פבר
2011
לזניה ירוקה וצמחונית
.
אחד מהדברים שאת צריכה לקחת בחשבון מתישהו בשלב שבו את מפתחת אישיות הוא שאם את גם אישה, גם צמחונית, גם שמאלנית וגם פמיניסטית- יכול להיות שתקדישי חלק ניכר מחייך הבוגרים להתמודדות עם אנשים שחושבים שאת לא כיף.
בהקשר של אוכל, מפתיע אותי לפעמים כמה אנשים עשויים להיות מבועתים מזה שאני צמחונית, במיוחד כי חלק הארי של חיי הגוף והרוח שלי סובב סביב אוכל.
.
"מה את בכלל אוכלת?!" הם שואלים בתוכחה שמרצדת איפשהו בין האם הפולנייה ומלאך המוות, "אין לך שום דבר לאכול", הם קובעים נחרצות. "את צריכה את הויטמינים והחלבונים ואת תהיי חלשה ומסכנה ורעבה ותמותי ואז לא תהיי בכלל יותר, והחיים שלך יגמרו בחדר אפל וקטן בעודך רועדת ומחבקת לבדך צרור של חסה".
"למה את לא אוכלת?!" הם שואלים כאילו הבחירה שלך לא לאכול מהבשר שהכינו מתריסה כנגד כל מה שהם מאמינים בו "החיה הזו כבר מתה ותפסיקי לחשוב שאת יותר טובה מכולם".
.
את תעמיקי את ראשך בקערת המרק ותשמעי מעליו את מטר המילים: "תפסיקי להטיף לכל העולם ותפסיקי להיות יותר צדיקה מהאפיפיור, ותפסיקי לעשות בעיות, אם הפרות היו יכולות לעשות לנו את אותו הדבר הן היו עושות את זה, וזה ידוע שכל התרנגולות רוצות לזרוק אותנו לים וגם כל העיזים האלה, שמשחקות אותה יעני צמחוניות ושוחרות שלום וזה, הן תכלס אנטישמיות".
מאחר וכבר עברתי את הגיל שבו אני מנסה בכלל לשכנע אנשים מהסוג הזה שאני כיף (משימה שהתבררה גם כמבאסת תחת וגם כבילתי יעילה: מי שהחליט שאת יצור זועף, שמן ושעיר לפני שהוא בכלל דיבר איתך הוא כנראה לא אדם כיף בעצמו), כמעט שכחתי שהם קיימים. הם הולכים בשלהם ואני הולכת בשלי.
–
בגלל זה כנראה אני בדרך כלל לא שמה לב שהמתכונים שלי צמחוניים. לי הם נראים פשוט כמו אוכל. ובטח שלא כמו "תחליף" בשר.
שומר נפשו ירחק מ"תחליפים", כל אותם גושי סויה ממולחים שעטופים בשמן ואמורים להיות שווארמה. בשר הוא הדבר היחיד שבשר.
וטוב שכך, מפני שמי שרוצה לאכול בשר יכול לאכול בשר, ומי שלא רוצה יכול לאכול המון דברים אחרים, בלי שהוא ירגיש כנזיר המענה את נפש וזקוק לפיצויי תחליפים למיניהם.
,
ובסופו של דבר, לשאול צמחוני על תחליף בשר זה קצת כמו לשאול לסביות מי הגבר בבית או אדם שלא מעשן מה התחליף שלו לסיגריה. התשובה היא איפשהו בין הכול לשום דבר.
אז מה שמים בלזניה צמחונית? הכל ושום דבר. שום דבר שהוא בשרי, כל מיני גבינות ודברים ירוקים ומשמחים. וכמובן גם ברוקולי שהוא אחד מהדברים הכי נחמדים שלעונה הזו יש להציע.
.
כמה טיפים חשובים:
בצלצל. השתמשתי כאן בבצלים, כי בזמן האחרון אני לא מצליחה למצוא אף כרישה נורמאלית במחיר נורמאלי. אכן, נאחס. אני חושבת שכרישה תתאים כאן ביותר, כתחליף לבצל, אם אתם משיגים אחת.
בשאמל. הדבר היחיד שמסובך במתכון הזה הוא להכין את רוטב הבשמל כך שיצא מוצלח ובלי גושים. זה מסובך כי מהר מאוד הקמח מתגבש וקשה לשלוט בתוצאות ולערבב את הרוטב מהר מספיק. אני פתרתי את הבעיה על ידי עבודה על אש קטנה מאוד מאוד (כך יש קצת יותר זמן לערבב) ועל ידי ערבוב רצוף עם כף מרית עץ. כשמסיימים להמיס את החמאה והקמח אפשר לכבות את האש, ואז לערבב פנימה את החלב בכמה נגלות ותוך ערבוב מתמיד. אחרי שכל הקמח נבלע מדליקים שוב אש קטנה, ונותנים לרוטב להסמיך מעט.
גבינה. הכנתי את הלזניה הזו גם בלי הגבינה הבולגרית, ויצא נחמד אם כי קצת פחות עשיר. עניין של העדפה אישית. בכל מקרה, אם אתם מחליטים להשמיט את הגבינה תוסיפו קצת מלח, כי הגבינה מוסיפה מליחות.
לזניה. השמשתי כאן בעלי הלזניה הפשוטים, אלו שלא צריך לבשל קודם בנפרד אלא רק לסדר בתחתית התבנית כמו שהם. העלים מתבשלים מהרוטב ומהחום של התנור, ולכן חשוב שהמילוי של הלזניה יהיה די נוזלי (הנוזלים הללו מרככים את עלי הבצק).
.
יאללה למטבח! (חומרים לתבנית של 20X30 ס"מ)
- 1 קילו תרד טרי
- חצי קילו ברוקולי
- 2 בצלים בינוניים
- 4 שיני שום
- 20 גר' חמאה + 50 גר' חמאה (משמתמשים בחמאה פעמיים, פעם אחת ב20 ופעם אחת ב50).
- 250 גר' גבינה בולגרית 5% שומן
- 5 כפות קמח
- 1 כוס חלב רגיל
- חצי כפית אגוז מוסקט טחון
- כפית פלפל שחור גרוס
- חצי כפית מלח (או קצת יותר, תלוי במליחות הגבינה)
- שלושת רבעי כוס אגוזי מלך קצוצים גס
- 300 גר' גבינת קשקבל
- 250 גר' עלי לזניה מוכנים לשימוש, מהסוג שמגיע בקופסא ולא צריך לבשל לפני כן בנפרד
- שוטפים את עלי התרד היטב היטב, מפרידים את העלים (זורקים את הגבעולים).
- מפרקים את הברוקולי לפרחים קטנים, בגודל פחות או יותר אחיד. את גבעול הברוקולי חותכים לקוביות קטנות.
- את הבצל חותכים לקוביות, את השום לפרוסות עגולות.
- מחממים בסיר יחסית גדול 20 גר' מהחמאה ומטגנים בה את השום והבצל עד שהם קצת שקופים, אבל עדיין לא שחומים או זהובים. מוסיפים את הברוקולי ונותנים לו קצת להתרכך. בוחשים את הדברים שבסיר מפעם לפעם אבל סוגרים את המכסה בגדול, כדי לשמור את הנוזלים. אחר כך מוסיפים את התרד. הברוקולי והתרד מפרישים הרבה נוזלים, וזה בסדר, אנחנו צריכים את הנוזלים האלה.
- אחרי שהברוקולי והתרד רכים מכבים את האש. אפשר לפתוח את הסיר כדי לתת להם קצת להתקרר.
- מכינים רוטב בשמל: ממיסים במחבת עמוקה יחסית 50 גר' חמאה, על אש מאוד מאוד קטנה. כשהחמאה נמסה מוסיפים אליה 5 כפות קמח. כדאי להוסיף את הקמח לאט לאט ובנגלות, כדי למנוע גושים. מערבבים את הקמח והחמאה לעיסה ומכבים את האש. מוזגים את החלב בשלוקים ותוך ערבוב מתמיד, עד שהוא נבלע לחלוטין. הרוטב צריך להיות אחיד וקצת סמיך. מדליקים את האש שוב לאש קטנה על מנת להסמיך אותו קצת יותר, אבל לזמן ממש קצר. אם לא צריך להסמיך אותו עוד, לא חובה בכלל להדליק את האש שוב. בכל אופן, לא צריך להרתיח את הרוטב בשלב הזה, רק לחמם.
- שופכים את רוטב הבשמל לסיר הירוקים, ומוסיפים את הגבינה הבולגרית, חתוכה לקוביות.
- מוסיפים לתערובת את המלח, המוסקט והפלפל השחור. שימו לב לא להמליח יתר על המידה. עדיף לשים פחות מידי ולהוסיף. מוסיפים את האגוזים הקצוצים.
- מגרדים את גבינה הקשקבל בפומפיה גסה. מחלקים את הגבינה המגוררת לשתיים: חצי אחד יכנס בתוך הלזניה בין השכבות, והחצי השני נשמר בשביל הסוף.
- מסדרים את עלי הלזניה על תחתית התבנית ומתחילים לבנות מעליהם את הלזניה כולה. הרעיון הוא לשים שכבה אחידה של תערובת, לפזר מעליה קצת קשקבל, ואז לסדר עוד פעם עלי בצק ולהמשיך. בכל שכבה כזו שימו לב שיש גם מספיק נוזלים של רוטב שמרטיבים את העלים. כדאי להשתמש במצקת כדי לשמור על הרוטב.
- בונים ככה שלוש שכבות של בצק, ומעל השכבה האחרונה לא מניחים בצק, רק תערובת מילוי ועליה הרבה קשקבל (כל הקשקבל ששמרנו בצד).
- אופים בתנור בחום של 180 מעלות למשך כ-30 דקות.
- בתאבון.
.
ולסיום: הזמנה להצטרפות!
אחרי שהערצתי אותן מהצד בשקט במשך כמה חודשים, נפלה לידי הזכות להצטרף לצוות נשות החיל החרוצות והמדהימות שמפעילות בהתנדבות את "הכצעקתה".אני מתעסקת שם כרגע בפרוייקט הדיווח על תחנות תחבורה ציבורית ש"מועדות לפורענות".
כפי שחדי העין מבינכם כבר הבחינו, כנראה, הוספתי כאן בצד השמאלי של המסך סטיקר של תמיכה בפרוייקט שמפנה את הקול הקורא שהן פרסמו. הרעיון הוא לאסוף כמה שיותר מידע מהשטח, ולהעביר את המידע הזה הלאה לרשויות ולמתכננים. אנחנו מאמינות שזו ההזדמנות שלנו להתערב, ולתבוע את זכותנו לנסיעה בטוחה והמתנה בטוחה לאוטובוס. בלוגרים ובלוגריות שמעוניינים להצטרף לפרוייקט מוזמנים להדביק באנר כזה גם אצלם (אפשר לפנות אליי כדי לקבל יותר הסברים).
שיהיה לכולנו שבוע כיף,
עלמה
46 Comments על לזניה ירוקה וצמחונית
1Pingbacks & Trackbacks on לזניה ירוקה וצמחונית
-
[…] This post was mentioned on Twitter by mux 2000, dvarimbealma. dvarimbealma said: פוסט חדש: לזניה ברוקולי ותרד https://www.dvarimbealma.com/?p=1810 […]
חנדי
15 בפברואר 2011 at 10:36 (14 שנים ago)אני עושה לזניה דומה ובמקום ברוקולי שמה פטריות
קלקל
15 בפברואר 2011 at 10:39 (14 שנים ago)אפילו שאני גבר, קרניבור, ימני (אוהד בית"ר, אבל לא שוביניסט), אני כבר לא בעניין של לשכנע אחרים, אני מסתפק באמירת ה "more for us" הידועה…
כמו כן, גם אוכלי בשר שקוראים את The Omnivore's Dilemma של מייקל פולן מתחילים לחשוב על מה הם אוכלים… (מומלץ וחשוב).
הלזניה נראית מעולה והתמונות יפהפיות כרגיל,במיוחד זו של הגבינה המגוררת (-:
דינה
15 בפברואר 2011 at 11:17 (14 שנים ago)את כותבת נפלא ! מהנה לקרוא. חייבת להתוודות שלא שמתי לב שהמתכונים שלך נטולי בשר. כן, גם אני צמחונית, אז זה כנראה הרגיש לי טבעי.
עלמה אחרת
15 בפברואר 2011 at 11:26 (14 שנים ago)כשאני עושה בשמל אני מערבבת את הקמח בכוס החלב עד שאין גושים ואז מוסיפה לחמאה במחבת, האש בהתחלה גבוהה יותר ושכמעט מתחיל לרתוח אני מחלישה את האש. אין גושים, אין בעיות.
אני
15 בפברואר 2011 at 14:08 (14 שנים ago)האמת, אני ממש לא צמחונית אך קוראת את הבלוג שלך באדיקות כבר זמן רב, ואני כל כך נהנית מהכתיבה שלך, שעד היום כשקראתי את הפוסט הזה – לא שמתי לב שאת צמחונית והמתכונים נטולי בשר…
hilanoga
15 בפברואר 2011 at 15:34 (14 שנים ago)אחד מהדברים שאת צריכה לקחת בחשבון מתישהו בשלב שבו את מפתחת אישיות הוא שאם את גם אישה, גם צמחונית, גם שמאלנית וגם פמיניסטית- יכול להיות שתקדישי חלק ניכר מחייך הבוגרים בהתמודדות אנשים שחושבים שאת לא כיף.
מבריק!
לי יש חצי נחמה – גם אני קרניבורית (כנראה שיותר מרוב הסובבים אותי) וגברים שמגלים את זה בפעם הראשונה נוטים לקבוע ללא היסוס שאני "לעניין".
מהר מאד הם מתפכחים כשהם מגלים שאני, אוי לברוך, פמיניסטית לוחמנית ורעת מזג במיוחד 🙂
תמר
15 בפברואר 2011 at 16:32 (14 שנים ago)אוי, המשפט "אם הפרות היו יכולות לעשות לנו את אותו הדבר הן היו עושות את זה, וזה ידוע שכל התרנגולות רוצות לזרוק אותנו לים וגם כל העיזים האלה, שמשחקות אותה יעני צמחוניות ושוחרות שלום וזה, הן תכלס אנטישמיות" פשוט מעולה. לגזור ולשמור.
כטבעונית אני כמובן מעצבנת אפילו יותר, אפילו הלזניה הזאת לא עוברת. ניסיון ללזניה עם טופו משי במילוי לפני כמה חודשים היה די נפילה.
dvarimbalma
16 בפברואר 2011 at 13:56 (14 שנים ago)זה באמת נשמע קצת הרפתקני, אבל אל יאוש. חוצמזה, תכלס אוכל טבעוני זה טעים, ויש גם כמה בלוגים ממש יפים בנושא.
אולי זה הצד השני של אותו מטבע: לעומת כל אותם המקטרגים שמתים להסביר לך כמה את לא בסדר כי את צמחונית או טבעונית או פמיניסטית, יש גם הרבה נשים וגברים שחושבים שאת סבבה כמו שאת, ושהם היו מתים לפגוש אותך ולאכול איתך בדיוק בגלל זה.
(כמו שאמר הגרפיטי האל-מותי ההוא ברח' בן יהודה: סקס פמינסטי זה כיף)
עפרי
13 ביולי 2018 at 12:23 (6 שנים ago)לא טבעונית אבל אוהבת את המטבח על שלל טעמיו ואני ממליצה לנסות בלזניה טבעונית קרם קוקוס במקום שמנות וגבינות למיניהן וזה יוצא נפלא באותה המידה
הדר
15 בפברואר 2011 at 20:56 (14 שנים ago)מזדהה מאוד עם כל הריקושטים המאוסים וה-הו כה לא מצחיקים על צמחונות, ועם כל הטיעונים היעני מתוחכמים כנגד זה, שהם הכי שטויות לפעמים. כצמחונית גם אני למדתי להוריד את הראש למטה ולתת להם לעוף מעלי. האמת שאני דווקא בעניין, לפעמים, של תחליפי בשר, כי מאוד אהבתי לאכול חלק מהדברים שהיו בשריים והם חסרים לי. אבל אין ספק שיש כ"כ הרבה אוכל שהוא לא בשר בעולם, שלא תמיד צריך.
המתכון נראה מצו-צוין.. נראה לי שאקנה ברוקולי בקרוב.
בישול בזול
15 בפברואר 2011 at 22:07 (14 שנים ago)ספרי הבישול האהובים עלי הם ספרי הבישול הצמחונים שלי. הבישול נהיה הרבה יותר מעניין ומלא דקויות כשאפשר לתת פוקוס לשלל מרכיבים שונים, ללא צורך לדחוף בשר לכל דבר כדי שזה ייחשב אוכל אמיתי.
ולייק לעיזים האנטישמיות!
הילה
15 בפברואר 2011 at 22:44 (14 שנים ago)עלמה 🙂
נראה מצוין ואיכותי בניגוד ל לזניות שטבולות באבקות ושמן..
ינוסה!תודה!!
תמר
15 בפברואר 2011 at 23:47 (14 שנים ago)ואו, הצלחת לנסח בדיוק בדיוק את מה שאני חווה, מרגישה וחושבת לגבי אוכל אחרי עשר שנות צמחונות (אנד קאונטינג….)
בעיקר מעצבן אותי שאני, שנזהרת מאוד לא להיות מיסיונרית ולא לחשוב שאני יודעת מה הכי טוב למישהו אחר, חוטפת כל כך הרבה ריקושטים על בחירה שלא פוגעת באף אחד.
רועי
15 בפברואר 2011 at 23:50 (14 שנים ago)ממי שחזר להיות צמחוני לאחרונה- תודה על פוסט נהדר. אני מבין את התחושות בקשר לעניין המגוחך הזה של תחליף בשר…
LuxAeterna
16 בפברואר 2011 at 1:41 (14 שנים ago)אני קפצתי לבקר בעקבות קישור מחברה, ואז הסתכלתי קצת בסביבה ואמרתי לאישי: "הבלוג הזה כל כך יפה. תראה את הבאנר שלו, ואת היעצוב, ואת הקוים!"
וגם הלזניה נראית טעימה.
שקלתי לעשות מנוי רסס, אבל אז אני אקרא את הבלוג דרך הרידר ולא אראה את העיצוב היפה שלו. המממ. בכל אופן, יישר כח על הבלוג היפה והטעים!
dvarimbalma
16 בפברואר 2011 at 8:54 (14 שנים ago)עוד אפשרות היא לקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל, ואז את מקבלת הודעה קצרה בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש ויכולה להיכנס לקרוא פה, עם העיצוב והכל.
אין חשש להצפת תיבת המייל- אני מעלה פוסט חדש פעם בשבוע-שבועיים..
בכל אופן- תודה!
יעל ר.
16 בפברואר 2011 at 15:51 (14 שנים ago)הלזניה נראית נפלא. וגם אני לא שמתי לב עד הרגע שהמתכונים בבלוג הם על טהרת הצמחונות, אם כי אני מניחה שזה נובע גם מכך שבשר הוא חלק קטן בתזונה ובבישולים שלי (מעדיפה ירקות, גבינות, בצקים ומתוק). ועלי לומר שאני מסכימה מאוד עם דעתך בקשר לתחליפים כגון "שניצל סויה" – בעיניי הם מוציאים שם רע לצמחונות. יש כל כך הרבה טעמים טבעיים נפלאים, למה ללכת על המעובד הנורא הזה שלא דומה לבשר ולא מוצלח בזכות עצמו?
רוני
17 בפברואר 2011 at 16:39 (14 שנים ago)הלזניה נראית מדהים! חשוב לזכור לשמור את הברוקולי טרי ופריך
האורגניזם
18 בפברואר 2011 at 13:26 (14 שנים ago)מעולה. אני חובבת לזניות ולכן מיהרתי על הבוקר לשוק לקנות דברים שאני לא רגילה כגון תרד, ברוקולי, בולגרית וקשקבל. זאת ועוד – מעולם לא הכנתי רוטב בשמל, למעשה אפילו לא ידעתי מה זה… אז פעם ראשונה בשבילי.
היה בישול ארוך וכיפי, אפילו היו כמה רגעי מתח כשהתרד נכנס לסיר וכמעט שלא היה לו מקום אבל במהרה הכל הסתדר, הריח ונראה מצויין. חשבתי שיש יותר מדי תערובת עבור תבנית הפיירקס הצנועה שלי, אבל לא! הכל נכנס בדיוק, כולל הכל!
הבשמל גאוני, הוא מסמיך את התערובת בצורה מושלמת. גם הקשקבל הוא הברקה והרבה יותר מעודן מסתם גבינה צהובה.
כיף 🙂
dvarimbalma
19 בפברואר 2011 at 15:36 (14 שנים ago)איזה כיף לשמוע. תודה ובתאבון לך
אמיתי ס
19 בפברואר 2011 at 12:29 (14 שנים ago)מתכון טוב.
קיצור דרך לבשמל: במקום חלב וקמח, שמנת לבישול.
נופש כשר
21 בפברואר 2011 at 11:42 (14 שנים ago)להיזהר כי לפעמים אחרי שמוציאים את הלזניה מהתנור מגלים שהבשמל נעלם לגמרי. הטריק הוא לא להשתמש ביותר מידי חלב או שמנת.
מיתר
19 בפברואר 2011 at 14:32 (14 שנים ago)בחיי, זה פשוט נראה נפלא. חייב לנסות את זה בהזדמנות.
אחרי כמעט 15 שנות צמחונות, הגעתי למסקנה כזו או אחרת: לאוכלי-הבשר קשה לתאר לעצמם שיש כל-כך הרבה אוכל מדהים, פשוט בגלל האופן שבו המטבח הבשרי הטיפוסי מתנהל. בעוד שמנה צמחונית טובה דורשת משחק הדדי של כל מיני מרכיבים, המנה הבשרית יכולה להתקיים כשרק הבשר "מוביל אותה". הסטייק יהיה העיקר, אבל גם ישמש כרוטב לאורז ולתפוחי-האדמה. מבחינתם, הסרת את הבשר? השארת אותם עם אורז תפל ותפוחי-אדמה דלוחים (זה שיפוט שלי, אבל אוכלי הבשר שאני מכיר נוטים להזניח תיבול בשאר המרכיבים). ואז צריכים לחפש "תחליפים" – והתחליפים, כמובן, לעולם לא ישתוו למקור, וכרגיל לא טעימים גם ללא ההשוואה.
אצלנו בבית אני הייתי הצמחוני היחיד עוד מילדות, אבל גם שאר המשפחה לא אכלה הרבה בשר. לכן, זה תמיד היה לי טבעי לחלוטין שיש מגוון אינסופי – וכרגיל זול למדי להכנה – של אוכל טבעוני מדהים; שנה שעברה גרתי בקומונה עם, בין היתר, שלוש צמחוניות – ונדהמתי לגלות שמבחינתן, כל "הסטריאוטיפ" (אוכל צמחוני יהיה 'יקר', 'לא טעים', 'ויתור') – נכון לחלוטין. כי מבחינתן, ארוחה זה קצת אורז, קצת תירס וקצת טבעול, וטבעול קשה לקנות על תקציב של 200 שקל לחודש.
dvarimbalma
20 בפברואר 2011 at 0:39 (14 שנים ago)כן, צמחונות היא סוג של אתגר מבחינת מגוון המאכלים שאוכלים. חלק מהאנשים מוותרים מראש על האפשרות של לחשוב מחוץ לקופסת הטבעול, ואוכלים די רע. החלק השני משקיעים ומגלים שדווקא מתוך ההתמסרות לירקות אפשר לגלות מגוון של טעמים, מרקמים, ושיטות בישול.
לירון
19 בפברואר 2011 at 17:36 (14 שנים ago)טריק לבשמאל בלי גושים- לחמם את החלב היטב לפני ההוספה שלו לרכיכה. אתר נפלא!
נטלי
19 בפברואר 2011 at 19:35 (14 שנים ago)נראה מעולה, ואני בכלל לא כזאת חובבת ברוקולי גדולה (אולי הגיע הזמן שאנסה שוב).
נטלי
barva
19 בפברואר 2011 at 20:17 (14 שנים ago)הקטע של העיזים והיותנו עם נרדף- פשוט מבריק
וגם המתכון. לי בעבר לא הצליחו לזניות עם האטריות האלה, כעת מהוראותייך המודיקות איפה טעיתי. תודה
barva
19 בפברואר 2011 at 20:27 (14 שנים ago)להלן ציטוט מהשיר הפופולורי ששרה חיה סמיר (עז ידועה ומוכשרת) עם להקת פיקוד דרום ב1987
יש לי תמונה בבית של יונה עם עלה של זית
מעליה גלגל החמה, לרגליה פגעי מלחמה
היונה של השלום
על חורבותיה של אומה אחרת
תמונה מושלמת, חלומות בתוך מסגרת
השורה לפני האחרונה שונתה אח"כ ל
ביד אמן היא מצוירת
dvarimbalma
20 בפברואר 2011 at 0:34 (14 שנים ago)אני חייבת לציין, באותו עניין, שחיה סמיר היא בשבילי לעד טייגר לילי האידיניאנית. הזמרת הקולית באמת במחזה, עם כל הכבוד לחני נחמיאס. קלאסיקה.
(בני העשרים ומשהו שבינכם מוזמנים להצטרף אליי. שלוש ארבע ו..: "לילה. הילדים במשפחת דארלינג ישנים..")
Noam Gal
19 בפברואר 2011 at 22:48 (14 שנים ago)הכנו את הלזניה אתמול.
קצת חסכנו בתרד – 1 ק"ג זה 5 חבילות! אנחנו הסתפקנו ב 400 גרם. וגם חסכנו באגוזי המלך. המתכון המקורי נראה יופי של דבר, אבל לא ממתכוני הלזניה הזולים יותר…
בכל מקרה, עכשיו אכלנו מנה שניה (אחרי אתמול), והלזניה יצאה לנו מאוד טעימה. מאוד גבינתית, וגם הברוקולי והתרד במקום. זה בהחלט יכנס לרשימת המתכונים המרשימים שלנו. תודה.
dvarimbalma
20 בפברואר 2011 at 0:25 (14 שנים ago)הי נעם, כיף לשמוע שיצא טעים!
אני עוד חייבת לכם עוגה מההפגנה, לא שכחתי.
בעניין התרד- אני פשוט קונה חבילה גדולה בשוק הכרמל. זה עולה 10 שקלים לקילו. כנ"ל לגבי הגבינות, שמצאתי שם יחסית בזול.
השוק מוריד מאוד בעלויות, אבל אני מסכימה איתך שהמתכון לא זול במיוחד, וזה באמת קצת מבאס (מצד שני, לא טירוף, בשר זה עדיין יקר יותר).
אגב, מוכרים עכשיו בשוק גם תרד טורקי, שהוא עדין יותר ומשמעותית יותר יקר. מדובר בירק טעים אבל בתוך הלזניה זה לא משנה אם משתמשים בו או בתרד רגיל (אני יודעת, ניסיתי את שניהם).
ארז
20 בפברואר 2011 at 13:29 (14 שנים ago)כל קשר ביני לבין המתכון הזה מקרי בהחלט.
מעולם לא הכנתי לזניה,
תרד וברוקולי הם אורחים של פעם בשנתיים בדירתי הקטנטנה,
רוטב בשמל לא מוכר לי,
מעולם לא התעסקתי עם קשקבל
ומעולם לא קניתי חמאה בכל שלושת שנות הבישול שלי.
אז ניסיתי, ויצא ממש ממש טעים. אכלתי אתמול בערב, היום בבוקר והיום בצהריים 🙂
קצצתי קצת יותר את האגוזים, וגם אני חסכתי בתרד, אבל יצא לי אדיר, למרות קשיים טכנים לא קטנים (סיר קטן, כיריים חשמליות, ידיים שמאליות עדיין בבישול).
תודה!!!
dvarimbalma
20 בפברואר 2011 at 21:23 (14 שנים ago)כיף לשמוע, בתאבון
ערן
20 בפברואר 2011 at 23:07 (14 שנים ago)כיף לגלות פתאום את הבלוג שלך. בייחוד עניין הצמחונות המבורך.
טוב, נראה לי שיש לי כאן חומר קריאה לכמה שעות טובות.
לילה טוב
ענתוש
25 בפברואר 2011 at 1:04 (14 שנים ago)נראה מעולה.
אם יתחשק לך לנסות עוד אופציה מדהימה ללאזניה אז הנה כמה שינויים
להכין רוטב בשמל עם הרבה חלב אחרי שהוא מוכן לתת לו להתקרר מעט ואז להוסיף קופסת קוט'ג ולערבב. את עלי הלזניה אני מבשלת קצת לפני. מעל כל שכבת עלי לזניה אני מניחה את המילוי הרצוי ועליו שכבה של בשמל. ככה בכמה קומות. בסוף מעל אני שופכת את יתרת הבשמל ואופה הכל בתנור. וא וא ..זה יוצא סוף הדרך מילה שלי. הלזניה יציבה אבל רכה ועשירה וכל ביס עונג צרוף
וחוץ מזה תמיד כייף בבלוג שלך.
אדם
1 במרץ 2011 at 18:56 (14 שנים ago)שלום ותודה על המתכון המעולה.
בדיוק יומיים לפני שפרסמת אותו חיפשתי מתכון ללזניה צמחונית ובלי רוטב עגבניות ברשת
ונואשתי מההיצע הדל. הפוסט שלך ענה לי בדיוק על מה שחיפשתי, אבל לקח לי קצת זמן (עד עכשיו) עד שהתסייע לי לנסות אותו.
הבשמל הזה זה קסם בעיני. רגע אחד זה נראה כמו בצק כמעט והתבאסתי שיצא לא טוב, ואחרי כמה שניות עם החלב וחימום מחדש זה קיבל מרקם קטיפתי מדהים.
ניסיתי עם כרישה (3 גבעולים גדולים במקום הבצל) ולדעתי היא מפרישה פחות נוזלים ממה שנראה לי שהבצל היה מפריש. הוספתי לסיר שלה חצי כוס מים רותחים וכמה שלוקים של חלב. כשערבבתי את הכל עם הבשמל עדיין היה נראה לי שחסרים נוזלים והוספתי עוד קצת חלב. בדיעבד, הייתי מכין עוד בשמל ומוסיף.
יצא ממש טעים – תודה רבה!
dvarimbalma
1 במרץ 2011 at 21:07 (14 שנים ago)תודה לך על העצות המועילות, ואני שמחה לשמוע שיצא טעים.
אלון
2 במרץ 2011 at 22:26 (14 שנים ago)מתכון משובח,
והמשפט על תחליפי בשר גם כן!
dvarimbalma
4 במרץ 2011 at 11:43 (14 שנים ago)תודה, גבר. תודה
ענת
8 במרץ 2011 at 13:13 (14 שנים ago)אתמול הכנתי את הלזניה שלך, שיצאה טעימה ונעימה ומתאימה לחורף שששב פתאום. והבלוג שלך מלא קסמים בצורות של מילים ותבשילים ועוגיות. אני מאוד אוהבת לבקר אצלך.
רוני
24 במרץ 2011 at 20:51 (14 שנים ago)הכנתי עכשיו לעת ערב, חרבשתי הכל כמובן (אני הכי לא עוקבת אחרי מתכונים כמו שצריך ומחליפה מוצרים באחרים ללא הקשר) ועדיין יצא מעולה! איזה כיף.
מעיין
25 במרץ 2012 at 15:44 (13 שנים ago)בשיטוטי באינטרנט לחיופש אחר מתכון בדיוק ללזניה ברוקולי ותרד- מצאתי את המתכון המעולה הזה. מצחיק, כי אני דווקא קוראת אדוקה של הבלוג, אבל לא מהתקופה בה זה פורסם. הכנתי, אפילו ללא קשקבל כי לא היה בנמצא, ועדיין יצא מצוין! אפילו הבחור בבית, זה שחושב שלהיות צחמוניי=זועף, נהנה מאוד.
תודה!
מירב
3 במאי 2017 at 18:23 (8 שנים ago)כמה זמן אפשר לשמור במקרר? אפשר להקפיא?
עלמה
3 במאי 2017 at 19:23 (8 שנים ago)אי אפשר להקפיא לצערי. אבל אפשר עד שבוע במקרר…
תקוה
27 במאי 2020 at 16:34 (4 שנים ago)האם לכסות את התבנית בניר כסף בזמן האפיה..