' יום אחד העיר נשטפה בשמש והנהר נעשה בהיר ותכול. כאילו צצו משום מקום, הרחובות שליד הנהר גדושים בתיירים. הגשרים מלאים בזוגות מתנשקים. מתנשקי צהריים, סמוקים משמש ומפנאי. מתנשקי בין ערביים, משקיפים אל שקיעה ואל הצבעים הכתומים מעל המים. זוגות שנתמכים במעקה של הגשר, שלא יפלו חס וחלילה בלהט הנשיקה אל המים או אל השמים […]
. כמה שאנחנו צבעוניים, מעורבבים, קהל הממתינים במשרד ההגירה. איש-איש וטפסיו, אישה-אישה וטפסיה. והמבט שמתרומם בכל פעם בהישמע הפעמון, לראות אם המספר שבידם כבר הגיע. אב סיני צעיר נושא בידיו פעוט שמשחק ברעשן. קנדית שחורת עור מפטפטת בטלפון שבידה באנגלית. תורכי שמן מאוד שמביט בקיר. יש פה את כל מה שאנחנו זקוקים לו. עטים, טפסים, […]
. (בתחתית הפוסט: הפתעה) אחר כך יש ברדיו עטור מצחך זהב שחור. היא אומרת, אולי זה כמעט מובן מאליו להגיד, אבל זה השיר הכי יפה ששמעתי אי פעם בעברית. אני מחייכת אליה ועושה עם הראש, כן, מקווה שנמשיך עוד ועוד לנסוע ככה בלילה, בירושלים, עם יוני רכטר ברקע. לנסוע עוד ועוד באוטו. מישהו בטח כבר […]
יום אחד, לפני כמה שנים, יצא משער האוניברסיטה אדם קרוב אליי, שנכנה לצורכי הסיפור "א", ושוכנע על ידי איש מכירות ממולח לרכוש מנוי לעיתון תמורת מחיר זול במיוחד. א', שלעיתים רחוקות יש לו זמן או כוח לקרוא עיתונים, שמח מאוד לגלות שמקבלים גם ספר במתנה, שכן גם ספרים אין לו זמן וכוח לקרוא. כך, […]
. הדרך לירושלים רצופה כוונות טובות, אבל אני תמיד מגיעה מאוחר מידי או מוקדם מידי. לא בזמן. הקור מפתיע אותי וגם התחושה של הזרות, וגם התחושה של ההיכרות. אני שותה אצל אלברט מקפה זיגמונד סיידר תפוחים חם וסמיך. עם מקל קינמון. הגשם יורד בחוץ בכוח ואני קצת עצובה וקצת שמחה שהגעתי לא בזמן, ועכשיו עליי […]
/ ברגעים הללו, שבהם העולם נופל כלפי מעלה כמו במחילת הארנב הלבן, ברור לי שאגיע לירושלים. גדולים ממני ונואשים ממני עשו זאת לפני, עלו אל ההר לחפש נחמה. עכשיו אני. יודעת בדיוק לאן פני מועדות, ומה היא תגיד כאשר היא תפתח את הדלת (כמה את יפה, כמה טוב לפגוש אותך), זה הזמן לדפוק על דלתה […]
' כתום וירוק. כמה יפה. זה היה רעיון טוב לנסוע עכשיו, ביום הזה שאינו גשום, לראות את פאר העלים הנושרים בין העצים הענקיים הללו והשקט. ר' שלח בבוקר מייל. שאל אם כבר יש שלכת והמליץ לי ללכת. מגיע לשם קו 7, תחנת גרוונולד. את תכירי, זה המקום הזה עם הרכבת שהיינו בו בסיור של הסמינר, […]
/ ברלין, 1932. מרשם האוכלוסין וספר הכתובות העירוני. מנסה לפענח את הכתב הגותי ולהבין את השמות. זה נמאס עליי ומעייף אותי, ושוב אני נוטשת את המחשב ונכנסת למטבח להפיג את התסכול: חלאס. לפני שטסתי לחצתי על אמא שלי למצוא את המסמכים, שאדע אילו שמות אני מחפשת. כשהגעתי כמעט התחלתי את עבודת הארכיון, אבל היה עומס […]
"אישה בלי גבר היא כמו דג בלי אופניים," פתח ידידי ג' את הרצאתו המלומדת בציטוט של מורתינו ורבתינו גלוריה סטיינם. "ולכן, למרות הפוטנציאל הלסבי האדיר שלך, ומאחר וכבר התארגנת על גבר, תהיי דגיג אחראי ותשיגי אופניים כבר בשבוע הראשון שלך בברלין. זו הדרך לזוז בעיר גדולה וחדשה, ללכת לאיבוד, לראות את הרחובות". כמו שיעידו נשות […]
יום אחד, כשאהיה כנה והגונה הרבה יותר, עוד אעשה חשבון נפש מלא שיתן דין וחשבון על האופן שבו המגורים מעל שוק הכרמל בשנה האחרונה השפיעו על תפיסת המציאות שלי.