– יום אחד, איפשהו בזמן שהיא חזרה מסן פרנסיסקו ואני מברלין, באתי אליה לאכול המבורגר טבעוני (בכל זאת, צמחונית). מלבד ההשוואות המתבקשות בין הערים (מי מהן זכאית לתואר הבירה ההומואית החשובה ביותר של העולם המערבי, למשל), קיבלתי בהשאלה ספרי בישול ודיברנו על לצלם יחד איזשהו פוסט משותף. אני ידועה לכל בתור בחורה תקתקנית ויעילה, אז […]
. (בתחתית הפוסט: הפתעה) אחר כך יש ברדיו עטור מצחך זהב שחור. היא אומרת, אולי זה כמעט מובן מאליו להגיד, אבל זה השיר הכי יפה ששמעתי אי פעם בעברית. אני מחייכת אליה ועושה עם הראש, כן, מקווה שנמשיך עוד ועוד לנסוע ככה בלילה, בירושלים, עם יוני רכטר ברקע. לנסוע עוד ועוד באוטו. מישהו בטח כבר […]
' יום אחד, כשאהיה טהורה ומוארת, אולי אפגוש ברחוב את אותו האיש שגנב לי השבוע את האופניים. תהיה לי שלוות נפש של קדושים ואני אחייך אליו בחיבה. לא תהיה בליבי כל טינה, האופניים הם רק רכוש, אומר לעצמי ולו. אמחה את ידי בשולי הגלימה הלבנה (שוודאי תהיה לגופי) ואלחץ את ידו לשלום. גלימה אחת, קערית […]
/ ממש כמו הילד המפורסם ההוא, שהכלב אכל לו את שיעורי הבית, הולכת ומתגבשת בי ההכרה שככל הנראה בימים אלה פטרייה רעילה אוכלת לי את סמינר המחקר. עובש אימתני, מסתורי, שמתקדם בשקט ומכלה את ארכיון העיר תל אביב. תעודות מלפני מאה שנים, מילים ותמונות. מי תספיק קודם, הפטרייה או אני. היא מזכירה לי עד כמה […]
. מי שהמציא את המצלמות, כמו מי שהמציא את הסיפורים, היה לו צורך לקרוץ מהמציאות עוגיות מדויקות של זמן. אולי היה איש שהתגעגע. אולי גופו עייף מן התנועה, ולכן היו דרושים לו דברים שמונחים במקומם. ייתכן שהצטער על כך שאינו פיטר פן, כלומר, לא יוכל להישאר תמיד ילד, ולא יוכל לעולם לעוף. מרוב צער, הפך […]
יום אחד, לפני כמה שנים, יצא משער האוניברסיטה אדם קרוב אליי, שנכנה לצורכי הסיפור "א", ושוכנע על ידי איש מכירות ממולח לרכוש מנוי לעיתון תמורת מחיר זול במיוחד. א', שלעיתים רחוקות יש לו זמן או כוח לקרוא עיתונים, שמח מאוד לגלות שמקבלים גם ספר במתנה, שכן גם ספרים אין לו זמן וכוח לקרוא. כך, […]
. אחד מהדברים שאת צריכה לקחת בחשבון מתישהו בשלב שבו את מפתחת אישיות הוא שאם את גם אישה, גם צמחונית, גם שמאלנית וגם פמיניסטית- יכול להיות שתקדישי חלק ניכר מחייך הבוגרים להתמודדות עם אנשים שחושבים שאת לא כיף. בהקשר של אוכל, מפתיע אותי לפעמים כמה אנשים עשויים להיות מבועתים מזה שאני צמחונית, במיוחד כי חלק […]
. הדרך לירושלים רצופה כוונות טובות, אבל אני תמיד מגיעה מאוחר מידי או מוקדם מידי. לא בזמן. הקור מפתיע אותי וגם התחושה של הזרות, וגם התחושה של ההיכרות. אני שותה אצל אלברט מקפה זיגמונד סיידר תפוחים חם וסמיך. עם מקל קינמון. הגשם יורד בחוץ בכוח ואני קצת עצובה וקצת שמחה שהגעתי לא בזמן, ועכשיו עליי […]
. בורשטיין כתב יפה לא מזמן על עבודה והשפעה באומנות, על כך "שאולי זה בסדר לעבוד שנים, או חיים שלמים, בשביל שמישהו, במקום כלשהו, ייקח פסוק שיר אחד ויעשה איתו משהו". זה נכון בעייני, ותקף באופן חריף יותר במאיץ החלקיקים הזה של הרשת, שבו גם רעיון קטן, זניח ושולי שמישהי זורקת איפשהו לחלל האוויר יכול […]
/ הבמאית י' סיפרה לי לא מזמן שלפי ביוגרפיות שפורסמו בעשור האחרון, מסתבר שברכט היה גנב ערמומי. כל הרעיונות הגדולים שלו, המחזאי החשוב והמשפיע ביותר של המאה העשרים, נהגו בכלל על ידי הנשים והמאהבות שלו, שנותרו, כמעט תמיד, בצילו הענק. זה פנטסטי בעיניי. אני חושבת על ברכט, שודד הדרכים האהוב עליי, פיראט קומוניסטי שכמותו, חזיר […]