גם אם חלקם יכחישו את זה, רוב הניו יורקרים יוצאים מהבית איפשהו בראשית אפריל בלי סוודר, בלי כובע, בלי מגפי שלג כבדות ובלי עצבים וציניות (כמעט) וקולטים בדיעבד שהם כנראה מחלימים ממש עכשיו מדיכאון-חורף ארוך ומוכחש למדי. אחרי חודשים ארוכים של קור שבהם הגוף מצטופף לתוך עצמו וגושים דוחים של "סלאש" (הכינוי המקומי לגיבובי שלג […]
אחד הדברים הכי משונים בלגור במקום אחר זה לבוא לביקור בארץ. להגיע כמו תיירת, להשתאות: כל מה שהשתנה וכל מה שלא השתנה, שניהם מפתיעים אותי. וגם בתוך עצמי, מפתיע להגיע לביקור קצר, כמו אורחת, אבל להרגיש בבת אחת כמה שאני שייכת פה. איך שאני מתאימה למקום הזה יותר מלכל מקום אחר שהייתי בו, מתאימה ממש, […]
נגמרו לי הרעיונות לסיפורים ונגמר לי הכוח מהחום ונגמרו לי החצילים במקרר ונגמר לי החשק לבשל ונגמר לי שבוע עמוס של עבודה שנמשכה כל יום עד הלילה ונגמרו לי המשאבים של הלבד ושל השקט כלומר נמס לי כל השלג ששומר על קצת לבן בתוך ממלכות הלב והרגשתי שחנוק לי בחדרי, בביתי, בעיר הזו כבר חנוק […]
, היה קר והיה אפור והיו דקלים והיינו מאושרים והגענו ברגל אל האוקיינוס הפסיפי. ציפורים מוזרות, רוח, יאכטות רועדות במפרץ הקטן שליד. בתרמיל שלו ענבים ושוקולד, בתרמיל שלי מחברת ועט והשימלה שלבשתי מוקדם יותר באותו הבוקר. מאזינים למוזיקה באוזניות הלבנות שהוא הביא, אוזניה אחת לכל אחד מאיתנו. אני שומעת את הגיטרות והוא את הבסים. אחר […]
קר בירושלים וזה עושה לי טוב. אנשים חובשים כובעים בין אם הם יראי שמיים ובין אם לא. אנשים נושפים החוצה אדים לבנים בין אם הם מעשנים סיגריה ובין אם לא. העצים מתנועעים ברוח בכבדות ואפילו עמוד הרמזור באגריפס רועד. בגלל הגשם והרוח המחירים במחנה יהודה נמוכים במיוחד.
בכל הנסיעות והשינויים אני חוזרת אל הספרים. ספר זה כמו חבר טוב ללב. צריך לדעת איזה ספר להזמין לאיזה טיול. עכשיו בתרמיל הרפתקאות תום סויר, כריכה של זהב ואדום, בגודל של כיס. תום שט ברפסודות ואני רוכבת על אופניים. תום שוחה בנהר המיסיסיפי ואני שוחה בדנובה. תום הולך מכות עם ילדים ואני כהרגלי מתגוששת עם […]
אני בדרך. הבוקר האפרפר פושט מעליו את כותנת העננים. נעשה מוקדם פחות וחם יותר. שדות של תירסים, שדות של חמניות. אני חושבת: אין דבר נפלא יותר בעולם הזה מאשר להיות צהובה ולפנות תמיד אל השמש.
נוסעים ברכבת והנוף מהיר וירוק וחם. בתים קטנים וא' מוציא את הראש מהחלון. לנשום אויר, לראות, לצלם. אני, כרגיל, בקושי מגיעה אל החלון, אבל מרגישה את הרוח ובעיקר את ההתרגשות שמתנשפת מגופו הארוך כשהוא מנסה לצלם את הנוף שזז מהר כל כך.
. גבר שאהבת אותו זמן קצר, למשל, ארבעים וחמש דקות נסיעה מתל אביב לירושלים, את יכולה לומר עליו שהוא כזה וכזה. אבל מישהו שאהבת אותו זמן מה, ואפילו זה היה רק מתחילת עונת הגויאבה ועד עונת האפרסמון- אין לך שום דבר לספר עליו. את יודעת, למשל, שיש לו יותר משם אחד, ויותר מבית אחד, אבל […]
. ברלין, אלכסנדרפלאץ. ולא רק בגלל הכותרת של הרומאן שקראתי כאן כשהגעתי (בכל פינה מסתתר מאז איזה ביברקוף). הפלאץ הממשית, הענקית, עם המזרקה. זו שד' טוען שהיא המקום המנוכר ביותר בעולם. זו של מיליוני האנשים העולים ויורדים את תחנת הרכבת. זו שביני לביני, בחוצפה מופלגת, כיניתי לעיתים "אלכס", כפי שעושים המקומיים. ברלין, אלכסנדרפלאץ, מכאן מתחיל […]