"תאמיני לי," אמר לי הרופא בחדר המיון " אם לא היו טבחים ושפים בעולם לא הייתה לי עבודה". אני בטוחה שהוא הגזים, אבל באותו הרגע המילים שלו ניחמו ושימחו אותי. אומנם חתכתי לעצמי את האצבע ממש עמוק ובצורה ממש טיפשית, אומנם צרחתי מכאבים ונבהלתי מכל הקטע הזה של אמבולנס ובית חולים ודם, אומנם בכיתי כמו […]
ארבע וחצי לפנות, בדרך חזרה ממסיבה בברוקלין. הגוף והנפש והפנים מרוקנים מרוב מאמץ להתחבב, להתנחמד, להשתרבב לתוך איזו פקעת אנושית צפופה שבה כולם דוברים את השפה, שפת הגוף ושפת הפה, ורק אני כבדה ולא שייכת. משובללת אל גוף מרוב המאמץ להציג את עצמי כמישהי מגניבה מאוד, וגם הבדידות שמאחורי כל העירבוביה הזו. הכל מבפנים שורף […]
אחד הדברים המפתיעים שהולכים ומתבררים לי לגבי העניין הזה של לגור בניו יורק, הוא כמה הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי, למרות שאני כבר כאן, במצב שלא ברור לי בו עד הסוף עד כמה אני בניו יורק ועד כמה אני בעצם בישראל. תחושה של משהו מקפץ בפנים, אולי ג'טלג ריגשי כזה, להיות בכמה מקומות בו […]
פאבלו נרודה/ סונטה מספר 35 (תרגום שלי מהגרסא באנגלית, המקור כמובן בספרדית) אַתְּ הַיַּלְדָּה שֶׁל הַיָּם, בַּת דּוֹדָתוֹ שֶׁל שִׂיחַ הָאוֹרֵגָנוֹ, שַׂחְיָנִית, גּוּפֵךְ טָהוֹר כְּמוֹ מַיִם, בַּשְׁלָנִית, דָּמֵךְ טוֹבְעָנִי כְּמוֹ קַרְקַע, כָּל מה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה מָלֵא בִּפְּרָחִים, עָשִׁיר בְּאֲדָמָה. עֵינַיִךְ שָׁטוֹת לַמַּיִם, וְגַלִּים נִשָּׂאִים. יָדַיִךְ מוּשָׁטוֹת לָאֲדָמָה, וּזְרָעִים מְרַטְּטִים אֲדָווֹת. אַתְּ מַכִּירָה אֶת […]
שתיים בלילה ובחוץ גשם שוטף אבל חם מאוד וחנוק. לרגע היא לא בטוחה באיזה עיר היא עכשיו, מבין כל הערים וכל הדירות שהיא כבר גרה בהן, מבין כל הלילות שבהן נדודי השינה זימזמו לה מקצבים עתיקים, מטרידים, מבין כל הדאגות, מבין כל הפעמים ההן ששוב שאלה את עצמה איך הגעתי לכאן ומה אני עושה ומה […]
אנשים מתחת לאדמה נוסעים ברכבת התחתית, עולים ויורדים ממנה ברעש גדול, ואנשים על האדמה ממש באותו זמן הולכים ברחובות ישרים שאין להם שמות, רק מספרים, ואנשים מעל לאדמה טסים במעליות ומגרדים את השמיים, ומעליהם המטוסים מלאים גם הם, גם הם מלאים באנשים, שנמצאים בתוך השמיים עצמם מוקפים בלבן וכחול ושחור.
באמצע הלילה התעוררתי בחרדה קוצנית הקשורה לכפיות. יש לנו אוסף יפה של כפיות וסכו"מים וכלי מטבח. אנחנו תמיד מחפשים חדשים בשביל הצילומים של הבלוג, וכל מי שמפנה דירה או נפתר מדברים ישנים מעביר אלינו כמה כפות וכמה כפיות שיהיו לנו סוגים מגוונים לצילומי מנות.
דומה מאוד לצזיקי שכולם מכירים, אבל הטחינה של זה בבלנדר הופכת את הכל למפתיע וטעים יותר: טעמים עדינים ורעננים של מלפפון, עם קצת יוגורט וקצת שום-שמיר. הרעיון מבוסס על מרק דומה שאכלתי במסעדה הקטנה שבה ביקרנו תמיד בבודפשט (היא נקראת M, למקרה שאתם נוסעים לבודפשט בקרוב), אבל שם במרכז המרק לא הייתה כפית יוגורט […]
, אני אוהבת את הבלוג של אפרת כי אני אוהבת דברים יפים וטעימים, וכי מעניין אותי לקרוא על חיים של אחרים ולהציץ אל המטבח שלהם. לאפרת יש במטבח כל מיני דברים שלי בדרך כלל אין: ירושלים, ילדים, פיסטוק, קמח כוסמין. באתי אליה לפטפט (ולבשל) והאור הזה מהחלון הגדול חייך אליי כבר מההתחלה. פגשתי את פיצי, […]
(פוסט תמונות מיוחד ומחווה לשוק לוינסקי) כפי שסיפרתי כבר לכל מי שעוקב אחר עלילות הבלוג הזה בדף הפייסבוק שלי, א' שהוא צלם הבית של הבלוג הזה (ושותפי לעוד כמה עיניינים) למד לאחרונה קורס צילום וסטיילינג אוכל בבית הספר "צילום בעם".