הפוסט הזה נולד בעקבות שיחה עם חברתי הדס, ששלחה לי הודעת ווצאפ שנוגעת לזה שכולנו בדרך לשואה אקולוגית (אתם יודעים, שיחות קאז'ואל רגועות עם חברה ביום שני בבוקר) ושאלה על רעיונות למתכונים בלי בשר. האמת היא שבזמן האחרון אני שמה לב שאני ועוד הרבה אנשים בגילי הרבה יותר מודאגים, ובצורה קונקרטית יותר מאי פעם, ממשבר […]
"תאמיני לי," אמר לי הרופא בחדר המיון " אם לא היו טבחים ושפים בעולם לא הייתה לי עבודה". אני בטוחה שהוא הגזים, אבל באותו הרגע המילים שלו ניחמו ושימחו אותי. אומנם חתכתי לעצמי את האצבע ממש עמוק ובצורה ממש טיפשית, אומנם צרחתי מכאבים ונבהלתי מכל הקטע הזה של אמבולנס ובית חולים ודם, אומנם בכיתי כמו […]
הברכה הכי נחמדה שיצא לי לשמוע בזמן האחרון היא "מועדים לשיגרה". הנה, הגיע האחרי-החגים. ולפעמים הבנאדם רוצה שיגרה. לקום בבוקר ליד מישהו מסוים במקום מסוים שכבר קמת בו אתמול, ובין שרעפי הלילה שלך שיתיצב משהו מוכר וקיים ושגור. ללכת בשעה מסוימת לאיזה מקום שהוא ולהיות בו כך וכך שעות. להיות לא מאוד מאושרת ולא מאוד […]
אז זהו. אנחנו נפרדות. עברו עליי הרבה מאוד ימים ולילות איתה בזמן האחרון, ההיא שהפכה להיות חלק בלתי נפרד ממני ומאיך שהיום שלי נראה. בשוכבי ובקומי. ברגעים הקשים שלנו היא קראה לי "מפגרת" ואני קראתי לה "סבל". ברגעים היפים שלנו היא קראה לי "מבריקה" ואני קראתי לה "מרתקת". ברגעים הסתמיים היא חיכתה לי בשקט ואני […]
אם בלילה אחד את יוצאת החוצה, נניח לחצי שעה, או קצת פחות, וכשאת חוזרת הביתה הדלת איננה נפתחת. בחוץ הטמפרטורה היא מינוס שבע עשרה מעלות, ואת לובשת רק מכנסי טרנינג מהוהים ומגפיים. המפתח שלך איתך, אבל המפתח של האיש שלך נשאר כנראה תקוע בדלת מבפנים, ואת לא מצליחה לפתוח. את יודעת שהוא חולה, ושלפני שיצאת […]
. מצד אחד, נדמה לך שאת מחוץ לישראל. שאת רחוקה ממה שקורה שם, שאת לעצמך. שאת עשויה לשבת על שפת איזה כביש באיזו עיר ולהמתין שם לאיזו רכבת, כאחת הנשים בתחנה, כאילו תמיד ישבת כאן וחיכית לרכבת הזו. זרות שאת מתעטפת בה כמו מעיל. את הולכת ברחוב וסביבך אנשים מדברים בשפה שאת לא מבינה. אף […]
. "בלונדיני אני לא אוהבת" היא אומרת, וממששת לי את השיער, "אני אוהבת ככה, חום כהה, עבה, הרבה שיער, בשבילי זה נפלא." היא מדברת אליי לאט, מתחשבת בכך שאני עדיין לומדת את השפה, מסרקת באצבעות מיומנות. אנחנו משוחחות קצת. על השיער שלי, ועליי, ועל הלימודים שלי פה, ועליה, ועל השיער שלה, והשכונה, ועל הילד שמנגן […]
– אשרי אשת החיל שעיתותיה בידיה. אשת חיל שכזו, שהזמן אינו דוחק לה, יהיו רכים בקריה ועמוקים חלומותיה, מסודר שולחנה ונקיים חדריה (והציפורים שבחלונה, הו הציפורים הללו, ישוררו לה נעימת בוקר טרייה שתתיר את קורי חלומותיה בעדינות). אשרי אשת החיל הזו, אשריה ואשרי ביתה. תברך היושבת במרומים את שנת הצהריים שלה, את הספסל המזדמן שהיא […]
אם בכל זאת הייתי צריכה לתמצת, במילה אחת, את הסיבה לכך שהמין האנושי לעולם לא יגיע למיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי והיצירתי שלו, המילה הזו הייתה "יוטויוב". אני אומרת את זה מתוך ניסיון כאוב ומחקר אמפירי מעמיק. באמת. למעשה, נראה לי שיש מספר לא מבוטל של שאלות כאובות שהתשובה אליהן היא "יוטיוב" (רשימה חלקית, נכון לכתיבת שורות […]
– טחינה. תחינת קרביי, תוחלת כיסופיי, חטאי, חיי. טחי-נה. נקישת לשון על שן, המייה גרונית ומתחננת, ואחריה, נקישה שנייה במעלה החך שפוערת את הפה לעוד. ט. חי. נה.