אוג
2010
עוגת תפוחים וקוקוס בחושה (מתכון של אמא)
"ברלין היא מקום טוב במיוחד למהגרים, כי אתה לא חייב להרגיש כאן בבית. אתה לא צריך להרגיש בבית בברלין בכדי להרגיש כאן בנוח. אתה יכול לחיות כאן, בנחת, מתוך מזוודה. בית, מולדת- "מכורה"- זה יהיה במקום אחר. בברלין עצם הרעיון הזה של מכורה נשמע כמו מילה זרה ושאולה.
ההריסות של מלחמת העולם השנייה שהפכו אותה לאתר בנייה מתמשך. שום דבר אף פעם לא באמת מסתיים.
מה שישנו עכשיו מתיישן כאן מהר יותר מבמקום אחר. ברלין היא כל דבר מלבד מוזיאון. היא לעולם לא מניחה את העבר על משכבו בשלום."
(זאפר סנדוק, סופר גרמני-תורכי, מהגר, תרגום חופשי מאוד שלי מגרסא אנגלית שקראתי השבוע)
סנדוק צדק. אפשר להרגיש מאוד בנוח בברלין גם כשחיים בצורה הזמנית הזו, מקפלים בגדים לתוך מזוודה. אפשר לנווט את האופניים במסלול הקבוע מעל ינוביצ'ברוקה, וכבר לחזות את הירידה המענגת שמגיעה ממש באמצע הדרך ומאיצה את הנסיעה.
אפשר לדעת כבר שביום שלישי ושישי הולכים בשש לשוק התורכי, וממי לקנות נקטרינות בזול. אפשר לדעת איפה לשתות קפה בהפסקה שבאוניברסיטה, כלומר, זו כבר לא שאלה. מפתיע אותי כמה שנעים לי כאן.
בית המזוודה שלי. זה שבהווה המיידי, בברלין, גבול קרויצברג-מיטה, מעונות הסטודנטים שאני חולקת עם זרים קרובים מאוד.
אחרי חודש של מגורים ולימודים משותפים נראה לך שאת מכירה, לפחות את חלקם, מלפני ולפנים.
את מגלה את עומקם המחריד של פערי התרבות: הסטודנטית האמריקאית שמצביעה בכיתה בשקט וחושבת שזה מאוד גס רוח ואלים כשמישהו מתחיל לדבר בלי רשות. הסטודנט מליטא, שמתעצבן על החום בברלין, שנראה לו מופרך. הסטודנט הגרמני שבאמת באמת קרא את הכל, מכריכה לכריכה, ויודע לצטט את הגל, כדי להסביר לפיו את מארקס, ואז את פרויד, ואז את היידיגר.
ובכל זאת, אותן הסוגיות מעסיקות אתכם. מתלהבים מהעיר החדשה ומשלל המקומות הנפלאים שיש בה (ברלין היא כל דבר מלבד מוזיאון). קונים אופניים בשוק הפשפשים של יום ראשון (בכדי להרגיש כאן בנוח). מתגעגעים לאנשים אהובים שנמצאים רחוק (בית זה במקום אחר).
שואלים את עצמכם על העתיד, ועל פוליטיקה, ועל זוגיות ואהבה. נוסעים להפגנות (בישראל זה שיח ג'ארח, בגרמניה זה האנטי-פא, בהונגריה זו המחאה על ההומופוביה והניסיון לארגן מצעד גאווה). מתלוננים על העייפות של השיח הפוסט-מודרני שהשתלט על האקדמיה, על הגזענות מצד אחד והפוליטיקלי קורקט מצד שני, על ההתרוששות הכלכלית הצפויה של מדעי הרוח.
ובינתיים, במקום אחר, הבית שלי. זה שבהווה המתמשך, בפלורנטין, תל אביב, עם הספרייה הגדולה והמרפסת (גם כשאני לא שם הבזיליקום גדל בעציץ, והשכן המוזר ההוא בטח עדיין שר, אם החלונות פתוחים).
ובעוד מקום אחר, הבית שלי. זה של אמא ואבא שלי, זה שמאז ועד עצם היום הזה, בהרי ירושלים, איפה שמבעד לחלון הזמן מתקתק בנפילות שקטות של תותים מהעץ (אצבעות סגולות הן בשבילי האצבעות של הילדות). שיח הבוגנוויליה הענקי, כתם צבע שרואים מרחוק. המחסן שבו היו האופניים שהיו. הקיר שעליו מסומן מתי גבהתי וכמה.
בישולים יצירתיים ומגוונים ושונים לחלוטין מופיעים שם כל שבוע. המטבח של ההורים שלי היה ויהיה בתנועה מתמדת, לא מניח את העבר על משכבו בשלום. אני לא יודעת אם אבא שלי אי פעם בישל את אותה מנה פעמיים.
אבל באפייה זה אחרת. אימי הכינה ומכינה עד היום רק שלוש עוגות, שאכלתי מספר רב כל כך של פעמים: עוגת שוקולד בחושה, עוגת גבינה עם פירורים, ועוגת תפוחים עם מי ורדים, רכה רכה, עם קצת דביק של קוקוס וטעם שאני מסוגלת לשחזר בפה, בשניות, בכל רגע נתון.
כמה טיפים חשובים:
גרעינים. לפעמים אני מנסה לדמיין לעצמי איך יהיה עולם ללא גרעינים. זה מרגיש לי נפלא כמעט כמו עולם ללא עורכי דין, אבל בואו נודה בזה, זה לא הולך לקרות. הדרך הנוחה ביותר מבחינתי לחתוך תפוחים ולהיפתר מהגרעינים על הדרך היא להניח את התפוח על קרש החיתוך ואז להוריד את ארבע הפאות שלו, כך שנשאר באמצע מלבן אחד עם כל הגרעינים והעניינים. כמו שרואים בתמונה (א', שוב הנצחת את הפאשלות שלי!) לפעמים בכל זאת נשאר איזה גרעין סורר, אבל אפשר לשלוף אותו החוצה עם סכין.
סוכרים. הקוראים הקבועים בוודאי יודעים שאני לא אוהבת עוגות מתוקות מידי, ותמיד מעדיפה קצת מריר או חמוץ עם המתוק שלי. כאן צריך להיזהר באמת, כי זו עוגה יחסית מתוקה, וגם מגישים אותה עם קצת אבקת סוכר מלמעלה. זה יפה ולבן, אבל באמת שכדאי ליהזהר עם הכמות, כדי שלא להגיע לפיצוץ מתיקות.
ישורים. זו עוגה קלאסית ביותר ליישור, כזו שטעמה רק משתבח אחרי קצת שהות במקרר ונעים לאכול אותה גם קרירה בסכין עדינה ש"מיישרת" אותה עד כלות.
ורדים. מי ורדים זה ה-קטע של העוגה הזו, ואסור אסור להכין אותה בלעדיה. אם אין לכם מי ורדים בבית, זה הזמן לקנות. יש אותם בעצם כבר בכל סופר, ואם אתם קונים בשוק, אז בכלל. זה עולה 10 שקלים לבקבוקון שמחזיק שלוש שנים, ועלול לשדרג עוד הרבה מתכונים שתכינו בעתיד.
יאללה למטבח! (תבנית אינגליש קייק)
- 3 תפוחים ירוקים חמוצים (גראנד סמית)
- 2 כוסות קמח
- 2 כפיות אבקת אפיה
- 2 כוסות סוכר
- קמצוץ מלח
- חצי כפית קינמון
- 4 ביצים
- חצי כוס שמן קנולה
- 1 כף מי ורדים
- חצי כוס קוקוס טחון
- מחממים את התנור לחום בינוני גבוה (180 מעלות). משמנים ומקמחים תבנית אינגליש קייק.
- חותכים את התפוחים לקוביות קטנות.
- מערבבים את הקמח ואבקת האפייה בקערה גדולה. מוסיפים את הסוכר, המלח והקינמון, ומערבבים.
- מוסיפים את הביצים והשמן, ומערבבים עד שיש תערובת חלקה.
- מוסיפים את קוביות התפוחים, הקוקוס, ומי הורדים, ומערבבים שוב.
- שופכים את התערובת כולה לתבנית, ואופים בחום בינוני גבוה כ-30 דקות, עד שאפשר לנעוץ קיסם באמצע העוגה והוא יוצא יבש.
- אוכלים חם או קר, ואפשר גם לקשט בקצת אבקת סוכר לפני ההגשה.
תודה לדי.ג'יי. סאנשיין (החברה הכי טובה שלי, מוזיקאית, מתקלטת, ואשת חיל באופן כללי), שתרמה למתכון של השבוע את פס הקול המרנין הבא בנושא קוקוסים. אתם מוזמנים לשתף כאן בתגובות לגבי שירי קוקוס נוספים שחביבים עליכם.
שיהיה לכולכם שבוע שבע וביתי,
ואם לא ביתי, אז לפחות נוח,
עלמה
ואם מתחשק לכם לרייר על המסך- אלבום העוגה כאן
40 Comments על עוגת תפוחים וקוקוס בחושה (מתכון של אמא)
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
ליר המלך
9 באוגוסט 2010 at 15:21 (14 שנים ago)יאמי!! אולי שווה להוסיף בננות יבשות לתערובת או ג'ינג'ר
מצד שני הקסם שבהמשכיות, הסמכות שבמסורת
אה
פאק איט
זה מעולה כמו שזה! אין כמו בית (במיוחד כשאתה מחוצה לו…)
תו זמיר
9 באוגוסט 2010 at 15:41 (14 שנים ago)נראה מעולה! אני מיד מכינה. מהרהרת לאחרונה הרבה במה שאת כותבת…יפה…
ענתוש
9 באוגוסט 2010 at 21:08 (14 שנים ago)לפני שאני שוכחת אז קודם כל את פשוט יפיפיה וא וי וא ראיתי ת'תמונה . עכשיו
לסיפורים הקסומים ולמתכונים שלך יש גם פנים איזה כייף……
אני חייבת לשאול אותך: כשתחזרי לארץ יהיו פוסטים עם תמונות חו"ל? איזה עונג יהיה לנו. אם היית יודעת איך אני מדמיינת את מגורי הסטודנטים את בטח תצחקי..חדרים קטנים..אפלולים( כמו של כמרים) כמו מסרטי האינקויזיציה…אי אני צוחקת .
הרגת אותי עם האצבעות הסגולות כי גם לנו היו אצבעות כאלו מהעץ הענקי של השכן
כמה ימים ישבנו עליו רוקמים תוכניות וזוללים את התותים השחורים האלו.
אני מריחה את העוגה של אמא שלך עד פה. אני אעשה אותה.
איזה פוסט מתוק איך נהנתי- תודה!
dvarimbalma
10 באוגוסט 2010 at 18:09 (14 שנים ago)המעונות של הסטודנטים ממש לא מזכירים לי חדרי נזירים, הם לא מרהיבים בסטנדרטים ברלינאיים, אבל בסטנדרטים של דירה בתל אביב זה ממש בסדר גמור (חוץ מהעובדה שהמטבח מבאס). אני לא מתכננת לפרסם ממש אלבום תמונות מברלין, אבל בספטמבר אני עוברת לדירה-דירה עם מטבח-מטבח, אז יצולמו שם תמונות באור אירופאי.
ותודה, אגב. 🙂
ענתוש
12 באוגוסט 2010 at 18:37 (14 שנים ago)מעולה -מעולה אני כבר מחכה- מחכה ….באור אירופאי נשמע מבטיח לאללה.
כשאת מדוושת לך ככה בכיף תבדקי בשביל העם בציון אם אפשר ליצא לשם אחוזי לחות.
לדעתי זה סטראט אפ . אני אארוז לך כאן בשקיות ואת תפזרי בנון שאלנט ונתחלק ברווחים.
מתוך 85% לחות נמכור 80% .
ראיתי עכשיו את ההתכתבות וההערה של אמא שלך איך צחקתי- איזה חמודות אתן.
תעשי חיים…
ליר המלך
10 באוגוסט 2010 at 15:08 (14 שנים ago)כמובן השיר מהחבובות
http://www.youtube.com/watch?v=1wg_L0wGTyA
אוהבת לאפות 1
10 באוגוסט 2010 at 16:07 (14 שנים ago)התמונות עושות לי חשק…..העוגה ניראת ניפלא.
מעין
10 באוגוסט 2010 at 22:18 (14 שנים ago)אני הרוסה על הפואטיקה שלך. בישול נוגע – גם אצלי, בטח אצל כולם – במקום שבו כולנו מתגעגעים לילדות שלנו, לטעמים ראשוניים ולהתנסויות חדשות, ובתחושת הגאווה של יצירת משהו חדש. תפסת את זה בדיוק.
ערן
11 באוגוסט 2010 at 9:59 (14 שנים ago)מעבר לעובדה שיש להקה שנקראת coconut
records, אפשר תמיד להנות מהשיר הזה
סאנשיין
11 באוגוסט 2010 at 10:02 (14 שנים ago)איי, הקדימו אותי ושמו את השיר של החבובות – אבל אני אלנקק לביצוע המקורי והגרובי עד כדי כאב של הארי נילסן
http://www.youtube.com/watch?v=kV16-NzzXKc&feature=related
ועלמה תלמה – פוסט יפהפה. כרגיל, בעצם 🙂
אמא של עלמה
11 באוגוסט 2010 at 21:32 (14 שנים ago)אם נדייק במסורת:
אני נוהגת לאפות את העוגה בתבנית מרובעת שטוחה, בערך בגודל 25 על 25 ס"מ
וגם להחליף כוס אחת של קמח בקמח מלא, וככה זה יוצא מאד כבר ודביק ומתאים יותר לתנבית שטוחה שאז חותכים ריבועים קטנים ומרוכזים. האפייה בתבנית שטוחה מתקצרת לבערך 20 דקות.
dvarimbalma
12 באוגוסט 2010 at 9:29 (14 שנים ago)צודקת צודקת
הרשיתי לעצמי קצת שינויים-
הרי גם כשהעתיקו את התנ"ך שינו קצת פה ושם…
נשיקות
barva
11 באוגוסט 2010 at 21:35 (14 שנים ago)עוד שיר על קוקוס
להגיד מהר : עכו כוסתה טל צפת אף היא כוסתה טל
כתיבתך נפלאה, אהבתי את הזמן המתהתק בנפילות התות. זה ממש כך.
16
12 באוגוסט 2010 at 3:22 (14 שנים ago)מתוק חמים וטעים
ואין לי לינק
היה לי כיף לקרוא
בקרוב נתראה
יונתן
12 באוגוסט 2010 at 13:46 (14 שנים ago)שיר 4
http://www.songs.co.il/artist.asp?id_singer=64&album_id=587
וחוץ מזה, כל דבר מעבר ל'הו!' יזהרי ייידון בהמשך
יולה
13 באוגוסט 2010 at 12:06 (14 שנים ago)קליינה! זה אכן מזכיר לי נשכחות
את כותבת יפה ונעים כהרגלך- והצלם שלך לעולם איננו מאכזב
אה ולגבי העוגה:טעמתי – והורננתי!
מיכל♥ג'וש
16 באוגוסט 2010 at 17:13 (14 שנים ago)לא יודעת מה בא לי יותר, פרוסה או כרטיס לברלין
dvarimbalma
16 באוגוסט 2010 at 18:03 (14 שנים ago)כרטיס לברלין 🙂
עינב
20 באוגוסט 2010 at 8:17 (14 שנים ago)עלמה שלום
קודם כל אני מאד נהנית מהסיפורים והטעמים עוגת השזיפים יוצאת נפלא וקוצרת תשבוחות אך עם עוגת התפוחים אני נופלת כל פעם יש לך רעיון? למעלה היא קשה ובפנים רכה.
תודה רבה
dvarimbalma
20 באוגוסט 2010 at 19:03 (14 שנים ago)הי עינב,
תודה לך שאת קוראת ואני שמחה שעוגת השזיפים הצליחה. המצב שאת מתארת נראה לי קשור בחום האפייה של התנור שלך- כי בדרך כלל העוגה הזו דווקא רכה כזו (בסגנון של עוגת השזיפים). יכול להיות שהחום גבוהה מידי או שהתנור מחמם רק מלמעלה. עוד אפשרות היא שזה קשור בעומק התבנית, אולי יש לך תבנית מאוד עמוקה והלמעלה מספיק להאפות היטב היטב כשהתחתית עוד רטובה?
יש סיכוי שזה קשור בדברים האלה?
(אם יוצא לך להכין שוב תגידי לי מה את חושבת)
roncho
28 בספטמבר 2010 at 20:58 (14 שנים ago)תגובה לעינב ולעלמה (באיחור של חודש):
הכנתי את העוגה אי-אילו פעמים וגם לי בהתחלה היא יצאה קשה מלמעלה וכו'. ולי יש אחלה תנור (של סאוטר!) והכנתי בו אחלה עוגות.
מסקנות:
1. תבנית – שלי בגודל סטנדרטי, וזה באמת קצת קטן. תכיני באינגליש קייק רחבה (יש דבר כזה) או תחלקי בין שתי תבניות קטנות.
2. אם זה עדיין לא מסתדר, לקראת סוף האפיה תכסי באופן רופף מאוד בנייר כסף, תנמיכי את החום של התנור ל-120 מעלות ותאפי עד שקיסם יוצא יבש עם פירורים לחים. זה לא הורס את העוגה, רק מייבש לה קצת את הביפנוכו.
זהו, בהצלחה ותודה לעלמה על המתכון האדיר שזה למחמאות מקיר לקיר.
גיל
5 באוקטובר 2010 at 17:44 (14 שנים ago)אוסיף תרומה למחלוקת התבניות!
בעקבות התגובות, חילקתי את הבלילה לשתי תבניות אינגליש קייק. מכיוון שנתקעתי בלי מספיק נייר כסף (עצוב אבל נכון), תבנית אחת כוסתה בנייר כסף אחרי 20 דקות והשניה לא. העוגה בתבנית הלא מכוסה כשלה (קשה למעלה, לא עשויה בפנים). התבנית המכוסה נשארה בתנור על חום רגיל (180 מעלות) עוד כחצי שעה, ויצאה יופי.
מסקנות: אם אופים את הבלילה בשתי אינגליש קייק, אפו במשך 20 דקות ואז כסו באופן רופף בנייר כסף, והמשיכו לאפות, ובידקו כל עשר דקות בעזרת קיסם אם בפנים כבר יבש. בתנור שלי זה לקח עוד כ-25 דקות.
חוץ מזה, שווה לבדוק איך זה יוצא בתבנית רחבה.
dvarimbalma
5 באוקטובר 2010 at 18:31 (14 שנים ago)גיל מותק, אם היה כוכב נולד לטוקבקים, היית מקבל אצלי עכשיו שטף קומפלימנטים בלתי מרוסן והופך למועמד המוביל. תבורך. תודה רבה על השיתוף. הכי כיף זה לשמוע איך יצא לכל אחד ולשפר ביחד את המתכונים ואת ההוראות.
בנוגע לעוגה, אמא שלי תמיד מכינה אותה בתבנית רחבה, ואז מדובר בפרוסות ריבועים כאלו. אני החלטתי להתחכם והכנתי באיגליש קייק, ויצא לי סבבה. עכשיו לאור הדיון המעמיק שהתפתח כאן, אני חייבת לומר שאכין את זה שוב ואנסה לראות למה זה נשרף לכם בלי נייר כסף.
Roncho
20 בדצמבר 2010 at 22:57 (14 שנים ago)עוד תגלית: זה טעים גם עם אגסים!
יש תמונה כאן:
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=472721684606&set=o.211516450378¬if_t=photo_comment
חן
25 באפריל 2011 at 2:46 (14 שנים ago)העוגה אכן נחרכת מהר. אפיתי בשיטת נייר הכסף של עמיתיי המלומדים ויצא אליפות (קצוות העוגה נשרפו טיפונת אבל לאנורא) – קריספית מלמעלה ונימוחה בפנים, במין איכות פאי תפוחימית. מטעמי טבעונות, החלפתי את הביצים בקמח טפיוקה מעוורבב עם מעט מים (כף גדושה של קמח על כל ביצה). אפשר להשתמש לצורך העניין גם בטופו (70 גר' טופו רך טחון עם מעט מים על כל ביצה)
dvarimbalma
25 באפריל 2011 at 9:33 (14 שנים ago)מדהים, בחיים לא שמעתי על האפשרות הזו להחלפת ביצה בטפיוקה. אני ממש רוצה לדעת קצת יותר על אפייה טבעונית. עד כה כל מה שניסיתי להכין יצא זוועה
חן
28 באפריל 2011 at 12:17 (14 שנים ago)אפייה טבעונית זה להיט 🙂
מה ניסית וייצא זוועה? הניסיון שלי הוא בעיקר עם עוגות בחושות, מאפינס וקצת עם עוגיות. מוסים וקצפות פחות מדברים אלי כי אני סוג של בריאותנית, אבל גם בתחום הזה יש אופציות טבעוניות. הנה כמה קישורים מועילים בנושא:
http://veg.anonymous.org.il/art150.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3947334,00.html
http://www.2all.co.il/Web/Sites/vegancakes/PAGE4.asp
והתנ"ך: http://www.veganbaking.net/
יערה
16 באוגוסט 2012 at 7:59 (12 שנים ago)אוף לא נעים לי, אבל מי שממש לא אוהב מי ורדים? לוותר על ההכנה או להחליף במשהו אחר או כן להשמיט? תודה
dvarimbalma
19 באוגוסט 2012 at 10:57 (12 שנים ago)תשמעי, חבל יהיה להשמיט את מי הורדים כי זו נותן לעוגה טעם מיוחד ומבושם. אם את ממש חייבת להוריד אותם אפשר להוסיף במקום קצת מי זהר, או קצת יותר וניל, או איזה שלוק של ליקר תפוחים. זה גם יכול להיות נחמד
יערה
19 באוגוסט 2012 at 11:09 (12 שנים ago)אחלה תודה רבה פשוט זה נראה מעולה ואהבתי את תוספת הקוקוס וחבל לי לוותר בגלל מי הורדים.. תודה
דורית
29 בנובמבר 2012 at 21:59 (12 שנים ago)הבלוג יפיפה.
כל המתכונים לעוגות תפוחים הם עם הירוקים החמצמצים. אבל נתקעתי עם מלא תפוחים אדומים. כדאי לנסות? אולי להפחית מכמות הסוכר? (ממילא 2 כוסות נראה לי ה-מ-ו-ן)
dvarimbalma
1 בדצמבר 2012 at 0:07 (12 שנים ago)אני מעדיפה את התפוחים הירוקים בדרך כלל לא רק בגלל החמצמצות, אלא גם בגלל שהמרקם שלהם יותר מתאים לאפייה, והם לרוב מתפרקים פחות. בכל אופן, להפחית את הסוכר ולשים תפוחים אדומים נשמע לי כמו כיוון טוב.
דורית
1 בדצמבר 2012 at 22:36 (12 שנים ago)ועוד שאלה… לא כדאי קודם להתחיל בהקצפת ביצים סוכר, להוסיף שמן ואז את היבשים כי שלא תצא עוגה דחוסה?
dvarimbalma
4 בדצמבר 2012 at 9:20 (12 שנים ago)אני משערת שאפשר, אבל אף פעם לא ניסתי. העוגה די דחוסה אבל זה קצת הקטע שלה, כי היא עוגה בחושה ביתית וסופר פשוטה שמכינים בקערה אחת ובלי הקצפות ובלאגן…
אנה
27 בדצמבר 2013 at 9:38 (11 שנים ago)הגעתי למתכון הזה כי חיפשתי עוגת תפוחים פשוטה וטעימה, וזה לגמרי מה שיצא. תודה 🙂
כמה הערות שלי: דבר ראשון, העוגה ממש מתוקה, אני הכנתי אותה עם כוס וחצי סוכר (במקום שתיים), ולדעתי עדיין אפשר היה להפחית בכיף. שנית, הטיפ שרץ פה עם נייר הכסף לקראת סוף האפייה מומלץ מאוד. אחרי חצי שעה של אפייה העוגה היתה מאוד מאוד רטובה בפנים וןהספיקה להזהיב יפה מבחוץ. חוץ מזה, אני הכנתי את העוגה בתבנית מלבנית שאני לא בטוחה מה גודלה – משהו כמו 23*22, העוגה יצאה קצת גבוהה, אבל זה בכלל לא מפריע להנאה 🙂
שוב תודה
{העוגה הבאה ששמתי עליה עין היא עוגת הדלורית והתפוחים, השילוב נשמע מדליק, ויש בה הרבה פחות סוכר..}
dvarimbalma
27 בדצמבר 2013 at 17:00 (11 שנים ago)תודה על התגובה המושקעת!
אני דווקא בד"כ ממש לא אוהבת קינוחים מתוקים מידי, אבל במקרה הזה יש מסורת מסויימת במשפחה שלי לגבי איך מכינים את העוגה ומסורת היא מסורת 🙂
שאר הקינוחים כאן לרוב הרבה הרבה פחות מתוקים
ענת
21 במרץ 2014 at 17:44 (11 שנים ago)עוגה מנצחת, ללא ספק. מצליח בכל פעם.
"הבראתי" את העוגה כך:
3 ביצים (במקום 4)
קמח מלא (של "מנחת הארץ") שדורש שימוש ביותר נוזלים ולכן ויתרתי על הסוכר ובמקום השמשתי ב
חצי כוס רכז תפוחים ללא סוכר (של B&D) שגם ככה מתוק להחריד אך אם בתפוחים עסקינן…
לא היה לי מי ורדים אז השתמשתי ב
קליפת לימון מגורד
וחופן אגוזי מלך. כי חייבים.
נום נום!
איילה
4 באוקטובר 2014 at 21:26 (10 שנים ago)הכנתי את העוגה השבוע עם קמח כוסמין וכוס סוכר ולא היו סוף למחמאות . אז תודה רבה וגמר חתימה טובה .
dvarimbalma
4 באוקטובר 2014 at 21:46 (10 שנים ago)שמחה מאוד לשמוע, ואמא שלי גם תשמח!
גמר חתימה טובה
אמה
22 ביולי 2016 at 10:51 (8 שנים ago)הכנתי את העוגה וטעמתי אותה כרגע והיא פשוט מעולה!!! כל הכבוד לאימא.
רק שמתי כוס סוכר גדושה והחלפתי את מי הוורדים ביין ויצא מעולה.
תודה רבה על המתכון.