כשהתחילו לסגור את ניו יורק בגלל הקורונה היו לי המון רעיונות מקסימים לגבי מה שאספיק לעשות בתקופת הסגר. חשבתי שיש לי ציפיות ריאליות מעצמי ולכן תכננתי רק לכתוב כמה פרויקטים חדשים, ללמוד שפה חדשה, לסיים פרויקט שהתחלתי מזמן וקשור בשיפור איכות ההוראה באוניברסיטה, ללמוד לתכנת בפיית'ון, להשתמש בקודים שאכתוב בפייתון כדי לנתח מגמות ברגולציות מזון […]

דברים שאנשים חייבים להפסיק להגיד לאימהות לתינוק קטן: "כשהוא ישן- את ישנה" זו עצה מצויינת כי באמת אימהות מאוד צריכות לנוח ולישון. כדאי מאוד לישון כשהתינוק ישן, וגם לעשות כביסה כשהתינוק עושה כביסה, לענות למיילים כשהתינוק עונה למיילים, ללכת לבנק כשהתינוק הולך לבנק וכמובן להכין לעצמך אוכל כשהתינוק גם כבר במטבח מקפיץ טופו וירקות. בקיצור, […]

    פעמיים בשנה אנחנו חוגגים יום נישואין: החתונה באמריקה, החתונה שבארץ. פעמיים בשנה משלוחי מנות ותחפושות: פורים והאלווין. שני ימי הולדת: שלי ושלו. אבל ראש השנה, ראש השנה יש לי רק אחד. עם כל הכבוד לזיקוקים, לאורות, לשלגים ולחמישה חודשים רצופים של קניות לקראת הכריסטמס, ה-31 בדצמבר הוא זמן להתכבל בשמיכה ולהתחמם, לסיים משימות […]

מוזר איך כתיבה של בלוג אוכל (ואולי האינטרנט בכלל) נגררים לפעמים לאיזו תצוגה מוצלחת ומצליחנית של החיים. רעש של האשטגים וסופרלטיבים ונוטיפיקציות, רעש שמפריע לשמוע את הצליל שבאמת שמן עושה כשהוא רותח בסיר וזורקים לתוכו בצל. רעש כזה הוא רק מה שהוא: –פטסססססס….

. הרגע שבו החפצים מתרוקנים מהיותנו, מאישיותינו, מהמגע. גם החפצים הקרובים, אפילו הקרובים שבקרובים (חולצת הטריקו האפורה שרך לישון בה, נעלי הבית, הדפים, המחברות, מברשת השיניים) מתרחקים מאיתנו והופכים חלולים וריקים בתכלית. שקיות-שקיות החפצים שלנו מתעטפים בלובן פלסטיק אטום, נערמים, נעשים זרים. הנה הן מתעופפות ממני והלאה- עדת ציפורים גמלוניות, מקרטעות, מתקשות בתעופה- הנה הן […]

. בורשטיין כתב יפה לא מזמן על עבודה והשפעה באומנות, על כך "שאולי זה בסדר לעבוד שנים, או חיים שלמים, בשביל שמישהו, במקום כלשהו, ייקח פסוק שיר אחד ויעשה איתו משהו". זה נכון בעייני, ותקף באופן חריף יותר במאיץ החלקיקים הזה של הרשת, שבו גם רעיון קטן, זניח ושולי שמישהי זורקת איפשהו לחלל האוויר יכול […]

/ ברגעים הללו, שבהם העולם נופל כלפי מעלה כמו במחילת הארנב הלבן, ברור לי שאגיע לירושלים. גדולים ממני ונואשים ממני עשו זאת לפני, עלו אל ההר לחפש נחמה. עכשיו אני. יודעת בדיוק לאן פני מועדות, ומה היא תגיד כאשר היא תפתח את הדלת (כמה את יפה, כמה טוב לפגוש אותך), זה הזמן לדפוק על דלתה […]