהריים מבושלת בימים חמים. הסלט הזה מושלם במיוחד לטיולים, פיקניקים או ארוחת צהריים קלילה ומשביעה במשרד, בגלל שהוא שומר על פריכות וטריות במידה ושומרים את הרוטב בנפרד עד כמה דקות לפני האכילה (כדי שהחסה לא "תתכבס"). סייג אחד: תועפות של שום ובצל מתיאימות לכל האירועים שלעיל רק במידה והקולגות שלכם לעבודה או החברים שלכם לפיקניק אוהבים אתכם אהבת אמת, כלומר מוכנים לסבול כל ריח שתדיפו.
שידרוג. הסלט הזה טעים ומשביע מאוד כמו שהוא, אבל אם יש לכם במקרה גם טורטיות ואיזשהו רוטב עגבניות או גוואקמולי או יוגורט- אתם יכולים לשדרג את המנה לכדי מעדן מלכים (אנחנו השתמשנו כמובן ברוטב של יאנקה, שתמיד יש לי צנצנת ממנו במקרר).
יאללה למטבח! (כמות שתשביע שניים אם יש גם לחם/טורטייה)
3 כוסות שעועית שחורה מושרה ומבושלת ורכה (כמות לפני השרייה ובישול: 200 גרם)
2 כוסות גרגירי תירס (טריים ונאים/ מוקפאים ומבושלים)
חצי ראש חסה מסולסלת אדומה
50 גר' רוקט (שני חופנים)
1 בצל סגול
1 גבעול בצל ירוק
קצת פלפל ירוק חריף (ראה סייגים ברשימת הטיפים)
מיץ מלימון שלם
4 כפות שמן זית טוב
1 כפית דבש
מלח גס
1 שן שום כתושה
הכנה:
1. מכינים את השעועית: משרים, מבשלים, מסננים- לפי ההוראות במדריך ההשרייה שלי. משתמשים בה לסלט רק אחרי שהיא מתקררת.
2. מגלחים את גרגירי התירס מהקלח בעזרת סכין, או מבשלים את גרגירי התירס הקפוא במים חמים עד שהם רכים וצהבהבים-כהים.
3. שוטפים את החסה, מיבשים וקורעים ביד לפיסות בגודל ביס. קולפים את הבצל הסגול וקוצצים אותו לקוביות הכי קטנות שרק אפשר. קוצצים את הבצל הירוק לעיגולים דקים.
4. מערבבים בקערת סלט את השעועית, התירס, החסה, הבצלים והרוקט.
5. מכינים את הרוטב: מערבבים בכוס קטנה או בצנצנת או בקערה את שמן הזית, הדבש, מיץ הלימון, השום הכתוש וקוביות הפלפל החריף. שומרים את הרוטב בצד עד שרוצים לאכול את הסלט, וכשרוצים לאוכל, מערבבים פנימה, בוחשים, מוסיפים קצת מלח גס, ואוכלים.
שיהיה שבוע מצויין, אם אתם יכולים לצאת לטיול, צאו לטיול. זה עושה טוב.
מוזמנים לספר כאן בתגובות על נשנושי הפיקניק החביבים עליכם.
בתאבון,
עלמה
22 Comments על סלט שעועית שחורה ותירס
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
אפרת
5 ביולי 2012 at 11:59 (12 שנים ago)איזה מקסימה את,
כמה בא לי להוציא את הראש מהחלון של איזה רכבת…
-וגם הסלט נשמע טעים ביותר!
רוני
5 ביולי 2012 at 13:05 (12 שנים ago)אחלה תזמון
בדיוק קנינו שעועית שחורה והתחלנו לתהות מה אפשר לעשות איתה
בהחלט ננסה,
תודה רבה 🙂
דפנה י.
5 ביולי 2012 at 17:33 (12 שנים ago)הסלט נשמע ונראה מצוין.
והאגם הזה שלך: עברנו בטיול שלנו ליד שני אגמים ענקיים, כאלה שלא רואים שום טבריה בגדה השנייה שלהם (וגם לא קנדה, לעניין זה). בראשון רק טבלנו רגליים כי אמרנו לעצמנו – נגיע לשני ונעצור בנחת. כשהגענו לשני ירד גשם-מבול ובהפוגה התברר שאין בכלל חופי שחייה באזור. החוף היחיד שמצאנו היה מסריח, בנוסף. נצטרך לייצר חוויה מתקנת בקרוב.
תודה! 🙂
גל
5 ביולי 2012 at 17:54 (12 שנים ago)רוצה את הסלט הזה בתוך טורטיה. המון אבוקדו, המון שמנת חמוצה, המון חריף, המון כוסברה ושיטפטף העולם.
dvarimbalma
5 ביולי 2012 at 17:58 (12 שנים ago)יחי אנשי הכוסברה! אני חושבת שאנחנו צריכים להקים איגוד שינסה לקדם את אהבת הכוסברה ברחבי העולם. יותר מידי אנשים נמנעים מהדבר המדהים הזה.
טעמים שרואים מכאן
5 ביולי 2012 at 19:03 (12 שנים ago)את כותבת כ"כ יפה…ממש עשית לי חשק לטבול באיזה אגם כדי להינצל מכל החום הזה. הסלט נראה מצויין. מסכימה איתך לגבי תירס משומר, זה לחלוטין משהו שצריך להוציא מחוץ לחוק. מסכימה איתך גם לגבי כוסברה, למרות שאני באופן אישי לא מכירה מישהו שלא אוהב.
ליאורה
5 ביולי 2012 at 19:41 (12 שנים ago)כאן בפלשתינה חום יולי אוגוס וממש מרענן לקרוא את התיאור שלך על האגם.
הסלט ממש נראה מצוין, כי אי אפשר לאכול פה כעת אוכל חם, וזה סלט שהוא גם ארוחה. שידרגת לנו את המטבח, אין כמוך אישת חייל
חנדי
6 ביולי 2012 at 7:53 (12 שנים ago)אני אוהבת להכין סלט תפוחי אדמה, מכינים כמו לסלט מיונז- תפוחי אדמה מבושלים בקליפה, קלופים וחתוכים, מלפפונים חמוצים, אפונה, גזר, ובמקום מיונז רק שמן זית, מיץ לימון מלח ופלפל- נוסע נהדר וטעים בכל טמפרטורה.
נעמה יערי
7 ביולי 2012 at 11:04 (12 שנים ago)אבא שלי נולד וגדל ליד הבלאטון, והסיפור על אחיו שטבע בבלאטון תמיד חוזר אלי.
אולי תפרסמי איזו תמונה של הבאלאטון בשביל הנפש?
dvarimbalma
7 ביולי 2012 at 12:06 (12 שנים ago)הי נעמה. איזה סיפור נורא, בחיי… אני מצטערת לשמוע.
התמונות שלי לא יצאו כל כך טובות, אבל הנה תמונה אחת שיצאה די יפה, תצפית מלמעלה מכפר שקוראים לו טהיני.
רתם
7 ביולי 2012 at 22:43 (12 שנים ago)היי עלמה. התגעגעתי אלייך מאז ימינו המשותפים באמורי אז באתי לפה. את כרגיל כותבת נפלא והמתכון נשמע טעים טעים. רק הערונת קטנטונת ממחלקת המקומיות. אצלי כאן בחום ובלחות, לא אוכלים עכשיו אכל מחמם כמו שעועית שחורה. בהגדרה מאכל מחמם. מה שכן, הרבה מלפפונים ויוגורט עם נענע וכוסברה. שיהיה לך שם כל טוב, שלך,ר
dvarimbalma
8 ביולי 2012 at 16:59 (12 שנים ago)רתם יא עזיזתי איזה כיף שאת פה! אני עדיין קוראת אותך שם לפעמים, למרות שמדירה את רגלי מן התגובות. נורא כיף שבאתי לקרוא אצלי. לגבי השעועית- את צודקת, אבל אני צריכה קצת קטניות כדי לשבוע גם בעונה החמה… ככה זה כשצמחונים
רתם
12 ביולי 2012 at 23:21 (12 שנים ago)כן כן, הצמחונות. מחכה לקרוא עוד ממך, באהבה, ר
נעמה יערי
7 ביולי 2012 at 23:38 (12 שנים ago)תודה. מזכיר לי את הבלאטון מטיול שורשים שעשינו.
קארל
9 ביולי 2012 at 14:00 (12 שנים ago)כשאני מכין סלט דומה, על אותו בסיס של שעועית שחורה+תירס , דווקא החסה פחות מתאימה.
במקומה עגבניות שרי חתוכות לרבעים/חצאים (עדיפות למנומרות או שרי תמר), כוסברה חתוכה גס וצ'ילי גרוס יבש במקום צ'ילי טרי עושים את העבודה. גם על הדבש אפשר לוותר במקרה הזה.
בר מצווה בכותל
18 ביולי 2012 at 20:49 (12 שנים ago)טוה שיש אנשים שיודעים להכין אוכל אני מאוד אוהב לאכול מהמם מקצועי אין מילים תודה רבה
איילת
19 באוגוסט 2012 at 14:11 (12 שנים ago)הכנתי היום את הסלט, בטורטיה עם קצת עוף (כן, הרסתי לך את הצמחוניות) ויצא פשוט מעולה!
כמו שהצעת, הכנתי אותו ממש מבראשית (שעועית יבשה ותירס טרי). יצא מאוד טעים, אבל אני לא בטוחה שלהבא לא אלך על הגרסא המקוצרת… קשה להשתחרר מהתחושה שבעצם הכנתי את הסלט במשך שלושה ימים רצופים.
dvarimbalma
26 באוגוסט 2012 at 22:39 (12 שנים ago)אני מבינה למה את מתכוונת. באמת מדובר בהכנה מתמשכת, אבל אני פשוט התרגלתי לזה שיש בבית תמיד תמיד איזושהי קטנייה בהשרייה. מתרגלים
נעה
25 בספטמבר 2013 at 22:32 (11 שנים ago)עלמה,
הכנתי את הסלט והוא יצא נפלא! לצדו שתינו את סודת-ההדר המשובבת-נפש והשולחן נעשה צבעוני ומשמח.
לגבי ההשריה, אני מאד אוהבת את זה. זה נותן לי הרגשה שמשהו חי ומתהווה בתוך הקערה הגדולה לצד השגרה שלי (אני ממש נהנית להציץ ולבחוש כל כמה זמן), ושיש איזו תכונה לקראת משהו, בלעדיי. 'קסם פשוט, שקורים הרבה קסמים פשוטים'.
תודה רבה על המתכונים ושסביבם, אני נהנית מהם מאד.
dvarimbalma
26 בספטמבר 2013 at 3:44 (11 שנים ago)תודה רבה! כיף של תגובה ואני מסכימה לגמרי לגבי העניין של הנבטה. זה גם יותר קל מלגדל עציצים שבזה אני וא' לרוב די כושלים 🙁
אדוה
31 ביולי 2020 at 15:15 (4 שנים ago)את מהממת!!! תודה רבה, באת לי בול עם המתכון הזה 🙂
עלמה
1 באוגוסט 2020 at 19:11 (4 שנים ago)איזה כיף תודה!