ינו
2016
חמאת דלעת
חמישה עשר דברים שלמדתי ב-2015:
1. תמיד עדיף לקנות עוד אבוקדו. מתאים גם לאפייה ולקינוחים. ולגלידות.
2. בישראל כשאנשים רואים אותך מחסלת לבד צנצנת מלפפונים חמוצים הם חושבים שאת בהריון. בניו יורק כשאנשים רואים אותך מחסלת מלפפונים חמוצים הם פשוט מבינים שאת יהודייה מתפוצות אשכנז ומפרגנים לך על החמוצים מכל הלב—> תענוג.
3. עוד באותו עניין: אם את חושבת שאת לא אוהבת כרובחמוץ, כנראה שעדין לא פגשת את הכרובחמוץ הנכון.
4. הכרובחמוץ הנכון יכיל כורכום.
5. אם את חושדת שאין לך מקום במטבח הפצפון שלך למעבד מזון אימתני, את כנראה צודקת.
6. שזה לא יעצור אותך: מעבד מזון זו רכישה מדהימה ואני מאושרת שאני לא מגררת גזר בפומפיה ושיש לי איך להכין בבית גלידה טבעונית.
7. כמו כן: חצי שעה + מעבד מזון ויש לך ארבע-חמש קופסאות שעומדות במקרר ומסדרות לך אוכל טוב יותר לכל השבוע.
אני מכינה לעצמי בשישי קופסאות של: טחינה ירוקה (עם המון שום, פטרוזילה ולימון), פסטו, ממרח זיתים (הסוד הוא להשתמש בזיתים סגולים, שמן זית, מעט מאוד שום, תימין, קצת פלפל שחור) וממרח עגבניות מיובשות (עגבניות מיובשות, צנוברים, שמן זית, מלח, חומץ בלסמי). זה עומד במקרר ומשדרג סלטים, סנדוויצ'ים, וכל מנה מבושלת שהיא.
8. הדרך הכי קלה להתחיל לאכול יותר בריא היא להחליט שאוכלים רק אוכל. באוכל אין "רשימת רכיבים"- אוכל הוא הרכיבים. במקום להתחיל להתעמק בכל האותיות הקטנות והמוזרות על גבי ה"נקניק" הטבעוני שארוז באלף ניילונים בסופר או חטיפי האנרגיה שישכנעו אותך שבריא לאכול גוש סוכר גבשישי עם בצק- פשוט תקני חציל ותצלי אותו על האש עם טחינה.
9. העצה הכי טובה שקיבלתי לגבי זוגיות היא "תתחתני עם החבר הכי טוב שלך". זה מוכיח את עצמו במבחן המציאות, אבל חבל שאף אחד לא הוסיף את סעיף ב' של המשפט, שהוא בטח "תוודאי שהחבר הכי טוב שלך מאוד אוהב לשטוף כלים".
10. מסלול ההכשרה האקדמי ידרוש ממך עור של פיל, עקשנות של פרד, מיקוד של בז במעופו, ורעב של עדת אריות בג'ונגל. במקרה ואת לא כל הגן חיות הזה באישה אחת, דוקטורט באוניברסיטאות יוקרה אמריקאית הולך לעלות לך בבריאות.
11. לא כל האנשים הולכים לאהוב אותך ולחשוב עלייך דברים טובים. זה בסדר כי גם את לא אוהבת את כל האנשים. אפשר להפסיק לפחד מזה ולקבל את זה כעובדה.
12. "כי אני לא רוצה" היא תשובה הגיונית, מספיקה, לגיטימית ונטולת חובת ההוכחה או ההסברים. שמתי לב לכך שכנשים, אנחנו מרגישות הרבה פעמים פחות בנוח להגיד שאנחנו לא רוצות משהו, ולתת להצהרה הזו להיות המילה האחרונה בדיון. זה מן הסתם רלוונטי לסקס ולדייטים, אבל שמתי לב למגמה הזו גם במיליון תחומים אחרים. הרבה פעמים אני מתפתלת בהסברים לגבי הרצון שלי לגבי דברים כמו עבודה שאני לא רוצה לקחת, טוויסט מקצועי שלא מעניין אותי, אינטרקציה חברתית שלא בא לי עליה, וקוברת את מה שרציתי תחת ערימות של "לא נעים". בקיצור: מותר לך לסרב לדברים שאת לא רוצה. ולצערי כנשים אנחנו פחות מורגלות לזה.
13. דרך אגב: אני באמת חושבת שהיום בו נשים יצליחו סופית לצאת מהתפקיד של אלו שמטאטאות את הרגשות השליליים ואת כל מה ש"לא נעים" או מביך חברתית יהיה היום לפני היום שבו נכבוש את העולם.
14. בניגוד למה שחשבתי בעבר, יש מלא קינוחים טבעוניים ממש שווים.
15. הדרך הכי טובה ליצור מחית דלעת (בסיס למאות מתכוני עוגות ומאפינס שבדרך כלל צורכים מחית דלעת מפחית שימורים): לחצות כמה דלעות קטנות, להניח אותן הפוכות (הקליפה כלפי מעלה) בתנור ולתת לאדים שנלכדים בתוכם לאפות אותם ולרכך אותם. מצננים קצת, מגרדים מהקליפה במזלג, וטוחנים במעבד מזון. לא חובה לטחון, אבל הקרם החלק הזה עובד הרבה יותר טוב. אגב, מדובר בתחליף ביצה מופלא לאפייה טבעונית.
ומה עוד למדתי השנה? להכין בבית חמאת דלעת. ויש לי כמה דברים להגיד לכם על זה:
חמאה. כשפטפטתי על הממרח המופלא הזה באינסטה שלי אנשים שאלו אותי אם זו חמאה טבעונית ואם הרגע מצאתי פתרון מהצומח למי שלא אוכלים חמאה מחלב רגיל. אז ככה, אומנם קוראים לממרח הזה באנגלית "פאמפקין באטר", והוא מאוד פופולארי כאן, אבל זה לא בדיוק חמאה וחשוב למנוע אכזבות מראש. מדובר בממרח דלעת סמיך מאוד במרקם ובצבע שדומה לריבת חלב (רק יותר טעים והרבה יותר בריא!). המרקם שלו מאוד עשיר וחמאתי, אבל אין בו כמעט שומן ולכן מי שמצפה לטעם שומני ונפלא כמו של חמאת בוטנים או חמאה רגילה יתאכזב.
דלעת. הכנתי את הממרח הזה עם מגוון מאוד גדול של דלועים, וגם עם תערובות שונות שלהם. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאין הבדלים דרמטיים בין הסוגים השונים, אבל הדלעות המימיות יותר (למשל דלעת השדה שמוכרים בארץ לפי משקל, חתוכה) לא עובדות כל כך טוב. עדיף ללכת על דלורית, דלעת ערמונים, ודומיהם.
שימושים. הממרח הזה משתדך אצלי להמון דברים: ככה סתם על לחם כסוג של ריבה סמיכה ומעולה (אפשר לשלב בכריך עם גבינות קשות וחריפות למיניהן), מלית בעוגת שמרים, מלית לעוגיות סנדביץ', בתוך דייסת קוואקר חמה בארוחת הבוקר, כציפוי למאפינס טבעוניים (מאפינס בננה, גזר או דלעת מתאימים במיוחד- ובאותה הזדמנות תזכירו לי שחייבת לכם מתכון מנצח למאפינס בננה טבעוני שאני אופה לאחרונה). אבל בתכלס, לרוב אוכלת את זה ככה בכפית ישר מהצנצנת.
בישול. העיקרון של חמאת דלעת מאוד פשוט: מדובר במחית דלעת שמבשלים זמן רב על אש נמוכה עד שהיא מצטמצמת ומסמיכה ומאבדת נוזלים. מאחר ומדובר בדבר סמיך ביותר, הייתי בטוחה שזה ישרף לי ויהרוס את הסיר, אבל זה לא קרה למרות שהשתמשתי בסיר פושט ולא מתוחכם. העיקרון שעזר לי הוא לערבב את הממרח מפעם לפעם, בעזרת לקקן מסיליקון (השפכטל הזה שאיתו הייתם מגרדים בלילה של עוגה מקערה). הערבוב מלמטה גרם לכך שכלום לא נדבק לסיר, גם אחרי שהממרח הפך סמיך ושחום ואפילו טיפטיפה שרוף.
יאללה למטבח! (יצאו לי שלוש צנצנות בינוניות בגודלן)
- 1.5 קילו דלועים לפי בחירתכם (המשקל הזה הוא לפני בישול ולפני קילוף ולפני שפתחתם והוצאתם את הגרעינים, משקל ברוטו של הכל. בחרתי דלעות קטנות וחמודות שיתאימו לי לתבנית תנור אחת)
- כוס מיץ תפוחים טבעי (עדיף הסוגים הטובים והטבעיים יותר, או סחוט טרי, כי מרגישים את ההבדל בטעם)
- 1 כפית קינמון
- שליש כפית אגוז מוסקט
- 1 קליפת לימון מגוררת
- 3-5 כפות סוכר חום (לפי רמת המתיקות שאתם אוהבים, אני בעד 5)
- 1 כף מייפל
- מיץ מלימון שלם
- פרוסת ג'ינג'ר קטנה
הכנה:
- חוצים את הדלעות ומנקים את הגרעינים החוצה. מניחים אותן הפוכות (הקליפה כלפי מעלה) על גבי נייר אפייה בתבנית התנור השטוחה והגדולה. לא צריך לשים עליהן שמן או משהו כזה. אופים 45 דקות בתנור בחום גבוה (200 מעלות צלזיוס לפחות), עד שהקליפה מלמעלה נראית רכה וסמרטוטית, ובשר הדלעת רך לחלוטין.
- מכבים את התנור ונותנים לדלעות להתקרר קצת מחוץ לתנור. כשהן קרות מספיק בשביל לגעת בהן, גורפים את "בשר" הדלעת מתוך הקליפה במזלג ומעבירים לסיר.
- מערבבים פנימה את כל שאר הרכיבים: חתיכת ג'ינג'ר, מיץ לימון, מיץ תפוחים, קינמון, סוכר, מייפל, אגוז מוסקט וקינמון. בעזרת בלנדר מוט (מהסוג שטוחנים בו מרקים) טוחנים את הכל לתערובת אחידה. בעיקרון בגלל שהדלעת מאוד רכה בשלב הזה אפשר לעשות הכל גם אם מזלג, אבל אני ממש ממליצה לטחון. אם יש לכם בלנדר חזק, אפשר גם לעשות את זה בבלנדר ואז להעביר לסיר. חשוב לטחון הרבה הרבה זמן, עד שהתערובת חלקה לגמרי וקרמית וקצת מוקצפת מרוב סיבובים.
- מחממים את התערובת בסיר גדול על אש קטנה, משך שעה לפחות, במכסה פתוח. מפעם לפעם מערבבים מלמטה בעזרת מרית סיליקון. סיר גדול שבו הממרח מרוח על שטח גדול יגרום לנוזלים להצטמצם היטב, וישפר את הממרח. אחרי שעה אפשר להמשיך עוד, עד שהדלעת מסמיכה ונעשית עוד יותר קרמית וחמאתית. טועמים ומחליטים אם להוסיף עוד קצת סוכר ותבילינים. לסיום מושלם, שווה להעביר עוד טחינה בבלנדר.
- מעבירים לצנצנות נקיות ומעוקרות (שניקיתם במים רותחים). נשמר במקרר כשבועיים (חובה לשמור במקרר! אין בזה מספיק סוכר כדי שזה באמת ישמר כמו ריבה).
- אחרי יום במקרר הממרח מסמיך עוד ונעשה קרמי יותר.
שתהיה לכם 2016 מופלאה, בריאה וטעימה.
ולעצמי אני מאחלת ללמוד עוד (לפחות!) 16 דברים חדשים.
55 Comments על חמאת דלעת
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
ענבר
1 בינואר 2016 at 15:03 (9 שנים ago)מסקנות 2015 מענגות לקריאה 🙂
תודה רבה על השיתוף, הממרח נראה מעולה וינוסה בהקדם!
שתהיה שנה נפלאה.
נעמי
1 בינואר 2016 at 16:36 (9 שנים ago)אני ממש אוהבת לקרוא את הבלוג שלך- בכל פעם את מצליחה בדרך פלא לגעת במקומות אוניברסליים שבמקרה אני מתמודדת איתם באותו רגע.
בהצלחה רבה באקדמיה- קצת הפחדת אותי מאחר ואני בתחילת הדרך, נקווה שאצליח לגדל סוואנה פנימית…
יעל
1 בינואר 2016 at 19:30 (9 שנים ago)לא נפגשנו מעולם, אבל אני מאוהבת בפרסונה האינטרנטית שלך.
שנה טובה ובהצלחה, שמרי על הבריאות באוניברסיטת היוקרה (:
dvarimbealma
2 בינואר 2016 at 0:43 (9 שנים ago)משתדלת!
פיית העוגיות
1 בינואר 2016 at 21:00 (9 שנים ago)בלעתי בשקיקה כל מילה 🙂
שנה אזרחית מעולה!
dvarimbealma
2 בינואר 2016 at 0:43 (9 שנים ago)תודה, שנה מעולה!
רנן
2 בינואר 2016 at 3:03 (9 שנים ago)מהרסת וצודקת מאוד
נראה טעים
הילה
2 בינואר 2016 at 4:21 (9 שנים ago)אני חושבת שהצלחת לתאר את המחשבות שלי במדויק, כהרגלך.
אגב – כמי שצופה בהרבה מתכונים אמריקאים ברשת, זכיתי לראות את ה"חמאה" הזו לא מעט פעמים, וזה תמיד היה נראה מעורר פיתוי, אבל מעולם לא יצא לי ממש לנסות להכין אחת. נראה לי שעכשיו זה הזמן!
dvarimbealma
2 בינואר 2016 at 11:26 (9 שנים ago)מוכרים את זה באמריקה בכל סופר מרקט, זה כמו ריבה כזו שמשמשת גם לבישול ולעוגות. המשקיענים מכינים בבית
lina
2 בינואר 2016 at 14:25 (9 שנים ago)תענוג לקרוא!!
אוהבת את מספר 8,
"אוכל הוא הרכיבים"
לשנה מודעת 🙂
dvarimbealma
3 בינואר 2016 at 12:31 (9 שנים ago)תודה! שנת בריאות
Ora
2 בינואר 2016 at 19:23 (9 שנים ago)תמיד שמחה למצוא במילים את הבלוג שלך. פשוט תענוג.
dvarimbealma
3 בינואר 2016 at 12:31 (9 שנים ago)תודה!
שרה
2 בינואר 2016 at 19:29 (9 שנים ago)נפלא. נפלא. אפשר גם מתכון של כרוב כבוש? (עם כורכום…)
dvarimbealma
3 בינואר 2016 at 12:30 (9 שנים ago)תכלס, צריכה להעלות בקרוב. אבל כרוב כבוש מושלם בנוי על תסיסה של חיידקים וכדי שזה יעבוד טוב צריך כד מיוחד לזה. יש אצל לימור תירוש פוסט מופתי בנושא!
שירה פורר
2 בינואר 2016 at 21:05 (9 שנים ago)אני עוקבת אחר הבלוג שלך כבר הרבה זמן ואת כל פעם כותבת מקסים ומדוייק. ואם כבר הזכרת אבוקדו, בעלי לעולם לא יתאושש מהטרואמה מהמתכון שמצאתי אצלך והוא המתכון לעוגת שוקולד ע"ב אבוקדו והתגלית שלו שהגווקמולי שהכנתי בבוקר הוא בעוגה… 🙂 שתהיה שנה אזרחית מעולה!
dvarimbealma
3 בינואר 2016 at 12:28 (9 שנים ago)עדיף תמיד לשמור בסוד את עניין האבוקדו 🙂
רעות
2 בינואר 2016 at 23:03 (9 שנים ago)הבלוג שלך נהדר! תודה…
שנה אזרחית טובה ושמחה!
dvarimbealma
3 בינואר 2016 at 12:28 (9 שנים ago)תודה! שתהיה אחלה שנה
הילה
3 בינואר 2016 at 3:58 (9 שנים ago)שנה נפלאה עלמה! אני עצמי יכולה להעיד שלמדת עוד דבר או שניים שלא הוזכרו כאן 🙂 ומה פתאום רק 16? שתלמדי הרבה יותר!
הילה
dvarimbealma
3 בינואר 2016 at 12:27 (9 שנים ago)תודה! ולגבי האקדמיה, מה את אומרת, זה משתפר באיזשהו שלב?!
דביר
3 בינואר 2016 at 9:09 (9 שנים ago)פוסט כיפי של תובנות משעשעות וחכמות.
מתה להכין את החמאה הזו כבר !
רעות
3 בינואר 2016 at 17:56 (9 שנים ago)9, כל כך נכון 🙂
15, הארת את עייני עם זה שצריך לאפות אותם הפוך – גאוני!
גילה
4 בינואר 2016 at 15:53 (9 שנים ago)לא מפסיקה ללמוד מחכמתך, גם במטבח וגם בחיים…
אני הולכת לעבוד על התשובה "כי אני לא רוצה" נשמע לי שצריך להתחיל לענות את זה בכוונה בשביל התרגיל, עד שמתרגלים, מתרגלות להגיד.
תודה, את אדירה!!!!
ריבי
4 בינואר 2016 at 17:51 (9 שנים ago)עצות אחת אחת! קצת קיבצ'צת לי את הלב עם מס. 10 (בתור אחת שעשתה הכשרה אקדמית במוסד יוקרה ישראלי, זה בדיוק אותו דבר…)ומנסיון אישי-אל תתני לזה לעלות לך בבריאות . כי גם אם את לא מכילה את גן החיות הזה יש בך אחרות שיפצו. שנת 2016 נפלאה עלמה.
Ayelet
4 בינואר 2016 at 18:35 (9 שנים ago)נהנית לקרוא את כתיבתך, ולצפות בצילומים. תמיד מוצאת השראה למיני מזונות בבלוגך (איני טבעונית, מתרחקת מגלוטן). המלצה למעבד מזון תותח? (בארה״ב), וכן- מסכימה עם תובנותייך, ובמיוחד עם מס׳ 12. שנה טובה ומאושרה!
dvarimbealma
4 בינואר 2016 at 21:51 (9 שנים ago)ויטה מיקס. יקר (אבל יש מבצעים שבהם הוא קצת יותר זול) ועובד מדהיםםםםםם
Ayelet
5 בינואר 2016 at 15:56 (9 שנים ago)תודות! לא נותר לי אלא לחכות בסבלנות למתכוני ממרח העגבניות המיובשות, וממרח הזיתים (או שמא אלו כבר פורסמו?).
dvarimbealma
5 בינואר 2016 at 18:13 (9 שנים ago)לא פרסמתי כי זה כל כך פשוט להכנה שזה בקושי מתכון, אבל אולי אעשה פוסט עם כמה ממרחים
נטע
5 בינואר 2016 at 21:05 (9 שנים ago)שלום,
אני באמצע ההכנה. הטעם אינו מתוק. לא שמתי הרבה לימון ובכל זאת יש יותר חמצמצות.
האם זה ממרח מתוק כמו חמאת בוטנים?
dvarimbealma
6 בינואר 2016 at 1:31 (9 שנים ago)זה יוצא מתוק, כמעט כמו ריבה. שמת סוכר ומייפל?
נטע
6 בינואר 2016 at 18:05 (9 שנים ago)שמתי בסוף איזה 8 כפות סוכר חום. מייפל לא היה לי החלפתי בסילאן ועוד איזה 2-3 כפיות סוכר לבן. לא מרגיש כמו ריבה.
ולמרות שזה היה על האש יותר משעה לא הצלחתי להגיע למרקם שלך. נשאר כמו רסק תפוחים. אז צנצנתי. כבר לא היתה לי סבלנות.
אשמח למתכון לשים בעוגה בחושה או כמילוי.
תודה
dvarimbealma
7 בינואר 2016 at 19:45 (9 שנים ago)כשזה מתקרר המרקם מתייצב עוד קצת. השתמשת בדלורית?
שלי
5 בינואר 2016 at 22:29 (9 שנים ago)מאוד אהבתי את הפוסט הזה, 11 הוא חשוב כל כך, מתקשה לישם.
ולמה שהכי חשוב – מזכירה לך לגבי המאפינס בננה הטבעוני – מחכה בקוצר רוח!
גילה
6 בינואר 2016 at 11:16 (9 שנים ago)ממשיכה ללמוד מחכמתך גם במטבח וגם בחיים. אני מאמצת את המלצתך להגיד "כי אני לא רוצה". אתחיל לתרגל את זה כדי להתרגל….
ג'ולי
6 בינואר 2016 at 23:16 (9 שנים ago)תודה על מתכון נהדר ופוסט מחמם לב.
רק שימי לב – דלעות – נקבה, את כל הזמן כותבת "אותם"
חום גבוה (ולא גבוהה)
עם מזלג, או עדיף: במזלג, אבל לא אם מזלג
זוטות.
תודה!
פנינה
8 בינואר 2016 at 0:55 (9 שנים ago)עלמה יקרה. כחברה טובה של אמך, אני מבינה את גאוותה בך. מסכימה עם "כי אני לא רוצה" . זה ישיר, גלוי ובלי התפתלויות מיותרות , שהטביעו בנו. פנינה
gonnabe40
3 בפברואר 2016 at 10:10 (9 שנים ago)פוסט נפלא. אהבתי את התובנות של 2015 והמתכון נראה טעים ומגרה. אנסה גם 🙂 תודה
רעות
18 בפברואר 2016 at 11:19 (9 שנים ago)עלמה יקרה, את כאילו כותבת את המחשבות שלי בזמן שהן מתהוות בראשי, ממש כאילו את כאן. פוסט מקסים ולוקחת את כל התובנות לתשומת ליבי. תודה ובהצלחה
dvarimbealma
20 בפברואר 2016 at 21:19 (9 שנים ago)תודה לך! אנסה להגיע לעוד תובנות בשנה הבאה
גוף ראשון תל אביב
29 במרץ 2016 at 18:04 (9 שנים ago)איזה פוסט צבעוני ומעורר תיאבון! שאפו!!
רוני
1 במאי 2016 at 14:40 (9 שנים ago)היי עלמה! למה הפסקת לכתוב? 🙁
dvarimbealma
25 במאי 2016 at 17:54 (9 שנים ago)עומס בעבודה, טרדות של החיים, וגם מן ביישנות אינטרנט כזו שפתאום נפלה עליי לגבי לכתוב בלוג. אחזור בקרוב. מבטיחה.
הדס
7 במאי 2016 at 12:30 (9 שנים ago)נראה מעולה
האם אפשר לוותר על הסוכר החום ולשים סוכר קוקוס או מייפל במקום?
dvarimbealma
25 במאי 2016 at 17:48 (9 שנים ago)כמות הסוכר גמישה. אני בסופו של דבר הרגשתי שהסוכר עוזר לזה להיות במרקם יותר נכון, אבל אפשר גם עם פחות סוכר ובישול יותר ארוך (שיגרום לחמאה להסמיך). מייפל הוא לא אלטרנטיבה טובה, כי הוא נוזלי ולא יעזור להתגבשות, אבל אולי סוכר קוקוס יעבוד. לא מכירה כל כך את חומר הגלם הזה.. .
נועה
20 ביולי 2016 at 22:05 (8 שנים ago)כבר הרבה מאוד זמן שאני רוצה להכין כזו חמאת דלעת ותמיד התעצלתי, ועכשיו היו לי מספר דלעות שידעתי שאין לי זמן להפוך לתבשיל, אז הפכתי לחמאה. יצא מדהים (היה לי אפילו pumpkin spice מארה״ב בשביל התיבול) אבל על אף שהכנתי אותה בסיר הריבות הרגיל שלי, שהוא גבוה והמחית עצמה תפסה רק רבע ממנו, היא השפריצה לכל עבר כשהיא בעבעה וכל המטבח התלכלך ): גם היה די מסוכן לעמוד באיזור. אז נכון שהטעם האלוהי שווה את הקירצוף, ובכל זאת, יש טיפים נגד זה? זה לא קורה לי עם ריבות רגילות שאני מכינה (הסיר גבוה מספיק) ולא ראיתי שזה מצוין כתופעת לוואי בפוסט אז אני משערת שלא נתקלת בזה, ומעניין אותי למה ואיך אפשר למנוע או להתמודד (כי לכסות זו מן הסתם לא אופציה).
עלמה
20 ביולי 2016 at 23:15 (8 שנים ago)הי נועה, תודה רבה על התגובה הכיפית! אני שמחה שיצא לך טעים. אני מתה על חמאת דלעת וכל כך משמח אותי כשאנשים מכינים. בדיוק סיימתי לאכול כריך עם זה 🙂
לגבי הלכלוכים: את צודקת שצריך להתריע לגבי הסכנה הזו. האמת היא שאני פשוט השתמשתי בסיר מאוד גבוה ובישלתי על אש קטנה, ולכן לא היו התזות ולכלוכים. אם זה לא עובד לך ממליצה לבחוש הרבה (אפשר כף עץ, אבל הכי נוח לדעתי להפוך את החמאת דלעת עם מרית סיליקון כזו)
רונית
28 באוגוסט 2016 at 12:15 (8 שנים ago)יצא לי גוש מסוכרר וקשה (אחד כזה שמעקם כפיות כשמנסים להוציא ולמרוח על לחם :/)
אבל אני לא מוותרת!
אז מה עשיתי לא טוב?
עלמה
28 באוגוסט 2016 at 19:49 (8 שנים ago)לדעתי הכל תלוי בזמן האידוי שנותנים לתערובת. ככל שזה יותר זמן על האש החמאה מתקשה ומסמיכה. פשוט להוריד מהאש פעם הבאה יותר מהר…
אלה
2 בספטמבר 2016 at 21:54 (8 שנים ago)מה עם המאפינס בננה הטבעוניות ההן? (:
עלמה
2 בספטמבר 2016 at 23:09 (8 שנים ago)תכלס, חייבת לפרסם את זה כבר
רתם
17 ביולי 2017 at 11:06 (7 שנים ago)היי עלמה,
מקווה שאת עוד מסתכלת…
ראשית תודה, אני מאוד אוהבת לקרוא ולעשות את הבלוג שלך.
שאלה קטנה, רשמת שאפשר להשתמש בממרח לציפוי מאפינס,
את יכולה לרשום איך בדיוק?
יצאה לי כמות גדולה…
עלמה
1 באוגוסט 2017 at 1:03 (7 שנים ago)אני תמיד מסתכלת בתגובות חדשות! השתמשתי בזה כקרם לעוגה ולמאפינס, הכמות היא לפי מה שאת אוהבת. אם את אוהבת ציפוי ממש עבה, מן הסתם צריך יותר. לא מדדתי כמויות מדוייקות.
דרך אגב קחי בחשבון שאם שומרים בצנצנת מעוקרת במקרר הממרח הזה יחזיק כמה זמן אז לא צריך לחסל את כל הכמות ביום אחד
מאיה
18 ביולי 2017 at 13:18 (7 שנים ago)בואי נגיד שהכנתי את המתכון לפני שקראתי בהקדמה שלא מומלץ להשתמש בדלעת רגילה…ועכשיו הממרח שלי מעט דליל ומימי, מה אוכל לעשות כדי לשדרגו, להוסיף אליו פשוט דלעת נוספת מסוג יותר יוקרתי?
עלמה
1 באוגוסט 2017 at 1:02 (7 שנים ago)הממרח עובד על צמצמום ארוך של הנוזלים, אז את יכולה לנסות לבשל עוד כמה זמן ולבחוש, עד שעוד ועוד נוזלים יתאדו. אם עובדים עם אש נמוכה לא ישרף לך הסיר, רק תבדקי מפעם לפעם שהכל שם בסדר!