חוק הספאם החדש אכן הקל מעט את חייה של אשת החייל המקוונת. הנה, בהרף עין, ולאחר שנים של קריסה מעומס אינטרנטי מיותר, החלה עדת הזבובים המעיקה שמציפה לי את תיבת המייל לפנות אליי במתק-מקלדת בשלל בקשות אישורים ואישרורים.

"על מה את חושבת?" שאלה אותי מ' הגלילית ברגע דומם אחד, מספר ימים לאחר שנפגשנו לראשונה בבסיס הצבאי "באס"ה 504" בו שרתנו יחד כמש"קית נאחס ומש"קית דמע. "לא ,באמת, עלמה, על מה חשבת עכשיו?" היא שאלה שוב. נראה לי שהשאלה הזו הפתיעה אותי לחלוטין, לא רק מפני שהייתי שקועה עמוק בשרעפי, אלא גם משום שיש […]

מזג האוויר בארץ, כרגיל, מתעתע. רק מיהרתי להספיד את סוף עונת המרקים, והנה השבוע שוב מטר השיגי בעדת טיפותיו הדופקת, ונתעורר בי צורך דחוף להפיק איזה מרק עשיר ומחמם. כמו שחלקכם אולי יודעים, אני כמעט תמיד מעדיפה מרקים שהם גם ארוחה, כלומר, משהו שלא צריכה להגיע לאחריו סעודה של חמש מנות כדי שאהיה שבעה. לכן, […]

חידת הקולורבי. תודו שזה נשמע שם של שידור חוזר בטלויזיה החינוכית ובכן, קולורבי הוא אחד מהדברים הכי מוזרים שיצא לי לפגוש. זה קשה נורא, יש לזה צבע ירוק חייזרי, ריח של כלום, שם מוזר לאללה, והמון המון קרניים. עוד נתון מדאיג שאני חייבת לציין בנוגע לקולורבי, זה שמשום מה הוא נורא דומה לדמויות האלה שהסתובבו […]

דבר אופטימי, השריית עדשים אם לא שמתם לב, למשך כמה שבועות היה כאן חורף. היה אפור. היה אפילו קצת קר. היה גשם. היה לנסוע לירושלים ולשבת עם שני לכוס יין חם ב"קדוש". היה לרוץ בגשם שוטף, השיער רטוב כמו אחרי מקלחת, ולקלל, ולצחוק, בקול רם. היה לאכול מרק עדשים חם, כבד ועשיר.