מסע תענוגות בארץ הקודש (שברי יומן מסע). #יום שבת# מסע תענוגות בארץ הקודש. איפה שהטחינה טעימה לי, והקפה עם ההל טעים לי, והתחילה עונת התותים, והמלפפונים סוף סוף בגודל נורמאלי, ויש זעתר וסומאק וסילאן ותמרים נפלאים. מסע תענוגות בארץ הקודש, הראש שלי סחרחר מרוב מילים, שברי מפגשים עם אנשים אהובים, עם אנשים אהובים פחות, החום, […]
– יום אחד, איפשהו בזמן שהיא חזרה מסן פרנסיסקו ואני מברלין, באתי אליה לאכול המבורגר טבעוני (בכל זאת, צמחונית). מלבד ההשוואות המתבקשות בין הערים (מי מהן זכאית לתואר הבירה ההומואית החשובה ביותר של העולם המערבי, למשל), קיבלתי בהשאלה ספרי בישול ודיברנו על לצלם יחד איזשהו פוסט משותף. אני ידועה לכל בתור בחורה תקתקנית ויעילה, אז […]
' יום אחד, כשאהיה טהורה ומוארת, אולי אפגוש ברחוב את אותו האיש שגנב לי השבוע את האופניים. תהיה לי שלוות נפש של קדושים ואני אחייך אליו בחיבה. לא תהיה בליבי כל טינה, האופניים הם רק רכוש, אומר לעצמי ולו. אמחה את ידי בשולי הגלימה הלבנה (שוודאי תהיה לגופי) ואלחץ את ידו לשלום. גלימה אחת, קערית […]
. אחד מהדברים שאת צריכה לקחת בחשבון מתישהו בשלב שבו את מפתחת אישיות הוא שאם את גם אישה, גם צמחונית, גם שמאלנית וגם פמיניסטית- יכול להיות שתקדישי חלק ניכר מחייך הבוגרים להתמודדות עם אנשים שחושבים שאת לא כיף. בהקשר של אוכל, מפתיע אותי לפעמים כמה אנשים עשויים להיות מבועתים מזה שאני צמחונית, במיוחד כי חלק […]
/ גשם. סוף סוף גשם אמיתי. כזה שמשנה את האור ואת הריח ואת הטעם, ואת חרדת הבדידות ונעימותה. כזה ששוטף. אנשים שולפים מתחתית הארון את בגדי החורף היפים והצמריריים שלהם, שחיכו כל כך הרבה חודשים בשקט מקופל. ילדים שולפים תירוץ חדש לא ללכת לגן. תל אביב שולפת את הפרצוף הכי מסכן ויפה שלה, מכוערת כל […]
"קשה להיות סטודנט בברלין" מפטירים לעברי בציניות ד' ור', שניים מהסטודנטים הישראלים שלומדים איתי את הסמינר. "צריך להתמודד כל יום עם תחבורה ציבורית זולה ויעילה, או עם שכר דירה נמוך ודירה ענקית, ואז עוד עם שלוש קפיטריות שמציעות ארוחת צהריים מלאה, כולל קינוח ובירה, בפחות מחמישה עשר שקלים. קשה מאוד."
אז העניין הוא כזה: שלושה חודשים, לפחות 100 כוסות קפה שחור, 117 הערות שוליים, 3 התקפי יאוש, 2 שינויים מוחלטים של נושא הכתיבה שהחזירו אותי לנקודת המוצא, כמה נסיעות מיותרות לארכיון בירושלים, כ-80 שעות במצטבר של קונטרול טאבים וצפייה במערכונים מדובבים ביוטיוב, ובסוף, 33 עמודים כתובים. סיימתי לכתוב את עבודת הסמינר הבלתי נגמרת שלי על […]
יום אחד, אחרי שאעשה את המיליון הראשון שלי, יהיו באמתחתי בוודאי כמה וכמה אפשרויות תחבורה. בעיני רוחי אני מסוגלת כבר לראות את הכיתוב הצבעוני על מטוסי הפרטי (יקראו לו, וזה אך-טבעי, "אל-עלמה"), שבו אצא לסופי שבוע עתירי חופים, קוק וסיאוב באיי-הבאהמה. ככל הנראה, ובהתחשב בעובדה שאני סטודנטית מוצלחת, ועוד למדעי הרוח, היום הזה קרוב במיוחד. […]
יום אחד, כשאגיש סופסוף את אחרונת העבודות שמסרבות לכתוב את עצמן ואזכה לסיים את התואר, עוד אערוך חשבון נפש אמיץ אודות ההרגלים הרעים שפיתחתי באוניברסיטה. הרשומה ההיא, שסביר מאוד להניח שבעקבותיה אשנה את דרכי ואהפוך את עצמי, כמו גם את רבבות קוראיי, לסטודנטית יעילה, חרוצה וחיובית, תמנה אחת לאחת את כל תופעות הדחיינות, הבכיינות, ורגשות […]
יום אחד, כשאהיה חכמה ומנוסה הרבה יותר, עוד ארקום בלוג שיאגד תחתיו מדריך שלם לסטודנטית הדלפונית, המשתדלת לשרוד ולשלם שכר דירה ולימוד בתל-אביב. בעיני רוחי אני מסוגלת כבר לראות את קצות הקרחון של בלוג כזה, ואת שלל העצות המועילות שניסיוני העגום כבר לימד אותי שחשוב להעביר הלאה. הבלוג ההוא יכיל, מלבד מדריך הישרדות מפורט, גם […]