לבלוג יש זמן משל עצמו. זמן שמתקדם מהר עם ההשתנות של האינטרנט אבל גם נעצר שוב ושוב על אותו הרגע. יש מתכונים (למשל עוגת השזיפים) שכתבתי לפני מיליון שנה ואנשים עדיין חוזרים אליהם. יש ימים שבהם אני נופלת אל תוך חור של הזמן. אני מקבלת איזו שאלה לגבי עוגת השזיפים, נכנסת רגע לבדוק, ופתאום מכות […]
פוסט שנולד במקרה. התחלתי להכין את עוגת השמרים הטבעונית שלי, ונתקעתי בלי שוקולד ובלי חמאת שקדים. אז ניסיתי לאלתר איזשהו מילוי אחר. נניח קרם גבינתי של אגוזי קשיו. וקצת פטל חמצמץ וטרי שישתלב במתיקות של הקרם. ואולי בלי הצורה המסורתית של ה"בורג" כשמלפפים עוגת שמרים? מתחשק לי שושנים. וגם שתהיה עגולה. בא לי עוגה עגולה. […]
תשמעו, האמת היא שלא האמנתי שאי פעם תצא לי עוגת שמרים באמת טעימה שהיא גם טבעונית. ניסיתי המון מתכונים, וכולם יצאו בטעם סביר מינוס ובטעם מטריד של קוקוס (נכון שאחרי בערך יומיים של טבעונות נמאס לכם שהכל מלא שמן קוקוס שהוא גם לא בריא וגם יש לו טעם אגרסיבי שנמאס די מהר?).
מוזר, אבל באיזשהו שלב בחיים גם חוצלארץ משתנה. היא כבר לא נשפכת עלייך בבת אחת מדלי נירוסטה רועש, מקרקש (כמו בפעם הראשונה שנסעת עם תרמיל גדול לבד לעיר זרה ולא האמנת כמה יפים הצבעים נראים כשהם בשמש אחרת, וכמה שונים המטבעות והשמות של המקומות, וכמה את לבד וחזקה, נערה, ואיך אפשר להתאהב בבת אחת בכל […]
***(שימו לב: בסוף הפוסט הפתעה! תבנית במתנה לאחת או אחד מכם)*** יש לי יום הולדת וזה אומר שסתיו, וזה אומר שיש שלכת, שנעשה קריר. זה אומר שהמון חגי תשרי מגיעים, והתאריך שבו נפטרה סבתא מרים. זה אומר תחילת שנת לימודים (השנה אני גם מלמדת), וחשבונות נפש שונים, ועוגות תפוחים, ותפילות.
כתבתי על זה פעם פעם באחד הפוסטים העתיקים בבלוג: נראה לי שהמאכלים הכי טעימים הם כאלו שאת אף פעם לא ממש אוכלת, אלא יותר *מיישרת* אותם בצדדים. שעה שעתיים של תבנית חמימה שעומדת על השיש, וכל אחד מיושבי הבית כבר הספיק לעשות איזה יישור בקצוות. על הדרך, בעמידה ליד הכיור, כבר מתרוקנת לה חצי תבנית.
בקיצור, הלילה אני אמורה להגיש טיוטא לעבודה די גדולה שאני כותבת עכשיו באוניברסיטה, ומאחר ואין לי זמן לכתוב בבלוג או לבשל, אני פשוט אוכלת תותים טריים וטעימים ישר כמו שהם מהקופסא. טעים מאוד לאכול תותים. מה יותר טעים מתותים?! האמת, תותים עם בלסמי מצומצם. יותר טעים מתותים. ומה יותר טעים מתותים עם בלסמי מצומצם? להוסיף […]
הפסיק הגשם וקצת פחות קר. אורות קטנים דולקים על כל העצים בשדרה. דוכנים של שקדים חמים מבושלים בסוכר. בפארק יש זוג מבוגר. הם יושבים על ספסל. היא הורידה את המגפיים והוא עושה לה מסאז' בכף הרגל. אני לא מכירה את השביל הזה. הברווזים השמנים שוחים לאט והצורות שהם עושים על המים שקטות ועגולות. גברים […]
"תאמיני לי," אמר לי הרופא בחדר המיון " אם לא היו טבחים ושפים בעולם לא הייתה לי עבודה". אני בטוחה שהוא הגזים, אבל באותו הרגע המילים שלו ניחמו ושימחו אותי. אומנם חתכתי לעצמי את האצבע ממש עמוק ובצורה ממש טיפשית, אומנם צרחתי מכאבים ונבהלתי מכל הקטע הזה של אמבולנס ובית חולים ודם, אומנם בכיתי כמו […]
אנשים מתחת לאדמה נוסעים ברכבת התחתית, עולים ויורדים ממנה ברעש גדול, ואנשים על האדמה ממש באותו זמן הולכים ברחובות ישרים שאין להם שמות, רק מספרים, ואנשים מעל לאדמה טסים במעליות ומגרדים את השמיים, ומעליהם המטוסים מלאים גם הם, גם הם מלאים באנשים, שנמצאים בתוך השמיים עצמם מוקפים בלבן וכחול ושחור.