25 Comments על שקשוקת עגבניות אפויה

1. 

   ענת לוין

   18 באוקטובר 2011 at 12:59 (13 שנים ago)

   ממש אוהבת לקרוא אותך, אישה מלאת געגועים, שכותבת כמו שהיא מבשלת, מילים צבעוניות, חיות שאפשר לנגוס בהן, שמחממות את בפנים הגוף. 

   הגב
2. 

   יובל

   18 באוקטובר 2011 at 13:06 (13 שנים ago)

   זה כיף, לקרוא אותך!
   גם ההקדמה והסיפור והכתיבה היפה שלך, וגם המתכונים. 

   הגב
3. 

   אלכס

   18 באוקטובר 2011 at 13:38 (13 שנים ago)

   איזה מגניב. אני עשיתי כמה פעמים עם בשר.
   חג שמח 

   הגב
4. 

   שרי

   18 באוקטובר 2011 at 14:27 (13 שנים ago)

   כן. אנשים שנכנסים אחד ללב של השני במהירות זו חוויה מיוחדת (:

   הגב
5. 

   מרקוביץ'

   18 באוקטובר 2011 at 17:04 (13 שנים ago)

   מהדברים האלו, שאתה אומר לעצמך,
   איך לא חשבתי על זה קודם.
   לייק לגמרי 🙂

   הגב
6. 

   טל

   18 באוקטובר 2011 at 18:34 (13 שנים ago)

   ואווו
   רעיון גאוני!!!! 

   הגב
7. 

   גגג האחת

   18 באוקטובר 2011 at 19:16 (13 שנים ago)

   שהות יחד במסגרת משותפת – גם אם זמנית מאד מחברת. כך קרה לי גם כסטודנטית בארץ, אבל אז זה היה ארוך טווח וגם בקורס ההכנה ללידה שהיה קצר בהרבה אפילו מעשרת החודשים שלך.

   ואם אפשר לשאול – בתום התקופה את חוזרת ארצה?

   רשומה מקסימה ומתכון מפתה! 

   תודה רבה לך! 

   הגב
   • 

     dvarimbalma

     18 באוקטובר 2011 at 20:18 (13 שנים ago)

     אפשר לשאול, אבל אני לא ממש יודעת לענות 🙂

     הגב
8. 

   אלה

   19 באוקטובר 2011 at 5:15 (13 שנים ago)

   איזה מדליק!
   זה נראה הכי טעים בעולם ואני הכי רוצה להכין את זה ברגע זה בדיוק.

   הגב
9. 

   יפה

   19 באוקטובר 2011 at 9:46 (13 שנים ago)

   מקסים! מקורי ומחמם את הלב. גם המתכון וגם הפוסט

   הגב
10. 

    carma

    19 באוקטובר 2011 at 10:43 (13 שנים ago)

    נראה טעים, הגעתי כי חיפשתי מתכון קליל עם פיטריות(ומצאתי :-))
    את כותבת נפלא! 

    הגב
11. 

    גלית ז.

    19 באוקטובר 2011 at 12:00 (13 שנים ago)

    רעיון פנטסטי

    הגב
12. 

    אלון

    19 באוקטובר 2011 at 12:14 (13 שנים ago)

    מנת גמר למאסטר שף, מדהים!
    מזכיר את הפרק ההוא שאבי הכין רולדת בשר- הוא לקח עוף, הוריד העור שלו, ואז חתך את הבשר לחתיכות ועטף אותו בתוך העור.
    בסוף יצא עוף.

    פעם אחרונה שאני מזכיר כאן בשר, מבטיח. 

    הגב
13. 

    שקד

    19 באוקטובר 2011 at 14:36 (13 שנים ago)

    נשמע טעים, קל וכיף. רק תיקון אחד קטן- בפסקה הראשונה את מדברת על החלבון של הביצה נהיה צהוב פחות בוהק. מן הסתם התכוונת לחלמו…

    הגב
    • 

      dvarimbalma

      19 באוקטובר 2011 at 18:19 (13 שנים ago)

      צודק! אתקן

      הגב
14. 

    pninit

    19 באוקטובר 2011 at 15:47 (13 שנים ago)

    אם לא הייתה לי להיום מנה ראשונה -הייתי מכינה את העגבניות שקשוקיות האלו- ממש מטריף

    הגב
15. 

    יערה

    19 באוקטובר 2011 at 16:43 (13 שנים ago)

    נראות חמודות ומסודרות, אני משקשקת מלאכול חלמון רוטט ולא מבושל עד הסוף, אז כנראה שאני אאפה אותן למוות 🙂

    הגב
16. 

    ליר המלך

    20 באוקטובר 2011 at 10:07 (13 שנים ago)

    חברות זה מושג מופלא ומרתק בעייני. החברות איננה תוצר של הסכם. היא איננה מוסד שהכניסה אליו כרוכה בחתימת חוזה המפרט את החובות והזכויות של כל אחד מהצדדים. החברות קורית לנו… בשלב מסוים בדיעבד, אנחנו אומרים על עצמנו שאנחנו חברים. קשה לכן לתת תשובות חד משמעיות לשאלות דוגמת "מתי נהפכנו לחברים", או מה בדיוק כונן את הקשר. מעם היותה של החברות מערכת דינאמית ומתפתחת, בניגוד למערכת חוזית מסודרת וקבועה, לא ניתן לקבוע לה הגדרות גורפות וקבועות. חברות היא טובה באמת כאשר הצדדים אינם דנים כלל בזכויותיהם: כאשר החבר מבין באופן ספונטאני מהי זכותו של חברו ופועל כדי להגשים אותה. מצד אחד ברור למשך יש משמעות ומצד שני, כמו שאת מספרת תפקיד שזה אינו הכרחי. 
    אני תמיד שם כמויות של כמון בשקשוקות, ונראה שאנסה להוסיף למלית מעט טחינה. הורננתי 
     

    הגב
17. 

    מדלן

    20 באוקטובר 2011 at 11:05 (13 שנים ago)

    פשוט מדהים!!
    אני מדברת על הכתיבה שלך, את המתכון עוד לא הכנתי..
    איך את תמיד יודעת לרגש ככה?!
    חג שמח!!

    הגב
18. 

    ponetium

    20 באוקטובר 2011 at 22:05 (13 שנים ago)

    מנה מהממת לחלוטין, וכתיבה מהפנטת לחלוטין.

    אני מדמיינת שיום אחד תכתבי ספר ובין הסיפורים יהיו מתכונים צבעוניים על דפים מבריקים, אותם אוכלים הגיבורות והנבלות, תוך חייהם המסופרים. 

    הגב
    • 

      dvarimbalma

      20 באוקטובר 2011 at 22:45 (13 שנים ago)

      וואו, תודה! איזה כיף. הלוואי שזה יקרה פעם.

      הגב
19. 

    הילה

    21 באוקטובר 2011 at 20:08 (13 שנים ago)

    שף מפורסם אמר פעם שחבר טוב הוא מישהו שיש לו לתת לך את מה שאתה צריך ולקחת את מה שיש לך לתת.
    לחיי חברים בהווה ושבדרך ולמתכונים כאלו- מוכרים אבל שונים לגמרי
    כמו תמיד את ממוגגת אותי לגמרי 

    הגב
20. 

    Andra Franciscato

    22 באוקטובר 2011 at 13:01 (13 שנים ago)

    יצא טעים מאוד !! תודה רבה !!

    הגב
21. 

    צ'ילי

    1 בנובמבר 2011 at 10:53 (13 שנים ago)

    היי.

    רק רציתי לספר לך שממש ריגשת אותי עם המתכון הזה.

    לא הבנתי בדיוק את המצב שלך – אבל אני מבין שאת לומדת בגולה ומבשלת להנאתך.
    אני בערך באותו מצב – עברתי להולנד כדי ללמוד ובינתיים אני טבח פה בבית קפה.
    וגם לי יצא להכין מתכון כזה כשהתחיל להתקרר פה – אצלי זה היה עגבניות ממולאות באורוגולה, אגוזים גבינה כחולה, זעתר ועוד כל מיני דברים נחמדים.
    וגם אצלי זה קרה כי פתחתי את הלב שלי לאנשים שאני לא יודע מתי ואם אראה שוב בחיי.

    דרך צלחה.
    תהני מהכל. אני אתחיל לקרוא את שאר המתכונים, ואת הדברים המוזרים שעשיתי מאז שהגעתי למדינה הזו את מוזמנת לראות כאן – https://picasaweb.google.com/117806271325380468468/pqHbFH 

    הגב
22. 

    אביבה

    5 בנובמבר 2011 at 8:22 (13 שנים ago)

    תועפות ריר מייצר הפוסט הזה. עשה לי חשק לארוחת בוקר. ובכלל לחיות טוב. 

    הגב