ספט
2011
איך מנביטים שעועית? (ועדשים, ועוד דברים)
.
טוב, כבר הרבה זמן רציתי לפרסם כאן פוסט על הנבטה, וכל פעם זה לא יצא. ואז הגיעה האזכור המפרגן של רחל טל שיר ב"גלריה", וחשבתי לעצמי: חייבת לפרסם פוסט על הנבטה, כל הבריאותנים הולכים להגיע לסלון שלי!
(אגב, אני חייבת לתקן את הנאמר בכתבה ולהגיד שאני לא דוקטורנטית, רק מאסטרנטית. יש עוד זמן)
בכל אופן, הפוסט הזה, בניגוד למנהגי הרגיל, לא יכלול סיפור ולא יכלול מתכון, אלא רק הסברים שקשורים להנבטה. הסיבה היא שרציתי להיכנס להסבר הזה באופן ממוקד, לעשות אותו נגיש עבור כל מי שבא לו להתחיל להנביט, ולהפריד אותו מהמתכון שבו השתמשתי בשעועית הזו (שיפורסם ביום ראשון הקרוב).
אז למה להנביט בכלל? קודם כל, כי זה טעים ופריך לאכול קטניות מונבטת. זה טעם שונה מקטניה מבושלת, ולדעתי הרפתקני יותר. שנית, כי בקיץ התל אביב, בחום של חמישים אלף מעלות, הדבר האחרון שאת רוצה לעשות זה לשים סיר על האש, במיוחד אם יש לך מהפכה חברתית על הראש. לאכול קטניות מונבטות זה פתרון מעולה לצמחוניות וצמחונים שרוצים להעשיר את התפריט שלהם בקטניות אבל אין להם זמן או כוח לבשל, או שלא בא להם אוכל חם בקיץ.
.
איך מנביטים?
בגדול, מניחים קטניות על מצע לח, בחושך, ונותנים להן זמן. זהו. בצורה יותר מפורטת, יש כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם, אחרת כל הדבר לא מצליח.
יאללה להנביט!
סוגים: אפשר להנביט כמעט הכל, אבל מנסיוני הדברים הקלים ביותר להנבטה ושמצליחים יותר טוב זה עדשים (שחורים וירוקים) ושעועית מש.
אקלים: הסביבה האידיאלית להנבטה היא לחה, חשוכה, ולא חמה מידי. אני יודעת על מה אתם חושבים עכשיו, אבל זה לא באמת הגיוני לתכנן נסיעה ללונדון כל פעם שרוצים להנביט. עדיף לבחור פינה במטבח שהיא מוצלת וקרירה, ולהרטיב את העדשים כל כמה זמן כדי שישארו לחים.
כלי: הדבר השימושי ביותר בשבילי היה לקחת כלי פלסטיק רחב, לרפד את התחתית שלו בנייר סופג (מגבות נייר כאלה של המטבח, הכי פשוטות), להרטיב את הנייר הזה במים עד שהוא לח אבל לא מוצף, ואז להניח עליו את העדשים. ערמת עדשים בגובה של עד חמישה סנטימטרים הוכיחה את עצמה כיעילה, גובה עמוק יותר גרם לזה שלא לכל העדשים הייתה גישה למים, ואז רק חלקם נבטו. מלמעלה כיסיתי את העדשים בעוד נייר מגבת רטוב, כדי שיהיה להם חושך, וכדי שהלחות תישמר.
טיפול: הנבטה יכולה לקחת זמן, בין כמה שעות ליומיים, ובאמצע צריך קצת לתת קצת צומי לקטניות שלכם. אבל ממש קצת. הטיפול העיקרי הוא לשפוך מעט מים מלמעלה כשהניירות רטובים. הטיפול השני הוא לבדוק איך מתקדמת ההנבטה, ולשים לב שהנבטים לא מתחילים להתקלקל ולהסריח. אחרי שיש מכל קטניה ניצן לבן וקטן- סימן שהיא נבטה, ואפשר להעביר אותה להמשיך את ההנבטה בדיוק באותו כלי, אבל במקרר. הסיבה למקרר היא שבמטבח שלכם כל כך חם שהיא תתקלקל מהר מאוד.
השרייה: אחת הדרכים לעשות את ההנבטה קצרה ויעילה יותר היא להשרות את הקטניות במים לפני התחלת ההנבטה. מדובר באותו סוג השרייה שאתם עושים לפני שאתם מבשלים עדשים- פשוט לשים אותם במלא מים ולחכות שלוש שעות, עד שהעדשים נהיים בהירים ותפוחים יותר. את הקיטניה שהושרתה מסננים ושוטפים, ומעבירים לכלי הפלסטיק להנבטה.
.
מה להכין עם קטניות מונבטות?
כל מה שהייתם מכינים עם קטניות מבושלות, ועוד. כלומר, אפשר להוסיף אותן לסלט, לדחוף אותן לסנדוויץ', לערבב עם ירקות מוקפצים או מבושלים קלות. הנה כמה רעיונות מהבלוג להתחלה.
וביום ראשון גם יפורסם מתכון לעוד שימוש בשעועית מש מונבטת. אז אפשר להתחיל להנביט היום ולהכין עוד יומיים…
אם יש לכם עוד עצות, ספרו לי על זה בתגובות, ברור לי שיש לכם טיפים קטנים בנושא ההנבטה כי כל אחד עושה את זה קצת אחרת.
37 Comments על איך מנביטים שעועית? (ועדשים, ועוד דברים)
2Pingbacks & Trackbacks on איך מנביטים שעועית? (ועדשים, ועוד דברים)
-
[…] איך מנביטים שעועית? (ועדשים, ועוד דברים) […]
הגב -
[…] אתם רוצים להנביט את העדשים לבן, עלמה כתבה מדריך שלם על איך להנביט שעועית (וגם […]
הגב
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
בישול בזול
16 בספטמבר 2011 at 11:36 (13 שנים ago)גם חומוס מונבט מאוד טעים. הולך מעולה בטבולה. רק צריך להשרות יותר זמן לפני – אני משרה אותם ללילה.
dvarimbalma
16 בספטמבר 2011 at 13:52 (13 שנים ago)נשמע טעים טעים!
דנית
11 באוגוסט 2012 at 12:11 (12 שנים ago)כאשר מנביטים כל סוג של קטניה אין צורך בבישול בכלל? היא מוכנה לאכילה מעצם העבודה שהיא מונבטת? או עדיף לבשל קצת?
dvarimbalma
11 באוגוסט 2012 at 13:02 (12 שנים ago)כן דנית, ממש ממש ככה. אפשר לאכול אותה רק בשל היותה מונבטת וזה קצת פריך ומרגיש טרי וקראנצ'י, אבל לא רע לעיכול וכאלה (ההנבטה מרככת את זה קצת אז זה לא כמו לאכול קטניות קשות לגמרי מהשקית). מה שכן, בדר"כ זה יותר טעים בשלב מתקדם של ההנבטה, כשיש כבר נבט ארוך יחסית והעדש רך ומתפצח לגמרי.
כרמלה
13 בינואר 2017 at 7:47 (8 שנים ago)הנבט נוצר מהעמילן המפורק וע"י האנרגיה שמתקבלת מפירוק העמילן, ומכיל חלבונים. לכן זרע מונבט מכיל יותר חלבונים מזרע יבש
עלמה
16 בינואר 2017 at 16:59 (8 שנים ago)מעניין. תודה על התגובה המחכימה
CrazyVet
16 בספטמבר 2011 at 12:21 (13 שנים ago)בספרד הייתה לי מנבטה קטנה מפלסטיק, שהייתה מורכבת מכמה מדפים מחוררים על מגש קליטה לנוזלים, אני צריכה מתישהו לחפש אחת במקומה. לפני ההנבטה הייתי משרה כמה שעות את הזרעים (ניסיתי קטניות ואלפלפא, לא ניסיתי זרעים אחרים אבל אפשר גם ברוקולי, חמניות ואחרים) ומפזרת על מדפי הרשת, ומנביטה במשך יום-יומיים לנבטוטים וקצת יותר לנבטים של ממש (כמו אלפלפא) בתוך ארון (לחושך), עם הרטבות כל כמה שעות. ניסיתי גם שיטות אחרות אבל זו הייתה הכי מוצלחת, כי היא מאפשרת שמירה על לחות מספקת לנביטה, בלי להביא לתסיסה/רקבון.
תמר
16 בספטמבר 2011 at 12:41 (13 שנים ago)עוד שיטה בדוקה שעובדת- שמים את הקטניות בצנצנת פלסטיק/ זכוכית, שמים מעט מים (דואגים לנער כך שיכסו את כל הקטניות) והופכים את הצנצנת הפתוחה מעל קערה שתאסוף לתוכה את הנוזלים- ככה נוצרת סוג של חממה לחה. מדי פעם מרוקנים את המים שבצלוחית ומרטיבים שוב כשיבש מדי.
נגה
16 בספטמבר 2011 at 12:44 (13 שנים ago)כיף להנביט, קראנצ'י. רק שאני הרבה יותר עצלנית. אני שמה קטניות (חומוס, עדשים, מש) בקערה, מכסה במים, כך שכולן טובעות. משאירה ללילה ובבוקר שופכת את המים מהקערה. הקטניות שספחו מים במהלך הלילה ינבטו עד שאני אחזור בסוף היום הביתה. שוב, קראנץ'.
אביבה
16 בספטמבר 2011 at 12:55 (13 שנים ago)נהדר, תודה! אני מנביטה כבר שנים אבל משום מה פספסתי את החלק של הכיסוי מלמעלה בנייר לח, ולכן תמיד נאלצתי להסתפק בשכבונת דקיקה של 1-2 ס"מ קטניות. לא עוד. מתכוננת לסלט פריך ומתפצפץ השבוע.
dvarimbalma
16 בספטמבר 2011 at 13:52 (13 שנים ago)וביום ראשון יש גם מתכון
טל
16 בספטמבר 2011 at 14:20 (13 שנים ago)רק תיקון קטנטן ברשותך…
עדשים הן נקבות… עדשה קטנה וחמודה.
לכן, עדשים שחורות וכתומות.
זהו. אני חוזר לפינה שלי 🙂
שבת שלום
חן
16 בספטמבר 2011 at 17:13 (13 שנים ago)איזה כיף שאת ממשיכה עם הבלוג 🙂
בראשית דרכי בעולם ההבנטה הנבטתי פחות או יותר כמו שאת מציעה, קופסת פלסטיק עם סמרטוט לח ופינה חשוכה.שותפתי לדירה דאז אמרה לי שאם משרים ללילה ואז שמים במסננת מעל קערה ומרטיבים פעם-פעמיים ביום זה גם עובד יופי. ניסיתי וראיתי כי טוב, ומאז אני מנביטה בשיטה הזו. מדי פעם נותנת ערבול קטן עם היד לקטניות כדי שיקבלו מים ואור (או בעצם חושך) במידה שווה. חשוב להקפיד על איכות הקטניות שקונים – היו לי מספר חוויות הנבטה מפוקפקות עם קטניות מהשוק. האורגניות תמיד נובטות יפה וגם אלה שמוכרים במשקל בעדן טבע מרקט.
ponetium
16 בספטמבר 2011 at 17:45 (13 שנים ago)כל הזמן יש בי פחד להנביט (אפילו שעשיתי את זה כניסוי בכיתה ה') ואין לי אומץ לעשות את זה. נראה לי אני אנסה את זה. השיטה שלך נשמעת פשוטה להפליא!
אמיר
17 בספטמבר 2011 at 2:05 (13 שנים ago)השיטה שלי:
משרה למשך לילה את הקטניות זרעים במקרר, מסנן ממים.
שם בצנצנת זכוכית עם מכסה , מניח בצנצנת גם מטלית מטבח קטנה רטובה.
שם את הצנצנת במקרר, ובודק פעמיים ביום שיש מספיק רטיבות. מטלטל את הצנצנת שיתערבב.
אם יבש, מרטיב את התכולה ואת המטלית שבפנים, מוציא מים עודפים,
ובחזרה למקרר. נביטה מתחילה 2-4 ימים אחרי ההשרייה.
נעמה
17 בספטמבר 2011 at 2:11 (13 שנים ago)מה שעובד לי הכי טוב זה צנצנת עם מכסה מהסוג המתפרק. או צנצנת בלי מכסה.
אני מכסה את הצנצנת ב"רשת זבובים" (לפי מטר בטמבוריה הקרובה. לא צריך מטר) בגודל שמכסה את הפתח ועוד קצת (אם יש לי מכסה מתפרק אז מבריגה את ההברגה מעל הרשת וזה קלאסי, אם לא – רשת וגומיה חזקה).
בתוך הצנצנת הזרעונים הרצויים (עובד על כולם, מאלפלפה, דרך ברוקולי וכלה בחומוס), מעל – כאמור – הכיסוי. הכל קורה בלי לגעת בכיסוי עד שמגיע הזמן להסיר אותו ולהשתמש.
מתחילה במילוי הצנצנת במים, למחרת שופכת את המים (יש מסננת מובנית אז כל מה שצריך זה להפוך מעל הכיור או מעל העציץ). פעמיים ביום נותנת שטיפה (מכניסה מים ומוציאה). אני אומרת פעמיים כדי שאחרי ששוכחת פעם אחת תישאר לי הפעם השניה, לפחות.
בין לבין הצנצנות נחות הפוכות באלכסון קל (ניקוז+אוורור) באזור שרואים אותן, אחרת שוכחים אותן.
אפשר לעבוד עם צנצנות בכל הגדלים, בהתאם לצורך ולצריכה.
dvarimbalma
17 בספטמבר 2011 at 10:33 (13 שנים ago)תודה לכולכם! יש כאן שלל המלצות מעולות, איזה כיף שבחרתם לשתף!
Peas
17 בספטמבר 2011 at 20:11 (13 שנים ago)איזה כיף שנתקלתי בפוסט המדהים הזה. עד כה ידעתי למצוא נבטים רק בנגב, בעבדת למשל או בפטרה אך אלה היו נבטים שפורחים דווקא בדרכים צחיחות ובאקלים המדבר. Seriuosly, הכתיבה שלך מעוררת געגוע למהות המיידית של החיים,- קטן , מתחת ליד ומוכר. שמרי על עצמך ותודה
איתי_85
20 בנובמבר 2011 at 22:34 (13 שנים ago)אני מנביט כבר הרבה שנים פה ושם. בטעות נתקלתי בפוסט הזה. אני מנביט עכשיו חרדל. נראה לי שזה ילך ממש טוב עם העדשים השחורות וקצת תיבול.
dvarimbalma
21 בנובמבר 2011 at 0:25 (13 שנים ago)חרדל! נשמע ממש מגניב, מעולם לא שמעתי על הנבטת חרדל.
דנה
25 בנובמבר 2011 at 10:36 (13 שנים ago)הבנטתי מש והם יצאו ממש מרים..אי אפשר להכניס לפה..
יש לך מושג למה זה קורה או עצה למנביטה מתחילה?
dvarimbalma
25 בנובמבר 2011 at 10:41 (13 שנים ago)הם יצאו מרים וקשים או מרים ורכים? (כלומר, השאלה היא האם הם נבטו ועדיין מרים או שלא סיימו לנבוט ולכן מרים)?
אלירז
22 בינואר 2012 at 16:39 (13 שנים ago)אני מנביטה מאש ועדשים כבר הרבה זמן, משרה יומיים ומחליפה מים פעמיים ביום (או אחת, מה שיוצא) ואז מעבירה את הקטניות לחיתול בד (כזה של תינוקות) ומשאירה אותו רטוב בתוך הקערה שהשריתי בה מעל המקרר. שוטפת את הגוש על תכולתו מתחת לברז שטיפה קצרה פעם-פעמיים ביום. עדיף במים פושרים, בעיקר בחורף. עדשים יתחילו לנבוט כבר אחרי לילה, מקסימום 24 ש', מאש אחרי קצת יותר. ממשיכים לצמוח גם במקרר.
השבוע התחלתי להנביט גם זרעי חרדל, השריתי במים ולא קרה כלום כמעט, ואז העברתי לצלחת שעליה נייר סופג ספוג במים. דואגת שישאר רטוב וכבר יש נבטים זעירים…
לגבי המרירות – קראתי איפשהו שהחושך אמור לגרום לנבטים להישאר מתוקים ושאם הם רואים שמש הם מתחילים לעשות פוטוסינתזה וזה מה שגורם להם להיות מרירים. (כמו פולניות טובות – לבד, בחושך הכי טוב להם…)
dvarimbalma
22 בינואר 2012 at 17:36 (13 שנים ago)1. לול~!
2. תודה שאת משתפת מנסיונך המונבט. אני מתכננת להתחיל להנביט גם חומוס. מעניין איך זה יעבוד
נעמה
20 בפברואר 2012 at 16:28 (13 שנים ago)שיטת ההשרייה והמסננת, בדיוק כמו בתגובה של חן לעיל, עובדת הכי טוב בשבילי. אני מכסה את המסננת במגבת כדי לשמור על החושך.
לגבי מאש, גיליתי שהקטניות שלא נובטות ממש מסוכנות (לא ספחו מים ונשארות קשות כמו אבנים קטנות). לכן, כשאני מנביטה מאש, לפני שאני משתמשת בנבטים אני שמה אותם בקערה וממלאת אותה במים. באופן הזה כל הקטניות שלא נבטו שוקעות והשיניים שלי נשמרות ללא סדקים ושברים.
רותם
7 ביולי 2013 at 0:24 (11 שנים ago)כבר פעם שנייה שאני משרה עדשים אדומות וליותר מ 24 שעות ומחליפה מים פעמיים בדרך, אך בבישול הן לא מתרככות!! יש למישהו הסבר מדוע?
תודה!!
נעה
28 בפברואר 2014 at 8:26 (11 שנים ago)שלום רב,
ניסיתי להנביט קטניות ויש להם ריח לא טוב, זה אומר שזה התקלקל או שזה בסדר?
תודה.
אביב
5 במרץ 2014 at 12:43 (11 שנים ago)תודה על המאמר. איך ניתן להנביט שעועית? אני הצלחתי רק שעועית מש, אך לשעועית יש זנים רבים (לבנה/אדומה/שחורה/אמריקאית/ארגנטינית/לימה/בובס/לוביה/אזוקי), האם ניתן להנביט אחד מהם? אם כן – איך? אני מעולם לא הצלחתי.
פרומה נייט
18 באוגוסט 2015 at 1:43 (9 שנים ago)היכן אפשר להשיג זרעים להנבטה כמו: חרדל, ברוקולי, אלפלפא וכו'.
יעל
28 בנובמבר 2015 at 16:34 (9 שנים ago)היי, יש לי שאלה: גם עדשים כתומות צריך להשרות? פשוט כשאני מבשלת אותן (גם בלי השרייה) תמיד יוצא להן נבט קטן.. לא זו הכוונה בהנבטה?
dvarimbealma
28 בנובמבר 2015 at 18:17 (9 שנים ago)לדעתי מה שיוצא בעדשים האדומות הוא לא נבט, אלא חלק מהעדש (כלומר, לא מדובר בתהליך של הנבטה אלא בהתפרקות של העדש עצמו). לא צריך להשרות או להנביט עדשים אדומות לפני הבישול, אבל שווה לעשות את זה כי זה מקל על העיכול
מרים
1 בפברואר 2017 at 19:00 (8 שנים ago)ראשית תודה עמוקה מאד חיפשתי והנה ב"ה מצאתי ועוד עם כזו הרחבה וואו תודה
בברכה מרים
אורית
14 ביולי 2017 at 12:40 (7 שנים ago)היי! אני כרגע מנביטה שעועית מש, אבל בשלב הזה יש לה ריח אלכוהולי… זה מה שהתכוונת ריח רע? אני מנסה להבין אם לזרוק ולהתחיל מחדש. תודה!
עלמה
16 ביולי 2017 at 23:09 (7 שנים ago)כן, לצערי אם יש ריח אלכוהולי או תוסס השעועית ממש כבר לא במצב לאכול אותה. זה קצת קשה במזג האוויר הזה כי החום הופך את ההנבטה לקשה
אביב
7 במרץ 2014 at 13:43 (11 שנים ago)תודה על המאמר
יש לי בעיה קשה מאוד עם רוב החלבונים מהחי, וגם בצומח עם סויה בוטנים חומוס וחילבה, וכמעט כל האגוזים והזרעונים השומניים. וכן עם כל הדגנים. כך שנשאר לי מקורות לחלבון רק שאר הקטניות. אני אוכל לכן עדשים מש ופול, והם קשים לעיכול, כי אני אוכל מהם כ"כ הרבה יחסית, כשהם המקור היחידי שלי לחלבון. לכן אני מנביט, וזה מסייע מאוד, אך עדיין הם כבדים לעיכול כי הם עיקר התזונה. ואני רואה במשך הזמן שהגוף בכלל והעיכול בפרט מאוד מתעייפים מהם, והכרחי לי גיוון.
לכן אני משתדל לגוון בשעועית וכו'. הבעיה שהשעועית למיניה קשה מאוד מאוד לעיכול. וההנבטה היתה עוזרת מאוד, אך כל זני השעועית (מחוץ למש כמובן) לא נובטים לי. ואצלי ההנבטה היא קריטית. שכך יהיה לי גיוון משמעותי: כמה זני שעועית, אפונה, לוביה, אזוקי, תורמוס.
אודה לך מאוד אם תוכלי לסייע לי!