דצמ
2009
טופו עם פטריות וכרישה ברוטב חמאת בוטנים חריף
אם בכל זאת הייתי צריכה לתמצת, במילה אחת, את הסיבה לכך שהמין האנושי לעולם לא יגיע למיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי והיצירתי שלו, המילה הזו הייתה "יוטויוב".
אני אומרת את זה מתוך ניסיון כאוב ומחקר אמפירי מעמיק. באמת. למעשה, נראה לי שיש מספר לא מבוטל של שאלות כאובות שהתשובה אליהן היא "יוטיוב" (רשימה חלקית, נכון לכתיבת שורות אלה: למה לא הספקתי לכתוב את הסמינריונית? איפה הייתי בחצי השעה האחרונה? איך זה שאני יודעת איך נראים קופים על סקטים? היכן נעוריי?).
אל המסקנה הזו הגעתי בסיועו האדיב של ידידי ר', סטודנט לפילוסופיה ששוקד כעת על אי-כתיבתם של כמה סמינרים.
"העניין הוא," חלק איתי ר' את מסקנותיו המלומדות, "שהבטלה הופכת דרך יוטיוב לצורת בידור ולדרך חיים. הוא תמיד שם, נגיש וזריז, מפתה אותך רק להקלה אחת על קטע מהופעה חיה של בוב דילן. הפוגה מהעבודה, מהלימודים, ממה-שלא-תעשה-וכרוך-בישיבה-מול-מחשב."
ר', כך התברר לי באותו הערב, בנה לאורך השנים מרדג שלם של רמות בטלנות שונות שניתן לסווג אליהן את המשתמש, לפי הרגלי הצפייה שלו ביוטיוב. "תראי, יש כבר מערכונים שגם החרוצים מכירים, כמו אני רוצה להיות שם" פתח ר' בהרצאתו המלומדת.
"מסוג הדברים החמודים, הנוסטלגיים, החצי-פילוסופיים והמרגשים. הם יכולים להציץ בזה בין קריאת מאמר ולמידה למבחן, זה לא כל כך נורא. במדרגה השנייה של הבטלנות נמצאים חבר'ה שכבר שולטים, ממש טוב, בכל המערכונים של החבובות, רחוב סומסום, החמישייה הקאמרית ומונטי פייטון. אז כבר מתחילה להיות בעיה, אבל העניינים עדיין בשליטה. לעומת זאת, בשלב ההוא שהשעה היא אחרי אחת, ואת פותחת לינק שחבר-בטלן שלח לך תחת הכותרת "חחח גדול!!1", רק כדי לגלות, למרבה המבוכה, שאת כבר מכירה את הסרטון הזה, ואפילו המצאת לו דיבוב מחדש יחד עם חבר-בטלן אחר, ניתן לקבוע בבירור שאת על הדרך המהירה והתלולה אל האבדון."
"יש בזה משהו" אמרתי לר', "ולא רק בגלל הבטלה. גם כי הזמן תופס קצב אחר. מצד אחד, אין לנו סבלנות להחזיק עד לסופו של סרטון שעולה על 2 דקות, מרגישים כאילו כל שניה חשובה, ומצד שני אנחנו מסוגלים, במצטבר, לבהות במסך שעות בלי להרגיש."
"זה בדיוק העניין" אמר לי ר', "וגם קשור דווקא לתיאוריות של יום על הזמן. אולי אכתוב על זה סמינר. כן. וגם על צורך המחשבה האסוציאטיבית, האי-לינארית, שהאינטרנט מטפח. זה רעיון טוב, תני לי רק להפעיל את המחשב כדי לכתוב את זה. הממ, אגב, יצא לך לראות את זה? פחחח גדול".
ובכן, נשות חיל יקרות, אני חייבת להתנצל על כך שלאחרונה הבלוג לא מתעדכן בקצב מסחרר.
אין לי מושג למה, אבל נראה שפשוט אין לי זמן. לעומת זאת, אני מכירה ממש טוב את המערכונים הנידחים ביותר של החמישייה. בכל מקרה, הפוסט שרציתי להעלות אבל התמהמתי איתו הוא על טופו ופטריות. יאללה למטבח.
כמה טיפים חשובים:
חיתוכים. העניין הוא ש"מוקפצים" שלא נחתכו כמו שצריך עלולים למרבה הזוועה להפוך ל"מכובסים": העובי של הירקות מכריח אותנו לבשל המון זמן ולזכות בערמת סמרטוטים. לא כיף. חיתוך דקיק מוביל לתוצאות יפות וטעימות יותר. כאן הדיל מסתמך בעיקר על הכרישה, שהיא לא רק טעימה ונעימה, אלא גם יפה מאוד ואפשר להפיק ממנה פסים דקיקים במעט מאוד עבודה: חותכים את המקל הארוך שלה לחתיכות, פורסים כל אחת מהן לחצי, ואז מניחים את החצי הזה על הקרש וחותכים ממנו רצועות שמתפצלות מיד לפסים סופר-דקים ורבי רושם. אם זה לא קורה ישר- אל תדאגו, הם כבר ייפרדו בחום.
קניות. אחת מקוראות הבלוג העירה לי שאני משתמשת בחומרים "נדירים" מידי. אני חייבת לומר לזכותי שפטריות שיטאקה הן כבר ממש לא דבר נדיר, ונמכרות בכל סופר (פשוט תציצו במדפים הנכונים, האיזור של "מוצרי מזרח רחוק") במשהו כמו 20 שקלים לכמות די מרשימה.
קפיץ קפוץ. המומחים אשכרה מקפיצים מהמחבת ולא מפילים כלום על הריצפה, אבל אם זה הרפתקני מידי בשבילכם בואו נסכם שהקפצה זה טיגון מהיר, במעט שמן אבל במחבת מאוד חמה, ועם מינימום ערבוב של כף. הפריכות היא גם הסיבה שהוספתי את הרוטב ממש ממש בסוף.
תוספות. אני הגשתי את המנה עם אטריות אורז (חחח "הגשתי", יחי הניסוחים המלוקקים ל"חיסלתי עם ג' תוך רבע שעה), אבל היא הולכת טוב מאוד גם עם אטריות שעועית (שנקראות גם "אטריות צלופן") ומכינים באופן דומה.
מלפפון מוסיף המון. יכול להיות שלחלקכם עצם הקונספט של ערבוב ירק חי בתוך מנה מבושלת נראה מוזר, אבל אני מבטיחה שזה דווקא נפלא. המלפפון מצליח להוסיף רעננות וצבע, ולתת לפה עוד מרקם להתעסק בו.
רגע של היסטוריה: כבר הסברתי פה בעבר על פטריות שיטאקה, אבל זה היה בימים הראשונים של הבלוג כשעוד הייתי צעירה, תמימה ויפה. בכל מקרה, לטובת מי מכם שעייף כבר מלינקים והפניות להיום: פטריות שיטאקה מחייבות השרייה של לפחות 25 דקות במים רותחים, אחרת יש לכם עסק עם פלסטיק. המים שלהם אח"כ טעימים ויכולים לפעמים להעשיר מרק. את הפטריות שהתרככו סוחטים וחותכים.
יאללה למטבח! (חומרים לשני אנשים רעבים)
- 12 פטריות שיטאקה
- 1 כרישה בינונית
- חבילה של טופו (גוש של 300 גר')
- סלסלה של פטריות שמפניון
- 5 כפות סויה
- 4 כפות יין לבן
- רבע-חצי כפית צ'ילי אדום חריף (זה הזמן להחליט כמה בא לכם לאתגר את עצמכם)
- חצי כפית זגביל קלוף וחתוך לקוביות קטנטנות
- 1 כף חמאת בוטנים
- 1 מלפפון
- חצי חבילת אטריות אורז (בערך 125 גרם)
- מניחים את הפטריות בקערה, ויוצקים עליהן מים רותחים מהקומקום. משרים כ-25 דקות. בתום ההשריה, סוחטים אותן מהמים וחותכים לרצועות דקות.
- חותכים את הטופו לקוביות בגודל ביס.
- חותכים את הירקות: את הכרישה מחלקים ל-4 גלילים, באורך של אצבע פחות או יותר. מחלקים כל גליל לחצי, ואז חותכים ממנו רצועות דקות. את פטריות השמפיניון חותכים לחצי, ואז לרצועות. אין שום סיבה לוותר על הרגל של הפיטרייה, בניגוד למיתוסים המרושעים.
- מטגנים את הטופו היטב במחבת עם מעט שמן זית. הרעיון הוא שהטופו יזהיב ויקבל קצת ציפוי פריך. חשוב לנסות לעבוד עם מחבת מוצלחת, כי טופו פשוט נוטה להידבק באופן נורא. זה לוקח קצת זמן, אז בואו נכין בינתיים את הרוטב:
- מערבבים בכוס קטנה את הסויה, היין, הצ'ילי, וחמאת הבוטנים. מניחים בצד.
- מוסיפים את פטריות השיטאקה, הזנגביל והכרישה, מערבבים קלות, וממשיכים בטיגון.
- אחרי שהדברים כבר כמעט מוכנים, מוסיפים את פטריות השמפיניון להקפצה מהירה. בניגוד לאחיותיהן המיובשות, פטריות טריות מוכנות תוך רגע, ותוך שניים הן נהיות ספוג מבאס. יחד עם הפטריות יוצקים למחבת את הרוטב, ונותנים לנוזלים שלו קצת להצטמצם. אחרי הוספת הפטריות והרוטב העניין אמור להיות על האש רק 1-2 דקות.
- מכבים את האש. פורסים מלפפון לפרוסות אליפטיות, כאלה שנוטות הצידה (כלומר לא עיגולים מושלמים אלא אליפסות שקשורות בכך שהחיתוך יוצר קווים אלכסוניים במלפפון). כל פרוסה קוצצים למקלות דקים ויפים.
- מכינים את אטריות האורז: משרים את האטריות 4-5 דקות במים רותחים, ומסננים.
- מניחים על כל צלחת ערימה של אטריות, ומעליה מנה של טופו מוקפץ. מקשטים במלפפון הטרי.
שיהיה לכולכם שבוע נפלא. אני מבטיחה לנסות ולעדכן קצת יותר בתכיפות בהמשך, אבל סביר להניח שגם ההבטחה הזו תיקבר בתוך מצבור סרטוני יוטיוב.
אגב, יש לי כמה רעיונות נחמדים לדובב מחדש את הסרטון הזה (מישהו אמר משהו על האישה הכושית שהלבנים לא נותנים לה לשבת באוטובוס?..)
עלמה
(עוד תמונות? כנסו כנסו)
34 Comments על טופו עם פטריות וכרישה ברוטב חמאת בוטנים חריף
1Pingbacks & Trackbacks on טופו עם פטריות וכרישה ברוטב חמאת בוטנים חריף
-
[…] בדף), דים-סאם צמחוני, ששניהם הוגשו עם רוטב חמוץ-מתוק, טופו עם פטריות וכרישה ברוטב חמאת בוטנים חריף, עוף סיני, וסלט […]
הגב
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
שמנתמתוקה
22 בדצמבר 2009 at 7:25 (15 שנים ago)נשמע ממש טעים. ההסבר על החיתוכים ממש במקום – בשבילי לפחות, אז תודה
דורית
22 בדצמבר 2009 at 7:34 (15 שנים ago)נשמע מעולה
אולגה
23 בדצמבר 2009 at 7:34 (15 שנים ago)ח"ח על האתר! ממש תענוג לקרא בו.
והמתכון נראה ממש טוב. מתה על אוכל אסייתי.
אגב, מהניסיון שלי בסין, לטגן מלפפון זו לא מילה גסה אצלם. הם פשוט מוסיפים אותו לטיגון כמו כל ירק אחר. בהתחלה זה נראה לי מוזר, אבל כעת אימצתי את העיניין למטבח שלי 🙂
dvarimbalma
23 בדצמבר 2009 at 8:41 (15 שנים ago)כן, האמת היא ששמעתי על זה, אבל זה תמיד היה נשמע לי קצת מוזר. אולי באמת כדאי לי לנסות זאת בפעם הבאה, זה תמיד משמח לגלות עד כמה הנוקשות שלנו בבישול נשענת על הנחות מוקדמות שלא תמיד יש מאחוריהן משהו!
barva
24 בדצמבר 2009 at 22:04 (15 שנים ago)נאה דורש ונאה מצלם
מעיין
26 בדצמבר 2009 at 14:01 (15 שנים ago)יצא לי להתגלגל אל האתר שלך ע"י מישהי שהמליצה עליו בטוקבקים לבחירה של מאקו באתרי האוכל הטובים ביותר. אני ממש שמחה שהומלץ! אתר נפלא.
dvarimbalma
26 בדצמבר 2009 at 17:48 (15 שנים ago)תודה רבה, מעיין. אני שמחה שאת נהנית מהבלוג.
אינשאללה בשנה הבאה אכנס גם באופן רשמי לרשימות הכבוד למיניהן, למרות שגם להופיע שם באופן מחתרתי זה די קול.
מעיין
27 בדצמבר 2009 at 1:27 (15 שנים ago)אני אמליץ עלייך אם יהיה צורך. 😉
מעיין
27 בדצמבר 2009 at 1:28 (15 שנים ago)האייקון הופיע בנפרד. ההודעה שלי נראית רצינית באופן תהומי משהו… (0:
dvarimbalma
27 בדצמבר 2009 at 8:42 (15 שנים ago)נכון. זה נראה כמו תגובה של טוני סופראנו, שהחליט "להמליץ" לעורכים של האתרים האלה להכניס אותי לרשימה. כוחו של סמיילי.
נ.
9 בינואר 2010 at 20:31 (15 שנים ago)אני מקווה שזה לא נורא שאני מגיב להקדמה ולא למתכון – הוא נשמע ונראה טעים ביותר.
בכל אופן, הנני נרתם להגנה על יו טיוב, כאחת ההמצאות החשובות של דורינו ובתור צופה אדוק ונפעם קבוע. יו טיוב ביצע מהפיכה שאין כמותה, בעולם המוזיקה והאומנות, כשהוא הפך לנגישים חומרים אמנותיים מכל סוג, חלקם עד לא מזמן נדירים לחלוטין. יו טיוב מחזיק בתוכו עולמות על עולמות של יצירה עצמאית, שאין לה כל דרך אחרת לצאת לקהל, הוא משמש כבמה "פתוחה" אין סופית שבה נחשף הצופה לדברים שמחוץ לגבולות הדמיון שלו על בסיס קבוע. אם לצטט את חברי הטוב א. :
עד לא מזמן, היית מראיינת איזשהו נגן ג'אז אגדי בשלהי הקריירה שלו ושומעת משהו בסגנון "כן, הייתי בקולג', ישבתי עם התקליט של XXX, הוצאתי את כל הסולואים – היתה לזה השפעה עמוקה על הקריירה שלי" בעתיד אמן, מכל סוג, שתראייני יגיד לך "כן ראיתי את הסרטון של XXX, זה הדהים אותי, מיד נגשתי לחקור את הסגנון וכו'…
זהו, הייתי חייב, הנושא קרוב לליבי.
צ'או וסחטיין על הבלוג, עוד נבשל ממנו רבות אני מאמין.
נ.
ברבי
21 בינואר 2010 at 23:17 (15 שנים ago)התמונות פשוט נהדרות! תודה על כל המתכונים הנפלאים.
dvarimbalma
21 בינואר 2010 at 23:53 (15 שנים ago)תמיד פחדתי מבלונדיניות גבוהות עם ציצים מוצקים ובלי עפעפיים, אבל לקבל מאחת מהן טוקבק זה כבר יותר מידי. האינטרנט הזה, מה ניסגר איתו?!
בים
9 בפברואר 2010 at 0:12 (15 שנים ago)מכיוון שמחר בבוקר אני עומד באופן חגיגי להכין א המתכון אודה לך אם תבהירי נקודה: 'לחתוך את הטופו לקוביות בגודל ביס…' – מה זה גודל ביס?
הכל נקרא לי טעים מאוד…
dvarimbalma
9 בפברואר 2010 at 6:03 (15 שנים ago)אוח, אני כל כך גרועה במספרים בתחום הזה… בעיקרון גודל "ביס" זה קוביות של נניח 2X2, נראה לי. התמונות ממחישות פחות או יותר את הכיוון.
ממש אשמח אם תחזור (או תחזרי) לספר לכולנו איך יצא, ואם יש רעיונות לשיפור. בתאבון!
בים
9 בפברואר 2010 at 14:00 (15 שנים ago)תודה על התשובה,
זה תחזור
קניתי כבר את הכרישה ויש טופו וחמאת בוטנים
אבל אני עם התינוק החולה היום בבית ולא התפניתי עד כה
מקווה להתפנות בקרוב
זה ביס ענקי 2/2 -זה סנטימטרים!?
אני חשבתי יותר על 1/1 שזה מה שבדרך כלל אני עושה
בלי נדר אפרסם פוסט בבלוג שלי לאחר ההתנסות
תגידי, סתם איטריות דקיקות של אוסם גם תופס.?
את יודעת שלא מקבלים כאן הודעה על תגובות…חבל
dvarimbalma
9 בפברואר 2010 at 19:38 (15 שנים ago)כן, הבנתי שזה תחזור אחרי קריאה בבלוג שלך… לגבי התגובות- אני רוצה שמי שרוצה לקבל הודעה על תגובות יקבל, ולא סתם אנשים שהגיבו אבל לא מעוניינים לקבל עוד עדכונים. ניסיתי איזשהו תוסף שאמור היה לעשות את זה אבל איכשהו הפגיז את כל המגיבים בלי הכרה וללא קשר לרצונם…
רוצה לומר, אם יש לך תוסף להמליץ לי עליו, אני ממש אשמח.
מקווה שהתינוק ירגיש טוב יותר, ותחתוך את הטופו ל1X1. אני נוראית בהערכת גדלים לפי מידות אמיתיות, אצלי זה בשלוקים וביסים
סאנשיין
10 בפברואר 2010 at 0:54 (15 שנים ago)גודל ביס בעיניי זה עניין סובייקטיבי. זה גודל שנוח לאכול בביס אחד. אני חושבת על זה ככה: אם אני צריכה לערוך שולחן עם יותר ממזלג, כנראה שחתכתי את X גדול מדי.
א
9 באפריל 2010 at 21:41 (15 שנים ago)המתכון נשמע ממש טעים — בדיוק חזרתי מהסופר עם כל המצרכים הנחוצים אבל מסתבר ששכחתי לקנות יין לבן…אפשר להחליף ביין אדום במקום?
תודה!
dvarimbalma
10 באפריל 2010 at 10:08 (15 שנים ago)בטח, א!
בדרך כלל אפשר להחליף בינהם ברוב המתכונים, כשזה בסך הכל כמה כפות ברוטב (ותמיד כשצריך לבן יש כבר אדום שפתוח, או להפך).
בתאבון ושבת שלום
בים
10 באפריל 2010 at 0:26 (15 שנים ago)תודה לך על התשובה
לצערי בגלל ענין התגובות ראיתי באיחור
הפתרון הוא לאלוהי הבלוגים…
בסוף עשיתי מהטופו שניצלים, לפי דרישת בני הבית, יצא טעים (עם דבש)
הילד כבר בריא וכבר זוחל, עומד ונוגס בכל מה שזז
הלוואי עלי
שבת שלום
א
10 באפריל 2010 at 13:50 (15 שנים ago)היי,
בסופו של דבר באמת הכנתי אתמול עם היין האדום והמנה יצאה מופלאה! באמת — תמיד כשאני מכינה סטירפריים למיניהם הירקות יוצאים ספוגים במין טעם מלוח ואני אוכלת את זה רק כי אני רעבה, אבל המתכון הזה פשוט משובח ועשיר במגוון טעמים ומירקמים. טעים! תודה על המתכון. הדבר היחידי שהייתי משנה זו כמות הרוטב. לסטירפריי עצמו התשמשתי בחצי מהכמויות (שש שיטאקי, 150 ג' טופו…) אבל את הרוטב הכנתי מאותן הכמויות והוא בדיוק הספיק. סביר להניח שזה עניין של טעם אישי, אבל אם לא הייתי חותכת לחצי את כמויות הסטירפריי אני חושבת שהייתי צריכה להשתמש בכפליים רוטב מהכמות המקורית.
dvarimbalma
10 באפריל 2010 at 14:02 (15 שנים ago)אני שמחה מאוד שהיה לך טעים, ועוד יותר שמחה שחזרת לספר ולהחכים את כולנו. בעניין הרוטב- אני אוהבת שהרוטב הוא די במשורה, כדי שהמנה לא תהיה רטובה מידי (הרי גם הירקות מוציאים נוזלים בטיגון). אבל, כאמור, אישה-אישה וטעמה היא. זה תמיד נחמד לקבל עוד רעיונות ודגשים מבשלניות נוספות.
קרן
20 במאי 2010 at 15:02 (15 שנים ago)צריך לנסות את זה אף פעם לא בישלתי עם טופו יכול להיות מעניין|!
אופז, ניילס
30 במאי 2010 at 10:16 (14 שנים ago)לגבי "יוטויוב" חחח גדול. (כן זה היה בציניות) מסכים לגמרי שהעולם התמכר, אבל הרבה אנשים מוכשרים לא היו מתגלים בלי האתר הנפלא הזה.
זכויות הגבר
30 במאי 2010 at 11:17 (14 שנים ago)אופז ניילס, מסכים איתך לגמרי, לגבי הטופו אני לא ממש מבין את המאכל הזה, אבל נראה לי שהמתכון שלך יכול לגרום לי לחשוב אחרת.
בית ספר למוזיקה YAMAHA
30 במאי 2010 at 11:56 (14 שנים ago)אני מודה עשית אותי רעב, יש פה רק סנדויצים ושוארמה למטה, פיחסה.
נעמהשיפ
8 ביוני 2010 at 18:02 (14 שנים ago)הי עלמה,
תגידי זה יהיה טעים גם בלי טופו לדעתך????.
נעמה
dvarimbalma
8 ביוני 2010 at 23:36 (14 שנים ago)נשמע לי קצת חסר, האמת. אולי תנסי עם חזה עוף במקום?
נעמהשיפ
9 ביוני 2010 at 15:58 (14 שנים ago)כן הא?
אבל זו ארוחה חלבית אז החזה עוף לא מתאים כ"כ. חוצמזה איך את בכלל מציעה כזה דבר? יא צמחונית!
אם כך, יש לך רעיון אחר לאטריות שעועית???
dvarimbalma
9 ביוני 2010 at 18:59 (14 שנים ago)כן, אני צמחונית, אבל אני מודעת היטב לכך שרוב העולם כן אוכל בשר (מה לעשות), אז חשבתי שזו הצעה הגיונית 🙂
בכל אופן, אם את רוצה להכין את זה בלי טופו כדאי אולי להכפיל את כפות השמפיניון, ולתת יותר נפח של ירקות למנה. אפשר גם להוסיף סוג אחר של פטריות, נניח פטריות יער, ואז להפוך את הכל למנה פטרייתית מאוד.
דוד
6 בפברואר 2013 at 14:41 (12 שנים ago)לפי התמונות נראה שזהירות זאת מילה גסה…
האצבעות צריכות להיות מקופלות כדי לא להיחתך, הישמרי לך
ריקי
24 במאי 2013 at 16:44 (12 שנים ago)הי
איזה יופי של בלוג.תענוג לקרוא אותך.תגידי: אפשר משהו אחר במקום חמאת בוטנים?