גם אם חלקם יכחישו את זה, רוב הניו יורקרים יוצאים מהבית איפשהו בראשית אפריל בלי סוודר, בלי כובע, בלי מגפי שלג כבדות ובלי עצבים וציניות (כמעט) וקולטים בדיעבד שהם כנראה מחלימים ממש עכשיו מדיכאון-חורף ארוך ומוכחש למדי. אחרי חודשים ארוכים של קור שבהם הגוף מצטופף לתוך עצמו וגושים דוחים של "סלאש" (הכינוי המקומי לגיבובי שלג שחור וחצי נמס ומלא זבל ופיח מהמכוניות) גודשים את מעברי החצייה והופכים את השיטוט בעיר לחוויה מחרידה, פתאום מגיע האביב בבת אחת.

יוצאים מהבית ורואים:

פריחה מרהיבה של דובדבן וסאקורה (יפן זה כאן)

רחובות שטופי שמש עדינה ולא חמה מידי (ניו יורק תמיד עם מזג אויר קשוח, לקור או לחום)

אנשים שמחים שהולכים ברחוב ופשוט מחייכים לעצמם (מאוזן לאוזן)

זו העונה הכי-הכי לבקר בניו יורק (טוב, בעצם הסתיו, כי סתיו בניו יורק זה באמת מושלם) ולהנות גם מהמרחב הטבעי שבה וגם מלהסתובב שעות ברחובות ברגל במזג אויר לא חם מידי ולא קר מידי. תענוג.

ולכן, למרות שבעיקרון ארגנתי את רוב ההמלצות שלי על ניו יורק לפי שכונות, רציתי להקדיש פוסט מיוחד לאביב בניו יורק ולכל מה שעושה את העיר כל כך נעימה ושמחה בזמן הזה של השנה. גם העובדה שהאביב מביא איתו תמיד גל של מבקרים מהארץ דחפה אותי לכתוב את הפוסט הזה ממש עכשיו, רגע לפני שכולם כבר כאן.

והנה דיסקליימר קטן לגבי האביב: נכון, יהיו פרחים ורוב הזמן יהיה מזג אויר מושלם, אבל ניו יורק כמו ניו יורק היא תמיד קפריזית, עצבנית ודי משוגעת, ולכן לגמרי אפשר להיתקע בגשם שוטף ובטמפרטורה שסביב האפס מעלות גם כשבאים באפריל, ומאי השנה היה עד כה מלא גשם. תארזו לכם נעליים שדוחות מים ואיזה מעיל קל כדי להיות בטוחים שלא תתקעו בקור. חוץ מזה, למרות שאני כל שנה מספרת לעצמי שהאביב יתחיל במרץ, עד סוף מרץ יש פה עדיין שלגים, ולכן כשאני מתכוונת אביב אני מתכוונת מאמצע אפריל והלאה.

אז סיכמנו? סיכמנו.

והנה שבעה דברים לעשות כאן (בואו נודה על האמת, קודם כל לאכול כאן) בזמן האביב:

1. פריחת הדובדבן בגן הבוטני של ברוקלין

בניו יורק יש שני גנים בוטניים, בברונקס ובברוקלין, ושניהם מרהיבים ביופיים. אני בכללי חסידה של גנים בוטניים (זה כמו הכיף של גן חיות רק בלי ההתעללות בבעלי חיים ועם הרבה יותר שלווה ופרחים) אבל האביב משדרג את הגנים והופך אותם לתענוג של ממש. הכניסה בתשלום, אבל יש כל מיני הנחות ששווה לבדוק אם אתם זכאים להם (סטודנטים, אזרח ותיק, תלמידי בית ספר, תושבי ניו יורק עם תעודת ניו יורק).

באפריל הגן הבוטני של ברוקלין מגיע לשיאו בפריחה מרהיבה של עצי הדובדבן ששתולים בו בשדרה רחבה. האירוע השנתי הזה של פריחת הדובדבן מרגש הרבה מהמבקרים והרבה מאוד מהתושבים (כבר אמרתי לכם, הם כולם מתעוררים מתרדמת חורף ומגלים שהיו בדיכאון) שגודשים את הגן בהמוניהם, בעיקר בסופי שבוע. בעיני זו לא בעיה אלא דווקא יתרון, כי כיף ללכת בגן ולראות אנשים מבסוטים ומתענגים על הפריחה, אבל אם אתם מחפשים אוירה אינטימית הגן של ברוקלין הוא לא המקום בשבילכם. קחו בחשבון שזה גן ענקי, ולכן גם כשהוא עמוס מבקרים אפשר לקבל רוגע ושקט. יש בו כמה מסלולים מיוחדים למי שמגיע עם ילדים ומחפש פעילויות, ויש כמה גינות שמביאות סגנונות גינון ממקומות שונים בעולם. החביב עליי ביותר הוא איזור הגן היפני, עם בריכת המים הקטנה והפגודות. הצצה קטנה לצד השני של העולם.

הגן הבוטני יכל היה להיות מקום מושלם להביא את שמיכת הפיקניק שלכם ולשבת לזלול, אבל אסור להכניס אוכל בכלל, ולכן או שתצטרכו לשבת לפקנק בפארק הסמוך, או שתבקרו באחד מבתי הקפה באיזור.

Address: 990 Washington Ave, Brooklyn, NY 11225

לחוויה אמריקאית קלאסית מומלץ Tom’s Diner, דיינר פשוט וחמוד שקיים בשכונה כבר שנים רבות. דרך אגב, אם השם מצלצל לכם מוכר אז תדעו שאתם צודקים! אכן כן, מדובר בדיינר שמוזכר בשירה של סוזאן ווגה. כאן תוכלו לשבת על מילקשייק או בייגל עם קרים צ'יז או ערימת פנקייקים ולקבל קצת אמריקנה לורידים.

2. בראנצ'

נהוג בטעות לחשוב ש"בראנצ'" הוא הלחם של המילים ברקפסט + לאנצ', יען כי מדובר בשילוב של ארוחת הבוקר עם ארוחת הצהריים שמתרחש בשעה 11. טעות מרה. המילה בראצ' משמעותה בניו יורקרית שילוב של המילים "נהנתנות" + "בהגזמה", ויש לה מעמד איקוני בעיר הזו, במיוחד כשמזג האויר בחוץ נעים וכולם רוצים לפצות את עצמם על ששרדו עוד חורף קשה. כל יום ראשון בין 10 ל-5 אחהצ העיר מתמלאת בבראנצ'ים, וכמובן שיש לא מעט בלוגים, אתרים והאשתגים שמוקדשים לאובססיית הבראנצ' העירונית (תציצו למשל ב "Bitches who brunch). הרבה מאוד מתושבי העיר הזו מוכנים לשים לא מעט כסף וזמן המתנה בתור רק כדי להנות מהטירוף המתקרא בראנצ', ולכם כמבקרים בעיר לא נותר אלא להצטרף לחגיגה.

הכל בבראנצ' מוגזם, נהנתני ודקדנטי, וזה חלק מהכיף. אין עוד הרבה סיטואציות שבהם תוכלו להעמיד פנים שהגיוני שתשתו שני קוקטיילים לפני שתיים עשרה בצהריים, תלבשו את המשקפי שמש הכי שיקיות שלכם, ותוציאו 14 דולר על טוסט עם ביצה. במצב הזה, אין טעם לנסות לאכול סלט או גרנולה ולהיות מרוסנים. זה בראנצ', חברים, אתם אמורים לאכול הכי הרבה שאתם מסוגלים להכניס לגוף ואז לפתוח כפתור במכנסיים, לשתות עוד בלאדי מרי ולצאת שיכורים ורגועים לטיול חזרה הביתה, כי שנ"צ.

בראנצ' אמריקאי קלאסי יכלול צ'יפס וערימה של פנקייקים, אבל כמובן שכמו כל הישראלים אחרי כמעט ארבע שנים בעיר אני עדיין הכי אוהבת את המקומות שמגישים בראנצ'ים בסגנון ישראלי. לכן שני הפייבוריטים שלי כרגע הם:

Mogador

בית קפה בסגנון ישראלי-מרוקאי שממוקמם להפליא בסנט מרקס ולכן מסדר לכם שוטטות שיכורה אחר כך באיסט וילדג' על שלל חנויותיו וטיפוסיו. אורי הכיר לנו את המקום הזה והזהיר שבראשון הבראנצ'ים סופר פופולאריים ולכן אם נגיע אחרי השעה 11:00 יהיה אסון. אסון זה בעברית "לחכות בתור", וזה באמת אחד הדברים השנואים עליי. בגלל שאורי דייקן (אחרי כמה שנים מחוץ לישראל גם אנחנו התרגלנו לרעיון של להגיע בזמן לדברים) באמת הגענו לשם תמיד לפני 11:00 והיה תמיד ממש כיף ולא חיכינו לשולחן. ארוחות הבוקר מגיעות עם מיץ תפוזים סחוט ונפלא ועם קפה חזק ומדויק, וכוללות אופציות כמו שקשוקה, ביצים עלומות וחומוס. טעים, יפה, נעים וכיפי.
http://www.cafemogador.com/

כתובת: 101 Saint Marks Pl # 1

A post shared by Alma Blog (@alma_foodblog) on Jun 18, 2016 at 8:24am PDT

Café Petisco

עוד בית קפה בסגנון ישראלי-ירושלמי (כולל אפילו בייגלה ירושלמי עם שומשום), שמגיש בראנצ'ים מפנקים. יש כמה מנות מלאווח ענקיות (פה בתמונה זה מלוואח ומעליו שקשוקה), ועוד מגוון קלאסיקות של ארוחת בוקר ישראלית כמו מקושקשת, גבינת לבנה וסלט קטן. מדובר במקום די גמיש, כך שחברינו האמריקאים שמחו לראות שיש גם מנות קצת יותר אמריקאיות-קלאסיות של בראנצ' כמו ביצה על סטייק וכל מיני בייקונים וצ'יפס. מצד שני, יש לא מעט אופציות טבעוניות, כך שכולם היו מרוצים, ויש גם קפה מצויין. המחירים קצת גבוהים, במיוחד בהתחשב בזה שרוב המנות לא מגיעות עם סלט קטן או איזשהו דבר בצד, אבל למען האמת בראנצ' כמעט בכל מקום זה סיפור די יקר (ע"ע "הגזמה") אז יצאנו מכאן מרוצים.

לאורך כל שעות הבראנצ' יש קוקטיילים משובחים שנמכרים בחמישה דולרים, וגם הם, כפי בוודאי לא תופתעו לשמוע, מוגזמים לחלוטין. כאן בתמונה בלאדי מרי שמוגש בג'ארה לא קטנה והיה גם חזק בטירוף וגם נתמך משני הצדדים בטוסטים קטנים של גבינה מומסת. הגזמה כבר אמרתי, כן?

כתובת: 189 E Broadway, New York, NY 10002

Kirsch

בנוסף לשני אלה, ביקרנו לאחרונה ב"קירש", בית קפה ומאפייה שגם הוא בבעלות ישראלית, אבל מגיש בראנצ'ים בסגנון קצת יותר אמריקאי (כלומר, יש הרבה בייקון ודברים דומים). המאפים, כולם, טריים ומצויינים, ואפשר בקלות להגיע במקום הזה לאטרף פחמימות. טעמנו מהלחם הנאפה במקום ואהבתי במיוחד את הלחם שמכיל תפוחי אדמה ורוזמרין (אפשר להזמין מגדל מאפים לשולחן ולקבל דגימות מכל מיני דברים טובים שנאפים במקום).

הפרנצ'טוסט שלהם מפורסם מאוד ובצדק, כי הוא אוורירי ומפנק ומגיע עם תוספות מגניבות (טעמתי את זה שעם ריקוטה ואגסים צלויים). המנות היו ממש ממש ענקיות בעיני, במיוחד מנת הפרנצ'טוסט שלדעתי חייבים לחלוק בין שניים, אבל מצד שני כבר סיכמנו שבראנצ' זה הגזמה אז אולי עדיף לאכול מנה ענקית לבד.

חוץ מזה ישנה מנה של "סלט רועים" מפנק עם מלא זעתר וזיתים מצויינים. הקפוצ'ינו היה משובח, והתפנקנו גם על יין מבעבע ורדרד (מחווה לאשת רוה"מ וחיבתה לשמפניה ורודה). ראוי לציין שאין כמעט שום אופציה טבעונית בתפריט… 

http://kirsh.nyc/

Address: 551 Amsterdam Ave, New York, NY 10024

3. מוזיאון הקלויסטרס

שילוב מושלם בין ביקור במוזיאון לבין נופים ותחושה של "מחוץ לעיר" במרחק לא גדול מידי ממרכז העניינים. מוזיאון הקלויסטרס הוא חלק ממוזיאון המט, ובדומה אליו מציג חפצי אומנות היסטוריים, לא אומנות עכשווית. הקלויסטרס מוקדש רק לאומנות ימי הביניים באירופה, ומוצג במבנה שאמור להזכיר טירות ימי-ביניימיות, כך שגם אם האומנות פחות מעניינת אתכם הביקור שווה כי זה מרגיש כמו סוג של מכונת זמן והצצה אל מקום וזמן אחרים. המוזיאון נבנה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשכל מיני אנשים עשירים בניו יורק הרגישו שצריך להציל את אירופה מעצמה ולשמור חפצי אומנות שעלולים להרס במלחמות העולם. המתחם כולל גם גנים יפיפיים ונוף אל הנהר. זה אמור להרגיש כאילו אתם מחוץ לעיר, וזה די עובד. יש גם גן תבלינים שאמור להיות שיחזור של גני התבלינים שמהם בישלו נזירים בימי הביניים.

בקיצור, חוויה אביבית-פרחונית של גנים ויעני להיות מחוץ לעיר, אבל בתוך העיר, ועם אומנות.
בדומה למטרופוליטן הגדול, גם כאן הכניסה היא בתרומה, ותוכלו לשלם מעט מאוד על הכניסה. בשונה מהמט, פה כמעט תמיד ממש לא עמוס ואין תחושה שאתם מזדחלים בין מאות אנשים. יש סיורים מאוד מוצלחים שלוש פעמים ביום, בחינם, שמוליכים אתכם בתערוכה ומסבירים דברים. לי אישית זה עשה את החוויה למוצלחת הרבה יותר, כי המדריכים היו ממש מלומדים ומעניינים (אנשים עם דוקטורט בתולדות האומנות) וכי זה הופך את האומנות להרבה יותר נגישה בשביל הדיותות כמוני.

כתובת: 99 Margaret Corbin Dr, New York, NY 10040

4. המגדר השלישי: תערוכה בגלריה לאומנות יפנית

טוב נו, נסעתם לניו יורק, אז ברור שתצטופפו יחד עם עשרות אלפי תיירים אחרים במוזיאונים הגדולים כמו המומה, המט, הגוגנהיים והויטני. האמת שלמרות התורים הנוראיים ומחירי הכניסה המוזיאונים האלה שווים את זה לגמרי, ולמרות זאת אני בד"כ מנסה לא להגיע אליהם ולהתמקד דווקא במוזיאונים קטנים ובגלריות שאפשר לעכל בהם את האומנות לאט ובשקט. אני גם בנאדם עם כושר ריכוז מוגבל, ולכן יום שלם של שוטטות במוזיאון יכול להפיל אותי- מעדיפה תערוכה אחת באיזה מוזיאון קטן שאפשר להתרכז בה ולהסתכל על מוצג ממש בעיון. אם אתם גם כאלה, ממליצה להקדיש זמן למוזיאונים הקטנים. רובם זולים יותר והרבה פחות עמוסים, ואפשר להנות בהם מאומנות בשלווה.

הגלריה לאומנות יפנית היא מקום קטן מהסוג הזה (שולמית קוראת להם המתנ"ס של היפנים) ומוצגת בה עד יוני תערוכה מעניינת לאללה על ה"מגדר השלישי" באומנות יפנית, עם ציורים ממש מדהימים מהמאות 17-18 שמתארים דמויות שנחשבו בין הנשי לגברי באסטטיקה ובתרבות היפנית. הטקסטים שסביב הציורים מחכימים ומעניינים ואחרי שעה של שוטטות בגלריה תשאלו את עצמכם למה בעצם אף פעם לא נסענו לטייל ביפן.

Address:  333 E 47th St, New York, NY 10017

בונוס למבקרים: המוזיאון לא רחוק מהסופרמרקט היפני הזול והמגניב של האפר איסט סייד dainobu. האומנות כבר פתחה לכם את התאבון לטעמים של יפן, וזה מקום מושלם להצטייד בו בנישנושים הישר מארץ השמש העולה (אני קונה שם מצרכים כדי לבשל מהבלוג של גל).

כתובת הסופרמרקט: 129 E 47th St

5. שופינג לכלים מגניבים- flying tiger

(אני מודה שההמלצה הזו התגנבה לרשימה כשגיליתי שאפרת מגיעה לעיר באביב והחלטתי שאני חייבת לשלוח אותה לחנות הזו. אז אפרת, זה בשבילך:)

נגמר הפסח וסיימתם להחזיר לחנות את כל הכלים המכוערים שקיבלתם במתנה לחג, נכון? נכון. יופי. אז עכשיו זמן לקנות כלים חדשים ויפים יותר. כמו כל בלוגרי האוכל, אני ואבנר מכורים לכלים מגניבים, ולכן ממש שמחתי לגלות את הרשת הנורווגית הזו שפתחה סניפים במנהטן. מאיה שלחה אותי לחנות הזו ומאז שהיא סיפרה לי עליה העברתי שם כבר כמה שעות, וכל פעם אני צריכה לגרד את עצמי החוצה. המחירים ממש זולים והעיצובים מגניבים לאללה.

קניתי כמה צלחות פלמינגו ומפיות מצויירות:

6. עוגה ממייזון קייזר בסנטרל פארק

הסטנרל פארק הוא הפארק הגדול והמפורסם ביותר במנהטן, ואני ממש לא צריכה להמליץ לכם על ביקור שם, כי הרי תבקרו בכל מקרה. מה שכן, באביב הפארק נעשה יפה אפילו יותר, ומצג האוויר המדהים מצדיק ישיבה ארוכה בפארק עם נישנושים שתקנו ליד. אחד הבילויים החביבים עליי עם חברים שמגיעים לביקור בעיר הוא להיפגש ברחוב 59 ליד התחנה של קולומבוס סירקל, לאסוף קפה ומאפים מגרים ממעצמת הקונדיטוריה הצרפתית מייזון קייזר, ולשבת בפראק לחסל הכל. יש להם כמה אקלריים שווים מאוד, טרטלטים מעוצבים, סנט הונרה מעולה, וכמה עוגות מוס קטנטנות ויפיפיות (וכן, טעמתי הכל מהכל, והכל היה טוב). מייזון קייזר מפעילים כמה וכמה סניפים בעיר, ונראה לי שסניפים חדשים נפתחים כמעט כל חודש. דרך אגב, הם גם מקום מוצלח לשתות תה ולשבת בפנים. הבארנצ' שלהם יקר אבל מפנק ויש כמה סלטים ממש שווים. מה שכן, הקפה אצלם פחות שווה מבמקומות האהובים עליי. הוא בסדר, אבל לא מושלם. קחו בחשבון.

עוד תופעה משונה שקשורה במייזון קייזר, וקחו לתשומת ליבכם אם אתם מתכננים לשבת בפנים, היא שהמלצרים שם לובשים חולצות פסים לאורך בצבעי כחול-כהה-לבן. זה בסדר וגם יפה, אבל מאחר ויש לי חולצה כזו בדיוק, ואני איכשהו תמיד לובשת אותה כשיושבת שם (מרפי, נו, מרפי)- חשה צורך להזהיר אתכם לגבי הנושא.

קבעתי עם ליהי לאכול במייזון קייזר אבל שכחתי שהמדים של המלצרים שם זה חולצת שלושת רבעי עם פסים שחור-לבן. Note to self: avoid this shirt when going to #maisonkayser 📷 @luluyo

A post shared by Alma Blog (@alma_foodblog) on Apr 16, 2017 at 6:47am PDT

לכל סניפי המייזון- רשימה

מיקום הסניף ליד הכניסה לסנטרל פארק מכיוון קולומבוס סירקל:
1800 Broadway at 58th Street

דרך אגב, גם מאפיית "לחמים" הישראלית, שהפכה ללהיט מטורף בניו יורק, פתחה לא מזמן סניף קרוב לאותה כניסה לפארק (רחוב 66). אפשר להצטייד שם במאפים מפנקים בסגנון ישראלי (בורקס) וכמה כריכים ממש שווים. עוד אכתוב כאן בבלוג משהו יותר מפורט על "לחמים" מתישהו, אבל בכללי תדעו שהמחירים לא נמוכים אבל האיכות ממש לא מאכזבת… הכל אצלם טעים מאוד מאוד. באינגלזית זה נקרא "ברדסבייקרי", והכתובת של המיקום ליד לינקולן סנטר היא:
Address: 1890 Broadway, New York, NY 10023
קחו בחשבון שזה עשר דקות הליכה משם לפארק ויש מצב שכבר תחסלו את המאפים שלכם…

7. וושינגטון סקוור פארק

אני יודעת שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים אומרים שברוקלין היא ה-מקום ה-מגניב של ניו יורק, ווילאמסבורג היא הווילדג' הבאה או אולי בכלל ברלין היא הווילדג' הבאה וכולי, אבל אל תתנו להם לעבוד עליכם.
הווילדג' הוא עדיין הווילדג', אחד ואין בלתו. האיזור שסביב וושינגטון סקוור פארק אומנם אינו בוהמייני כמו מה שרואים במחזמר "רנט", ורובו מלא דירות במיליוני דולרים, אבל השינויים האלה לא חיסלו את האופי המגניב של האיזור ואת התחושה שזו השכונה ההיסטורית הכי שיקית של ניו יורק, עם אנשים שלבושים יפה ותחושה כללית של לחיות בסרט, במובן החיובי של המילה.
אני חייבת לכם פוסט שלם ומקיף על הוילדג' אבל בשביל האביב חייבת לציין שהפארק עצמו מקסים בעונה הזו, עם המוני אנשים שבאים לשבת על הספסלים, להאזין למוזיקה חיה, לפטפט או לשחק שח. ומה תאכלו כשאתם יושבים שם לפטפט? אז ככה:

קפה מסטומפטאון

גילי המליץ לי על המקום הזה קצת אחרי שעברתי לניו יורק והתמכרתי מהר מאוד לקפה הבאמת משובח שלהם ולשולחנות שנעים לשבת בהם בחוץ. חוץ מקפה המקום הזה מגיש גם מאפים אבל הם לא מרגשים במיוחד, אז אני מציעה להתמקד בקפוצ'ינו המוקפד והמפנק. בכללי יש הרבה סטריאוטיפים שליליים על הקפה באמריקה, ואף על פי שאני מודה שהפילטר שהם מגישים ברוב המקומות הוא פשוט מים חומים ודוחים, בניו יורק יש הרבה מקומות עם קפה משובח בסטנדרט אירופאי (שלא לומר ישראלי, ומבחינתי תל אביב היא בירת קפה רצינית). תעצרו בבית הקפה הזה כדי להאמין לי שגם באמריקה אפשר לשתות קפה ואפילו להנות.

https://www.stumptowncoffee.com/locations/newyork/greenwich-village

Address: 30 W 8th St, New York, NY 10011

A post shared by Alma Blog (@alma_foodblog) on Oct 24, 2016 at 11:17am PDT

כריך ויאטנמי או רול מסייגון שאק (Saigon Shack)

גיליתי על המקום הזה לראשונה לפני כמה שנים דרך האינסטה של עומר מילר, שנוסע הרבה לניו יורק ואוהב לאכול מרק פו במקומות זולים וטעימים. מדובר במקום פופולארי בטירוף שאכלתי בו כבר לא פעם ולא פעמיים (בצילום המצורף מונצחת ארוחה עם נעמה גאון הגאונה בעת ביקורה האחרון בעיר). המחירים זולים, הקצב נחמד וסואן (המלצרית תרמוז לכם לעוף לה מהפנים כשאתם מסיימים לאכול) ויש הרבה אופציות טבעוניות (לא מובן מאליו במקומות שמתמקדים במרק פו). אם תקחו איתכם בטייקאווי כריך או סאמר-רול אתם נהנים מהיתרונות של האוכל בלי לעמוד בתור ובלי שידחקו בכם לעזוב, וגם יהיה לכם מה לאכול כשאתם יושבים בפארק ונהנים ממזג האוויר. הכריכים מזכירים באיזשהו אופן את האוכל האסייתי שהוגש בקניונים בארץ בשנות התשעים (מוקפץ בבגט כזה). זה אומנם פוזל לכיוון הטראש, אבל כיפי, טרי, טעים, חריף ומוצלח מאוד.

Address: 114 Macdougal St, New York, NY 10012

A post shared by Alma Blog (@alma_foodblog) on Oct 13, 2015 at 5:22pm PDT

מקווה שתהנו מהביקור!

לעוד רשימות על המלצות בניו יורק | (הרשימה הזו תתעדכן כל פעם)

וכרגיל, הוספתי עוד מקומות מומלצים למפה הגדולה עם כל הנקודות שמוזכרות בפוסטים שלי על העיר