כל שנה, איפשהו במהלך פברואר, מתחילה להיות לי דודא מטורפת לחזרת. כמו דובי הקוטב שיודעים שאוטוטו מגיע הזמן להתעורר משנת החורף, למרות שאין להם לוח שנה או שעון, כך גם אנחנו, הפולנים, יודעים שהגיע הזמן לנגוס בדבר החריף הזה, להאנח גם מעונג וגם מהצריבה של הלשון, ולברך על כך שעברה עוד שנה ושוב הגיע החג. […]
דברים שמרעננים גם בסוף אוגוסט: 1. לנסוע ברכבת לעיר אחרת (בונוס למתקדמים : להתנשק בתחנה כאילו אתם תיירים, או כאילו הוא ספן שחזר ממסע של שלושה חודשים בים) 2. אוזניות על האוזניים זה חם מידי ומזיע. עדיף להישאר בבית ולשים לעצמך בקולי קולות מוזיקה. אם המזגן מספיק חזק אפשר גם לרקוד. 3. להסתפר קצרקצר (השנה […]
תשמעו, אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, אבל קרה לי משהו מוזר ואני אוטוטו בת שלושים. בחיי. דווקא אני, שבעיקרון לפני משהו כמו עשר דקות הייתי בת עשרים והתעסקתי בלהתאהב בבנים באוטובוס ולתכנן תוכניות לאחרי-הצבא, מצאתי את עצמי השבוע עונה למישהי ששאלה וככה בנון שאלנט נוקבת בגיל עגול, שמגיע אלי עוד שלושה חודשים […]
פווווווווו כמה זמן שלא הייתי פה. מיליון שנה. מיליון וחצי, בעצם. מלא דברים חדשים יש לי לספר לכם וגם מלא דברים שעוד תראו בקרוב, אבל בואו ניגש קודם כל למשהו שיושב לי על הלב: אבוקדו. זה. דבר. מושלם. ובכן, כבר מזמן איבדתי כל בושה בכל הקשור לאבוקדו. לא, לא רק על לחם. לא רק בסלטים. […]
מוזר איך כתיבה של בלוג אוכל (ואולי האינטרנט בכלל) נגררים לפעמים לאיזו תצוגה מוצלחת ומצליחנית של החיים. רעש של האשטגים וסופרלטיבים ונוטיפיקציות, רעש שמפריע לשמוע את הצליל שבאמת שמן עושה כשהוא רותח בסיר וזורקים לתוכו בצל. רעש כזה הוא רק מה שהוא: –פטסססססס….
שוב פעם מתכון שוקולד? אבל רק לא מזמן פורסמה פה עוגת שוקולד (מושלמת, מושלמת). אז מה הקטע? נכון, בתור מי שמשתדלת לאכול בריא כמה שיותר, לא באמת הייתי אמורה לפרסם עכשיו עוד מתכון שוקולדי. בטח שלא ברצף. אבל בלו"ז הפנימי שלי זה בדיוק הזמן לטראפלס שוקולד-שקדים. א'- בגלל שהפוסט הזה צולם כבר לפני כמעט שנה […]
כתבתי על זה פעם פעם באחד הפוסטים העתיקים בבלוג: נראה לי שהמאכלים הכי טעימים הם כאלו שאת אף פעם לא ממש אוכלת, אלא יותר *מיישרת* אותם בצדדים. שעה שעתיים של תבנית חמימה שעומדת על השיש, וכל אחד מיושבי הבית כבר הספיק לעשות איזה יישור בקצוות. על הדרך, בעמידה ליד הכיור, כבר מתרוקנת לה חצי תבנית.