יונ
2011
סלט חריף-מתוק של שעועית מש ומישמשים
.
(בתחתית הפוסט: הפתעה)
אחר כך יש ברדיו עטור מצחך זהב שחור. היא אומרת, אולי זה כמעט מובן מאליו להגיד, אבל זה השיר הכי יפה ששמעתי אי פעם בעברית. אני מחייכת אליה ועושה עם הראש, כן, מקווה שנמשיך עוד ועוד לנסוע ככה בלילה, בירושלים, עם יוני רכטר ברקע.
לנסוע עוד ועוד באוטו. מישהו בטח כבר הביע משאלה דומה בעבר (אינני זוכרת אם חרזו כך בשיר). אני יודעת שעוד מעט היא תהיה שוב על טיסה לאמריקה, אל הבית שלה ואל החברים שלה שם, ואל הפסנתר שבו היא תנגן את רכטר, ואת ציפור האש של דביסי.
.ת
היא מלמדת אותי לשים לב למודולציות בשירים שאני מכירה שנים, ואף פעם כנראה לא הבחנתי במהלכים המוזיקליים שלהם, או שלא היה לי שם לזה. היא אומרת לי, השירים היפים תמיד מרגישים כאילו אף אחד לא כתב אותם. או כאילו מישהו כתב אותם, אבל הם בהחלט היו בעולם כבר לפני כן. כל צליל מוליך אל הצליל הבא וזה מרגיש הגיוני כל כך, כמו משהו ששמעת כבר פעם בחלום, או בילדות.
יומיים אחר כך אנחנו כבר עושות טיול רגלי אחרון בירושלים. נחלאות עושה לי צמרמורות ביד. ליד עמדת בידוק בטחוני בתחנה המרכזית אנחנו נפרדות. היא מתבוננת ביאוש על התור, על הדחיפות, על החובה לפעור את לועו של התרמיל שלך בפני זרים גמורים ולעבור דרך משקוף שמצפצף.
.
יש דברים בישראל שאני ממש לא מתגעגעת אליהם, היא מחייכת.
היה לי טוב שבאת, אני אומרת, היה ביקור טוב, אני יכולה להתרגל לזה שפשוט נחייה שוב באותה יבשת.
היה אדיר, היא אומרת, היה כמו תותים. בשמנת. תותים מהטובים, מהלמעלה של הקופסא. (כל האנשים שאני באמת אוהבת יודעים לתאר את החיים שלהם דרך אוכל).
דווקא לא כמו תותים, אני חושבת כשאני ממשיכה לבדי אל האוטובוס לתל אביב. כמו משמשים. נפלאים, והרבה, ובבת אחת, ולזמן קצר כל כך. עם כל הכבוד לשבועות, משמשים הם החג האמיתי של חודש מאי. והעונה שלהם קצרה כל כך שטעם בואם כבר מעורב בטעם הגעגועים של סוף העונה.
בשנה הבאה היא תהיה פה שוב. זה תמיד מפליא אותי כמה שלושה שבועות של ביקור יכולים להיות קצרים.
.
כמה טיפים חשובים:
מונבט או מבושל. הצילום כאן הוא עם שעועית מש מבושלת, אבל זה הרבה יותר טעים כשמשתמשים בה מונבטת. בזמן האחרון התחלתי להתנסות ברזי ההנבטה, ואחרי שאצבור ניסיון ומסקנות אפרסם כאן פירוט מלא של המלצותיי בעניין. כרגע, בואו נסתפק בזה שאפשר להשתמש כאן גם במונבט.
גבעול. כשקוצצים פטרוזיליה או כוסברה אפשר להשתמש גם בגבעול. הוא קצת פריך יותר מהעלים, וזה יוצא סבבה. כשקוצצים את הנענע צריך להתשמש רק בעלים, ולכן אתם אמורים לקטוף אותם אחד אחד מהגבעול. כן.
לימון. זה עלול להישמע קצת נועז, אבל לימון שלם, כולל הקליפה, זה תיבול מדהים לסלטים. אחותי הקטנה לימדה אותי את הטריק הזה, ואם קוצצים את הלימון לקוביות קטנות מספיק, הקליפה לא מרה אלא רק מוסיפה טעם וריח.
משמשים. עשו לעצמכם טובה ותזללו אותם עכשיו, עוד מעט זה כבר לא כאן. ואלו מכם ששמו לב לדמיון הצלילי בין משמשים ומש- מוזמנים אל שירה של נעם פרתום שיראה לכם שיש עוד כמה דברים שמתחרזים עם זה.
.
יאללה למטבח! (5 קערות סלט אישיות)
- כוס וחצי שעועית מש לא מבושלת, או 2.5 כוסות שעועית מש מונבטת
- צרור כוסברה
- חצי צרור נענע
- 3 יחידות בצל ירוק- כולל החלק הלבן
- 6 משמשים
- כמה עלי למון גראס (לנו יש בעציץ אז הוספתי, זה די טעים אבל בהחלט אפשר גם בלי)
- 3 לימונים
- כף זנגביל טחון (הכי נחמד למעוך אותו בדבר הזה שמועכים בו שום, ואז יש זנגביל ממש מרוסק קטן).
- חצי כף שמן שומשום
- 4 כפות שמן זית
- חצי כף סירופ מייפל אמיתי או סילאן
- מלח לפי הטעם
- פלפל חריף ירוק- לפי הטעם (בערך חצי פלפל קטן זה מספיק)
הכנה:
- מבשלים את המש (רק אם החלטתם שלא לעבוד עם שעועית מונבטת). מש לא צריך להשרות לפני הבישול, וזו רק עוד סיבה טובה לאהוב אותה. מה שאתם צריכים זה לבשל אותה במים חמים, כמו שמבשלים אורז (שלוש כוסות מים על כוס וחצי של מש). חשוב לבשל אותה רק עד שהיא רכה ואכילה, אבל לפני שהיא מתפוררת (פה בתמונה בישלנו אותה קצת יותר מידי והיא התחילה להתפרק. נו נו נו).
- אחרי שהמש מוכנה, פותחים את הסיר שלה ומכסים במגבת לכמה דקות, כדי שהיא תספח נוזלים. מעבירים את המש לקערת הסלט ופורשים אותה שם בעדינות, כדי שהיא תתחיל להתקרר.
- נותנים לשעועית להתקרר, ומתחילים לקצוץ.
- את הכוסברה קוצצים דק, כולל הגבעול. את הנענע קוצצים דק, רק עלים בלי גבעול. גם למון גראס, אם יש, קוצצים עכשיו שניים שלושה עלים. את אחד הלימונים חותכים לחצי לאורך, ואת החצי הזה חותכים לקוביות פצפונות ככל האפשר. את המשמשים חותכים לקוביות קטנות. את הבצל חותכים לפרוסות דקות דקות, כולל החלק הלבן והחלק הירוק.
- מכינים רוטב: מערבבים בכוס שמן זית, שמן שומשום, מיץ מ2 וחצי לימונים, מייפל, כף זנגביל גרוס דק, ופלפל ירוק חריף. קשה לי להמליץ על כמות הפלפל הנכונה, כי זה תלוי ביכולת החריפות שלכם, וגם בפלפל הספציפי שנפלתם עליו (הפלפלים בסוף הקיץ חריפים פי כמה מאלו של החורף, למשל). אני בעד לחתוך את הפלפל לקוביות קטנטנות במיוחד, ולהתחיל ממשהו כמו רבע פלפל. אחר כך אפשר תמיד להוסיף. היזהרו מהגרעינים, אגב. הם חריפים נורא.
- מערבבים את השעועית שהתקררה עם הירקות שנקצצו, ומוסיפים רוטב. מערבבים הכל בידיים ובעדינות, כדי שהמש לא ימעך. מוסיפים עוד פלפל חריף, אם צריך, וכמובן קצת מלח. מגישים מיד.
הפתעה לסיום:
בימים האחרונים יש לי חשק לשורר שיר הלל לאבוקדו, אבל הפה שלי מלא באבוקדו רוב הזמן (כן, יש עכשיו אבוקדואים מהסוג הענקי בשוק). פרסמתי על זה סטטוס בפייסבוק של הבלוג, ונעה הציעה לי הייקו משלה להלל את האבוקדו.
טוב, זה כבר מצא חן בעיניי. ולכן חשבתי, יאללה. בשבוע הקרוב כולכם מוזמנים להעלות לדף הפייסבוק של דברים בעלמה שירי הלל לאבוקדו, בסגנון שירת ההייקו. השיר שהכי ימצא חן בעיניי יזכה את כותבו בקופסאת עוגיות מבית היוצר של "דברים בעלמה".
כללי המבצע:
- הייקו. הכלל הצורני הוא 5-7-5. יש עוד קצת מידע פה, אבל אם אתם באמת רוצים לגעת במשהו מהיופי של השירה הזו תעשו לעצמכם טובה ותקראו את התרגומים של יואל הופמן ב"לאן נעלמו הקולות".
- לכל אחד ואחת מותר לכתוב כמה שירים שבא לה/לו. רק תפרסמו אותם בדף שלי. או, למען מחרימי פ"ב, פה בתגובות (עם מייל שאני יכולה לחזור אליו). כתיבה למגירה לא נחשבת הפעם.
- הפרס: עוגיות שוקולד רכות ומושלמות, בגלל שזה אחד ממתכוני העוגיות החביבים עליי בבלוג, וגם בגלל שמשהו בעדינות ובדיוק של העוגיה הזו מתאים לי ליופי של שירי הייקו.
שיהיה שבוע משובח,
עלמה
29 Comments על סלט חריף-מתוק של שעועית מש ומישמשים
2Pingbacks & Trackbacks on סלט חריף-מתוק של שעועית מש ומישמשים
-
[…] לסנדוויץ', לערבב עם ירקות מוקפצים או מבושלים קלות. הנה כמה רעיונות מהבלוג […]
הגב -
[…] כי מישהו הגיב לאחת התגובות שאני הגבתי עליהן בפוסט : סלט חריף-מתוק של שעועית מש ומישמשים. וזה היה הרגע שבו נדלקה לה הנורה מעל לראש וידעתי מה אני […]
הגב
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
נטלי
14 ביוני 2011 at 18:57 (13 שנים ago)יופי של סלט, ומבצע מגניב לאללה 🙂
נטלי
dvarimbalma
14 ביוני 2011 at 19:03 (13 שנים ago)כן, אני מודה שהוא נהגה בבדיחות הדעת, אבל באמת אין מספיק שירי הלל לאבוקדו במחוזותינו, לא?
Ayelet
14 ביוני 2011 at 19:27 (13 שנים ago)Looks really good !! How many apricots? i must have missed it
thanks
טל
14 ביוני 2011 at 19:53 (13 שנים ago)הסלט בהחלט נראה מעולה, אבל אני אחלוק איתך על השיר הכי יפה…הבחירה שלי היא האמנם עוד יבואו ימים של לאה גולדברג…
ועכשיו החלה אצלנו העונה של המשמשים הלבנים. העונה מאוד מאוד קצרה ואני מאוד מקווה שתספיקו לטעום אותם בתחילת יולי.
ליאה
14 ביוני 2011 at 20:07 (13 שנים ago)רק תיקון עברית קל. את המש צריך לפרוש (כמו מפרש) ולא לפרוס (לפרוסות). זה מבלבל במיוחד במתכון, ניסיתי להבין איך פורסים מש, הן כה קטנות 🙂
dvarimbalma
15 ביוני 2011 at 0:25 (13 שנים ago)צודקת, מיד יתוקן!
hilanoga
14 ביוני 2011 at 20:33 (13 שנים ago)זה יוצא טעים גם אם עושים לא חריף בכלל?
dvarimbalma
15 ביוני 2011 at 0:24 (13 שנים ago)כן. הלימוני מפצה על היעדר החריף.
barva
14 ביוני 2011 at 21:03 (13 שנים ago)הבה נרימה
נס ואבו-קה- דה הה
לא בדיוק הייקו
T S
15 ביוני 2011 at 9:51 (13 שנים ago)מדוע להגביל את התחרות למשתמשי פייסבוק בלבד?
גם מאותגרי פייסבוק אוהבים אבוקדו. ובעצם גם עוגיות 🙂
dvarimbalma
15 ביוני 2011 at 9:54 (13 שנים ago)ובכן, הרעיון העיקרי הוא להשתמש בפייסבוק כי זו פלטפורמה די נוחה לאינטראקציה ביננו. יחד עם זאת, צודקת, לא כולנו ששים לנדב את חיינו הפרטיים למארקי צוקי.
אפשר להשאיר הייקו גם בתגובות, אבל חובה שהמייל יהיה מייל אמיתי כדי שאוכל ליצור קשר אחכ.
א.
15 ביוני 2011 at 17:26 (13 שנים ago)האבוקדו
ל א ט מבשיל. ואז – שוכחת
אותו לאכול
🙂
יעל
15 ביוני 2011 at 19:42 (13 שנים ago)אבוקדו הוא
כמו אדם ירוק שמפחד
מהריקבון
dvarimbalma
15 ביוני 2011 at 21:13 (13 שנים ago)זה מזכיר לי קצת את האימרה הוותיקה:
אבוקדו הוא כמו גבר-
לא בשל,
לא בשל,
לא בשל,
רקוב.
דוד
19 ביוני 2011 at 20:28 (13 שנים ago)ציפור האש זה של סטרווינסקי, לא של דביסי.
וכדי שאני לא אהיה אחד מאותם פוצים שמגיבים רק כדי לתקן טעויות בפוסט, נסיים בשיר :
אבוקדו!
אתה ירוק ורך וטעים.
אני אוכל אותך בתוך סנדוויץ'.
עם קצת מלח ולימון,
אתה אפילו
טעים
יותר.
(לא הייקו, אני יודע, אבל שימו לב לעזות המבע בשיר)
dvarimbalma
19 ביוני 2011 at 22:53 (13 שנים ago)חן חן על השיר וגם על התיקון. מכל מתקני השכלתי.
האמת המביכה היא שניגנתי פעם את היצירה הזו בעצמי בתזמורת, ואיכשהו נתקע לי בראש שזה דביסי.
T S
20 ביוני 2011 at 10:53 (13 שנים ago)אבוקדו הוא
אמנם ערב לחיך אך
לא כמו עוגיות
נועה
22 ביוני 2011 at 21:19 (13 שנים ago)הסלט נפלא. כבר שלושה ימים רצוף שאני מנביטה, מכינה, מנביטה, מכינה, מנביטה, מכינה. עובד מצוין גם עם פירות אחרים (הסתדר לי עם תפוח), ואם חסר לכם חלק מהמרכיבים, זה עדיין ייצא טעים. נהדר!
dvarimbalma
22 ביוני 2011 at 22:03 (13 שנים ago)תודה נועה! כיף לשמוע. זה באמת פי מליון יותר טעים עם מש מונבט
גל
31 במאי 2012 at 13:16 (13 שנים ago)קנית אותי עם הכוסברה
רוני
22 באוגוסט 2012 at 16:54 (12 שנים ago)איך זה יכול להיות שאף אחד בתגובות לא החמיא לך על החלק הבאמת מהמם ומרגש בפוסט הזה?
ההתחלה, על מישהי שמבקרת בארץ ואת מתגעגעת אליה, היתה כל כך מרגשת, מכאיבה, צובטת וגם מתוקה ומחממת. פשוט כתיבה יפיפייה.
והסלט נראה מעולה 🙂
dvarimbalma
26 באוגוסט 2012 at 22:29 (12 שנים ago)תודה 🙂
הילה
2 בספטמבר 2013 at 4:41 (11 שנים ago)האם יכול לעבוד עם משמשים מיובשים?
תודה מראש 🙂
dvarimbalma
2 בספטמבר 2013 at 5:30 (11 שנים ago)כן, לגמרי.
אן
22 בספטמבר 2013 at 16:23 (11 שנים ago)היי,
נראה מעניין, אוזרת אומץ לנסות…
באיזה מייפל את ממליצה להשתמש?
dvarimbalma
22 בספטמבר 2013 at 16:39 (11 שנים ago)כל סירופ מייפל שהוא מייפל אמיתי יעבוד (תסתכלי על הרכיבים, אם כתוב שם סוכר וחומרי טעם וריח זה לא מייפל אמיתי. אם כתוב מייפל טהור, זה בינגו!).
בתאבון!
אן
22 בספטמבר 2013 at 21:08 (11 שנים ago)וואוו, יצא מעולה! (ואני יצאתי בשלנית!)
תודה 🙂