(תודה לריקי מוספי על האיור)

אז למשך שבועיים, אי שם בראשית ינואר, הכרזתי על פרוייקט משותף של צילומי מקררים. הזמנתי אתכם להשתתף בפוסט שחשף את המקרר הדי-ריק-ומבולגן שלנו, וגייסתי גם פרס כדי לדרבן אנשים לשלוח יותר תמונות לאלבום המקררים בפייסבוק.

אמרתי לכם שבא לי להכיר אנשים זרים מקרוב. ושבא לי לשמוע את הסיפורים. ואני אוהבת את האינטרנט ואת היכולת שלו לאסוף אנשים ורגעים ולהכין מהכל קטלוג שהוא מאוד מאוד אינטימי ומאוד מאוד זר.

ההיענות הייתה מרשימה. היה לי כיף מאוד לגלות כל כך הרבה מקררים מעניינים ואנשים שמרשים לי להציץ בהם, ואני לא חושבת שאשכח בקלות את המקרר שמטפסת בתוכו ילדונת או את המקרר שהושארה בו מפה מפורטת לגבי מה יש שם.

חבר השופטים כלל שני בלוגרים שאני אוהבת לקרוא (הסופר דרור בורשטין ממתחת לשולחן והבשלנית מאיה מרום מבצק אלים) וצלם אחד שמכונה א' ואיתו אני חולקת את הבלוג הזה ועוד כמה עניינים.

ובסוף תמונה אחת גם זכתה, היחידה שקיבלה את קולם של שני שופטים, וזוהי נגה שכתבה:

נגה ועמיתה הבשרני זכו בסכין שף של חברת קלפלון האמריקאית, מתנת החנות קיטשן וורקס (נחלת בנימין 115, כמה דקות מביתנו בפלורנטין).

נימוקי חבר השופטים:

מאיה: "אהבתי את הסידור והקומפוזיציה, ואת העובדה ששני הפכים מסתדרים ביניהם באותו מקרר. מצד שני, רואים שהטבעונית תופסת את רוב המקום ומציגה את מרכולתה לראווה, מבעוד הזאב אורז את עצמו בקופסאות קטנות ומבויישות בצד. זהו גם דגם זהה של מקרר (אמקור ישן ישן) למקרר שהיה לי בדירת השותפים שלי ברחוב ביאליק ברמת גן. אחח, זכרונות!!"

א': "המקרר, כידוע, הוא מרכז הבית, במיוחד מכיוון שבכל פעם שפותחים אותו מצפים לניצוצות. לפתוח מקרר ולראות מחזה כמו זה שמופיע כאן, הולם את מקומו של המכשיר המדובר עד מאוד. האור החזק שבוקע מתוכו והלבן הבוהק והסטרילי שעוטף אותו מייצרים תחושת גאולה של יום דין של ממש, לא פחות, ונראים כיאים ביותר להתרוממות הרוח שיש לצפות ממקרר להביא עימו. האופן שבו הירקות במדף העליון בולטים החוצה ומעלה, במיוחד בגלל זווית הצילום, מזמין את פותח הדלת לחקור את שאר רכיבי התמונה/מקרר לעומק."

בגלל שיש רק פרס אחד יש רק מקרר זוכה אחד, אבל לא יכולתי שלא לפרגן למקררה של דקל, שהחליטה שאין טעם לפרט את כל מה שבפנים כשניתן לצטט את שירו י. קרני שמודבק אל המקרר כבר שנים:

אני חיבבתי את הציטוט (ואת החמיצה).

דרור בחר גם הוא במקרר הזה באומרו: "אהבתי את הדלת מול דלת, שהופכת את המקרר לחלק של החדר, אתה כביכול פותח את דלת החדר ונכנס למקרר, או פותח את דלת המקרר ונכנס לחדר, לא ברור מה הולך שם, יכול להיות שמהמקפיא נכנסים לבוידעם, ונועלים בלילה את המקרר ברב בריח, בעצם הדלת השמאלית היא הדלת לדלת של המקרר, זה מקרר שיש לו דירה, אלוהים אדירים!"

תודה רבה לשופטים ששיתפו פעולה, לקיטשן וורקס שתרמו את הפרס, ויותר מהכל- תודה לכל האנשים היפים שחלקו איתי מקררים וסיפורים ושלל עצות משעשעות. אפשר לראות את הסיפורים כאן בלחיצה על show info-

להתראות בפרוייקט המשותף הבא!

עלמה