בקיצור, הלילה אני אמורה להגיש טיוטא לעבודה די גדולה שאני כותבת עכשיו באוניברסיטה, ומאחר ואין לי זמן לכתוב בבלוג או לבשל, אני פשוט אוכלת תותים טריים וטעימים ישר כמו שהם מהקופסא. טעים מאוד לאכול תותים. מה יותר טעים מתותים?! האמת, תותים עם בלסמי מצומצם. יותר טעים מתותים. ומה יותר טעים מתותים עם בלסמי מצומצם? להוסיף […]
אני גרה בעיר של אמביציה. עיר של מגדלים פורחים באוויר. עיר של רכבות מהירות, כסף גדול, אנשים שבוער להם כל הזמן להגשים את עצמם. לממש את ההבטחות שמודבקות להם מאחורי הריסים. ותוכנית הדוקטורט בקולומביה היא כמובן חלק מזה. מהתחושה שכולם דוחפים קדימה, גבוה, שצריך להצטיין. כבוד, יוקרה, מילים גדולות. בני אדם שמנסים למקסם את עצמם: […]
קופסאות אוכל שמביאים לעבודה זו אומנות שלמה. צריך בד"כ להיזהר עם השום, כי את בציבור, ולהימנע מפטרוזיליה, פרג וכוסברה (שנתקעים בשיניים). צריך משהו בריא, כי זה המפלט שלך מהג'אנק שמוכרים בקפיטריה, ולא כבד מידי, אבל משביע, וצריך משהו לא רטוב מידי שלא יהפוך לסמרטוט ולא ישפך בכל התיק. וצריך כמובן את הקופסא הנכונה, שהיא אטומה […]
(שימו לב, השבוע פוסט במתכונת פורים מיוחדת בה כל בלוג אוכל "מתחפש" לבלוג אוכל אהוב אחר. המתכון, למרות האווירה המבודחת מסביב, דווקא ממש טעים ברצינות גמורה. לא בתחפושת.מבטיחה. ואפשר להכין אותו גם עם עגבניות טריות ותרד טרי, אבל יצא לי סבבה גם עם עגבניות של קופסת שימורים (יש לזה יתרון דווקא מבחינת הנוזליות, כי זה […]
המתכון הזה, כמו הרבה דברים טובים אחרים, הגיע אליי מחברתי שני, שהיא מוזיקאית ומפיקת סאונד אבל בעצם גם בשלנית מוכשרת ביותר. כל האירועים המוזיקליים שהיא קשורה בהם איכשהו כוללים גם ארוחות ובישולים, וכך שמעתי על הרעיון הזה לרוטב וניגרט לסלט שיש בו מיסו במקום חרדל דיז'ון.
לפני כמה שנים הייתה לי שיחה עם איתמר על ספרים. ישבנו על הדשא ושתינו קפה שחור והיה חם והורדתי את הסנדלים.
חורף קשה, וזה אומר שהרוח צורבת את העור מרוב קור כשעולים במדרגות של הסאבווי אל הרחוב. זה אומר שחושבים פעמיים אם ללכת עשר דקות לסופר, וצריך כפפות רציניות כדי שכפות הידיים לא יקפאו כשמחזיקים שקיות עם ירקות. זה אומר שיצאתי בוקר אחד עם שיער רטוב מהמקלחת אל הרחוב והוא קפא לגוש מלא נטיפי קרח. או […]
הניוקי הזה הוא הניוקי של ההחלמה הסופית של היד שלי, שהאצבעות שלה חזרו לזוז כמו שצריך ואפשר ללוש בה. והוא גם הניוקי של החורף שהגיע אל ניו יורק בתרועת שלגים שקטה. והוא גם הניוקי של הפוסט המדהים שראיתי אצל שרון מהבלוג pasta every day וגרם לי להבין שאני חייבת לנסות להכין גם. אבל קודם כל […]
הפסיק הגשם וקצת פחות קר. אורות קטנים דולקים על כל העצים בשדרה. דוכנים של שקדים חמים מבושלים בסוכר. בפארק יש זוג מבוגר. הם יושבים על ספסל. היא הורידה את המגפיים והוא עושה לה מסאז' בכף הרגל. אני לא מכירה את השביל הזה. הברווזים השמנים שוחים לאט והצורות שהם עושים על המים שקטות ועגולות. גברים […]
הימים האלה, השבועות האלה, שאת מגרדת את המדרכה כמעט מלמטה, כי גם אפור וגם קר וגם נמאס לך כבר מכל מיני דברים שלא מסתדרים. הימים האלה שבהם את כועסת על עצמך על כל מה שלא עבד, שאת שואלת את עצמך איך הגענו עד הלום, הימים של מוגבלות הגוף, עצלות הרוח, של הרצון להתחפר בתוך קונכייה […]