אני וניו יורק זו לא ממש אהבה ממבט ראשון. היה לי קשה להתחיל פה, קשה להרגיש שזה מקום שגרים בו. בתוך  ההתנגדות ובתהליך של להתרגל אליה, התחיל לבצבץ בראשי הרעיון לכתוב על ניו יורק מדור מיוחד בבלוג.

זה נדחה וישב שם כמה זמן. כמו משהו שמבשיל. לאט לאט סימנתי לעצמי מקומות בראש. כוסות קפה, קערות מרק, נקודות תצפית. ריככתי אותה בצעידות ארוכות בחוץ. התרגלתי אליה דרך הרגליים ודרך חוויות שצברתי כאן. דרך אנשים שנכנסו אל חיי. רגעים שבהם פתאום אמרתי לעצמי שאני כל כך אוהבת לגור כאן. סימנתי לעצמי את המקומות המועדפים, וחשבתי על זה שאכתוב עליהם מתישהו, מדריך תיירים פרטי משלי. רשימות בהמשכים. מדריך קטן לעיר הגדולה, שמבוסס על דברים שאני וא' אוהבים פה, ונוכל לעדכן אותו כל פעם כשיהיו דברים להוסיף, כי ככה זה באינטרנט וככה זה כשהעיר משתנה כל רגע.

אז התחלתי לכתוב רשימות ניו יורק. בהתחלה במחברת ועט, ואז על המחשב, ועכשיו בבלוג. בדרך שבה אני רוצה לכתוב, כלומר להגיד את הדברים שמצאו חן בעיני ולמה אני חושבת שהם נעימים. אני לא מתיימרת לקלוע לטעם של כולם וגם לא להבטיח לכם את הכי-הכי. לא לנסות לכסות הכל, ולא להתפלפל על מקומות "אותנטיים" (זה, אגב, אחד הדברים שאני הכי אוהבת בניו יורק: התחושה שהכל באיזשהו מובן מזוייף ואמיתי בו זמנית. תמהיל של ארעיות ושל מסורת, עיר של מהגרים. וזה מוצא חן בעיני).

הערות מקדימות:

1. לא בא לי שהפוסטים על ניו יורק יחנקו את הבלוג, כי זה קודם כל בלוג מתכונים וסיפורים, אז ההמלצות יפורסמו כאן פעם ב—, בינות המתכונים. אם אתם רוצים לעבור רק על הפוסטים של ניו יורק לקראת טיול שלכם כאן, אפשר יהיה למצוא את כולם בקטגוריה של ניו יורק בבלוג.

2. שימו לב לתאריכים של פרסום הפוסטים. מקומות נפתחים ונסגרים כל הזמן, ויכול להיות שתגיעו לכאן בזמן שמשהו כבר לא מעודכן.

3. אני מרכזת את כל ההמלצות גם במפת גוגל, לנוחיות הנוסעים, ואוסיף בה כל פעם את המקומות הממולצים החדשים.

אז נתחיל מצ'יינה טאון?

כן, ברור שצ'יינה טאון. כי אני אוהבת אותה מההתחלה וטעים אצלה ורועש בקטע טוב, וכי יש בה הרבה אנשים והרבה תיירים והרבה אנשי עסקים בחליפות והיא כולה סבוכה ומבולגנת הרבה יותר מחלקים אחרים של העיר, ומבולגן זה בדרך כלל לטעמי. שלא לדבר על זה שדים סאם זה מאכל גאוני, שלקנות פיצ'יפקעס מפלסטיק עם הלו קיטי (מודה, יש לי חולשה לדברים האלה) זה ממש כיף, ושבזמן טיול בניו יורק צ'יינה טאון מאפשרת לכם לבקר, על הדרך, בעוד תרבות ועוד עולם, ולהרגיש טיפה בסין.

יש המון דברים טעימים לאכול, ולרוב לא מספיק המקום בבטן כדי להכיל את הכל, אז השיטה היחידה שעובדת לנו היא להזמין מנה אחת בכל מקום ולחלוק ביננו, וככה להצליח לאכול בכמה מסעדות בכל ביקור. צריך גם לחשוב על בחירת המנות ולנסות לבחור מנות שנונתנות כבוד לטעמים העדינים והמורכבים של ירקות מוקפצים קלות, ולא ללכת על אוטומט לכיוון המנות שעטופות ברוטב ורוד זרחני. האוכל הסיני עבר המון שינויים ואדיפטציות על מנת להתאים לחיך המערבי (שלום לכם, זכרונות מהניינטיז והמסעדה הסינית בסטלה מאריס, חיפה! לעולם לא אשכח את אקווירים הדגים ואת הרטבים הסמיכים והמתוקים להחריד), ולפעמים עדיף לקחת את המנות היותר בסיסיות ופחות זרחניות.

Tasty hand pulled noodles

כשהם אומרים טייסטי הם מתכוונים לזה: המקום הזה מגיש (בין היתר) איטריות מצויינות שעושים במקום, בתוך מגוון מרקים ותבשילים שווים. מרק נודלס הוא לא מצרך נדיר בצ'יינה טאון, אבל המקום הזה שווה במיוחד, כי הוא טעים כל כך ויש המון אופציות טבעוניות (בהרבה מקומות הציר הבסיסי של המרק הסיני הוא ציר בשרי עם חזיר או עוף, ופה יש אפשרות גם לציר ירקות). מנה שעולה בסביבות ה-7 דולר תפוצץ אתכם, ויש גם כל מיני סוגי אטריות שהם מכינים במקום. האטרקציה המרכזית היא להתיישב בפינה שרואים ממנה לתוך המטבח ולהציץ (בנימוס) כדי לראות אדם זורק באוויר ערימה של בצק עד שהיא הופכת לנודלס דקיקים. מהפנט. יש להם כמה מנות בתפריט אבל הן לא מדהימות. מרקי הנודלס השונים הם ה-סיבה לשבת במקום הזה וזה בדיוק מה שאתם הולכים להזמין כאן.

(כמובן שמישהו כבר צילם את פלא האיטריות והעלה ליוטיוב. בחיים האמיתיים זה יותר יפה)

הכי שווה: מרק נודלס ענקי וחם עם טופו וירקות. הטופו מגיע מושרה במרינדה וזורקים אותו אל תוך המרק החם.

כתובת:1Doyers St, New York, NY 10013

דים סאם / דאמפלינגס

פעם שמתי לעצמי למטרה לאכול בכל מקומות הדאפמלינגס של צ'יינה טאון ולהגיע למסקנה לגבי איזה מהם הכי טוב, אבל זה הולך ומתברר כבלתי אפשרי, פשוט כי יש כל כך הרבה מקומות וכי בהרבה מהם יש רק דאמפלינגס חזיר (שזה אוטומאטית מוציא אותי מהמשוואה). בכל מקרה, בלי שום יכולת להחליט על המקום הכי טוב, הנה כמה מקומות אהובים:

Dim Sam Go Go– חמוד אך קצת יקר (בהשוואה לדים סאם בסביבה). מוצלח מאוד מבחינת זה שמגישים בו המון סוגי דים סאם מיוחדים שאין במקומות אחרים (אהבתי במיוחד את הדים סאם במילוי אפונת שלג וזה במילוי לבבות דקל), אבל קצת מבאס שהמחיר יקר יותר ושגובים על התה שמגיע עם האוכל (מאוד לא נהוג ברוב המקומות). גם העיצוב עושה אווירה קצת מנוכרת.

Prosperity Dumpling– פופולארי בטירוף וזול מאוד. יש מעט סוגים, אבל אפשרות לאוכל את הדאמפלינג מטוגן ולא מאודה. אני לא עפתי עליהם אבל הם נכנסים לרשימה כי בגלל הפופולאריות

Ping’s Seafood– קלאסיקת דים סאם, עם הרבה פירות ים (שאני לא אוכלת), אבל יש המון המון סוגים וצורות.

לחמניות באו

הלחמניות האווריריות, הרכות, השמנמנות והמושלמות האלה עובדות מצויין כנישנוש או כמתאבן לארוחה. אפשר למצוא אותן בכל מסעדה וזה תמיד טעים. אני מאוד אוהבת את הלחמניות במאפיית "קינג בייקרי" על איסט ברוידווי, שנמכרות חמות וטריות במיוחד, אבל ברוב המקומות הנורמאליים הלחמניות האלה יהיו טריות ורכות.

המילוי הכי פופולארי הוא חזיר, אז אם אתם נמנעים מחזיר או מבשר בכלל נסו לשאול לפחות כמה פעמים ובצורה הכי ברורה האם יש בזה חזיר או לא.

Buddha Bodai

מסעדה שהיא גם טבעונית, גם סינית, וגם כשרה- בהחלט לא הדבר הכי צפוי ברובע הזה של העיר. הבעלים של המקום הוא סיני שהיגר לארה"ב לפני 25 שנה, ושומר על צמחונות ממניעים דתיים (יש הרבה מאוד בודהיסטים שאוכלים בשר, אבל חלקם, כמוהו, נמנעים מבשר מטעמי דת והאמונה בגלגול נשמות). העובדה שהאוכל כולו טבעוני מושכת למקום גם יהודים שומרי כשרות, כך שהקהל די מעורב ומעניין. בעל המקום גם למד כמה מילים בעברית ממשגיח הכשרות שמגיע לשם, ולכן אם תדברו לידו בעברית סביר להניח שיגיד לכם משהו כמו "בתאבון" או "מה שלומך". האוכל טעים ומגוון מאוד, ומבוסס על סוגים שונים של סייטן וסויה, יחד עם כל הירקות והרטבים הקלאסיים של המטבח הסיני. המנות בתפריט נקראות "עוף", "ברווז" או "חזיר" אבל למעשה מבוססות על כל מיני חיות מהצומח, אז שימו לב לעניין כי התפריט יכול להיות קצת מבלבל. קשה להמליץ על מנה אחת כי יש המון המון אפשרויות, אז ההמלצה היחידה שלי לגבי ההזמנה היא לא לקחת שום דבר חריף מידי, כי זה יכול להגיע לרמות חריפות שלא תצליחו להתמודד איתן (מניסיון).

מחירים: רוב העיקריות עולות 10-15 דולר, וצריך לשלם עוד דולר על אורז או דולר וחצי על אורז מלא. המנות גדולות ומאוד משביעות.

מיקום:  5 Mott St, New York, NY 10013

אתר:  http://www.chinatownvegetarian.com/

Ice Cream Factory

מקום מפורסם ביותר שכבר הפך למוסד, עם חולצות ותיקים וגלויות שנושאים את לוגו החנות. המקום מתמחה בטעמים שמוגדרים בתפריט שלו "הקבועים" כמו גלידת שומשום שחור, גלידת תה ירוק, גלידת מנגו ושעועית אדומה, ויש גם טעמים שנקראים בשלטים של החנות "אקזוטיים", כמו שוקולד, וניל, וקרם עוגיות.

כתובת:65Bayard St, New York, NY 10013

התמונה מתוך אתר הגלידרייה, כי תמיד היה שם עמוס מכדי לצלם בעצמנו

דוכנים וחנויות

אין לי ממש פייבוריט אחד לזה, אבל יש בצ'יינה טאון המון חנויות שמוכרות כלים סינים, אורז איכותי, תה ירוק משובח, תבלינים, פירות וירקות, וכמובן המון דגים מיובשים ומלפפוני ים מיובשים וכל מיני שרצים וסרטנים שנראים מאוד מפחיד (לדעתי) כשהם נמכרים כמו פירות מיובשים (וגם לידם בתצוגה).

שווה להסתובב בחנויות ולקנות תה יסמין או אולונג, תה ירוק כלשהו, ומשהו מהקישוטים המיוחדים והצבעוניים האלה לבית. הפירות והירקות הם חוויה מיוחדת בפני עצמה, כי הרבה מהם לא נמכרים בשום מקום אחר בעיר. נסו את הליצ'י הקטנטנים והחומים (זה זן שונה ממה שיש בארץ), את האגסים הצהובים בהירים (טעם שבין אגס לבין תפוח) וכמובן, אם יש לכם מטבח להקפיץ בו קצת, תעמיסו שקית של מיני הגבעולים הירוקים והטובים שנמכרים שם.

עוד אטרקציה שנמכרת בכל חנות שניה היא המשקה הסיני המתוק להחריד שנקרא "תה בועות" (bubble tea). אני מבינה שזה קורץ לחובבי הז'אנר או לאנשים שטיילו מספיק זמן בסין, טוויאן וקוריאה שבהן המשקה הזה פופולארי, אבל מבחינתי מדובר בעיסה דוחה למדי. זה משקה סמיך, לרוב עם חלב, ובתוכו כדורוני ג'לטין מתוקים ודביקים. בקיצור אם התיאור נשמע לכם די נורא, אז תדעו שגם הטעם. ובכל זאת, למען החוויה, אני מציעה לאמיצים שבכם להתנסות.

בין הדוכנים שמול ליטל איטלי (כלומר על הפינה בין וולקר ומלברי) ישנו דוכן קסום במיוחד שמוכר עוגות קטנטנות. מדובר בסוג של פנקייקים זעירים שמתבשלים במחבת מיוחדת, ומוגשים חמים מהמחבת בשקית נייר חומה. 15 מהפנקייקים האלה עולים דולר אחד, וזה אחד הפינוקים הנחמדים של הביקור בצ'יינה טאון.

Chinese mini cakes, corner of Walker and Mullberry

###

ועוד קצת ליד:

באופן רשמי צ'יינה טאון נמצאת בין ליטל איטלי, טרייבקה, לואר איסט סייד והצ'יימברז סטריט- כלומר תחומה מכל צדדיה בצורה די מסודרת על ידי רחובות גדולים, אבל בפועל הנוכחות שלה התפשטה עוד קצת לכיוון לואר איסט סייד, וכשעוברים את הכביש הגדול של בווארי סטריט לכיוון שכונת "שני הגשרים" (two bridges) מגיעים לעוד איזורים שיש בהם בעיקר מהגרים סינים ומקומות שקשורים לקהילה הזו. הרחובות האלו הרבה פחות מתויירים, אבל גם בהם יש מסעדות טעימות והמון חנויות מעניינות, בעיקר באיזור שליד גשרי הרכבת. אני אוהבת לקנות שם כל מיני ירקות מוזרים שלא ברור לי איך מבשלים ואז לנסות לבשל אותם.

שכונת טו ברידג'ס נמצאת בתהליך של שינוי. מדובר באחת השכונות העניות ביותר במנהטן, ובמקום עם הכי הרבה דיור הציבורי בכל מנהטן, ולכן הלחץ של עליית מחירי הנדל"ן (בכל זאת, לואר איסט סייד!) גורם ליזמים שונים לרצות לבנות בה מבנים חדשים ולדחוק החוצה את רוב הדיירים הנוכחיים. סיור באיזור הזה יגלגל אתכם כנראה גם לכמה אתרי בנייה שבהם בונים עכשיו מגדלי יוקרה, וגם אפשר לראות קצת מהחיים המורכבים והמאוד מעניינים של האיזור הזה: סינים-אמריקאים, לטינו-אמריקאים, ויהודים (כיום יש בשכונה קהילה חרדית גדולה, אבל בעבר הייתה כאן גם קהילה יהודית יותר מגוונת, ובנין המשרדים ההיסטורי של העיתון היהודי-סוציאליסטי "פורוורד", או בשמו הידישאי "פרווערטס", עוד נמצא בסביבה- לכו להציץ עליו ולחפש את מארקס ואנגלס בחזית).

על הנהר עצמו ישנה עכשיו טיילת די מוזנחת, שאמורה לעבור פיתוח רציני בשנים הקרובות, וכבר הכניסו אליה מתקני כושר שונים. חלק מהמאבק של תושבי השכונה הוא לפעול למען פיתוח שיעזור לתושבים המקוריים של האיזור ולא רק לתושבים שיעברו אליה. הטיילת הזו היא אחד המקומות הכי אהובים עליי בכל האיזור. הנוף אל הנהר יפיפה, אין יותר מידי אנשים וחנויות, והרכבת עוטפת את הכל ברעש אדיר שאיכשהו נראה יפה מאוד בתמונה הזו.

נקודת החן הסודית של א' במקום הזה נמצאת מאחורי האנגר 36. זו הנקודה היחידה שאפשר לראות ממנה גם את שני הגשרים, גם את פסל החירות וגם את ברוקלין, והיא חושפת את העיר הזאת כמקום קצת אחר, אולי כחלק מתקופה טיפה עתיקה יותר. ברוקלין שרואים מכאן היא מפעלים גדולים וספינות ונמל, לא שכונה שיקית וסופר מתוחכמת עם אנשים ששותים קייל וסטודיו של יוגה לתינוקות. מהזווית הזו אפשר להרגיש קצת כאילו מציצים אל העבר, או קצת כאילו המים האלה קרובים. וזה מרחיב את הלב.

בקיצור:

לא להחמיץ: טייסטי הנד פולד נודלס

אמביוונלטי: הדים סאם המצטיין. עדיין לא החלטתי.

לאמיצים: באבל טי (או לילדים).

הארד קור: אם אתם באמת באמת בעניין ורוצים קפיצה לסין הרבה פחות תיירותית והרבה יותר גדולה- הצ'יינה טאון של קווינס הוא המקום בשבילכם. זה כמו פי אלף יותר צ'יינה טאון של מנהטן (אבל זה מקום שראוי בכלל לפוסט משל עצמו).

טעמים שווים במיוחד: יש מנות שחוזרות על עצמן בכל מסעדה ואין הבדלים ענקיים בביצוע, אבל בכל מסעדה שלא תבחרו אני ממליצה להזמין גם מנה של עלים ירוקים מוקפצים (הרבה פעמים אלו עלעלים שאתם לא מכירים, עשוי להיות באק צו'י בשילובים שונים). טעים ועדין ומיוחד ולגמרי שווה, במיוחד אם זו מנה שמשלבת גם לוטוס או אפונת שלג. אני מכורה ללחמניות הבאו (לחמניות מאודות תפוחות ומפנקות) והן נמכרות לא רק בכל המאפיות אלא גם בהרבה מסעדות (מוגש כמנה ראשונה).