"אישה בלי גבר היא כמו דג בלי אופניים," פתח ידידי ג' את הרצאתו המלומדת בציטוט של מורתינו ורבתינו גלוריה סטיינם. "ולכן, למרות הפוטנציאל הלסבי האדיר שלך, ומאחר וכבר התארגנת על גבר, תהיי דגיג אחראי ותשיגי אופניים כבר בשבוע הראשון שלך בברלין. זו הדרך לזוז בעיר גדולה וחדשה, ללכת לאיבוד, לראות את הרחובות".

כמו שיעידו נשות חיל רבות שמכירות אותי באופן אישי, אני דגיג אחראי ביותר. קשה לראות אותי בתל אביב בלי האופניים שלי, שיודעות לנווט את עצמן באומץ לכל אשר אחפוץ, חרף העובדה שגלגלי השיניים שלהן חורקים וההילוכים שלהן נוטים להתפרק.

זה סוג של דרך חיים: הכתמים השחורים על החצאית או המכנסיים, ההגעה לכל מקום בכוחות עצמי, המקום המסוים שבו כל זוגות המכנסיים הארוכות זוכות לאותו חתך של כבוד.

ובכן, קניתי אופניים. הן מגניבות ונוחות, יש להן הילוכים, ואפילו את שילוב הצבעים המזעזע של סגול וצהוב.

הרכיבה בעיר בשבועיים האחרונים לימדה אותי שבניגוד לתל אביב, כאן יש חוקי תעבורה ברורים, ואסור לרוכבי האופניים לעבור עליהם. יש נתיבים מיוחדים, כללים של איתות, ואפילו רמזורים.

לטובת המטיילת המתחילה בברלין באופניים, קיבצתי כאן את תמצית חוקי התעבורה הללו, כפי שלמדתי אותם מתצפית מקיפה והשתתפות פעילה:

א.      רוכבי האופניים הם העל-אדם של המאה העשרים ואחת. הם יפים, הם נחושים, יש להם כושר טוב, ויש להם לאן להגיע. בלוריתם בשומה, גופם רם ונישא, יכולתם אינה מוטלת בספק ומנצחת מראש כל מבחן.

ב.      מפני ש(א), ומפני שיש לך אופניים, הכביש הוא שלך. סעי בו.

ג.       אם יש עוד מישהו שעושה שימוש בכביש (רכב, טראם, אמבולנס, דינוזאור) זכרי ש(ב) הכביש הוא שלך, ולכן עלייך להמשיך לנסוע כאילו אין שם נפש חיה.

ד.      אין עבירות תנועה. כל עוד הוספת לזה תנועת ידיים ערטילאית, זה בסדר.

ה.      המדרכות הן שלך, סעי בהן.

ו.        אם יש עוד מישהו שמעוניין לעשות שימוש במדרכה (אישה עם עגלת תינוק, נכה בכיסא גלגלים, פנקיסטית גלוחת ראש עם קעקוע על כל הזרוע) זכרי ש(ה) המדרכות הן שלך, ואין שום סיבה שלא תשתמשי בהן. אם האנשים באים ממש בדרכך, התנגשי בהם בחוזקה. הקפידי שלא ליפול בעצמך, ודוושי הלאה משם בזעם. אם תוסיפי לזה גם "האלוו" ותנועת ידיים ערטילאית כלשהי, את ממש בסדר.

ז.       נתיב האופניים הוא שלך. סעי בו. רק תזהרי מרוכבי אופניים אחרים. הם חבורה של שחצנים אלימים ונפוחים, ויש סיכוי לא רע שתסיימי את חייך ברגע של מפגש לא מוצלח עם אחד מהם, בעודו מנופף בידיו באופן ערטילאי ומקלל אותך בגרמנית שוצפת.

"גורם לך לתהות" אמר לי השבוע ט', קולגה מהסמינר, בעודנו מדוושים בבטחה כשאוטובוס דו קומתי בולם את עצמו באמצע הכביש ומאפשר לנו לעבור, "מה היה קורה אם ליהודים היו אופניים".

ובכן, אני נמצאת עכשיו בצד הנכון של הכביש, אם לגלוש למשחק לשון צפוי משהו. אני אחת מהאובר-מנטש של העיר המוזרה הזו, אני והדו-גלגלי הצהוב-סגול שלי. באשר אפנה, בעודי מאותתת בידיי, אותם הולכי רגל או ממנועים נחותים ירכינו ראשם בכניעה ויבקשו את חסדיי.

יש לסייג זאת, כמובן. איני רק נעלה וחופשייה, מדוושת ומפזזת בעולם כאילו כולו מונח בכף ידי. גם לאדונים יש מוסר. גם אני נענית, לעיתים, לחוקי הטבע ולדרכי העולם התפל של חסרי הגלגלים: הגשם מרטיב גם אותי, הרוח עלולה להפר את האיזון של גלגליי, גם אני צריכה לחכות לילה שלם כשאני משרה פול יבש.

כמה טיפים חשובים:

פול סוגים. ישנם שני סוגים של פול יבש שאני מכירה משוק לוינסקי. הסוג הראשון הוא קטן יותר, ונקרא בד"כ "פול מצרי", והסוג השני הוא גדול וענקי והמוכרים קוראים לו "פול ענק". הסוג המגניב יותר לסלט הזה הוא הסוג הענקי, כי הוא יוצר את המרקם הנחמד של ביסים גדולים.

פול השרייה. לילה שלם. לא פחות. זה נורא מבאס לאכול פול לא ממש מבושל. (אפשר לשיר לו שירי לילה טוב)

פול בישול. הבישול של הפול המושרה לוקח כשעה. כאן צריך לנסות להיות רגישים ככל האפשר, כי אם מבשלים פול יתר על המידה, הוא הופך לסוג קצת מייאש של פירה. המצב האולטימטיבי הוא פול שיהיה רך מבפנים אבל לא נימוח לחלוטין.

פול כמון. השתמשתי כאן בכמון שלם, לא טחון, שמגיע בזרעים (זה נראה כמו זרעי קימל שלמים, למעשה ממש קשה בכלל להבדיל אם לא טועמים). אני מאוד ממליצה להשתמש בכמון שלם בסלט הזה, כי הם מוסיפים יותר גם במראה וגם בטעם הסופי. בכלל, זה רעיון טוב להחזיק בבית גם תבלינים שלמים, ולא רק טחונים.

יאללה למטבח! (3-4 מנות, תלוי בחזירות)

• 2 כוסות פול יבש
• 8 עגבניות קטנות (הסוג המאוד אדום ויפה שנמכר כעת בשווקים תחת השם "עגבניות טעם")
• חצי צרור של כוסברה
• שליש כפית כורכום טחון
• כפית גדושה של כמון שלם
• מיץ מלימון אחד גדול, סחוט
• 5 כפיות של שמן זית (אפשר גם יותר)
• כפית מלח

• משרים את הפול במים כל הלילה. בבוקר שוטפים אותו במסננת ומבשלים במים חדשים. במשך כשעה (לשים לב שזה לא נהיה יותר מידי רך).
• כשהפולים מוכנים מסננים אותם ושוטפים במים קרים (כדי להפסיק את הבישול).
• מערבבים את חומרי הרוטב בכוס קטנה: שמן זית, מיץ לימון, מלח, כמון, כורכום.
• חותכים את העגבניות לקוביות. קוצצים את הכוסברה קטן-קטן (ככל האפשר).
• מערבבים הכל עם הרוטב, אוכלים מיד.

שיהיה לכולכם שבוע מצויין. אם אתם בישראל, ומתכננים לעשות משהו חשוב, לכו למצעד הגאווה בירושלים. אם אתם בברלין, ומתכננים להידרס, הקפידו להידרס על ידי מכוניות ולא על ידי אופניים (ככה לפחות לא יצעקו עליכם תוך כדי).

להתראות בסיבוב,

עלמה

עדכון אחרון:

הופעתי השבוע במדור על בלוגים בנענע10. עם תמונה שלי והכל. מה אתם יודעים.