שקרים קטנים ושקופים של חודש אפריל: "לא ראיתי את המייל" (ראיתי, לא עניתי) "אין לנו בבית טלויזיה" (כולם יודעים שאתם רואים טלויזיה על המחשב) Self care (ובהרחבה: כל הקטע הזה שפתאום לעשות מסיכת פנים זה מעשה פסיכולוגי-רוחני) סיפור אהבה בין ברדלי קופר וליידי גאגא (אין דה שה שה לה לה לה לאוווו) פאוור נאפ (שינה […]
שלושים ואחת דברים שהייתי רוצה להגיד לכל בת עשרים ואחת (שכמובן לא הייתה מקשיבה לי) 1. את מספיק רזה. 2. כל האנשים שנראים לך מגניבים כרגע לא יראו לך מגניבים בעוד כמה זמן. 3. נכון גם לגבי: מתוחכמים, מוארים, רוחניים, מעניינים. הרבה מהאנשים האלה ימאסו עלייך. 4. טוב לב, לעומת זאת, היא תכונה שעומדת במבחן […]
דברים שמרעננים גם בסוף אוגוסט: 1. לנסוע ברכבת לעיר אחרת (בונוס למתקדמים : להתנשק בתחנה כאילו אתם תיירים, או כאילו הוא ספן שחזר ממסע של שלושה חודשים בים) 2. אוזניות על האוזניים זה חם מידי ומזיע. עדיף להישאר בבית ולשים לעצמך בקולי קולות מוזיקה. אם המזגן מספיק חזק אפשר גם לרקוד. 3. להסתפר קצרקצר (השנה […]
מוזר, אבל באיזשהו שלב בחיים גם חוצלארץ משתנה. היא כבר לא נשפכת עלייך בבת אחת מדלי נירוסטה רועש, מקרקש (כמו בפעם הראשונה שנסעת עם תרמיל גדול לבד לעיר זרה ולא האמנת כמה יפים הצבעים נראים כשהם בשמש אחרת, וכמה שונים המטבעות והשמות של המקומות, וכמה את לבד וחזקה, נערה, ואיך אפשר להתאהב בבת אחת בכל […]
מיהי השותפה הקאטלונית של ויקי? אני לא ממש יודעת. מלבד זה שהיא הייתה השותפה שלה בזמן חילופי סטודנטים בספרד לפני שנים רבות. אז מיהי ויקי? אני לא ממש יודעת, היא חברה של שני. אבל מי היא שני? את זה אני יודעת היטב היטב. ועכשיו גם אתם: שני היא אחת כזו שאיתי באמת, כזו שהיא גם […]
הבית הוא כמו השמש: כל הכוכבים שלי מסתובבים סביבו, גם כשאני רחוקה. עוד מעט תמלא שנה לנסיעה שלי לניו יורק, ולמרות שהעולם שלי פה מתחיל להיות מוכר ואהוב, עדיין נראה לי שרוב החיים שלי כאן מוגדרים ביחס לבית שלי בישראל, למי שאני שם, לסוג החיים שממשיכים שם בלעדיי. ויחד עם זאת, הכוכבים שלי מסתובבים גם […]
בקיצור, הלילה אני אמורה להגיש טיוטא לעבודה די גדולה שאני כותבת עכשיו באוניברסיטה, ומאחר ואין לי זמן לכתוב בבלוג או לבשל, אני פשוט אוכלת תותים טריים וטעימים ישר כמו שהם מהקופסא. טעים מאוד לאכול תותים. מה יותר טעים מתותים?! האמת, תותים עם בלסמי מצומצם. יותר טעים מתותים. ומה יותר טעים מתותים עם בלסמי מצומצם? להוסיף […]
אני גרה בעיר של אמביציה. עיר של מגדלים פורחים באוויר. עיר של רכבות מהירות, כסף גדול, אנשים שבוער להם כל הזמן להגשים את עצמם. לממש את ההבטחות שמודבקות להם מאחורי הריסים. ותוכנית הדוקטורט בקולומביה היא כמובן חלק מזה. מהתחושה שכולם דוחפים קדימה, גבוה, שצריך להצטיין. כבוד, יוקרה, מילים גדולות. בני אדם שמנסים למקסם את עצמם: […]
הימים האלה, השבועות האלה, שאת מגרדת את המדרכה כמעט מלמטה, כי גם אפור וגם קר וגם נמאס לך כבר מכל מיני דברים שלא מסתדרים. הימים האלה שבהם את כועסת על עצמך על כל מה שלא עבד, שאת שואלת את עצמך איך הגענו עד הלום, הימים של מוגבלות הגוף, עצלות הרוח, של הרצון להתחפר בתוך קונכייה […]
שתיים בלילה ובחוץ גשם שוטף אבל חם מאוד וחנוק. לרגע היא לא בטוחה באיזה עיר היא עכשיו, מבין כל הערים וכל הדירות שהיא כבר גרה בהן, מבין כל הלילות שבהן נדודי השינה זימזמו לה מקצבים עתיקים, מטרידים, מבין כל הדאגות, מבין כל הפעמים ההן ששוב שאלה את עצמה איך הגעתי לכאן ומה אני עושה ומה […]