אוק
2011
סליחות וגלויות (הזמנה ליצירה משותפת)
.
(הפעם אין כאן אוכל)
לפעמים, במיוחד בימים שלפני יום כיפור, במיוחד בתקופות מעבר וחשבון נפש וסתיו, צפות בי הסליחות שלא אמרתי. סליחות שצריך לבקש ולא ביקשתי.
סליחות מאנשים שכבר נעלמו מחיי, או מתו, או אינם. סליחות מעצמי, כאלה שמעולם לא ביקשתי. סליחות שאני מתביישת לבקש. סליחות שלא מנומס לבקש כבר. סליחות שעבר-כל-כך-הרבה-זמן-אז-יאללה-כבר-אבל-הן-עדיין-בתוכי.
לפעמים, בשעות אחר צהריים קרירות, נוסעת חזרה הביתה על האופניים מהר, דורסת את העלים הצהובים והיבשים. ערמונים נופלים מהעץ.
ברגעים כאלה אני מאמינה בניסים.
ובכלל, אמרתי את זה כאן כבר הרבה מאוד פעמים, בדרכים שונות. יש ניסים שמתרחשים.
והאינטרנט- עם כל המילים וכל האנשים, וכל השוטטות, והזרם האינסופי של חדשות חשובות ושל חדשות לא חשובות, וסטטוסים, ובלוגים, ופורנו, וסרטונים של חתולים, וקליפים, ומוזיקה-
האינטרנט הוא מקום שבו קורים ניסים.
'
השבוע, למשל, קיבלתי מתנה ליום ההולדת טחינה, מקוראת של הבלוג שנסעה לטיול בבודפשט.
אינטרנט הוא מקום לניסים, לא דרך פיות ושדונים, אלא דרך בני אדם והיצירתיות, וההשראה, והחום שהם מסוגלים להעניק זה לזה.
וכך בא לי הרעיון הזה, לקראת יום כיפור ולכבוד הרצון ליצור משהו ביחד עם אנשים זרים מהאינטרנט, כל מיני אנשים שקוראים את הבלוג הזה ואולי בא להם לשחק איתי משחק קטן ויפה.
הרעיון הוא כזה.
לחשוב על סליחה שאתם רוצים לבקש ממישהו, או ממשהו, או מעצמכם (יש הרבה מאוד סליחות לבקש גם מעצמנו, כשחושבים על זה).
לכתוב את הסליחה שלכם על גלויה כלשהי. כותבים רק את הסליחה, בלי שמו של האדם שזה מיועד אליה. בלי הסברים ובלי תירוצים ובלי להצדיק את עצמכם, ובלי למסור את סיפור הרקע. בלי להגיד אני מצטערת, אבל-. בלי להגיד לא יכולתי, לא הספקתי. פשוט להביע את ההתנצלות, וזהו.
לגעת בצער כמו שהוא.
בגלויה הזו למשל, חשבתי בהתחלה לכתוב גם "כי לא יכולתי להגיע, כי הייתי בארץ אחרת", ומשפטים דומים. אבל העניין הוא שזה לא באמת הקטע. ושצריך לנקות את הסליחה מכל מה שמסביב לסליחה ונראה לנו שהוא קשור אבל הוא לא:
'
אל תפחדו להיות ספציפיים, אל תסבירו את עצמכם או את הסליחה שלכם. אל תנסו לצאת יפים או פוטוגניים. פשוט תתנצלו.
תשלחו את הגלויה למישהו זר. אין לו את השם או את הכתובת שלכם, והוא לעולם לא ישיב. אבל הוא העד שלכם, וזה אומר, שיש עוד מישהו בעולם שקרא את בקשת הסליחה שלכם. אולי הוא לא ממש סלח, אולי אין לו את הכוח לסלוח על דברים שלא נעשו לו. אבל העד שלכם לפחות יקרא. ובגלל שהוא עצמו שלח גלויה, והוא מבין את החוויה שעברתם עכשיו, יש לו חיבה מסתורית אליכם, והוא מוכן לקרוא את גלויתכם בחמלה.
אם בא לכם לשחק איתי את המשחק המוזר הזה, תשאירו תגובה לפוסט. לא צריך להזדהות בשם האמיתי שלכם, אבל צריך להשאיר בשדה שממלאים בו כתובת מייל (רק אני רואה את זה) את הכתובת האמיתית שלכם. תוך כמה ימים אאסוף את כל הכתובת האלה, ואשלח לכם מיילים. אתם תענו ותתנו לי את הכתובת שלכם. ואני אתן לכל אחד כתובת שאליה הוא שולח את הגלויה שלו, כך שכל אחד ישלח וכל אחד יקבל גלויה.
אנסה לבחור בכוונה כתובות כמה שיותר רחוקות ולערבב אתכם, כדי שכל אחת ואחד באמת יקבלו מישהו שהם כנראה לא מכירים.
אם יש לכם יותר מסליחה אחת שהייתם רוצים לשלוח, תשאירו יותר מתגובה אחת, עם אותה כתובת מייל, ואני אבין.
בואו נשחק. אני סקרנית מכל זה. אפשר להשאיר הודעות עד יום שישי בערב. בינתיים אפשר לקנות גלויה, ולכתוב את ההתנצלות שעולה בראשכם. אני אחזור אל כולכם עם מיילים בשישי בערב ואחזור אליכם כמה שיותר מהר עם כתובת שאליה אתם שולחים את הגלויה שלכם.
סתיו נעים,
עלמה
69 Comments על סליחות וגלויות (הזמנה ליצירה משותפת)
1Pingbacks & Trackbacks on סליחות וגלויות (הזמנה ליצירה משותפת)
-
[…] לחגוג אותו אתכם, קוראות וקוראי הבלוג. בשנה שעברה יזמתי פרויקט גלויות ביום כיפור, ויותר משישים אמיצים ואמיצות יצרו יחד איתי טקס די סודי […]
הגב
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
אייל
3 באוקטובר 2011 at 20:04 (13 שנים ago)אשמח להשתתף
נטלי
3 באוקטובר 2011 at 20:06 (13 שנים ago)וואי. איזה רעיון מהמם! אני לגמרי בפנים.
רקפת
3 באוקטובר 2011 at 20:10 (13 שנים ago)בפנים. רעיון מקסים
יעל
3 באוקטובר 2011 at 20:15 (13 שנים ago)גם אני בפנים..
ליאור
3 באוקטובר 2011 at 20:24 (13 שנים ago)גם אני..
תות
3 באוקטובר 2011 at 20:27 (13 שנים ago)גם אני..
בפנים, לגמרי!
3 באוקטובר 2011 at 20:35 (13 שנים ago)אולי תוסיפי פיצ'ר שאחרי שהגלויה מגיעה, נגיד בסוכות, יש אפשרות ממקבל הגלויה, אם יבקש, לקבל את הסיפור המלא מאחורי הסליחה, כי זה נורא מסקרן…
mws
3 באוקטובר 2011 at 20:38 (13 שנים ago)אני מבינה את הרעיון ואת הצורך הפנימי בעדות לבקשת הסליחה,
ויחד עם זאת אני לא אשתתף, כי אני רוצה לבקש את הסליחות שלי ישירות ממי
שצריך. בפנים (בתוכי) או בחוץ.
אני מקווה שיש בי מספיק אומץ ויושר לעשות את זה.
שנה טובה.
Ayelet
3 באוקטובר 2011 at 20:43 (13 שנים ago)In in in
חגית
3 באוקטובר 2011 at 20:51 (13 שנים ago)רעיון מצוין! אשמח להשתתף, אבל אי אפשר להשאיר כתובת בשדה של המייל.
dvarimbalma
3 באוקטובר 2011 at 20:56 (13 שנים ago)זה בסדר, הכוונה היא להשאיר את המייל, ואז אשלח אלייך מייל ובו אבקש את הכתובת לדואר, ותקבלי את כל שאר הפרטים
א"ק
3 באוקטובר 2011 at 21:07 (13 שנים ago)גם בפנים
רמי
3 באוקטובר 2011 at 21:10 (13 שנים ago)מסקרן מאוד. אשמח להשתתף.
קרן
3 באוקטובר 2011 at 21:28 (13 שנים ago)גמני…
מיכל
3 באוקטובר 2011 at 21:33 (13 שנים ago)גמאני רוצה
עירית
3 באוקטובר 2011 at 21:38 (13 שנים ago)גם אני מצטרפת
נגה
3 באוקטובר 2011 at 21:38 (13 שנים ago)גם אני.
קיוויתי שחלק מהרעיון יהיה שכל אחד גם יצלם את הגלויה שלו וישלח לך, ובסופו של דבר כל קוראי הבלוג יהנו מהווידויים.
dvarimbalma
3 באוקטובר 2011 at 21:44 (13 שנים ago)הי נגה,
זה באמת היה הרעיון הראשון שלי, כי חשבתי לעצמי כמה יפה יהיה לשים את כל הגלויות של כולנו יחד באלבום גדול של חמלה ועצב.
אבל אז חשבתי שאולי אנשים יכתבו אחרת אם הם ידעו שהסליחה הופכת להיות פומבית. במיוחד בעולם דובר העברית, שהוא בסך הכל קטן ויש בו סיכוי לא רע שאנשים יזהו אותך דרך סיפור ספציפי.
ובכלל, יש משהו מרגש בללחוש דבר לאוזן זרה, אולי קצת יותר מרגש מאשר לצעוק את זה אל העולם כולו.
חוצמזה, חשבתי שגם אני, בתור מי שהוגה את המשחק הזה, צריכה לרסן את הסקרנות ולדעת לשחרר את הדיאלוג ממני החוצה. לאבד שליטה, במובן החיובי של הדבר.
נורית
5 באוקטובר 2011 at 9:28 (13 שנים ago)ובכל זאת
זאת יכולה להיות יצירה משותפת כל כך חזקה ומרגשת,
כמו שכתבת "אלבום גדול של חמלה ועצב"
גם אני ממש קיוויתי שזה הרעיון
אולי עוד אפשר?
אלף
3 באוקטובר 2011 at 22:01 (13 שנים ago)אבל כל מי שגר בבית משותף חייב לכתוב לפחות שם משפחה אמיתי אחרת הדוור לא ידע באיזו תיבה לשים את הגלויה ואז בטעות תקבל אותה השכנה מקומה שניה שלא תבין במה מדובר.
אבל רעיון נחמד – כמו "גמדים וענקים" של הסליחות…
Moran
3 באוקטובר 2011 at 22:05 (13 שנים ago)יאללה נזרום איתך…
Ayelet
3 באוקטובר 2011 at 22:13 (13 שנים ago)I'm in! very nice idea
דנא
3 באוקטובר 2011 at 22:30 (13 שנים ago)איך אפשר שלא?גם אני.
אביגיל
3 באוקטובר 2011 at 22:38 (13 שנים ago)אני לגמרי בפנים.
ra
3 באוקטובר 2011 at 22:41 (13 שנים ago)גם אני
פט
3 באוקטובר 2011 at 23:53 (13 שנים ago)לגמרי איתך, רעיון מקסים.
אולי רק מי שמרגישה נוח עם לצלם תצלם וכך תהיה לנו הצצה חלקית לסליחות (עוד לא החלטתי על מה לכתוב, אז אני לא מתחייבת לצלם, אבל יש סיכוי לא רע לתמונה ממני לדוגמה).
דולסה דה לצ'ה
3 באוקטובר 2011 at 23:57 (13 שנים ago)אני אמרתי אני וקיבלתי 🙂
אלכס
3 באוקטובר 2011 at 23:57 (13 שנים ago)רעיון ממש חמוד.
נורית
4 באוקטובר 2011 at 0:07 (13 שנים ago)אשמח להצטרף
גבריאלה
4 באוקטובר 2011 at 0:10 (13 שנים ago)אשמח להשתתף.
גל
4 באוקטובר 2011 at 1:20 (13 שנים ago)מקסים, גאוני. גאונה
אני לא אוכל להשתתף אבל אני אפיץ את הפרוייקט
אנסה
4 באוקטובר 2011 at 1:33 (13 שנים ago)תודה
איה
4 באוקטובר 2011 at 3:40 (13 שנים ago)אני משתתפת!
נעמה יערי
4 באוקטובר 2011 at 6:45 (13 שנים ago)רעיון מיוחד ומרגש.
אני שותפה.
אודליה
4 באוקטובר 2011 at 9:18 (13 שנים ago)רעיון מקסים. גם אני רוצה 🙂
שרוניקה
4 באוקטובר 2011 at 10:16 (13 שנים ago)עלמה המקסימה, רעיון נפלא, אני בפנים.
שנה טובה וחתימה טובה
מאי
4 באוקטובר 2011 at 11:06 (13 שנים ago)בפנים!
נעה
4 באוקטובר 2011 at 11:13 (13 שנים ago)אשמח להשתתף…..
נועה
4 באוקטובר 2011 at 11:14 (13 שנים ago)רעיון מקסים עלמה, האינטרנט הוא באמת מצע להמון ניסים קטנים.
אשמח להשתתף.
מורן
4 באוקטובר 2011 at 11:17 (13 שנים ago)מכירה את post secret?
פרויקט דומה, אבל לא של סליחות, אלא של סודות באופן כללי. במקרה הזה, הגלויות דווקא מצולמות ומפורסמות.
טלי גרינבוים
4 באוקטובר 2011 at 11:32 (13 שנים ago)מקסים מקסים מקסים 🙂
נועה
4 באוקטובר 2011 at 11:33 (13 שנים ago)נשמע מקסים, אני בפנים
נטלי
4 באוקטובר 2011 at 12:17 (13 שנים ago)איזה יופי של רעיון! גם אני בפנים.. (:
נגה
4 באוקטובר 2011 at 12:47 (13 שנים ago)משום מה אני לא מצליחה להגיב בתגובה לתגובה…
אבל את צודקת, כנראה שנכתוב אחרת כשנדע שיראו את זה.
רציתי להגיד (ושכחתי) שהרעיון הזה הזכיר לי את אוסף הגלויות של אמי; כשהיא היתה קטנה הסתובבו בארץ כלמיני משחקי דואר, ילדים היו שולחים גלויות למכרים ממעגל שני עם כל מיני חוקים. זה מקסים בעיני, תמיד רציתי גם לשחק בלשלוח ולקבל גלויות.
אז תודה על ההזדמנות.
inbal
4 באוקטובר 2011 at 14:55 (13 שנים ago)רוצה מאד, ותודה רבה לך
שרון
4 באוקטובר 2011 at 18:11 (13 שנים ago)גם אני מצטרפת!
רעיון מרגש
ליר המלך
4 באוקטובר 2011 at 18:24 (13 שנים ago)זה לא יצליח, אף אחד לא יזרום
גילי
4 באוקטובר 2011 at 18:41 (13 שנים ago)רעיון מעולה!!!
נועה
4 באוקטובר 2011 at 19:02 (13 שנים ago)אני גם…
שחר
4 באוקטובר 2011 at 20:48 (13 שנים ago)מוצלח ומעורר השראה. אני בפנים.
שירי
5 באוקטובר 2011 at 19:38 (13 שנים ago)I'm in!
רתם
6 באוקטובר 2011 at 1:47 (13 שנים ago)אשמח להשתתף. למרבה הצער הסליחות שלי מרובות מדי
רתם
6 באוקטובר 2011 at 1:51 (13 שנים ago)המממ, ואולי אח״כ אפשר לשלוח גלויות יותר חיוביות. לסוכות, למשל 🙂
או עם מתכונים, מטיולים, וכהנה וכהנה..
שלגיה
6 באוקטובר 2011 at 21:54 (13 שנים ago)אני בפנים.
מעיין
7 באוקטובר 2011 at 0:11 (13 שנים ago)מרגש אותי- אני גם משתתפת.
אני
7 באוקטובר 2011 at 9:39 (13 שנים ago)אני גם רוצה
מיכל
7 באוקטובר 2011 at 11:33 (13 שנים ago)אשמח להשתתף…
גרפומנית
7 באוקטובר 2011 at 12:34 (13 שנים ago)אני בפנים פלמונת 🙂
גלמוש
8 באוקטובר 2011 at 12:22 (13 שנים ago)אולי קצת מאוחר כי היום שבת..
אבל עוד יום כיפור אז אולי אפשר?
dvarimbalma
8 באוקטובר 2011 at 13:56 (13 שנים ago)סבבה, אבל כתובת המייל שמלאת אינה עובדת. תשלחי לי מייל עם הכתובת שלך ואז אוכל להכניס אותך למעגל 🙂
קרן
10 באוקטובר 2011 at 22:41 (13 שנים ago)רעיון מעולה!
זה מזכיר לי את הפרוייקט של מירנדה ג'ולי
learning to love you more:
http://www.learningtoloveyoumore.com/index.php
dvarimbalma
11 באוקטובר 2011 at 7:23 (13 שנים ago)תודה. האמנות של מירנדה ג'ולי שינתה לי ת'חיים והפכה לי ת'בטן כבר יותר מפעם אחת, אז אני לוקחת את זה כמחמאה עצומה.
יובל
18 באוקטובר 2011 at 13:02 (13 שנים ago)אם רק הייתי שם לב קודם.. הייתי מת להשתתף בזה!
שלומית
2 בספטמבר 2012 at 14:29 (12 שנים ago)אני רוצה גם 🙂
dvarimbalma
2 בספטמבר 2012 at 14:37 (12 שנים ago)הי שלומית, לצערי מדובר בפרויקט משנה שעברה- אז הוא כבר לא יפעל השנה. אני מבטיחה ליצור עוד פרויקטים קהילתיים ומגניבים ממש בקרוב.
רני
2 בספטמבר 2012 at 17:24 (12 שנים ago)בפנים
דינה
2 באוגוסט 2013 at 8:09 (11 שנים ago)היי עלמה,
רק עכשיו נתקלתי ברעיון המעניין הזה, וחבל שרק עכשיו ולא לפני שנתיים.
עכשיו, כשיום כיפור שוב מתקרב, אולי תחזרי על כל המיזם בשביל אלה שלא הספיקו לפני וגם בשביל שהשתתפו והצטערו וגילו חמלה?
תודה,
dvarimbalma
2 באוגוסט 2013 at 9:37 (11 שנים ago)אני חושבת אולי ליצור פרויקט אחר בסגנון. אם יהיה לי הזמן והכוחות שוב לארגן… זה היה דבר מאוד מיוחד בשבילי