כשהתחילו לסגור את ניו יורק בגלל הקורונה היו לי המון רעיונות מקסימים לגבי מה שאספיק לעשות בתקופת הסגר. חשבתי שיש לי ציפיות ריאליות מעצמי ולכן תכננתי רק לכתוב כמה פרויקטים חדשים, ללמוד שפה חדשה, לסיים פרויקט שהתחלתי מזמן וקשור בשיפור איכות ההוראה באוניברסיטה, ללמוד לתכנת בפיית'ון, להשתמש בקודים שאכתוב בפייתון כדי לנתח מגמות ברגולציות מזון […]
קראתי פעם ציטוט של קוקו שאנל לגבי סטייל:"אם אין לך את זה כשאת עירומה, לא יהיה לך את זה כשאת לבושה". אני לא יודעת אם קוקו שאנל בכלל אמרה את זה, ואין לי ממש מושג איפה קראתי את המוטו הזה, אבל—-כן. אני מסכימה במאה אחוז. וכמו שבלי הסטייל הפנימי שלך שום בגדי מעצבים לא יעזרו […]
יש כל מיני דברים שיכולים לקרות כשאת פוגשת חברה אחרי שלא התראיתן הרבה זמן. יש את הטקסים של העידכונים. מה קרה בכל חזית. עוברות על רשימת מכולת. איזה דייטים או חתונות או פרידות קרו (לכן ולאחרים), מה הילד שלך כבר יודע לעשות (הולך, מדבר, התחיל גן). אתן מתישות את עצמכן כאילו שאין בשביל סוג העדכונים […]
כל שנה, איפשהו במהלך פברואר, מתחילה להיות לי דודא מטורפת לחזרת. כמו דובי הקוטב שיודעים שאוטוטו מגיע הזמן להתעורר משנת החורף, למרות שאין להם לוח שנה או שעון, כך גם אנחנו, הפולנים, יודעים שהגיע הזמן לנגוס בדבר החריף הזה, להאנח גם מעונג וגם מהצריבה של הלשון, ולברך על כך שעברה עוד שנה ושוב הגיע החג. […]
שקית מצרכים נשברת בדרך הביתה. צריך לכתוב "נקרעת" אבל נשברת, זו המילה שהתיישבה. במיוחד בקבוק חומץ מזכוכית שהתנפץ על המדרכה והזכוכיות שלו נועצות בושה ברחוב המטונף, בושה מול העוברים ושבים. עננת ריח דביק ומסוכן שנספגת בנעליים ובחולצה ובתיק. ולא רק הוא. אלא שזה רגע כזה שהכל נשבר. הניתוק משם והניתוק מכאן. הגעגועים והכעסים על כל […]
פעמיים בשנה אנחנו חוגגים יום נישואין: החתונה באמריקה, החתונה שבארץ. פעמיים בשנה משלוחי מנות ותחפושות: פורים והאלווין. שני ימי הולדת: שלי ושלו. אבל ראש השנה, ראש השנה יש לי רק אחד. עם כל הכבוד לזיקוקים, לאורות, לשלגים ולחמישה חודשים רצופים של קניות לקראת הכריסטמס, ה-31 בדצמבר הוא זמן להתכבל בשמיכה ולהתחמם, לסיים משימות […]
*כל התמונות בפוסט הזה צולמו על ידי נטלי לוין המוכשרת* צ'מעו. זה. כל. כך. מוזר. לבוא. לבקר. בארץ. הביקורים האלה תמיד גדושים ועמוסים ולכן הם גם מתישים וגם ממלאים מצברים מאוד, ובעיקר מוצפים ברגשות שונים מכל מיני כיוונים (ואתם כבר מכירים אותי, זה לא שברגיל אני בנאדם שמאוד מנותק מעולם הרגש). קרו המון דברים, ראיתי חברים […]
תשמעו, אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, אבל קרה לי משהו מוזר ואני אוטוטו בת שלושים. בחיי. דווקא אני, שבעיקרון לפני משהו כמו עשר דקות הייתי בת עשרים והתעסקתי בלהתאהב בבנים באוטובוס ולתכנן תוכניות לאחרי-הצבא, מצאתי את עצמי השבוע עונה למישהי ששאלה וככה בנון שאלנט נוקבת בגיל עגול, שמגיע אלי עוד שלושה חודשים […]
חמישה עשר דברים שלמדתי ב-2015: 1. תמיד עדיף לקנות עוד אבוקדו. מתאים גם לאפייה ולקינוחים. ולגלידות. 2. בישראל כשאנשים רואים אותך מחסלת לבד צנצנת מלפפונים חמוצים הם חושבים שאת בהריון. בניו יורק כשאנשים רואים אותך מחסלת מלפפונים חמוצים הם פשוט מבינים שאת יהודייה מתפוצות אשכנז ומפרגנים לך על החמוצים מכל הלב—> תענוג. 3. עוד באותו […]
כבר בגיל צעיר מאוד הבנתי, שאני, אני לא יכולה לחצות את הנהר הגדול הזה של החיים (את הים האינסופי הזה שדברים בו כל הזמן מתערבבים, אנשים נולדים ואנשים מתים, אנשים טובים מאכזבים ואנשים רעים עושים דברים יפים, הים הגדול הזה, המסוכן, של החיים, שאין לי בו מושג ולא תמיד אני מבינה, שאני עושה טעויות ועושה […]