חורף קשה, וזה אומר שהרוח צורבת את העור מרוב קור כשעולים במדרגות של הסאבווי אל הרחוב. זה אומר שחושבים פעמיים אם ללכת עשר דקות לסופר, וצריך כפפות רציניות כדי שכפות הידיים לא יקפאו כשמחזיקים שקיות עם ירקות. זה אומר שיצאתי בוקר אחד עם שיער רטוב מהמקלחת אל הרחוב והוא קפא לגוש מלא נטיפי קרח. או […]
היה לי פעם גם סיפור אהבה ירושלמי שהתחיל במישמשים של מאי ונגמר עם הגויאבות שאחרי סוכות. הרבה מאוד שנים אחר כך פגשתי אותו ביפו בגשם. ישבנו אצלו במטבח ואכלנו פומלה. דיברנו על האם תל אביב יפה בגשם או מכוערת. נהרות של מים ברחוב נחמני, למשל, והפיקוסים באמצע כל זה, איך זה יפה ומכוער. ויפו, והנמל […]
. מאז אתמול בבוקר השלג לא מפסיק לרדת, ואני מאושרת. משהו בי כמעט נרעד מלכתוב מילים כמו "אני מאושרת", אולי בגלל שאני מפחדת שהאושר יחמוק ברגע שאודה בו, ואולי בגלל שכתיבה תמיד מרגישה כמו התחייבות. אני הולכת, בפעם הראשונה בחיי, ברחובות הקפואים. אומרים שעשרים וחמש שנה לא היה קור כזה. מתבטלות רכבות וטיסות. בסוף השבוע […]
. בבת אחת נהיה קר. אפור בחוץ, וגשם. איך זה קרה ככה פתאום. הרגע הזה שבו העיר מחליפה עונה. חשוך כבר בשלוש אחר הצהריים. בשוק מוכרים המון סוגים של דלועים. דלורית, דלעת, דלעת עגולה, דלעת ערמונים. לא נראה לי שיש לכל הסוגים שמות בעברית. על פני האדמה, בני האדם שיש להם מתעטפים במעילים ובצעיפים. מתחת […]