פעמיים בשנה אנחנו חוגגים יום נישואין: החתונה באמריקה, החתונה שבארץ. פעמיים בשנה משלוחי מנות ותחפושות: פורים והאלווין. שני ימי הולדת: שלי ושלו. אבל ראש השנה, ראש השנה יש לי רק אחד. עם כל הכבוד לזיקוקים, לאורות, לשלגים ולחמישה חודשים רצופים של קניות לקראת הכריסטמס, ה-31 בדצמבר הוא זמן להתכבל בשמיכה ולהתחמם, לסיים משימות […]
*כל התמונות בפוסט הזה צולמו על ידי נטלי לוין המוכשרת* צ'מעו. זה. כל. כך. מוזר. לבוא. לבקר. בארץ. הביקורים האלה תמיד גדושים ועמוסים ולכן הם גם מתישים וגם ממלאים מצברים מאוד, ובעיקר מוצפים ברגשות שונים מכל מיני כיוונים (ואתם כבר מכירים אותי, זה לא שברגיל אני בנאדם שמאוד מנותק מעולם הרגש). קרו המון דברים, ראיתי חברים […]
דברים שמרעננים גם בסוף אוגוסט: 1. לנסוע ברכבת לעיר אחרת (בונוס למתקדמים : להתנשק בתחנה כאילו אתם תיירים, או כאילו הוא ספן שחזר ממסע של שלושה חודשים בים) 2. אוזניות על האוזניים זה חם מידי ומזיע. עדיף להישאר בבית ולשים לעצמך בקולי קולות מוזיקה. אם המזגן מספיק חזק אפשר גם לרקוד. 3. להסתפר קצרקצר (השנה […]
תשמעו, אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, אבל קרה לי משהו מוזר ואני אוטוטו בת שלושים. בחיי. דווקא אני, שבעיקרון לפני משהו כמו עשר דקות הייתי בת עשרים והתעסקתי בלהתאהב בבנים באוטובוס ולתכנן תוכניות לאחרי-הצבא, מצאתי את עצמי השבוע עונה למישהי ששאלה וככה בנון שאלנט נוקבת בגיל עגול, שמגיע אלי עוד שלושה חודשים […]
חמישה עשר דברים שלמדתי ב-2015: 1. תמיד עדיף לקנות עוד אבוקדו. מתאים גם לאפייה ולקינוחים. ולגלידות. 2. בישראל כשאנשים רואים אותך מחסלת לבד צנצנת מלפפונים חמוצים הם חושבים שאת בהריון. בניו יורק כשאנשים רואים אותך מחסלת מלפפונים חמוצים הם פשוט מבינים שאת יהודייה מתפוצות אשכנז ומפרגנים לך על החמוצים מכל הלב—> תענוג. 3. עוד באותו […]
כבר בגיל צעיר מאוד הבנתי, שאני, אני לא יכולה לחצות את הנהר הגדול הזה של החיים (את הים האינסופי הזה שדברים בו כל הזמן מתערבבים, אנשים נולדים ואנשים מתים, אנשים טובים מאכזבים ואנשים רעים עושים דברים יפים, הים הגדול הזה, המסוכן, של החיים, שאין לי בו מושג ולא תמיד אני מבינה, שאני עושה טעויות ועושה […]
מוזר, אבל באיזשהו שלב בחיים גם חוצלארץ משתנה. היא כבר לא נשפכת עלייך בבת אחת מדלי נירוסטה רועש, מקרקש (כמו בפעם הראשונה שנסעת עם תרמיל גדול לבד לעיר זרה ולא האמנת כמה יפים הצבעים נראים כשהם בשמש אחרת, וכמה שונים המטבעות והשמות של המקומות, וכמה את לבד וחזקה, נערה, ואיך אפשר להתאהב בבת אחת בכל […]
פווווווווו כמה זמן שלא הייתי פה. מיליון שנה. מיליון וחצי, בעצם. מלא דברים חדשים יש לי לספר לכם וגם מלא דברים שעוד תראו בקרוב, אבל בואו ניגש קודם כל למשהו שיושב לי על הלב: אבוקדו. זה. דבר. מושלם. ובכן, כבר מזמן איבדתי כל בושה בכל הקשור לאבוקדו. לא, לא רק על לחם. לא רק בסלטים. […]
בזמן הזה אנחנו גרים על הירח. הנוף החביב עלינו: מכתשים. מים: אין. כח הכבידה: איננו. כל הזמן קר. אנחנו מרחפים בחליפות האסטורנאוט שלנו ונראים כמו שני בלונים כסופים. מחוברים בחוט טבור אל מכונה שמספקת לנו חמצן. אנחנו נודדים בין כמה כוכבי לכת ואיננו שייכים לשום מקום מלבד לספינת האם. מדווחים זה לזו בקודים מיוחדים את […]
מוזר איך כתיבה של בלוג אוכל (ואולי האינטרנט בכלל) נגררים לפעמים לאיזו תצוגה מוצלחת ומצליחנית של החיים. רעש של האשטגים וסופרלטיבים ונוטיפיקציות, רעש שמפריע לשמוע את הצליל שבאמת שמן עושה כשהוא רותח בסיר וזורקים לתוכו בצל. רעש כזה הוא רק מה שהוא: –פטסססססס….