יול
2011
שלושה סנדוויצ'ים והגרלה יצירתית אחת
–
אני כותבת את המילים הללו בדאגה כבדה, כאזרחית שומרת חוק וכמי שהמשטרה קרובה לליבה: ייתכן שיש להסגיר את א' לרשויות. ועם כל החיבה שיש לי אל הבחור הזה, אם אני לא אעשה זאת, מי יעשה.
וכבן, כבוד השופטים, מעשה שהיה כך היה:
א', שהוא הצלם של הבלוג הזה ושותפי לעוד כמה עניינים, נעצר ביום שבת בסוף ההפגנה. בתנאי השחרור שלו נכתב שאסור לו להשתתף בשום סוג של פעילות מחאה למשך חודש שלם.
לא חשבתי שא', שהוא בסך הכל אזרח שומר חוק, יפר את תנאי השחרור שלו. ולכן, בבוקר שלאחר מכן, כשהשארתי כהרגלי כמה עשרות כלים מלוכלכים ברחבי הבית, הופתעתי מכך שהוא התחיל להראות סימנים של התנגדות.
.
זה התחיל באמירות אגב כמו "הכוס הזאת לא חייבת להיות כאן" או "לא נשארו כפיות בארון", והמשיך לדברים מפורשים יותר, כמו "הכלים האלה לא הולכים לשטוף את עצמם, את יודעת" (אני יודעת, בגלל זה אני רוצה שאתה תשטוף אותם).
כעבור יומיים, ובעוד הערימה של השיש הולכת וכובשת חלקים מהסלון, החל א' לארגן פעולות מחאה, שנמשכת עד לרגע כתיבת שורות אלה. "אולי תעשי כלים?" הוא הציע לי בתקיפות, "כמה זמן אני אמור להמשיך לשטוף את הכלים שלך?".
ניסיונותיי המהוגנים להחדיר בו קצת הגיון עלו בתוהו. ניסיתי להסביר לו שהמצב מורכב. שהפתרון אינו לאלץ אותי לעשות כלים, שהרי בסופו של דבר הבית הזה הוא שוק חופשי, ואם מישהו יכריח מישהו לעשות משהו, אנה אנו באים. בסופו של דבר הדירה שלנו תהפוך לגוש קומוניסטי ענק ולכולנו יהיה כובע פרווה. ועוד בחום הזה.
"תבין," הסברתי לו בסבלנות בעודי גודשת את שולחן הקפה בסלון בכלים מלוכלכים שכבר לא התאימו לספה, "בסופו של דבר הבעיה העיקרית היא הפרוצדורות המיותרות של תהליך השטיפה. לא חשבת פעם על זה שהסיפור כולל שטיפה ראשונה, סיבון ושטיפה שנייה? איזה ניג'וס. איזה בזבוז זמן וכסף ויצירת גרעון. כל מה שצריך לעשות זה לשנות את התהליך ואז כבר היד הנעלמה תבוא ותשטוף את הכלים שלנו בעצמה. קצת סבלנות".
הוא התחיל להרים קול מחאה, להתנגד ואפילו הפסיק לשטוף את הכלים שלי, מה שיצר מחסור נורא בצלחות בבית הזה. ואם זו לא פעולת מחאה, כבוד השופטים, מה כן.
מכובדיי! אני חושבת שיש לעצור אותו שוב, ועם כל הצער שבדבר, בקרוב. אין לי אלא לקוות שמישהו מבין קוראי הבלוג הזה עובד במשטרה ויכול לדאוג לעניין במהירות. ועד אז, נסתדר פה בלי צלחות ונאכל סנדוויצ'ים. הנה כמה רעיונות.
.
סנדוויץ' הוא אחלה פיתרון לימים האלה, שחם ולח ויש מסביב רוחות של מהפכה עם אפס סובלנות לבישולים עדינים. אני משתפת אתכם כאן בשלוש הצעות נחמדות לסדוויצ'ים שכאלה. כמו בכל סנדוויץ' הרעיון העיקרי הוא הקפדה על חומרי גלם. לחם מאתמול עם גבינה כחושה ועגבנייה לא בשלה לא יכולים להפוך לסנדוויץ' עילית גם אם מבקשים מהם יפה. הממ, ככה זה.
.
בגט עם ברי/גבינה בולגרית, תאנים וטימין.
כולל: פרוסות בגט, שמן זית, פרוסות של קממבר/ברי/גבינה בולגרית מלוחה וטובה, פרוסות של תאנים טריות, עלי טימין טרי.
מתאים ל: אחר צהריים קייצי במרפסת, או אירוח קייצי חביב (יחד עם יין לבן קר, בבקשה).
דגשים: בבגט כמו בבגט, חשובה מאוד הטריות. אל תתקמצנו בשמן זית, זה קושר את כל הטעמים יחד ונותן לטימין דגש מוצלח. אל תבחרו תאנים לא בשלות, כי זה ידפוק את כל העסק. במקום טימין אפשר ללכת גם על עלי זעתר טריים או אזוב טרי. הגבינות שמתאימות לזה הן ברי, קממבר וגבינה בולגרית שהיא מספיק מלוחה. פטה עדינה ולא מלוחה ממש לא הולך לעבוד.
.
ג'בטה עם תפוח ירוק, גבינת גאודה, ואגוזים.
כולל: ג'בטה, תפוח עץ ירוק חמוץ (סמיט), כמה גבעולי בצל ירוק, כמה עליי חסה, כפית וקצת של דבש, קצת אגוזי מלך או אגוזי ברזיל קצוצים גס מאוד.
מתאים ל: ארוחת צהריים שלמה בלחם. נשמר יופי גם בתרמיל, אז אפשר לקחת לאוניברסיטה או לעבודה אם אתם מאנשי הנדודים.
דגשים: הגבינות המתאימות לזה הן צהובות וקצת חריפות, כלומר: גאודה, קצ'קבל, טום. התפוח צריך להיות פרוס לפרוסות דקיקות. הדבש צריך להיות מעט, רק כדי להדגיש טעמים. לחסה כדאי להוסיף גם קצת עלי בייבי, אם יש במקרר. במידה ויש לכם קצת פסטו חריף, זה גם הולך יופי.
–
חלה טרייה עם טחינה וסילאן.
כולל: חלה, טחינה, סילאן (זהו!).
מתאים: מבחינתי זה השילוב האידיאלי בכל מצב, אבל מתאים במיוחד עם חלה וקפה בשבת בבוקר. ועם עיתון גם.
דגשים: זה בעצם ממרח הבית פה, טחינה מתוקה, ומדובר בסוג של פלא שאי אפשר להפסיק לאכול ממנו. אפשר לדלל את הטחינה בקצת מים, ואז לבחוש אותה עם סילאן ולמרוח את ממרח החלבה שנוצר על לחם, ואפשר גם למרוח טחינה גולמית על בצע חלה ולטפטף פסים של סילאן מלמעלה. קצת יותר גולמי, אבל גם יפה יותר.
ולסיום: תחרות סנדוויצ'ים
אמא של א', דפנה, שהיא אחת הבשלניות המעולות ביותר שיצא לי לטעום את פועלן, החליטה לנטוש את עולם ההייטק ולהתמסר סוף-סוף לבישול מקצועי. לא מזמן היא השיקה סדרת ממרחים שנקראים "המתכון הסודי", ומבוססים על כל מיני אגוזים, קטניות וירקות. הממרחים המיוחדים והמתובלים האלה הם טבעוניים, בריאים וטעימים-טעימים.
בא לכם לטעום? תשאירו תגובה פה לפוסט הזה, וספרו לי על המילוי החביב עליכם ביותר לסנדוויץ'. במייל תכתבו את כתובת המייל האמיתית שלכם, כדי שאוכל ליצור קשר (אף אחד לא רואה את המייל חוץ ממני). ההגרלה פתוחה עד יום שלישי.
רצוי להצטייד ביצירתיות, אבל גם קלאסיקות זה אחלה. בין המגיבים יוגרל מארז ממרחים, וגם מי שלא יזכה יכול להגיע לאירוע הטעימות בתל אביב ביום שבת (אם אתם רואים אותי שם תגידו שלום, תזהו אותי לפי זה שאני בגובה מטר וחצי).
בלי קשר לתחרות, מסקרן אותי איזה סנדוויצ'ים מופלאים מסתובבים להם בעולם ועדיין לא טעמתי, אז אתם מוזמנים להפתיע אותי בתגובות נועזות.
אני בינתיים אפנה לעמוד הפייסבוק של המשטרה בניסיונות לשים סוף למחאת הכלים.
שיהיה שבוע נהדר,
עלמה
55 Comments על שלושה סנדוויצ'ים והגרלה יצירתית אחת
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
נטלי
27 ביולי 2011 at 15:44 (13 שנים ago)מהממת! הסנדוויצ'ים נראים מעולה אחד-אחד, אבל הכי אהבתי את הבאגט עם הברי, תאנים וטימין – כל כך קיצי ומיוחד – בהחלט ינוסה.
ההגרלה נשמעת מגניבה 🙂 אני הכי אוהבת בייגל עם סלמון מעושן, גבינת שמנת, עירית וזיתי קלמטה בצד. פשוט, אבל מעולה.
נתראה בקרוב!
נטלי
Mitzi
27 ביולי 2011 at 15:47 (13 שנים ago)בגללך אני עוד אלך לעשות קניות כדי להכין סנדוויצים לארוחת ערב
גיל
27 ביולי 2011 at 15:48 (13 שנים ago)נראים נהדר, אהבתי במיוחד את התפוח עם הגאודה – שילוב שמעולם לא ניסיתי. כולם נשמעים קייציים, אין כמו כריכים בקיץ.
לאור הכריכים המהממים קצת קשה לי להודות בכך, אבל את הכריך שהכי אהבתי אי פעם אכלתי בחוץ.זה היה כריך עם מיונז-שום חריף, חצילים ופלפלים קלויים ולבנה דקיקה ונהדרת של גבינת פטה מעולה, מוגש בג'בטה.
פעם הייתי מכינה לאחי הקטן כריכים דקים מטורטיות או לחם לבן פרוס דק – היה בהם ממרח שוקולד ופרוסות של בננות, לפעמים גם קצת מרשמלו חתוכים – כמו בפאנקייק אבל לא. שנים מאוחר יותר הבנתי שאולי מדובר בs'mores. כן, זה ממש ג'אנק, אבל זה היה לנו מתוק וטעים. אל תנסו בבית 🙂
מעין
27 ביולי 2011 at 15:56 (13 שנים ago)סנדביצ'ים זה מעולה.
השילוב האהוב עלי:
גבינת גאודה, אבוקדו, עלי רוקט ופרוסות דקות של בצל סגול.
שרון
27 ביולי 2011 at 16:06 (13 שנים ago)לא מזמן חוויתי את תקופת האותיות שלי. חשתי כי אני חייבת לשלב מאכלים שמתחילים באות האות. ברוב המקרים, ההחלטה התגלתה כטעות (פס שוקולד דקיק על השניצל יהרוס את הארוחה, תסמכו עליי. גם גם סילאן וסלק לא מומלץ) אך היו כמה תגליות שמלוות אותו עד היום כמו עדשים אדומות מעורבבות עם עגבניות קצוצות ועוף צלוי או כמו הסנדביץ' טחינה וטונה שלי – קולים בגריל או במצנם שתי פחמימות (לחם פרוס, לחמנייה חצויה, ג'אבטה, בגט וכו') מורחים שכבה נדיבה של טחינה גולמית איכותית, עליה בוזקים שמן זית ומיץ לימון טרי ואז באה הטונה ואז פרוסות ביצה קשה ואז עוד הזלפה של שמן זית ולימון וחובה מעל כל זה להוסיף פלפל שחור גרוס ומלח. וזה ממש טעים!
ד"א אהבתי את האגוזי ברזיל עם התפוח… (חנופה מעולם לא הרסה סיכויי לזכות במשהו. לא, האמת שזה נראה מעולה)
dvarimbalma
27 ביולי 2011 at 16:10 (13 שנים ago)לבשל לפי אותיות! את בהחלט אישה פיוטית! אהבתי מאוד. ככה בא לי הרעיון לסלט המש והמשמש, שהיה טעים טעים
זהר
27 ביולי 2011 at 16:12 (13 שנים ago)וואו!
הגאודה לחלוטין קנתה אותי.. כלכך אוהבת את הגבינה הזאת!
וטחינה וסילאן.. אני אוכלת מדי פעם את גרסה של זה, רק עם דבש במקום סילאן. מקווה שההבדל לא מהותי ואני לא מפספסת כלום P:
בכל מקרה, לענייננו:
מאז והתחלתי בדיאטה [שאני מפסיקה כי הגעתי לתת משקל, מסתבר. לא חכם לא להישקל בחיים :/] אני ממעטת לאכול סנדוויצ'ים, א-ב-ל. לחם שחור דחוס [פומפרניקל, לחם רוסי.. משהו בסגנון], אבוקדו [אמא שלי מכינה ממרח אבוקדו עם טון שום. אלוהי!], נבטי חמניה, פלפל אדום קלוי [מהפלפלים הארוכים], פסטרמה טובה/נקניק מכתף בקר.
אפשר גם טחינה ביתית [אמא, שוב, מכינה טחינה מעולה עם המון שום, כצפוי, ופטרוזיליה. אגב – הטחינה של אל-ארז מומלצת מאוד מאוד].
הדבר הכי חשוב בסנדוויץ' הוא שיהיה רטוב. נשמע מגעיל, אבל נכון! איזה באסה זה סנדוויץ'-חנק :/
שרון (אחרת)
27 ביולי 2011 at 16:23 (13 שנים ago)הי עלמה,
ההצעה השלישית היא פלא שגדלתי עליו. זהו אחד ממאכלי הדגל של העדה העירקאית, הנקרא בשפה המקומית סילאן וראשי.
סנדוויצ'ים מועדפים אחרים הם: ממרח השחר (או נוטלה) על לחם לבן עם סוכריות צבעוניות או סוכריות עדשים; סביח, או כל דבר אחר עם חצילים.
ועוד אחד, שהלך מן העולם עם סבתי רות הנפלאה: קציצות מתפוחי אדמה ועגבניות (המכונות: ערוק), ביחד עם חומוס, עמבה מלפפונים חמוצים ועגבניות. פלא אמיתי.
dvarimbalma
27 ביולי 2011 at 16:24 (13 שנים ago)או! עכשיו יהיה לי שם לפלא הזה של טחינה וסילאן. תודה ששיתפת בזיכרון העבר על סבתך. זה גורם לי להתגעגע למנה שמעולם לא טעמתי… 🙂
עופרה
27 ביולי 2011 at 16:27 (13 שנים ago)כל הסנדביצים כאן נראים נפלא, אני יכולה לחיות מסנדביצים מושקעים אבל הסנדביץ הכי טעים בעולם הוא פיתה קיספית בטוסטר עם ביצה עין ואבוקדו….
סופי
27 ביולי 2011 at 16:46 (13 שנים ago)היופי שבפשטות… הכריך הראשון עם התאנים נראה פשוט אלוהי, ולכן אחרי כתיבת מילים אלה לא תהיה לי ברירה אלא ללכת ולקנות את המצרכים.
אחד המילויים האהובים עלי לכריכים הוא פסטו ביתי או עגבניות מיובשות (כמו שרק אמא יודעת להכין), גבינה בולגרית (או מלוחה אחרת) ועלי בייבי טריים. כל זה כמובן בתוך לחם שחור/ מלא.
מאיה
27 ביולי 2011 at 16:50 (13 שנים ago)תוציאי צו. זו הדרך בימים אלו.
רועי
27 ביולי 2011 at 16:51 (13 שנים ago)אילו כריכים נהדרים!
כל מה שאני יודע על כריכים למדתי מחגי דולב, הלא הוא תיאודור המופלא מיהודה המכבי. ימים שהיו ואינם…
והנה הכריך שלי- על שיפון אגוזים/ שיפון רגיל מורחים חמאה ומוסיפים שום, קשיו ובזיליקום שנמחצו יחדיו. מניחים כמה פרוסות של גבינת ברי, פסטו אדום, תאנה טריה אם יש (וגם אם אין), פלפל קלוי, רכז רימונים, מלפפון ירוק, עגבניה סמוקה. יש בצל שבמקרה נאפה בתנור? מה טוב.
סוגרים, חוצים בעדינות, לועסים והולכים לישון עד מחר:)
tallyco
27 ביולי 2011 at 17:35 (13 שנים ago)והסנדוויץ העלוב שבו אני מסתפקת כולל רק פלפל קלוי ומיונז . . .
ayelet
27 ביולי 2011 at 17:49 (13 שנים ago)אח אח, קראתי ובעלתי את הרוק, הכל נראה ונשמע ומדומיין נהדר
אשר לי- הכי פשוט, ככה טעים: סנדוויץ מלחם קמח מלא עם דגנים, לזרזף שמן זית על כל אחת מהפרוסות, בפנוכו – חתיכות גסות של גבינת מוצרלה משובחת, פרוסות דקות של עגבניה מלאת טעם, ועלי בזיליקום קצוצים. לאוהבים- עוד זרזוף קל של חומץ בלסמי.
ניתן לאכול כך או אחרי מס' דקות של שהיה תחת לחץ של טוסטר- יעני- פאניני. יאםםםם
רוני
27 ביולי 2011 at 18:07 (13 שנים ago)כשהייתי קטנה סבא שלי היה עושה לי פרוסה (ולא סנדוויץ') של טוסט מלחם לבן הכי פשוט, מורח אותה בעודה חמה ופריכה בשן שום טרי, מורח חמאה שנמסה ונספגת בריח השום, ועל זה מסדר קבוצות של ירקות שחתך זה מכבר בחיתוך הדק ביותר שראיתי- מלפפון, עגבניה, זיתים ירוקים, אבוקדו, והכי חשוב- בצל ירוק. קצת מלח, וזהו. כל פעם שאני נזכרת בזה הריר מתחיל להיווצר בפה…
חגית
27 ביולי 2011 at 18:09 (13 שנים ago)אוי, תפוחים ותאנים, טחינה וסילאן, עשית לי חשק לסנדוויץ' עשיר וטוב. תיאודור באמת היה נפלא, ואצלו למדתי לאהוב סנדוויצ'ים עבים נורא מלחם טרי טרי, עם הרבה חמאה טובה ושילוב של מרכיבים חריפים מאוד (נקניק, גבינת רוקפור) עם דברים מתוקים (תאנים, לחם עם צימוקים/אגוזים). גם ב"ליברה" היה פעם סנדוויץ' מעולה של אבוקדו עם גבינה צהובה בלחם עשיר בטעמים. טוב, אני אלך להכין לי משהו 🙂
חפצי
27 ביולי 2011 at 19:23 (13 שנים ago)טחינה עם סילאן נשמע אדיר! ממש עשה לי חשק שיהיה כבר שבת בבוקר 🙂
הכריך "עבודה" שלי הוא פשוט מאוד ונולד יום אחד במקרה מכורח הנסיבות:
הייתי בתערוכת האוכל וקניתי ממרח עגבניות מיובשות שלא היה לי מושג וחצי מה לעשות איתו (היום אני דוחפת אותו לכל דבר…)
באותו שבוע הזמנתי אנשים לפיצה ונשארו לי כמה עלי בזיליקום יתומים במקרר
אז ממרח העגבניות ועלי הבזיליקום, יחד עם גבינת עזים (שמנמנה וטעימה) על לחם מפוצץ בדגנים מכל טוב, עשו לי יופי של סנדביץ' עבודה..
מאז הגבינה השמנמנה הפכה ל 5% עיזים למריחה והלחם הפך ללחם קל (אבל עדיין מלא בדגנים), אבל זה עדיין מספיק קרוב לדבר האמיתי.
כרמית
27 ביולי 2011 at 19:27 (13 שנים ago)סנדביץ הכי טעים לי-מימי התיכון ועד היום (הרבה הרבה שנים) זה חלה טריה חמאה ונקניק סלמי ולאכול את זה עם בננה. ביס-ביס.
תנסו את זה בבית…
חנדי
27 ביולי 2011 at 19:34 (13 שנים ago)סנדויץ נהדר הוא של ברי ומלון, אפשר גם חסה וחמאה. על לחם טוב- כפרי טרי- נהדר!
אלף
27 ביולי 2011 at 21:27 (13 שנים ago)טחינה וסילאן מככבת גם אצלנו (הולך נהדר עם יוגורט סמיך ומעל קצת אגוזים/שקדים/גרעינים)
כריך אהוב? אלו שבעלי היקר היה מכין לי פעם מזמן בימים סטודנטיאליים רחוקים. כולם קינאו בי על הכריכים המושקעים.
היום אני אוהבת להכין כריך עם פסטו, גבינת עזים/צפתית ופלפלים וקישואים קלויים על לחם דגנים.
רוני
27 ביולי 2011 at 21:34 (13 שנים ago)מתה על השילוב של פירות וגבינות, זה תמיד הולך.
הסנדוויץ' הכי טוב שאכלתי מימיי הוא סנדוויץ' שרצוי שלא אוכל יותר, מטעמי בריאות. ומעשה שהיה כך היה: לפני כמה חודשים הלכתי לי ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב, רעבה ובודדה, אחרי יום מדכדך למדי. לכן, כשראיתי קצת אחרי הבאצ'ו ראיתי מין דוכן / חנות קטנה שמוכר גבינות ונקניקים, נכנסתי מיד וביקשתי סנדויץ'. אלא שאז התברר לי שהגעתי ל"לה-גאטרי", הלא היא מאפיית הקרואסונים עליה שמעתי כה הרבה ולא אכלתי בה מעולם עד אותו רגע. הברמן החמוד הציע לכין לי "משהו טעים", ואני הסכמתי בלי לשאול יותר מידי שאלות. ואכן, ותוך חמש דקות מצאתי את עצמי זוללת את הסנדויץ' הטעים ביותר שאכלתי מימיי:
קרואסון חמאה ענק, פריך מבחוץ וחמאתי ומושלם מבפנים, ובו כמה פרוסות דקות של פרושוטו, פרוסות דקות של אמנטל, ועל כל זה ביצת עין עלומה, שלוקה באופן מושלם. טרפתי את זה כאילו אין ילדים רעבים באפריקה.
זה היה פשוט אלוהי, ומרוב שלמות אני מפחדת לחזור לשם ולגלות שהקסם פג.
ואני לגמרי איתך במאבקך הצודק. שהרי ידוע שהמפונקים האלה, שרוצים מדיח כלים בחינם מהמדינה, ולא מוכנים לעבוד בשבילו, הם סתם חבורה של שמאלנים יפי נפש וטבעונים אוכלי חינם.
רועי
27 ביולי 2011 at 23:15 (13 שנים ago)הקסם לא פג, אבל אחרי פעם אחת שאוכלים שם (גם אני הרשתי לעצמי פעם אחת לפני שנתיים), צריך לקנות עם הסנדוויץ' הזה גם תור למחלקה קרדיולוגית באיכילוב…..
שלגיה
28 ביולי 2011 at 0:13 (13 שנים ago)סנדוויץ הילדות שלי, שסבא שלי הרומני היה מכין לי, הוא פשוט פשוט אבל טעים טעים: פיתה טריה, בפנים שכבה יפה של חמאה טובה וקצת דבש, ששמים אותה שתי דקות בטוסטר. יוצא אליפות, באחריות.
סנדוויץ קוריוזי במיוחד שאני מכירה: אמא שלי מתה על חלה עם שוקולד השחר, גבינה צהובה וענבים. נשמע מגעיל, אני יודעת, אבל היא נשבעת שזו הדרך היחידה שאפשר לאכול שוקולד השחר. אין מה להתווכח…
דולסה דה לצ'ה
28 ביולי 2011 at 9:45 (13 שנים ago)הסנדביץ' המושלם שלי הוא אולי לא 'פאנסי', הוא פשוט-פשוט, אבל מזכיר לי ימים אחרים, פשוטים יותר….
כשהייתי קטנה סבא שלי ז"ל גר במושב, וכיוון שאז למשפחתי עוד לא היה רכב, הנסיעות אליו היו לעיתים רחוקות, ולכן הסנדביץ' הזה זכור לי כמשהו יוקרתי וייחודי. לסבא שלי היו פרדסים משכרים של גויאבות, תפוזים ולימונים וכשהיינו באים לביקור, הוא היה מרכיב אותי ואת שני אחיי על הטרקטור האדם המקרטע שלו, ודוהר איתנו ללב הפרדסים. שם הוא היה פורס מפה ומכין לכל אחד מאיתנו במקום מנה משלו-ומה היה בה?
קודם כל מדובר בכיכר לחם לבנה מהסוג של פעם (סוג של פועלים כזה), עליה הוא היה מורח שכבה דקה של לבּנה עם זעתר, פרוסות עבות ועסיסיות של עגבניה, מעליהן טבעות בצל חי, ולפעמים (תלוי בהטלה השבועית בלול) – גם ביצה קשה.
אחרי ארוחה כזו היינו נשכבים על הארץ, מסתכלים על העננים ומדמיינים מה כל ענן מספר…
דנה
28 ביולי 2011 at 10:13 (13 שנים ago)מה שמשך את תשומת ליבי, מלבד הסנדב'יצים המהממים הוא דווקא הרעיון של להכין לבד ממרחים טבעוניים. האם תוכלי לשתף אותנו בכמה מהמתכונים לממרחים שנשמעים מצויינים? או אולי היא מוכרת ספר עם מתכונים שניתן לרכוש?
🙂
dvarimbalma
28 ביולי 2011 at 17:33 (13 שנים ago)העסק של דפנה עדיין מאוד בתחילת דרכו, אז אין ספר מתכונים, אבל אני חושבת שזה רעיון לא רע להמליץ לה לפרסם קצת מהידע שלה בעתיד. את מוזמנת להגיע ביום שבת לטעימות, זה יהיה בכרם התימנים בתל אביב (רחוב רבן גמליאל 26, שעה 17:00), ולקבל קצת טיפים מהמומחית על בישול בריא וטבעונות.
רויטל
28 ביולי 2011 at 10:25 (13 שנים ago)אוי, איזה פוסט מקסים!
וגם מאוד בא לי לטעום את הממרחים, אז.. כדאי שתמיד יהיה שום אפוי בבית – פשוט לקחת כמה ראשי שום, לערוף את ראשם, לבזוק מלח גס, פלפל ושמן זית, לעטוף בנייר אלומיניום ולשים בטוסטר אובן לחצי שעה (למדתי את זה כאן: http://www.joythebaker.com/blog/2011/02/how-to-roast-garlic/)
וזהו, עם הגאונות הזו אני מוציאה כמה שיני שום כשהן מוכנות, עם אבוקדו וגבנ"צ ללחם מלא (אם כי זה מתאים גם ללבן), והיופי הוא שאפשר לשלב את זה עם כל מיני ג'אנק שזרוק בשולי המקרר ומתאים, כמו ירקות שהיו פעם אנטיפסטי, קצת עדשים מבושלות עזובות, כמה פרוסות עגבניה וכו' וכו'.
dvarimbalma
28 ביולי 2011 at 17:34 (13 שנים ago)מסכימה איתך בהחלט! ושום אפוי טוב גם נגד עין הרע. ונגד ערפדים.
דני
28 ביולי 2011 at 11:27 (13 שנים ago)הסנדוויץ' האהוב עליי נקרא "חוסם עורקים" ואפשר להכין אותו בעיקר אחרי שחברי הטוב ג' חוזר מביקור אצל סבתא ומביא גבינת קממבר –
לחמניה/חלה + חמאה (אני אוהבת מלוחה אבל זה לא קריטי) + קממבר (כמה שיותר בשלה יותר טוב) + עין (לא הפוכה, במקרה שלי). צריך לסגור את זה טוב שלא יטפטף.
בקיצור, כשיש קממבר במקרר כל הנסיונות שלי להציב גבול לא יעבדו, והסנדוויץ' הזה יכין את עצמו כל יום עד שתיגמר הגבינה….
dvarimbalma
28 ביולי 2011 at 17:35 (13 שנים ago)חוסם עורקים! זה שם לא רע לבית קפה. חשבת לפתוח עסק?
דוד
28 ביולי 2011 at 12:16 (13 שנים ago)אז ככה, טוב ששאלת-
שלב א': חותכים סלט ירקות. סלט פשוט, אבל צריך להשקיע בחיתוך. חותכים בצל ושן שום אחת דק דק, ונותנים להם לשבת בשמן זית בזמן שחותכים את שאר הירקות- מלפלפון-עגבניה-גזר. שם המשחק הוא לחתוך דק כמו שצריך. תשקיעו קצת במשהו יא סמולנים. לחתוך להם את האמ-אמא. זורקים פנימה גם חתיכות זיתים, אני מעדיף זיתים בצ'ילי של בית השיטה. מטבלים בכמות מכובדת של זעתר ושמן זית.
שלב ב': בלחמניה טרייה מסדרים- שכבה 1 של פרוסות קממבר, או כל גבינה טובה אחרת. שכבה 2 הרבה סלט משלב א'. שכבה 3 טונה. שכבה 4 חביתה עם בצל.
שלב ג': ניצחון.
שלב א' עובד נהדר גם עם סלט שנחתך אתמול וישב במקרר.
יערה
28 ביולי 2011 at 12:25 (13 שנים ago)ניסית גאודה כמון של בית יצחק? עם גרעיני כמון גרוסים בפנים- אין דברים כאלה..
הסנדוויץ' שאני הכי אוהבת הוא פשט חלה עם פרוסות עבות של חמאה וקוטג' מעל. רשומה נהדרת!
,nh
28 ביולי 2011 at 13:11 (13 שנים ago)אוף, לקפוץ לתוך התמונות שלף.
את לא תאמיני איזה מילוי אני הכי אוהבת, יותר נכון שניים.
כל כך בסיסיים וכל כך טעימים:
מיונז טוב עם פרוסות זיתם או חביתה , מיונז עגבני ומלפפון
אין לזה מתחרים 🙂
אילה
28 ביולי 2011 at 13:13 (13 שנים ago)טוב אז הסנדוויץ' האולטימטיבי שלי הוא לחמנייה טרייה עם גבינה לבנה-עגבנייה-בצל ירוק, והוא גם מהיר רצח וטוב לקיץ כשבא למות מלחשוב על בישולים…
אבל…הסנדוויץ' שאני אוהב לעולם ועד הוא מהספר "הרייט המרגלת" שקראתי לפני יותר מ15 שנה (ואני בת 26) – לחם-מיונז-עגבנייה, זה האוכל היחיד שהרייט היקרה הייתה אוכלת וזה תמיד נשמע כה טעים עד שניסיתי והתאהבתי! 🙂
הגר
28 ביולי 2011 at 15:37 (13 שנים ago)טחינה ווסילאן זה להיט, אני מוסיפה לזה מעל הרבה פטרוזיליה קצוצה.
דפנה
29 ביולי 2011 at 0:04 (13 שנים ago)טחינה וסילאן זה הכי טעים.
עוד אופצייה מעולה עם טחינה: מיטבולס, לימון ופלפלים מוחמצים יאמיי!!!
תמר
29 ביולי 2011 at 12:55 (13 שנים ago)סנדוויצ'ים מהממים!
והנה שני סנדוויצ'י הבית שלי (הסוד הוא מעט מרכיבים ומעט עבודה, אבל טעם מעניין):
הכאילו-מתוחכם: על לחם איכותי ולא דחוס (לחם שאור טוב, או בגט למשל) מורחים שכבה דקיקה של דבש, ומעליה מניחים פרוסות של גבינה כחולה טובה, עדיף רוקפור. אפשר להוסיף ארוגולה, תפוח ירוק פרוס דק, טימין טרי או כל דבר שנראה לכם מתאים ויש במקרר.
האמריקאי האובר-מתוק: על שתי פרוסות לחם לבן מורחים שכבה נדיבה של חמאת בוטנים חלקה (אני מעדיפה מהסוג ללא תוספת סוכר), מפזרים על אחת בנדיבות שוקולד צ'יפס (מריר!), סוגרים עם השנייה, ומכניסים לזמן קצר מאוד לטוסטר משולשים/ פסים, רק עד שהשוקולד מתחיל להנמס. לאמיצים, אפשר ומומלץ לפזר קצת אבקת צ'ילי או צ'ילי גרוס (או להשתמש מראש בחמאת בוטנים מקסיקנית, שמכילה צ'ילי).
נעמה יערי
30 ביולי 2011 at 11:36 (13 שנים ago)א' מתחיל למצוא חן בעיני… זה שהוא נעצר במחאה מעלה את קרנו בעיני….
בעניין הסנדביצים, אני פחות בעניין של סנדביצים, אבל אהבתי את זה שיש לכם עיתון הארץ בבית.
dvarimbalma
30 ביולי 2011 at 20:17 (13 שנים ago)גם בעיני א' מתחיל למצוא חן 🙂
דפנה
30 ביולי 2011 at 14:06 (13 שנים ago)דנה,
הרעיון במתכון הסודי, שהוא סודי כמובן. בהמשך מקווה לשתף במתכונים מגוונים דרך האתר של המתכון הסודי שכרגע הוא בהקמה.
בנתיים את מוזמנת לבוא לטעום היום אחה"צ ברח' רבן גמליאל 26 כרם התימנים
רוני
30 ביולי 2011 at 22:06 (13 שנים ago)אהבתי את הרעיונות לסנדוויצ'ים! כשאחזור לת"א, אקנה ברי ואלך על האופציה עם התאנים. יאמי.
אני חושבת שעם הסנדוויץ' שלי אני יכולה לוותר מראש על הזכייה במארז, אבל מה שאני תמיד עושה בימי שישי בפלורנטין, זה ללכת לשוק לוינסקי, לקנות חלה טרייה במאפייה שבין הרצל לנחלת בנימין, גביע שמנת חמוצה (27%!), בצל לבן ויפהפה בחנות הירקות שעל פינת לוינסקי-נחלת בנימין, וחוזרת הביתה (בד"כ עמוסה פירות וירקות ומיני ממרחים ופלפלים משומרים מה-חנות שליד המאפייה). או-אז אני זוללת חתיכות טריות וחמות של חלה מעוטרות בגדילי שמנת, יחד עם פלחי בצל גסים בצד וקפה חזק מהמקינטה. ושלום על ישראל.
יעל ר.
1 באוגוסט 2011 at 9:16 (13 שנים ago)למרוח דבש (רצוי כזה עם נגיעות לימון), לשים שלל עלים טריים של רוקט, בזיליקום, נענע, טימין וכו', על זה פרוסות נאות של פרומעז או גבינת עזים דומה, ועליהן פרוסות דקות של תפוח או אגס לבחירתכם. לפזר קצת אגוזי מלך או פקאן סיני קצוצים דק. להדק ולחמם בטוסטר (לחיץ או רגיל).
עדיף עם לחם כהה וטוב.
טעים בטירוף ואפילו בריא.
יעל ר.
1 באוגוסט 2011 at 9:18 (13 שנים ago)ויש גם את סנדביץ' הקינוח – דבש, נוטלה, בננות, פירות יער וקצת אגוזי מלך, רצוי בתוך טוסט.
dvarimbalma
1 באוגוסט 2011 at 9:52 (13 שנים ago)ממממ…
אדם
1 באוגוסט 2011 at 13:32 (13 שנים ago)אחד השילובים המוצלחים ביותר שאני מכיר:
עגבניות מסוג לוסי פלוס (זן שהוא בין עגבניות תמר לעגבניות שרי, קשה למצוא, אבל אם מוצאים אין דבר שבעולם שיגרום לי לוותר עליהן – מתוקות וחמוצות באיזון מושלם) חתוכות לחצאים (לאורך, כדי שיתאים לסנדוויץ'), עלי בזיליקום, מלח גס ואגוזי מקדמיה חתוכים גס עם שמן זית וקצת טבעות של בצל סגול פרוס דק עם גבינת בלו או רוקפור, בבגט. אם מרגישים אפילו יותר פלצניים (לא שהרכיבים הקודמים הם בדיוק מוצרי יסוד בכל בית) אפשר גם לקלות את הבגט בתנור עד שיקבל קראנצ'יות עדינה עם שמן זית וקצת שום כתוש.
גל
3 באוגוסט 2011 at 16:16 (13 שנים ago)אני רק רציתי לומר שאני שונאת אותך על מה שעשית לי- אתמול אכלתי תאנים (הייתי אומרת כמה, אבל איבדתי את הספירה) ממולאות גבינה צרפתית שמנה, והפסקתי רק כשלא נותרו עוד תאנים למלא. shame on you!
ש.ב
3 באוגוסט 2011 at 23:29 (13 שנים ago)טוב. סנדביצ'ים.
לחם דגנים (נורמלי, לא מאלה שהם כמו צמר גפן), חצי בוקדו, פרוסות בצל עבות, מעט שמן זית ומלח גס.
מיונז, גבינה צהובה כלשהי (החל מהפושטיות וכלה בשווצריות ובגאודות), מלפפונים בחומץ (ולא במלח) פרוסים דק ומסודרים כך שיהיו חופפים וייצרו שכבה, רוטב צ'ילי חריף (אפשר חרדל במקום, רצוי מהסוג היותר חריף ופחות חמוץ). לא עקרוני איזה לחם, כל זמן שלא מדובר במשהו כבד ודחוס בטירוף.
אותו דבר אבל עם חביתה, אבל שם צריך גם בצל וגם הפעם בפרוסות עבות.
א. נעמה
4 באוגוסט 2011 at 12:28 (13 שנים ago)טעמתי את הממרח הסודי המתכון הסודי וזה ממש מצוין . גם בריא, גם טעים, וגם לא דורש הכנה. אפשר לסמוך על היצרן כאילו עשית את זה בבית בעצמך. הבעייה היחידה: מתמכרים לזה…..
עדי
5 באוגוסט 2011 at 16:51 (13 שנים ago)היי עלמה,
זוהי אינה בקשה אלא דרישה (אף כפולה ומכופלת)-
לפרסם ספר קריאה פרי מעש ידיך. ואחרי ההצלחה שלו, גם ספר בישול יהיה נחמד.
תודה מראש.
כשרון כזה לא רואים כל יום. פשוט תענוג.
את שונונה ואנושית ועל כך תודה.
dvarimbalma
5 באוגוסט 2011 at 17:01 (13 שנים ago)וואו. תודה. ללא ספק התגובה המשמחת ביותר שקראתי מזה זמן רב. אלך להסמיק בפינה, ברשותך 🙂
עדי
5 באוגוסט 2011 at 17:02 (13 שנים ago)היי עלמה,
בקשה לי אליך-
כתבי ספר מעשה פרי ידייך. אחר כך גם פרסום ספר בישול יכול להיות ממש נחמד. ואם זה מעל ומעבר, אפשר גם להמשיך בבלוג.
את מוכשרת מאוד,שונונה ואנושית. כשרונית משהו.
תענוג צרוף לקרוא ולהנות הן מהמתכונים והן מהכתיבה.
תודה מקרב לב.
עדי
5 באוגוסט 2011 at 17:04 (13 שנים ago)אפשר לחזור על דברים פעמיים. לא מזיק אבל אולי מעט חופר.
מצטערת שלא שמתי לב שהתגובה פורסמה. 😀
אבישג
6 באוגוסט 2011 at 10:28 (13 שנים ago)לא יעזור, הכריך הכי טעים זה חלה טרייה עם חמאה בשישי בצהריים, כשעוד יש תקווה שהילדים ישתפו פעולה ותהיה פה שנ"צ. אבל היות וזה לא ממש מתכון שיזכה אותי במשהו, אז הנה: עגבניות, נענע, קצת מלח, קצת סחוג, קצת לימון – טוחנים בבלנדר ומסננים. הולך מעולה עם כל סוגי הגבינות ועם ייסורי מצפון של שומרי משקל.
מיכל
8 באוגוסט 2011 at 11:31 (13 שנים ago)נשמע קצת מוזר אבל זה להיט:
שהייתי קטנה הייתי לוקחת שתי פרוסות חלה ושמה בטוסטר עם כף גלידה לכמה דקות. נשבעת! הגלידה קצת נמסה בצדדים אבל נשארת קרה בפנים, הנוזלים מאחדים את הלחם, כל הבית מתמלא בריח מדהים של עוגה (ההעדפה שלי היתה גלידת וניל עוגיות) ושום דבר לא נשפך.
ותמיד שאני מספרת על זה כולם פותחים עלי עיניים ואך אחד לא מוכן לנסות (כולל הבנזוג שהכין לעצמו פסטה עם מייפל, צימוקים ושוום)