דצמ
2017
מג'דרה
דברים שאנשים חייבים להפסיק להגיד לאימהות לתינוק קטן:
"כשהוא ישן- את ישנה"
זו עצה מצויינת כי באמת אימהות מאוד צריכות לנוח ולישון. כדאי מאוד לישון כשהתינוק ישן, וגם לעשות כביסה כשהתינוק עושה כביסה, לענות למיילים כשהתינוק עונה למיילים, ללכת לבנק כשהתינוק הולך לבנק וכמובן להכין לעצמך אוכל כשהתינוק גם כבר במטבח מקפיץ טופו וירקות. בקיצור, עצה מעצבנת שלא קשורה בשיט לכמות הדברים שאת מנסה לדחוס לחצי שעת חסד שבה התינוק שלך מנמנם בצהריים.
"תהנו מכל רגע, הם גדלים כל כך מהר. איך הזמן טס. אין, אני לא זוכרת את שלי בגודל הזה"
קבלו סקופ לגבי יום שבו קמת ב4 לפנות בוקר והלכת לישון ב2 לפנות הבוקר הבא, ובאמצע היו לך עשרה מעגלים של ציצי-גרעפס-קקי-חיתול-בכי-נרדם-אבל-רק-על-אמא-על-הידיים-וקרוב-לציצי-ואם-תקומי-להשתין-הוא-יבכה-ואז-שוב-ציצי-גרעפס-קקי-וכו': הזמן עובר ממש, ממש לאט. בשעה ארבע אחהצ את משפשפת בגדים קטנים עם כתמים של קקי ירוק-צהוב זרחני, מסתכלת על השעון כל רגע ומחכה שתגיע השעה שש ואבא שלו יפתח את הדלת ותוכלי להכריז הייייי זה התינוק שלך ביייי. תפסיקו להגיד שזה שהזמן עובר ותינוקות גדלים זה כאילו משהו רע. תינוקות גדלים כי זה מה שאמור לקרות, תודה לאל.
"ילדים קטנים, צרות קטנות. ילדים גדולים, צרות גדולות"
המשפט הזה נולד בפינת הרחובות "אוי איזה תובנות מעולות יש לי עם משחקי מילים" ו"בוא נחרבן למישהו את המצברוח" בדיוק בקיוסק הפינתי בו מוכרים "חוכמת חיים". המשמעות של המשפט הזה היא שברגעים של הכאוס והקושי בניסיון להתמודד עם תינוק חדש מישהי החליטה להמטיר עלייך מטוב ליבה וחוכמתה ולספר לך שכל מה שקשה לך עכשיו רק יחמיר. כשתתארי את הכאב בגב הם יגידו "חכי לילד השני". כשתדברי על הסימני מתיחה בבטן הם יגידו לך "חכי שתראי איך הציצי שלך יראה אחרי הנקה" ואם ידרוס אותך רכב הם ירוצו אחרייך בכביש כדי לספר לך שמחר הפציעה תכאב באמת. אלו טיפוסים שחושבים שהניסיון צבר בהם חוכמה אבל למעשה הוא צבר בהם רוע ומרירות. יועצי עצות מהסוג הזה צריך לרסס בK600 ולזרוק מהבית, מפני שהם באו עלייך לכלותך (טיפ לגיל שלושים פלוס: זו גם קבוצת האנשים שמתמחה בלהוסיף "לגילך" כשאומרים שנראית טוב, תיפטרי מהם כבר עכשיו)
"אה, הוא עדיין לא זוחל? בגיל שלו [שם של תינוק גנרי שאני בקושי מכירה] כבר זחל"
מה יותר עולב מלעקוב באובסס על כל פרמטרי ההתפתחות של התינוק שלך? להכניס לאובסס הזה גם תינוקות של אחרים. ואז עוד להשוות ולשגע אותך לגבי כמה הם זוקפים או לא זוקפים את הראש (ע"ע). לסוג הזה של נשמות טובות חייבים לתת לגימה מאותה כוס תרעלה שהם מוזגים לך, ולהגיד בעוז "מה, את צובעת שיער? אני עדיין בכלל לא יצאו לי שיערות שיבה".
"איזו בובה/ מתוקה/ נסיכה" / "איזה תינוק גיבור/חזק"
האם אתם חושבים שלהגיד על תינוקת שהיא חזקה וגיבורה יצמיח לה פין מהמצח מה זה החרדה המגדרית הזו תניחו לי
"את מניקה?"
לא שאלה לגיטימת אלא אם כן אתה מתכנן לבקש שלוק חלב לקפה
"הוא כבר ישן לילה שלם?"
לא שאלה לגיטימית אלא אם כן אתם סבבה עם זה שאצלצל אליכם כל שעתיים במהלך הלילה ואצרח אל הפלאפון כמה דקות רצוף
"אז מה את עושה כל היום?"
לא שאלה לגיטימית לשאול אף אמא אף פעם לעולם (אני לא מאמינה שהבלוג של אפרת נפתח עם השם הזה קצת אחרי שהיא ילדה, צריך לפתוח בועדת חקירה בנושא). הסיבה היחידה שאנשים מסוגלים לשאול אמא לתינוק מה היא עושה כל היום היא שהם בחיים, והסיבה היחידה לזה שהם בחיים היא שמישהי פעם מזמן רצה סביבם אלף שעות ביממה כשהם דחפו לפה דברים שעלולים לחנוק אותם וזחלו אל התנור והפילו את עצמם משידות החתלה וניסו לשתות אקונומיקה. רוב מה שתינוק עושה בשנתיים הראשונות לחייו זה לשחק עם אמא את המשחק "אני אנסה להרוג את עצמי ואת תקדישי מאה אחוז מהאנרגיה שלך ללהשאיר אותי בחיים".
"מתי אתם חושבים על לעשות ילד שני?"
ברגע שאסיים לזרוק אותך מהמרפסת ולהעלים את הגופה בנהר
דברים שכדאי להגיד לאימהות לתינוק קטן:
"איך יפה לך שיער ארוך"
כמו אימהות רבות, יש לי שיער ארוך כי לא הספקתי להסתפר חודשים ולא נראה שזה יקרה מתישהו, אז למה לא להפוך לימונים ללימונדה ולהחמיא על הקוקו? גם ככה רוב השיער ז"ל כבר נושר בגושים.
"איזה יופי הוא מרים את הראש"
המחמאה האוליטמטיבית לאימהות טריות היא להסתכל על הילד שלהם ולהגיד שהוא זוקף נהדר את הראש. אני לא יודעת בדיוק מאיפה באה הסגידה הקהילתית לשרירי צוואר, אבל מהר מאוד בתהליך האימהות את קולטת שזו ה-מחמאה שצריך לתת / לקבל כשיש תינוק בסביבה, ולומדת להתרגש עד עמקי נשמתך כשמישהו מפרגן לזקיפת הראש של תינוקך. ככה זה, תינוק שמרים טוב את הראש יהיה אוטוטו תינוק שמתהפך נהדר, ותינוק שמתהפך יהיה גם תינוק שזוחל, וזה כבר כידוע מנבא שהילד הזה אוטוטו אסטרונאוט זוכה פרס נובל ופרופסור בהארוורד, נו, גאון של אמא.
"הוא דומה לך בטירוף"
יש איזה עניין עם אבנר ואביתר: לא רק שהשמות שלהם דומים, אלא גם שאביתר דומה לאבא שלו עד אימה, כולל הפרצוף כשנבהלים ממשהו, מבנה הגוף והנטייה לישון על הגב בידיים שפרוסות לצדדים. היצור הזה, למרות שגדל לי בתוך הגוף ומאז יציאתו לעולם צמוד לי לשד אלף שעות ביממה, לא דומה לי בכלל, ולכן חשוב לי מאוד לשמוע מכולם שהוא כן דומה לי. כמו כל אם טרייה, גם אני חושבת שהתינוק שלי הוא כליל השלמות (אגב, שלי באמת תינוק יפיפה, באחריות, באובייקטיבי) ולכן כל שביב התייחסות לזה שהוא דומה לי זו מחמאה אדירה. תחשבו על איך מרגישה אישה סבירה כשאומרים לה וואו את מהההה זה דומה לביונסה!!! – אז ככה.
ודרך אגב אם אתם לא בטוחים מה להגיד לאימהות פשוט לכו על אחת מהקלאסיקות בנוסח
"את נראית מצויין"
"את כל כך רזה לא להאמין שילדת עכשיו"
"איך את מספיקה לעשות הכל?!"
או, הכי טוב, שלוש המילים הכי חשובות בשפה העברית,
אלו שפותחות דלתות ולבבות
והופכות את העולם לקסום יותר,
במיוחד כשאתם באים למישהי שהיא אמא לתינוק:
"הבאתי
לך
אוכל"
משפט שעובד כמו קסם.
אוכל ביתי, כשיש לך תינוק קטן, זה יותר משמח מלקבל טבעת יהלום.
מג'דרה היא אוכל קלאסי ופשוט לגמרי: כולה מבשלים אורז, מבשלים עדשים, מטגנים בצל ואז מערבבים את השלושה. זה מאכל פשוט מאוד אבל בהכנה הנכונה מדובר במעדן. הרכיבים זולים ובד"כ נמצאים בבית, קל להכין ממנה כמות ממש גדולה ולשמור במקרר (זה מחזיק יחסית הרבה זמן), והשילוב של קטניה ודגן הוא גם משביע וגם מאוד מזין. המתכון שלי מבוסס על המג'דרה של אבנר, שמצטיינת ברעננות בזכות הלימון, שמן הזית והפפריקה. אבנר בחיים לא יסכים להכין מג'דרה עם אורז מלא, אבל שיניתי כאן לאורז מלא כדי לתת בוסט של ויטמינים ובריאות לגוף שלי (ע"ע נשירת שיער של אחרי ההריון).
מג'דרה זה לא סיפור, אבל בכל זאת חשוב להקפיד בה על כמה דברים כדי שהיא תצא באמת באמת טובה:
תבלינים. מג'דרה תפלה זה די דוחה, ולכן תהיו נדיבים עם התיבול. אני תמיד כותבת כמויות במתכונים, אבל הכי כדאי גם לטעום בסוף ולתקן את התיבול לפי מה שטעים לכם. בדרך כלל אני מוסיפה מלח ממש בסוף, ודי בזהירות. תמיד אפשר להוסיף עוד מלח, אבל להוציא זה יותר קשה… אבנר נוהג לשים פפריקה הונגרית מתוקה ומעושנת במג'דרה, מה שנותן לה עוד איזה עומק וריח. התבלינים שכתבתי כאן הם הצעה, אז תרגישו חופשי לשנות לפי מה שמתאים לכם.
רטבים ושמן זית. אין שום דרך להכין מג'דרה טעימה בלי לשים בה הרבה שמן זית. באופן כללי, מג'דרה היא מאכל שעלול לצאת ממש יבש ויציקתי, ולכן צריך לרענן אותה בשלב הסופי עם כמות יפה של שמן זית. אפשר להוסיף גם לימון, רוטב של טחינה יחסית דלילה, כמה עגבניות שרי חצויות, ופטרוזיליה. עוד אופציה שידידתי עדי מזור המליצה לי עליה זה להגיש מג'דרה עם רוטב יוגורט מטובל לידה, בסגנון צזיקי עם שום ומלפפונים. בכל מקרה, אל תחששו להרטיב את המג'דרה שלכם, היא תקבל רטבים באהבה. רק תזכרו שאם הכנתם אותה בכוונה לאכול במשך כמה ימים עדיף לשמור את כל הרטבים בנפרד מהמג'דרה עצמה.
בצל. ההבדל בין מג'דרה מענגת לבין מג'דרה סתם קם ונופל על הבצל המטוגן. במג'דרה טובה יהיה הרבה בצל מטוגן היטב, מקורמל ומושחם לגמרי (זה לוקח גם זמן וגם שמן זית טוב, אל תתעצלו ואל תסתפקו בבצל שקוף. צריך בצל שחום!). אני אוהבת לעבוד עם סיר-מחבת גדול שיש לו גם מכסה, כי זה מאפשר לי ממש לקרמל את הבצלים עד שהם שחומים אבל לא שרופים: המכסה שומר על הנוזלים שהבצל מהפריש בלי שהכל ישרף (היי ליהי וגילה! תודה על המחבת הזו!). את הבצל אני מטגנת עם התבלינים, כדי שהוא יהיה ממש עשיר בטעמים וישדרג את המג'דרה כולה. הטריק הסודי בשלב הזה הוא להוסיף טיפטיפונת סוכר לטיגון, כך שהסוכר נמס ומעשיר את המתיקות הטבעית של הבצל ואת תהליך הקירמול שלו.
עדשים. עדשים נוטות להתפרק בבישול ארוך, ולכן צריך להשגיח עליהן קצת. ככל שהן יהיו יותר מפורקות המג'דרה תהיה יותר עיסתית ופחות יפה וכיפית. אז שימו עין. עוד דבר שעוזר להגיע לעדשים רכות אבל לא מפורקות הוא ההשרייה הראשונית, שמרככת אותם. בניגוד לשעועית וחומוס, לא חובה להשרות מראש עדשים ירוקות כשמבשלים אותן, אבל זו כן דרך טובה להימנע מעדשים מפורקות וגם לשמור על הבטן שלכם מכאבי עיכול בסוף.
אורז. חובה שיהיה בסמטי, כל אורז אחר נמעך יותר מידי ותהיה לכם מג'דרה יציקתית. אני משתמשת לפעמים באורז מלא, כדי שהמג'דרה תהיה יותר בריאה ומשביעה, אבל במתכון המקורי של אבנר הוא מקפיד רק על אורז לבן (אורז לבן סופג יותר טוב תבילינים, כי אין לו את הקליפה של האורז המלא).
יאללה למטבח! (יוצא סיר גדול של מג'דרה)
- חצי קילו עדשים ירוקות
- 2 כוסות אורז בסמטי מלא או לבן
- 2-3 בצלים (משקל של 700 גרם)
- תבלינים לבצל: רבע כפית אגוז מוסקט טחון, רבע כפית סוכר לבן, חצי כפית קינמון
- תבלינים בסוף (אפשר לשנות ולאלתר לפי מה שאתם אוהבים) אני שמתי:
- חצי כפית פלפל שחור גרוס גס
- כפית מלח
- רבע כפית ציפורן טחונה
- רבע כפית סומאק
- רבע כפית גרהאם מסאלה
- רבע כפית פפריקה חריפה
- חצי כפית כמון
להגשה:
קצת לימון סחוט, קצת טחינה, עגבניות טריות, פטרוזיליה או כוסברה קצוצה.
הכנה:
- משרים את העדשים בהרבה מים משך ארבע שעות. מסננים מהמים ושוטפים במים נקיים. מבשלים את העדשים בסיר עם המון מים (כמו שהייתם מכינים פסטה), בערך 20 דקות או עד שהן רכות אבל לא מתפרקות (משך הבישול משתנה לפי טריות העדשים, משך ההשרייה, ועוד כל מיני דברים אז פשוט תפעילו שיקול דעת ותבדקו מה עם העדשים כל כמה זמן). כשהן מוכנות מסננים מהמים.
- במקביל לסיר העדשים מכינים את האורז (אני מכינה ביחס של כוס וחצי מים לכל כוס אורז כשמדובר באורז לבן ושתי כוסות מים כשמדובר באורז מלא).
- שני הסירים של האורז והעדשים על האש? יופי, עכשיו הגענו לשלב היחידי שדורש קצת עבודה במתכון הזה, שהוא לחתוך ולטגן בצל. קולפים את הבצלים וחותכים אותן לפרוסות. מטגנים במחבת גדולה ומידי פעם בוחשים.
- תוך כדי הטיגון שופכים את התבלינים והסוכר ונותנים לבצל הזדמנות לספוג טעמים ולהתכרמל בתוך הנוזלים של עצמו (שימוש במחבת עם מכסה ממש ישדרג את השלב הזה).
- כשהבצל, האורז והעדשים מוכנים פשוט מערבבים את כל הרכיבים. בשלב הזה מוסיפים את התבלינים של הסוף, ועוד כמה שלוקים נדיבים של שמן זית (אל תתקמצנו פליז, שמן זית זה טעים ובריא!).
- מגישים עם תוספים מרעננות, עלים ירוקים, טחינה ועגבניות שרי.
אם הכנתם וצילמתם אל תשכחו לתייג אותי בתמונה באינסטגרם או בפייסבוק. באותה הזדמנות אתם מוזמנים לשבח אותי על שרירי הצוואר של אביתר.
בתאבון!
עלמה
בא לכם על עוד מאכלים עדשים? הנה!
בא לכם על עוד תבשילי אורז? הנה!
80 Comments על מג'דרה
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
איריס
1 בדצמבר 2017 at 20:18 (7 שנים ago)בעצם הבישול של האורז והעדשים בנפרד ומערבבים את הכל רק בסוף כשהכל מוכן?
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 2:49 (7 שנים ago)כן, מבשלים בנפרד אורז, עדשים ובצל ובסוף מערבבים הכל ומוסיפים תבלינים. זה הסוד לטעמים הטובים ולזה שהעדשים לא יתפרקו והאורז לא יתכווצץ'. ככה שהמתכון מאוד פשוט אבל רוב העבודה היא בסוף כששוטפים שני סירים.
עדי
1 בדצמבר 2017 at 20:39 (7 שנים ago)אני מנביטה כמות גדולה של עדשים ואז זה גם מלללא ויטמינים.
אפרת
1 בדצמבר 2017 at 21:50 (7 שנים ago)עלמתי! קודם כל זה פוסט קורע וממש צחקתי, הכי עשה לי חשק לתינוק (not!!) חחח
דייקת בה-כ-ל.
חוצמזה, עשית לי קרייבינג מטורף למג׳דרה, התמונות מקסימות, במיוחד של הגז מלמעלה.
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 8:28 (7 שנים ago)תודה אהובה. ממך מחמאות על צילום זה משהו משהו. אדווח לאבנר! אולי זה אומר שהוא ימשיך לצלם כשהוא עומד על כיסא מעל הכיריים 🙂
רעיה
1 בדצמבר 2017 at 22:25 (7 שנים ago)כייף לקרוא אותך. תמונת המג׳דרה נהדרת! תודה לאבנר ולך על המתכון.
ריבי
1 בדצמבר 2017 at 23:06 (7 שנים ago)אפילו ממרחק של 18 שנה מהמשפטים הללו הם עדיין עושים לי בעעעע… דרך אגב תינוקות כשהם נולדים דומים לאבא שלהם-זה טריק של האבולוציה כדי שהגבר יהיה בטוח שזה הילד שלו וישאר לעזור בגידול. אחר כך יוצא גם הדמיון לאמא.
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 8:27 (7 שנים ago)אני מחכה כבר שיהיה דומה לי, אפילו בקצת
גיא
2 בדצמבר 2017 at 2:00 (7 שנים ago)בואי נדבר על זה רגע. אם הם יכולים במשפט אחד להצמיח לילדה פין מהמצח זה מדהים ממש וצריך לרתום אותם למחקרים מדעיים ועכשיו!
מיכל
2 בדצמבר 2017 at 7:58 (7 שנים ago)פשוט ענקית עלמה!!! את נפלאה ונהדרת, וקורעת…! (וצינית – אש! מה קרה לעלמה הקודמת?)
כל כך לא מפתיע שמהרגעים האלה יוצאים להם טורי מופת שכאלה. עשית לי את היום!
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 8:00 (7 שנים ago)עלמה הקודמת היא כמו טיילור סוויפט, מתה ועכשיו צפה באמבט יהלומים
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 8:02 (7 שנים ago)סתם, בתכלס תמיד משלבת בין סגנונות. עוד יגיעו פוסטים מהורהרים בסגנון של פעם, פשוט החודש האחרון שבו הילד שכח איך לישון הוציא ממני הומור
נירית
2 בדצמבר 2017 at 8:27 (7 שנים ago)גם ממרחק של הרבה שנים לא שוכחת את האפקט המצטבר של לילות טרופים והימים שאחריהם💖
והתגובות והאמירות האלה…כתבת מבריק!
ועכשיו..איפה את גרה? בא לי להביא לך אוכל!!😘
וחוצמזה את מקסימה ונהדרת, המתכונים שלך נפלאים והכתיבה שלך תמיד מצוינת.
הצילומים עושים חשק והבלוג הכי כיפי.
אז שבתשלום בינתיים ושתשני קצת מתישהו🌹
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 17:42 (7 שנים ago)גרה בניו יורק אז זה טיפה רחוק הייתי אומרת. אבל גם פה אנשים שואלים שאלות מפגרות כמו
is he a good baby?
does he sleep through the night?
בר
25 במאי 2020 at 14:39 (4 שנים ago)פשוט מצוין. גם הפוסט וגם המוג'גרה
מור
2 בדצמבר 2017 at 8:29 (7 שנים ago)WORD!!!!
אל תשכחי את "חכי למוצקים" ו"חכי" באופן כללי. ואת ה"אח, איך הייתי מאכילה אותך בקציצות/גלידה/כל דבר שהוא לא חלב אם, הדבר שהכי מומלץ לך כרגע, כי אתה תינוק, וזה מה שתינוקות אוכלים, אבל למי אכפת, אני רק רוצה כבר לפטם אותך באוכל של גדולים" של כל סבתא/קרובת משפחה מבוגרת באזור.
אגב, הילד שכח איך לישון — גם אצלכם משבר ארבעה חודשים התמזג עם כאבי שיניים?
לסיכום, ילדים זה שמחה, והילד שלך מושלם. גם שלי מושלם. אובייקטיבית.
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 8:33 (7 שנים ago)אנשי ה"חכי" הם בדיוק אלו שאת צריכה לרסס בספריי הדברה, רק שלא יחזרו
"חכי חכי כמה רע עוד יהיה לך"
מי מסוגל לדבר ככה ולהיחשב בנאדם ולא זיהום סביבתי?!
וכן, משבר ארבעה חודשים נמשך כבר בערך חודש… שכח איך לישון
שרה
2 בדצמבר 2017 at 9:25 (7 שנים ago)עלמה, כמה טוב לקרוא אותך שוב… יצרת געגועים לכתיבתך ולמתוכנים הנהדרים שלך… וגם הזדהות אפילו ממרחק השנים, במיוחד לכמיהה לאוכל מבושל שלפעמים מתחרה אפילו בשינה 🙂 בהצלחה באתגר… תודה על השדרוג המג'דרה, בטוחה שבפעם הבאה אצליח בה יותר… תמשיכי לפרוק ושלתף זה טוב שני הצדדים..
נטלי
2 בדצמבר 2017 at 9:35 (7 שנים ago)כמה שאת נפלאה! כל כך אוהבת לקרוא אותך והפוסט הזה הרג אותי מצחוק. והמג'דרה נראית נפלאה, בטוח שננסה בקרוב ♥
נטע
2 בדצמבר 2017 at 9:58 (7 שנים ago)הפוסט הזה הוא היסטרי, אני אדפיס ואדביק למקרר ולדלת….. ככה שיהייה ברור 😘
חיה פיינגלרנט
2 בדצמבר 2017 at 10:22 (7 שנים ago)כל הכבוד על הכירים הצחורים. האם את משחימה את הבצל במחבת מכוסה כל הזמן, ורק בוחשת לעתים?
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 17:52 (7 שנים ago)מנקה כיריים בעיקר לפני צילומי פוסטים ולפני שבאים אורחים 🙂
ברגיל הבית די בכאוס
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 17:53 (7 שנים ago)כן. משחימה אותו במחבת שהיא הרבה סגורה ורק קצת פתוחה. זה שונה ממחבת למחבת אז תאזני לפי עוצמת הגז אצלך וסוג המחבת, אבל בגדול המטרה היא ליצור בצל כמה שיותר עשיר בטעמים, שחום היטב אבל לא שרוף, ושיהיו לו את הנוזלים שהוא מפריש בטיגון. האיזון בין מכסה פתוח ומכסה סגור עוזר לי עם זה
חיה
2 בדצמבר 2017 at 10:40 (7 שנים ago)נהדרת שאת ומדויקת , כל הקלישאות האלה באים מאנשים שלדגל ילד זה כמעט הסל הכל שנצבר לזכותם , אז לא להשתמש ? חילול ממש !
אבל בהחלט הבאת פה טיפים מה להגיד אם לא רוצים לשתוק .
חיה
2 בדצמבר 2017 at 10:42 (7 שנים ago)יצאו לי מלא שגיאות , ואני לא מגדלת תינוק 😊
תמי
2 בדצמבר 2017 at 11:33 (7 שנים ago)פוסט נפלא.
מצטטת את אחותי הגדולה והנהדרת: יום שעובר לא חוזר.
אם ל3 בנים גדולים שככ שמחה שגדלו.
מיכל
2 בדצמבר 2017 at 16:13 (7 שנים ago)אני כל כך שמחה שנתקלתי הבלוג שלך, גם מהאוכל, וגם מכל השאר 🙂 כל כך כיף (וטעים!) פה 🙂
שיר פורטל
2 בדצמבר 2017 at 16:24 (7 שנים ago)וגם: את עוד תתגעגעי לרגעים האלה, תתרגלי לא לישון/ גם כשהם יגדלו את לא תשני (יו תודה!!)
והקלאסיים: הוא נושם שם במנשא? אולי אין לך מספיק חלב? הוא נרדם בעגלה שתדעי לך, אצלי בשמונה וחצי הם במיטות, אין חכמות.
חזקי ואמצי. את כותבת כל כל נהדר תמיד.
יניב
2 בדצמבר 2017 at 17:36 (7 שנים ago)פוסט מעולה. למדתי הרבה מה לא להגיד לאמהות טריות 🙂 (האמת שאף אחד מהדברים האלה לא הייתי אומר גם ככה. אולי חוץ מהבובה/מתוקה – אבל אני אומר בוב/מתוק גם על תינוקות זכרים!)
ואם אפשר לחלוק טיפים משלי על מג'דרה, כי זה פחות או יותר הדבר היחיד שאני מבשל בקביעות בשנים האחרונות (ועם דיסקליימר שאני עצלן אז בדרך כלל מבשל את האורז והעדשים ביחד – מוסיף את העדשים המושרות מסוננות לאורז אחרי שרתח. יוצא פחות מדוייק אולי אבל חוסכים בסיר לשטוף!)
* תיבלון 1: כמון כמון כמון. מג'דרה עם מלא כמון זה נורא טעים.
* תיבלון 2: אחרי שהאורז רותח, שמים שניים-שלושה פולים (שלמים) של הל בסיר. זה עושה לכל המג'דרה ריח משגע. צריך לזכור לשלות אחרי הבישול.
* וריאציה 1: במקום אורז – בורגול עבה. זה גם מקצר משמעותית את זמן הבישול (בטח ביחס לאורז מלא).
* וריאציה 2: בשביל הבריאות – חצי מכמות הבצל להכין יחד עם האורז (לטגן קלות לפני הבישול) וחצי לטגן בנפרד ולהוסיף אח"כ.
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 17:51 (7 שנים ago)עצות מג'דרה מצויינות, תודה!
צודק מאוד לגבי הכמון
נעה
2 בדצמבר 2017 at 19:01 (7 שנים ago)פוסט מעולה ומדויק! קראתי אותו בזמן שאני מרדימה פה את הקטנה בת ה3 חודשים. אני כ"כ מזדהה!
ואני רואה שכתבו זאת לפני, אבל באגף התבלינים לגמרי כמון!
עלמה
3 בדצמבר 2017 at 5:01 (7 שנים ago)צודקת, הוספתי במתכון עצמו.
אפרת
2 בדצמבר 2017 at 20:01 (7 שנים ago)הי עלמה, פוסט מעולה.
אני מנהלת בפרדס חנה דף פייסבוק של סירי לידה (https://www.facebook.com/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A1-%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A8-380570145329520/) את מרשה לי לפרסם שם לינק לפוסט הכל כך רלבנטי ומרגש שלך?
אגב, הייתי שמחה לארגן לך כמה סירים 🙂
עלמה
2 בדצמבר 2017 at 20:26 (7 שנים ago)בטח, אשמח מאוד להתארח בעמוד שלכן!
מיכל
2 בדצמבר 2017 at 20:21 (7 שנים ago)כיף לקרוא אותך ומאד הזדהיתי בתור אמא ל4.
אני עושה מג'דרה בתנור והממתיק שאני שמה הוא סילאן. בנוסף, מפזרת למעלה מקלוני שקדים או אגוזי ברזיל חתוכים
עלמה
3 בדצמבר 2017 at 0:31 (7 שנים ago)לפזר שקדים נשמע לי נפלא. ולגבי היותך אמא ל-4: ריספקט!
זה כמו להיות מנכ"לית
יהודית
3 בדצמבר 2017 at 0:01 (7 שנים ago)עלמה, תמיד כיף לקרוא אותך ולבשל את המתכונים הנפלאים שלך. אני חסידה גדולה של הממרחים…מפוסט הממרחים.
את המג׳דרה שלי אני מכינה כבר תקופה ארוכה לפי המתכון המעולה של הילה קריב – ״ביסים״.
מחכה כבר להזדמנות להכין את הגרסה שלך למג׳דרה.
לגבי שינה של התינוק – ממליצה לך מכל הלב לדבר עם יוליה טמיר (פסיכולוגית ויועצת שינה). תחפשי קצת באינטרנט עליה – sleep all night.
פניתי אליה לאחר המלצת זוג חברים (שניהם רופאים בתל השומר והכירו את יוליה) כאשר ילדיי היו בגיל 5 חודשים. זה לקח 3 ימים וישנו רצוף 12 שעות בלילה. מאז (5 שנים) הפניתי אליה את כל מי שרק יכולתי ולמעט זוג אחד, כולם מאושרים ומודים לה כל יום (וגם לי :)). אני יודעת שהיא נותנת את אותו הייעוץ דרך הטלפון גם למי שגר בחו״ל. ואין לי שום אינטרס בעניין למעט הניסיון והידע והלילות ללא שינה עד שהגעתי אליה.
בהצלחה!
אבנר
3 בדצמבר 2017 at 5:13 (7 שנים ago)הי מה קרה לכמון שלי באמת? אין מצב שבמג'דרה שלי אין רכיב כל כך בסיסי. ברור שזה היה במתכון המקורי
עלמה
3 בדצמבר 2017 at 17:50 (7 שנים ago)אני לא מאמינה שהגבת בבלוג! פעם ראשונה אחרי תשע שנים!
עלמה
3 בדצמבר 2017 at 17:51 (7 שנים ago)בסדר אתה צודק, הוספתי כמון במתכון. טעות שלי! ואל תתחיל עכשיו בלוג מתחרה הא?!
נירית
3 בדצמבר 2017 at 8:23 (7 שנים ago)הי 😍
כתבתי תגובה אתמול ישר כשקראתי, כנראה פיספסת😃, בגדול הרבה הבנה,והזדהות וחיבוק
ורצון לבוא אלייך עם סירים💖
חוצמזה, באופן פלאי, כתבת את הפוסט בול כשהחלטתי להכין למשפחה מג'דרה מעולה לסופ"ש… אז הכל התחבר, והכנתי מג'דרה מהסרטים, עם אורז אדום והוספתי גם כמון…
וכשהמחבת הגדולה התמלאה בתבשיל החום והמבריק, אז חשבתי גם עלייך ושמחתי😍
מאחלת לכולם ימים טובים וקצת שקט ושלווה.
ולכל האמהות העייפות,
שיהיו להן סביבן מלאכים שיודעים.. 💫
עלמה
3 בדצמבר 2017 at 17:51 (7 שנים ago)תודה! שבת שלום!
הגרה
3 בדצמבר 2017 at 10:34 (7 שנים ago)גדול..אני אמא ל3 קטנים, ונקרעתי…מזדהה עם הרוב
חייבת להוסיף שאלה שתמיד עצבנה אותי עד מאוד
"נו, איך הוא? הוא ילד טוב?" כשהכוונה שתינוק טוב= תינוק שלא בוכה הרבה/שנותן לך לישון בלילה, וכו'
כאילו שהבכי שלהם הוא משהו רע, מעיד על רוע..כן, זה קשה, כן אני מותשת, גמורה, עייפה, אבל מה הקשר לילד טוב או רע?? מה אני אמורה לענות לשאלה כזאת?
ועוד שאלות מהסוג המתערב: "הוא נושם שם?" (=כשהוא במנשא) ו "לא קר לו?"
עלמה
3 בדצמבר 2017 at 17:52 (7 שנים ago)שואלים פה כל הזמן
is he a good baby?
שאלה ממש מוזרה. קודם כל כי הוא הראשון והיחיד שלי אז אני לא באמת משווה
דבר שני כי הם לא יכולים להיות באמת גרועים או באמת טובים, הם פשוט תינוקות וזהו. הם מעייפים כי הם תינוקות
הגרה
3 בדצמבר 2017 at 18:32 (7 שנים ago)אז זאת לגמרי גם שאלה שנשמעת בישראל..פשוט בעיקר מפי הדור של ההורים והסבים, לא תשמעי בני גילנו שואלים את זה…אולי כי הם עוד זוכרים או חווים את זה בעצמם, ואולי באמת כי משהו בגישה של ההורות השתנה במהלך הדורות..
עלמה
4 בדצמבר 2017 at 3:22 (7 שנים ago)שאלה נורא משונה. אנסה לענות עליה להבא "לא הוא תינוק לא טוב, אפשר את שלך במקום?"
הגרה
3 בדצמבר 2017 at 10:48 (7 שנים ago)והכי ראיתי את עצמי בשפשוף כתמים שלל קקי זרחני, ופה יש לי טיפ- שהציל את חיי- לשפשף עם סבון כלים! רצוי- fairy צהוב- זה הדבר שהכי מיגר את הכתמים האלו..נסי ..
עלמה
3 בדצמבר 2017 at 17:53 (7 שנים ago)כן זה טיפ מציל חיים. גם אני עושה את זה כבר כמה שבועות רק עם סבון כלים
אושרית
29 בדצמבר 2017 at 8:33 (7 שנים ago)יותר קל- לכרטיס את הבגד ולשים בשמש. שמש מנקה קקי של תינוקות בלי לשפשף!! ואם בבגד התייבש והגתם לא ירד- להרטיב שוב ולהמשיך לחכות.
עובד גם עם כתמים של פירות… (חכי חכי… (; )
גל
3 בדצמבר 2017 at 10:58 (7 שנים ago)פוסט נהדר, באמת. יש סיכוי יותר גדול שאכין מג׳דרה משאגדל ילד בקרוב, אבל הזדהתי מאד
קרן
3 בדצמבר 2017 at 14:45 (7 שנים ago)צחקתי בקול גדול, זה כל כך לא משתנה במהלך השנים כך שהפוסט הזה יישאר רלוונטי לנצח נצחים,
ולא רק בגלל המג׳דרה המהממת שלך.
שוקי
3 בדצמבר 2017 at 15:32 (7 שנים ago)טיפ: את הבצל כדאי לאדות על אש קטנה קטנה במשך הרבה הרבה זמן, עד שהוא מתקרמל יפה ומקבל צבע חום עמוק. זה מעלה את המג'דרה לגבהים אחרים.
שירה
3 בדצמבר 2017 at 21:06 (7 שנים ago)כנראה שאני עולב עולבי עולבים, כי אני מטורפת על גרף ההתפתחות של הבן שלי ולא כאקט השוואתי . יכול להיות שבגלל שהוא כבר מחר בן שנה וכל יום לומד משהו חדש וכבר מפתח אישיות משלו הדבר הכי מגניב זה לראות את תהליך הלמידה שלו,(ויכולה לדבר על זה כל היום, מי שנשאר אחרי זה הוא חבר אמת)עולב כבר אמרתי.
ואם כבר מג'דרה, את חייבת לנסות קיצ'רי שזו המג'דרה העיראקית יש לה טעם שומי כמוני (שום וכמון) נוכח ובועט, אוכלים את זה עם כף שמנת חמוצה וזה טעים
ובירושלים היה לנו דבר כזה שנקרא כיבוד יולדת אבל עזבתי עוד לפני הלידה, אז חייתי על קוסקוס של אמא ומרק בטטה(כנראה שהיה שם עוד משהו אבל לא יכולה לשחזר הרבה מהתקופה הזו)
עלמה
4 בדצמבר 2017 at 3:21 (7 שנים ago)את לא עולב! והילד שלך מרים את הראש יופי!
דקלה
4 בדצמבר 2017 at 0:21 (7 שנים ago)קודם כל קבלי חיבוק. השנה הראשונה בחיי האם הטרייה זו תקופה קשה מאוד.
וחשבתי שאם לא גרים בארץ לא צריך לסבול את כל חכמת החיים של כל הנשמות הטובות…
ומה שהכי עזר לי היה לדעת שזה נהיה יותר קל. זה באמת נהיה יותר קל.
עלמה
4 בדצמבר 2017 at 3:21 (7 שנים ago)אה, קחי בחשבון שבניו יורק גרים בערך שבעה מיליון ישראלים 🙂
וגם פה יש כמה דברים מאוד מוזרים שאנשים אומרים לך. במיוחד הקטע הזה ששואלים is he a good baby?
דקלה
4 בדצמבר 2017 at 16:04 (7 שנים ago)הוא דומה לא א שלו, כי האבולוציה לא רצתה שתזרקו שניכם אחרי הלידה מהמערה, עוד מעט זה משתנה.
(כמו הביצים הענקיות שהם סוחבים בהתחלה, גם זה עובר)
אני משדרגת את המג׳דרה עם תוספת של בצל ירוק חי, כאשר מערבבת את האורז עדשים ובצל מטוגן.
מזל טוב !
שם*
4 בדצמבר 2017 at 17:57 (7 שנים ago)אביתר דומה לך בול!!!!😉
מעריצה אותך על שהצלחת למצוא זמן ופניות נפש לכתוב בבלוג- זה מחמם את הלב! ! 😘
עלמה
6 בדצמבר 2017 at 2:59 (7 שנים ago)תודה רבה. זה באמת כמעט בלתי אפשרי למצוא זמן לכתיבה ובכלל להתקלח או להיות עצמי, אז ממש כיף לקרוא את התגובות ולראות שאנשים עוד קוראים ומחכים לפוסטים 🙂
יעל
5 בדצמבר 2017 at 0:55 (7 שנים ago)נכון! המתכון נפלא והפוסט נפלא ומדויק להפליא.
וזה מצחיק כי אני כבר כמה שבועות חושבת לעצמי איך את מצליחה להעלות פוסטים פה ובפייסבוק עם תינוק כזה קטן.
וגם נכון מה שאמרו לך שזה נעשה יותר קל – הצרות הגדולות האלה של הגדולים הן פשוט מסוג אחר אבל בטח לא מתישות באותו אופן מרתוני של השנה הראשונה.
וגם לסיום – המג'דרה שלנו נורא דומה רק שבשלי יש בעיקר בהרט (שזה תכלס די דומה לתערובת התבלינים שלך בכל מקרה). תודה נראה לי שנכין את זה בקרוב שוב.
יעל
5 בדצמבר 2017 at 21:24 (7 שנים ago)בלוג מהמם! ויומן ההריון עצר את נשימתי.
ומזדהה עם כל מילה..
ולגבי הקקי.. לאחר חודשים של שפשוף מכנסיים קטנים ויאוש שעל זה אני מבזבזת את דקות השקט המעטות כל כך, עם בני השני קיבלתי עצה מזהירה!
אם שמים את הבגד בשמש תוך כמה שעות אין כתם! הסיבה היא שהצבע הצהוב של הקקי הוא החומר 'בילירובין' שצובע הכל בצהוב אבל קרני השמש מפרקות אותו. מאותה סיבה שמים תינוקות עם צהבת מתחת לגריל עם אור שמחכה קרני שמש…
אם שמשי עכשיו בניו יורק הרווחת. אחרי שהכתם נעלם נותר רק לכבס.
וכמו שחברה שלי אמרה לי בעיצומה של קפיצת גדילה: "מחזקת את שדייך"
תודה תודה לך!
יעל
עלמה
6 בדצמבר 2017 at 2:57 (7 שנים ago)וואו. מחזקת את שדייך זה ביטוי גאוני! אימצתי!
סתם אני
13 בדצמבר 2017 at 23:17 (7 שנים ago)אוי, עלמה, מעולהההההה. כמה הזדהיתי (:
ממרום 30 ומשהו שנותיי וארבעת ילדיי (המהממים, אובייקטיבית), אני יכולה לומר לך שזה רק משתפר ונהיה יותר טוב ויותר כיף- את תצברי יותר בטחון כאם, את והקטנצ'יק תלמדו להכיר אחד את השני, הוא ילמד לישון, להמהם, לזחול, לדבר, ללכת… והתקשורת והאהבה ביניכם רק ילכו ויתעצמו. ילד שני זה יותר קל, שלישי כבר ממש כיף, כשאת מצוידת בשני עוזרים קטנים, והרביעי – מגדל את עצמו. סתם, לא, נסחפתי (;
בקיצור, יקירתי, תהני מהרגעים הטובים, וכשקשה, תדעי שזה בסדר, מותר שיהיה קשה לפעמים. ועצה אמיתית, מנסיון אישי (ושאזכה ליישם בעצמי)- את עמוד התווך של הבית. תדאגי ותטפלי בעצמך, זה לא מותרות- זה מאסט, ולטובת כולם
מירב
24 בדצמבר 2017 at 19:48 (7 שנים ago)מתכון אליפות, זו המג'דרה הכי טעימה שהכנתי (והכנתי המון המון פעמים).
עלמה
25 בדצמבר 2017 at 23:00 (7 שנים ago)שמחה מאוד לשמוע!
יולי
17 בינואר 2018 at 2:20 (7 שנים ago)הי עלמה,
אמא לבת 7 שבועות וכל כך מזדהה…
הרגת אותי עם הפוסט 😄
הכל כך נכון ומדוייק נהניתי לקרוא
מאחלת לך לילות מלאי שינה…
עכשיו 2:20 לפנות בוקר…
עלמה
21 בינואר 2018 at 22:47 (7 שנים ago)לילה טוב! 🙂
הדס
2 במרץ 2018 at 11:37 (7 שנים ago)האתר שלך מהמם והמתכונים והצילומים…… פשוט מקסים! ומזל טוב על התינוק 🙂
עלמה
3 במרץ 2018 at 15:48 (7 שנים ago)תודה!
דנה
18 ביוני 2018 at 7:05 (6 שנים ago)אנחנו אוכלים ליד המג"דרה צזיקי עם מלפפונים יוגורט והרבה שום כתוש עם נענע יבשה. טעים מאוד ומומלץ
עלמה
18 ביוני 2018 at 17:13 (6 שנים ago)נשמע טוב!
נועה
14 באוקטובר 2019 at 11:03 (5 שנים ago)אוי, תודה, תודה, תודה על כל זה
עברתי את כל מפחי הנפש שציינת בשנים האחרונות.. דמעתי וצחקתי המון
ולאור האמינות, אפילו אנסה את המגדרה!
עלמה
24 באוקטובר 2019 at 19:26 (5 שנים ago)מעולה! שמחה מאוד לשמוע
שני
22 באוקטובר 2019 at 15:40 (5 שנים ago)הכנתי מג'דרה לפני שבועיים בדיוק, ונסענו לשבועיים ועכשיו חזרנו. המג'דרה הייתה במקרר ועדיין מריחה טוב. היא תקינה לאכילה? או שזה מקולקל?
עלמה
24 באוקטובר 2019 at 19:27 (5 שנים ago)מממ שבועיים זה קצת גבולי. אם מריח טוב, הייתי כן אוכלת, אבל אני בנאדם שלוקח סיכונים 🙂
צליל
24 בנובמבר 2019 at 15:08 (5 שנים ago)טוב לא יודעת למה הגעתי לפה עכשיו אבל זה הפוסט הכי מדוייק שקראתי על להיות אמא לתינוק קטן. הוצאת לי את כל המילים מהפה, אז שלך כבר פחות קטן אבל אני עדיין לא הסתפרתי והשיער שלי נושר והילד שלי זוקף את הראש ואין לי אוכל ביתי במקרר!
עלמה
24 בנובמבר 2019 at 23:03 (5 שנים ago)I HEAR YA!!!!
ליאורה
24 בינואר 2021 at 20:37 (4 שנים ago)הכנתי עכשיו ובעלי התעלף מהריח כשנכנס הביתה, תודה !
מירב
10 בדצמבר 2021 at 8:54 (3 שנים ago)עברו ארבע שנים (וכמה ימים)מאז שפירסמת. כתבתי לך אז, לפני ארבע שנים (פחות כמה ימים :)) שזו המג'דרה הכי טעימה שהכנתי, ושבמשפחה שלי הכי אוהבים. זה עדיין נכון. היא גם הכי מדוייקת – האורז אחד אחד, העדשים רכים אבל עדיין שלמים ויפים, הבצל מקורמל בדיוק במידה.
תודה רבה!
מירב
20 בינואר 2024 at 7:02 (10 חודשים ago)עברו עוד שנתיים וקצת… המג'דרה היחידה שאני מכינה
וכל מה שכתבתי לפני שנתיים ולפני שש שנים
♥