אוק
2009
ריבת גויאבה ביתית
עכשיו, כשראש השנה כבר בטוח מאחורינו, אפשר סופסוף להסתכל לתפוח בחום של הגרעינים ולהודות: המעמד שלו כמלך-מלכי-המלכים של החגים הוא די מופרך.
בואו נעזוב לרגע את העובדה המצערת שדווקא בתקופת השיא של הפירות הנדירים, הרכים והמטפטפים נגזר עלינו לאכול פרי קשה וחמוץ שיש כל השנה.
בואו נעזוב לרגע את העובדה שמחירי התפוחים נוסקים סביב ראש השנה באופן מגוחך.
בואו נדבר על הבעיתיות של הדימוי.
שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כמו תפוח בדבש? באמת…?
מה קרה לשנה מתוקה כמו גלידת שוקולד? כמו עוגת שמרים חמה עם גבישי סוכר וקינמון? כמו תאנה בשלה ומתפקעת של סוף הקיץ?
אני תוהה אילו עוד איחולים חמצמצים יכולנו להנפיק באותה מתכונת: שתהיה שנה נעימה כמו חיבוק של שחקן כדורסל אחרי אימון? שתהיה שנה ייחודית כמו סנדוויץ' של ארומה? שתהיה שנה פשוטה כמו למצוא את נקודת הג'י שלך?
יש בוודאי כאלה מבינכם שחושבים עכשיו שאני קצת קטנונית. הרי אבות-אבותינו, אתם טוענים למולי בכובד ראש, חיו בקהילות נרדפות בגולה, היכן שדברי מתיקה ומיני תרגימא אינם עניין של מה בכך. היד אינה משגת, אתם אומרים, ומה יעשה היהודי כדי לשמוח בחגו? קצת דבש, קצת תפוח, קצת מילות תורה.
ובכן, למול טענות שכאלה אין לי אלא לברך אתכם. אשריכם, שכן ככל הנראה אינכם פולנים ואינכם בני פולנים.
ביקור זריז בשולחן החג של משפחתי, שקשורה גם קשורה למוצא הנ"ל, מוכיח שליהודים בגולה היה דווקא לא מעט סוכר. למעשה, אחוזי הסוכר בארוחה פולנית ממוצעת נוסקים למקומות שיגרמו לשמינית תפוח חמצמץ עם כפית דבש לרעוד מאימה. כן, זה כולל גם את הדג.
זה הזמן לכונן את המהפכה, חברות וחברים! שנית מצדה לא תטבול!
במקום תפוח עם דבש הכנתי השנה מלאי צנצנות של ריבת גויאבות. הגויאבה עכשיו בשיאה: בשלה, זולה, מלאת ניחוח. את הצנצנות אפשר לפזר בין כמה חברים וקרובי משפחה, בצירוף איזו שנה-טובה. יאללה למטבח.
כמה טיפים חשובים:
סוכר. ובכן, ניסיתי כל מיני מינונים, אבל בכל אופן בריבה יש לא מעט סוכר. המשחק הוא בין כמות מטורפת של סוכר, שנותנת ריבה קרושה וג'לית, לכמות קטנה מידי של סוכר, שנותנת רוטב נוזלי בעליל שמזכיר קומפוט. החומר שגורם לריבה להיקרש נקרא פקטין, ואחד הקונצים בליצור ריבה שלא תהיה נוזלית מידי אבל גם לא תוביל אתכם להתקף סכרת ולפיזוזים משונים הוא לבחור מראש בפירות שיותר עתירים בפקטין (למשל, גויאבה ותפוח).
צבעים. כמו שאתם רואים בתמונות, השתמשתי גם בגויאבות אדומות וגם בגויאבות לבנות. אני יכולה לטעון עכשיו שעשיתי את זה כדי לקדם את הסובלנות או כדי ליצור צילומים יותר חינניים, אבל זה יהיה קשר גס. למעשה, פשוט לא היה לי מושג באיזו צבע הגויאבה בפנים תהיה, וגם למוכר בשוק לא היה מושג (זו אולי הסיבה שהיו לי שני צבעים באותה הקופסא). בכל אופן, זה לא ממש משנה עם איזה גוון של גויאבה אתם עובדים, וההשפעה היחידה של זה היא על הגוון הסופי של הריבה. אל תחששו שהלבן פשוט לא בשל, זה סוג קצת אחר.
רתיחה. טוב, אני רצינית לגבי זה, ואלו הנחיית שנכתבו בדם: שימו לב מה קורה עם הסיר אחרי שמרתיחים את הריבה. זה גולש תוך שניה. קראתי על זה בפוסט המעולה של מאיה על ריבות, ואז המשכתי לשוטט באתר שלה ולקרוא על עוד דברים, ובינתיים הריבה גלשה לי על חצי מהמטבח. לא יאמן כמה דביק זה הופך להיות.
צנצנות. כדי שהצנצנות לא יתמלאו בעובש (עובש אוהב סוכר, בריבה יש סוכר) צריך וואקום. אנחנו יוצרים אותו על ידי מזיגה של הריבה לצנצנת כשהיא עדיין ממש רותחת, ועל ידי זה שממלאים את הצנצנת ממש עד הסוף. עוד טיפ שמאוד עוזר ליצור ואקום הוא להפוך את הצנצנות על ראשן אחרי שפוקקים אותן. אין לי מושג למה, אבל זה עובד. גם כאן יש לי טיפ בטיחותי שנרכש מניסיון אישי כאוב: כשאתם מבריגים מכסה על צנצנת מלאה במשהו לוהט- תחזיקו את הצנצנת עם מגבת או כפפה. זה עלול להיות כואב.
וגם: לפני שאתם ממלאים את הצנצנות חשוב לנקות אותן ממש טוב, ואחר כך להשרות אותן בקערה מלאה מים רותחים. א' יצר מזה צילום שמזכיר לי קצת את סוף העולם:
יאללה למטבח!
1.5 קילו גויאבה
1 קילו סוכר
מיץ מ-2 לימוני ליים
3 מקלות קינמון
5 תרמילי הל
הכנה:
1. שוטפים היטב את הגויאבות, וחותכים אותן לקוביות. שימו לב לגודל שיש בתמונה, כדי שהחתיכות לא יהיו לגמרי פיצפונות, כדי שבכל זאת תהיה האיכות של ריבה ביתית ולא של גוש אחיד של ריבת עסיס.
2. בסיר עמוק (גלישה! גלישה!) מערבבים את הגויאבות עם הסוכר. מוסיפים את התבלינים ומיץ הלימון, ומניחים על האש.
3. מביאים את כל העסק לרתיחה. (זהירות! גלישה! גלישה!) אחרי שרתח, מנמיכים את האש לאש הכי קטנה שיש לכם.
4. מבשלים עוד כשעה-שעה וחצי (בודקים בכפית כמה הריבה כבר סמיכה).
5. בינתיים מעקרים ומנקים את הצנצנות.
6. מוזגים את הריבה הלוהטת לצנצנת (זהירות כשסוגרים את המכסה).
7. הופכים את הצנצנת על ראשה, ונותנים לה להצטנן.
שתהיה לכולכם שנה מתוקה כמו ריבה, ריחנית כמו גויאבה, מצחיקה כמו מרגרט צ'או, ומענגת כמו בישול ואכילה.
עלמה
עוד תמונות מהסט המרהיב- הפליקר של א'
22 Comments על ריבת גויאבה ביתית
1Pingbacks & Trackbacks on ריבת גויאבה ביתית
-
[…] וצנצנות. כתבתי על הנושא הזה פעם בפוסט הריבה, אבל יש כמה עקרונות שההקפדה עליהם כשפוקקים צנצנות ריבה […]
הגב
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
עדי
7 באוקטובר 2009 at 19:14 (15 שנים ago)בשל יציאותי המועטות מן הבית, יכולתי רק לשער שעונת הגויאבות כבר בעיצומה. אולם ביום שבו מיקי חזרה הביתה ודיווחה כי השוק מלא ניחוחות הגויאבה, חשבתי עלייך מייד (ועל כמה שירים שלך, תה ומרפסת בנחלאות) וחיכיתי למתכון שיכריז סוף סוף כי הגיע הסתיו. איזה תענוג!!
(ולגבי התפוח, אני חייבת לצאת להגנתו.יש משהו באיחולים פשוטים וריאליים שקל לי יותר לתת בהם אמון. אני יכולה לקוות ולדמיין את השנה שלי מתוקה כמו תפוח בדבש. כלומר: קצת פשוטה, קצת חמצמצה, זקוקה לאיזו תוספת לשם מתיקות. ריחניות וייחודיות כשל גויאבה – אני יכולה רק לקוות שיהיו כאלה חלק מהרגעים.)
יובל
7 באוקטובר 2009 at 22:55 (15 שנים ago)אבל… אבל גויאבות הן השטן! 😯
שני
25 בספטמבר 2014 at 12:37 (10 שנים ago)איך הגעת גויבות זה טעים גויבות זה מדהים
טל
14 באוקטובר 2009 at 21:15 (15 שנים ago)ראיתי גויאבות והייתי חייבת להכין את זה!! כל הבית התמלא בריח המדהים שלהן וזה קצת שיגע אותי, במובן טוב.
הריבה יצאה ממש יפה וגם טעימה, קצת מתוקה מדי וקצת נוזלית (להבא בשבילי- עוד זמן בסיר, פחות סוכר).
תודה
fairy_mi
30 באוקטובר 2009 at 15:41 (15 שנים ago)נראה מעולהההההה!
מתה על ריבת גויאבות ביתית
וכרגיל מאוד נהניתי מהכתיבה ומהתמונות 🙂
אורנה
16 באוקטובר 2012 at 8:40 (12 שנים ago)האם הצנצנת לא תתפוצץ כשמכניסים בבת אחת ריבה חמה כל כך ? איך אפשר להימנע מזה ?
dvarimbalma
16 באוקטובר 2012 at 13:43 (12 שנים ago)למרבה הפלא- הצנצנת לא מתפוצצת. אני חושבת שמייצרים אותן מראש מזכוכית עבה מאוד, כך שהטמפ' הקיצוניות לא עושות יותר מידי בלאגן.
מירי
5 באפריל 2015 at 15:41 (10 שנים ago)הניסיון שלי הראה:
סיבה: פיצוץ זכוכית קורה מהבדלי טמפרטורות. כלומר, במקרה שנוזל חם מאוד/רותח בא במגע עם כלי זכוכית שלפני כן נמצא בטמפרטורה נמוכה. אצלי זה קורה בדרך כלל בעת מזיגת תה לכוס זכוכית בבוקר חורפי, כאשר פשוט קר בבית. חשיפה חדה ולא הדרגתית לחום היא זו שגורמת לפיצוץ.
פתרון: השוואת טמפרטורות. ניתן לחמם מעט כלי זכוכית בנוזל לא חם מידי, למשל מים מהקומקום שעדיין לא רתחו. לחלופין, ניתן להשאיר את הכלי במקום חמים יותר, וכך הוא לא יהיה קר ויקבל את ה"מכת חום".
צנצנת לריבה: לפני שמכניסים ריבה/קונפי/כבושים לצנצנת, חשוב לבצע מה שנקרא "סטריליזציה" ביתית, או בעברית עיקור צנצנת. קיימים הסברים ברשת איך עושים זאת. בגדול, גם כאן נשמר עקרון הטמפרטורה. אחרי ששוטפים היטב את הצנצנת והמכסה, ניתן להכניס הכל לסיר עם מים שמיועדים לרתיחה. לא צריך לזרוק דברים למים רותחים, פשוט להכניס למים קרים או פושרים ואז להביא לרתיחה ו"לבשל" על אש בינונית או נמוכה במשך 5-10 דקות. חום של 100 מעלות ינטרל חיידקים, ועל ידי כך ימנע זיהום עתידי של התכולה. התכולה שבצנצנת תשמר לזמן ממושך יותר, ללא צורך לשמור במקרר עד הפתיחה. רצוי לעקר צנצנת צמוד לזמני הכנת הריבה, אפילו בזמן ההכנה, כך הצנצנת תשאר נקיה ככל האפשר ולא תצבור חיידקים בעת התקררות. היא תהיה כמובן חמימה מספיק, ולא להתפוצץ ממזיגת הריבה. חשוב להיזהר בהוצאת הצנצנת ממים רותחים. יש לשים אותה כמו שהיא חמה על השיש/מגבת/רשת/אחר, פתוחה להתייבש. רצוי כמובן לא לנגב ולא לגעת בפנים כי ככה נבטל את תוצאת העיקור ושוב נכניס חיידקים.
הפיכת הצנצנת בכתבה: לא ניסיתי, אבל נשמע הגיוני. כאשר הצנצנת הפוכה, המקום הפוטנציאלי לחדירת חיידקים ויצורים מיקרוסקופיים אחרים נשאר אטום וחם מאוד, מה שיכול לתרום ל"וידוי הריגה" באיזור החלש, ולמנוע התפתחויות לא רצויות בתוך הצנצנת בהמשך.
ממני: סבתא שלי נהגה לעשות כבושים בצנצנות גדולות של 3 ליטר. בעת עיקור הצנצנות היא "לא נשמה" לידן, ולעבור ליד איזור העיקור היה שווה לעבור בשדה מוקשים. התוצאה היתה – מלפוונים, פטריות, עגבניות,
Pattypan squash פריכים וצבעוניים שנשמרו מהקיץ עד החורף, בנוזל צלול וארומטי.
ראובן חסל
16 בספטמבר 2017 at 11:25 (7 שנים ago)אפשר לשטוף במים ןהכניס למיקרו ל 2 3 דקות.
האם הגויאבות עם החלק הפנימי?
ראובן
עלמה
18 בספטמבר 2017 at 18:50 (7 שנים ago)כן כן -כל הגואיבה
נועה
15 בנובמבר 2012 at 21:03 (12 שנים ago)ומה עם הגרעינים?
הם לא מציקים?
מה יקרה אם אוריד את החלק באמצע?
המתיקות תעלם?
תודה
התמונות מקסימות!
ישראלי
15 בספטמבר 2013 at 16:33 (11 שנים ago)היום ניסיתי מתכון שונה , על מנת להפריד את הגרעינים . בישלתי את הגויאבה ללא סוכר העברתי אותה בבלנדר (מוט) וסיננתי במסננת . התוצאה היא הפרדת הגרעינים הצליחה אך המרקם הפך למוקצף כמו רסק. למרות זאת הוספתי סוכר כ 1 ק"ג ל 1.5 פרי ויצא אחלה ריבה במרקם קטיפתי .
חסר ניסיון
11 באוקטובר 2014 at 20:24 (10 שנים ago)צריך לכסות את הסיר כשמבשלים?
dvarimbalma
12 באוקטובר 2014 at 2:54 (10 שנים ago)כן
שמואל הומינר
17 בנובמבר 2014 at 11:07 (10 שנים ago)לישראלי, האם אפשר לעשות את מה שעשית להפריד את הגרעינים לאחר שבושל כבר עם הסוכר??????דחוף
מירי
5 באפריל 2015 at 14:50 (10 שנים ago)לא יודעת מה אתכם אבל אני נפלתי מצחוק 🙂 איזו כתיבה מרעננת, תודה
ענת רז
1 בספטמבר 2015 at 11:17 (9 שנים ago)לא צריך להוציא את הגרעינים?
dvarimbealma
1 בספטמבר 2015 at 11:23 (9 שנים ago)לא! בעיקר לא אם מדובר בגויאבה עדינה
רעיה אשל
6 בספטמבר 2015 at 16:42 (9 שנים ago)1. נהדר שבכלל מצאת גויאבות ורודות /אדומות. היום כמעט והן לא בנמצא.
2. את הצינצנות השטופות אני ממש מרתיחה מס' דקות על הגז אח"כ מנגבת והופכת על מגבת נקיה.
3. מזיגת הריבה , לאחר הרבה שנים של כוויות באצבעות מצאתי פתרון- למזוג את הריבה הרותחת לקנקן מדידה כזה עם ידית ופיה ואיתו זה כבר משחק ילדים. שנה טובה!
dvarimbealma
8 בספטמבר 2015 at 19:41 (9 שנים ago)תודה רבה על כל הטיפים ושנה טובה!
יובל
9 באוקטובר 2019 at 22:43 (5 שנים ago)כנראה שבפולניה זה היה שיא קטיף תפוחים
והשוק היה מלא בהם
למי שאין עץ בחצר
בספק אם ידעו מה זה תפוח בתימן
כמו שלא הכירו תמרים אננס או צ'יקו סאפוטה
בצפון מזרח אירופה