ספט
2009
קדרת גריסים וירקות כתומים בבירה
וזה לא רק זה שהשנה זה נופל במקרה על יום כיפור. וזה לא רק בגלל שיצא לי להיות ממש חולה כבר שבועיים. זה פשוט התאריך. אין מה לעשות, ימי הולדת מביאים לי ת'בלוז.
משהו במוכרחים-להיות-שמח הזה. משהו בריח פלסטיק של בלונים. משהו בזמן שחולף, לעזאזל.
והכלכלה. בימים כתיקונם כלכלה היא ממש לא הצד החזק שלי, אבל ביום הזה בכל שנה אני נופלת שוב לפח של חשבונות הנפש.
כמו בטבלאות של טיפת חלב אני משרטטת את התפתחותי. כמו אם טרייה והיסטרית אני נחרדת ומשווה, משתדלת להשמיע לעצמי קצת מוזיקה קלאסית ולקוות שיצא ממני משהו. נו, איפה הייתי אמורה להיות, איפה אני עכשיו (ולמה בכל זאת אני לא יותר חכמה/ משכילה/ חטובה/ עשירה).
בלוז יום הולדת, אותו סולם מוכר. ההשוואות האלה כל כך חוזרות על עצמן, טיפשיות, אבודות מראש. ובכל זאת, יש תאריכים כאלה שגם שבעה צלילים קבועים מצליחים להרעיד את הלב.
השנה החלטתי כבר שלא להילחם בזה. לתת לעצב לשטוף מלמעלה, כמו גשם. לתת לו להיות גורל כזה, שנגזר לפי תנועת הכוכבים והמזלות. לתת לו לבוא, אפילו להתכונן. וזה העניין עם בלוז יום הולדת, הוא לפחות תוקף תמיד באותו התאריך. אפשר קצת מראש לקנות טישיו. או להיות נורא-עסוקה-עד-מעל-לראש. או לכבות את הפלאפון.
ובשבילי: להכין איזו קדרה חמה עם כתום אופטימי, ולהטביע את כולה בבירה. משהו שאפשר לאכול בסעודה המפסקת ואפשר לשמור במקרר גם למחר, לנשנוש בהקלה הזו של אחרי שכל הסערה תחלוף. ואפשר יהיה לפתוח את החלון.
כמה טיפים חשובים (והפעם- מרתון בלוז):
אין לי כח להילחם בבלוז. ועוד יותר אין לי כח לעיסה דביקה ולא ברורה של ירקות. לכן כל הירקות כאן צריכים להיות קצוצים בגושים גדולים, והבישול שומר עליהם שלמים ויפים. זו גם הסיבה שאני ממליצה לבחוש כמה שפחות, אם בכלל. (מוהותק)
כהה/ בהיר. הבישול בבירה מעשיר מאוד את הטעמים, ואני ממליצה באופן כללי להוסיף בירה להרבה תבשילי ירקות. בטעמים של המתכון הזה, שרובם מתוקים-חריפים, מתאימה במיוחד בירה מהסוג הכהה, ואחת לא מרה. אני השתמשתי בגולדסטאר ויצא אחלה, אפשר משהו דומה מתוצרת אחרת. (והנה בלוז חמוד במיוחד של בהיר אחד וכהה אחד, בשיתוף פעולה)
אני ארקוד. לשום אמנם יש שם רע מאוד בכל הקשור לחיי חברה, אבל אני מבטיחה שבבישול כזה הוא לא יהרוס לכם את חיי החברה. הבישול ממושך, והשום נעשה רך ומתוק, ולא חריף והממ… ריחני. לקטני האמונה שבינכם אני מבטיחה שלא סתם המלצתי כאן על שיני שום שלמות, זה כיף ולא מסריח. (ואם בכל זאת השום מפרק את חיי האהבה שלכם, לפחות אפשר לפזז על מדרגות הרבנות. כל הכבוד על הריקודים מאחור).
אחד אחרי השני. המתכון הזה נחמד מאוד למי שלא ממש מוצלח במולטי-טסקינג, כי לא צריך לתמרן בו בין כמה דברים. מכינים את כל הרכיבים, מפזרים בסיר, ומניחים לבישול. למרות זאת, יש כמה דברים שהסדר עוזר בהם: מכניסים קודם את הירקות, ואחר כך את הגריסים, כדי שהם יתפזרו בין הירקות ולא יהיה גוש אחד לבן ודביק. (והנה מישהו שעושה יופי של מולטי-טסקינג: 1 גיטרה+ 1 מפוחית + 50 קילו של סקס-אפיל)
יאללה למטבח! (מספיק ל-3 מנות מכובדות)
1 דלורית
1 בצל חתוך לרבעים
5 שיני שום שלמות
3 גזרים
5 משמשים מיובשים
2 כוסות גריסי פנינה
בקבוק של חצי ליטר בירה
2 כוסות מים
1 כף זרעי חרדל
פפריקה חריפה- לפי האומץ
4 תרמילי הל
כפית מלח
1 כפית אבקת קינמון
1 כפית כורכום
1. את הדלורית קולפים בקולפן של מלפפון, ואז חותכים לחצי. מרוקנים את הבפנוכו שלה עם כף. חותכים כל חצי לרצועות עבות (יוצאים פלחים שמנים כאלה בצורת ירח).
2. קולפים את הגזר, וחותכים אותו ל-3-4 חתיכות עבות (אפשר להציץ בתמונה ולהבין למה אני מתכוונת).
3. חותכים את הבצל לרבעים. קולפים את שיני השום.
4. כל הרכיבים של הקדרה מוכנים, ועכשיו מסדרים אותם בסיר ומערבבים בינהם את הגריסים. אם הקשבתם לדודה עלמה וחתכתם גדול לא תהיה לגריסים בעיה למצוא מקום טוב בין הירקות.
5. מעל לכל הרכיבים שופכים את הבירה.
6. מוסיפים את המים, ואת התבלינים.
7. מניחים על האש, מכסים במכסה, ומביאים לרתיחה. אחרי שהכל רתח מורידים לאש קטנה, ומבשלים עוד בערך 30 דקות, עד שכל הנוזלים נספגים והגריסים רכים.
8. מגישים חם, ואפשר גם לשמור שאריות במקרר ולחמם, זה נשמר אחלה.
ועוד לקינוח:
גם הדיכאון יכול לגרום לדברים מצויינים להתרחש. הנה למשל סטנדרט ג'אז חמוד ושנון שכתב ג'ימי קוס אי שם סביב המשבר הכלכלי ההוא בארה"ב של שנות העשרים, על איזה בר מינן שהפסיד את כספו (ואת חבריו). מיליון איש ביצעו אותו כבר, אבל בשבילי הנר שעל העוגה הוא בהחלט בסי סמית'.
שיהיה לכולכם שבוע נהדר. צום קל אם אתם צמים, בתאבון אם אתם אוכלים, מזל טוב אם יש לכם יום הולדת, וגמר חתימה טובה לכולנו.
עלמה
לתמונות נוספות מסט זה- הפליקר שלנו
16 Comments על קדרת גריסים וירקות כתומים בבירה
1Pingbacks & Trackbacks on קדרת גריסים וירקות כתומים בבירה
-
[…] עסוקה באותו מסע הכפשות עצמי של סוף ספטמבר, שסיפרת עליו כאן בשנה שעברה, אני חושבת על מדונה קצת פחות, ומסתדרת עם מה […]
הגב
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
16
30 בספטמבר 2009 at 6:41 (15 שנים ago)23 תגובות:
חינני,מרנין,מבריק,מצחיק,חמוד, מאיר,מעיר, מלמד,מרגש,מעציב, מדויק,עדין, מרענן,מקורי,מיוחד,משותף,שנון,קורץ,חריף,מתוק ומלא חום ואהבה 😆
סאנשיין
5 באוקטובר 2009 at 8:52 (15 שנים ago)המתכון הזה הזכיר לי את תבשיל הפויקה הראשון שאי פעם אכלתי. העלת זיכרון כה נהדר שהחלטתי לשחזר את המנה בביתי הקט בקליפורניה הגדולה. המדובר בתבשיל עוף עם ירקות שורש מבושלים בבירה ודבש.
היית מצפה שבארץ שאשכרה שיכורה מרוב ייצור הבירה שבה יהיה די פשוט למצוא בירת לאגר כהה מתקתקה, אך הפלא ופלא, הלאגר היחידה שמצאתי בסופר הייתה מקניה. גם אני שאלתי את עצמי.
בכל אופן, רציתי לציין בימינו שהולכים ומתקצרים ומתקררים, מנות מהסוג הנ"ל מחממים את הבטן, את הלב ואת הזיכרון הנעים שקשור בתבשילים שמתבשלים לאט.
דלורית לשלטון!
שגיא
27 בפברואר 2010 at 13:40 (15 שנים ago)אני אשמח לדעת מה הלינק לגיטרה+מפוחית+סקס אפיל, כי הסירו את הוידאו ביוטיוב 🙂
ענבר
10 בפברואר 2012 at 13:27 (13 שנים ago)הכנתי פעם אחת יצא מעולה!
נראה לך שזה ילך טוב עם חלב קוקוס במקום הבירה?
dvarimbalma
10 בפברואר 2012 at 14:18 (13 שנים ago)אני לא בעד חלב קוקוס כאן, הוא מאוד דומיננטי בטעם ובעיקר ישפיע על המרקם (כי קוקוס הוא קרמי וקצת שמנתי).
חגית
12 בפברואר 2012 at 12:36 (13 שנים ago)רק לאחרונה גיליתי את הבלוג שלך ואני נהנית לקרוא וללמוד פטנטים חדשים.
במקרה יצא שהכנתי לשבת האחרונה מרק שמאד דומה למנה שלך. טיגנתי בצל ושום והוספתי קוביות גזר ודלעת (קטנות) ושמתי קצת מכל דבר- גריסים, קינואה, עדשים כתומות. תיבלתי במלח ופלפל. יצא סמיך וטעים.
למרות מזג האויר בניכר את יכולה להנות ממטמים הונגריים מקוריים -שהם בהגדרה אוכל חורפי ומנחם. מומלץ!
מיכל
18 בפברואר 2012 at 22:46 (13 שנים ago)אוקיי, אין לי זרעי חרדל, הל או כורכום. מה אפשר לשים במקום?
(יש לי: אגוז מוסקט, מרווה, בזיליקום, בצל ירוק, לימונים, כמון ובאופן כללי דברים יותר פשוטים)
אה וגם דלעת תעבוד במקום דלורית, נכון?
(זה לא הופך את הכל לתבשיל אחר לגמרי, נכון?)
dvarimbalma
19 בפברואר 2012 at 20:47 (13 שנים ago)המממ… אני דווקא לא חושבת שזה ישנה את המתכון לגמרי. בסך הכל את התיבול. ודלעת עובדת בדרך כלל כמעט כמו דלורית ברוב המקרים.
יערה
18 באוגוסט 2012 at 3:42 (12 שנים ago)אמממ זרעי חרדל – את מוסיפה אותם שלמים וזהו? גריסים – לקנות את השקיות שנמצאות ליד האורז והשעועית? או שמדובר בגריסי פנינה לבישול מהיר או משהו בסגנון כזה? מעולם לא התעסקתי… תודה רבה
dvarimbalma
19 באוגוסט 2012 at 11:00 (12 שנים ago)כן, זרעי חרדל שלמים לגמרי. מוכרים את זה לפי משקל בחנויות התבלינים וזה נראה כמו עיגולים קטנטנים בצבע צהוב בהיר. הגריסים שבהם השתמשתי כאן הם אכן גריסי פנינה. זה לרוב נמצא באיזור של האורז וכתוב על זה גריסי פנינה.
יערה
19 באוגוסט 2012 at 11:12 (12 שנים ago)תודה!!
חניתה
12 בנובמבר 2012 at 22:18 (12 שנים ago)המנה כרגע מתבשלת על הגז. עקבתי באדיקות אחר המתכון. איזה ריח משכר יש לכל התבלינים:) אני מתה על תיבול בסגנון הודי ויש ברשותי את כל התבלינים. ה"סטייה" היחידה מהמתכון היא ששמתי תערובת של גרגירי חרדל צהובים ושחורים (כי זה נראה מגניב, לטעמי. לא נראה לי שיש הבדל בטעם, לפחות עבורי).
חוץ מזה אהבתי את הקיצוץ הגס של הירקות, שמספק ארוחה טובה בזמן קצר. אני בעד מתכונים מהסוג הזה 🙂
שרה
28 בינואר 2015 at 20:22 (10 שנים ago)נראה טוב. רוצה להכין רק אחד מהמשפחה לא אוהב גריסים. מה אפשר לשים במקום? תודה!!!
dvarimbalma
2 בפברואר 2015 at 17:41 (10 שנים ago)אפשר לשים אמרנט, שהוא דגן חדש יחסית בארץ שנחשב מאוד בריא. אין לו כל כך טעם כשלעצמו, אבל הוא מסמיך מרקים מצויין.
יעל
7 בפברואר 2015 at 23:12 (10 שנים ago)זה יצא טעים גם בלי בירה?
ומה עם גריסים ולא גריסי פנינה?