מרץ
2014
תבשיל קינואה בשלושה צבעים
קופסאות אוכל שמביאים לעבודה זו אומנות שלמה. צריך בד"כ להיזהר עם השום, כי את בציבור, ולהימנע מפטרוזיליה, פרג וכוסברה (שנתקעים בשיניים).
צריך משהו בריא, כי זה המפלט שלך מהג'אנק שמוכרים בקפיטריה, ולא כבד מידי, אבל משביע, וצריך משהו לא רטוב מידי שלא יהפוך לסמרטוט ולא ישפך בכל התיק.
וצריך כמובן את הקופסא הנכונה, שהיא אטומה מספיק וגדולה מספיק. וצריך לזכור להביא כף (אני תמיד שוכחת).
אבל ההשקעה משתלמת:
את עוצרת את היום ופותחת קופסא עם ריח וטעם של בית, של הסיפוק האדיר בלאכול משהו שמהבוקר כבר ידעת שהוא שם וחיכית לאכול אותו בדיוק. החירות של לא לעמוד בתור ולא להצטרך לקוות שהאוכל שאת קונה יהיה סביר, ולא לאכול סביב כל האנשים, אלא לשבת לבדך ואיך שבא לך בחוץ על ספסל ולאכול את הארוחה שלך שהיא לא מפוארת אבל היא טעימה ובדיוק במידה הנכונה בשבילך של מלח ושל קינמון.
ובתוך עיר שהיא כולה אמביציה ואוניברסיטה שהיא כולה אמביציה, בתוך סחרחורת של שאיפות ומלחמות אגו ודירוגים של הצטיינות, בתוך מסע הרדיפה שמתחולל סביבך (והרבה פעמים גם בתוכך): תארים, פרסים, מותגים, מילים ארוכות, צעיפים בצבעים הנכונים.
משהו שהוא אופייני מאוד ללימודים בתוכנית של דוקטורט אבל במידה מסויימת הוא גם אופייני בכלל לחיים- הצורך לאזן את עצמך פנימה, הרעש האינסופי שמייצרים בני אדם בזמן שהם מודדים זה את זה. בתוך כל הברדק כמה נעים לפתוח קופסא של בית עם אוכל של בית, שהכנת בעצמך, ולהיזכר שמאחורי כל זה מסתתר הרי אושר גדול, והחיים קיימים לפני ואחרי ההצלחות והכישלונות הרגעיים האלה, שהם כולם רק למראית עין, גלים קטנים שעולים ויורדים ומשנים רק את הקמטים בפניו האדירים של הים שהיה שם מיליון שנה לפני כן.
כמה הערות לפני הבישולים:
איכסון. המתכון הזה מושלם לארוחות צהריים בעבודה, כי הוא משביע ובריא וטעים ולא מרטיב את התיק יותר מידי. אני אוהבת לאכול את זה מהתיק, בטמפרטורות החדר, אבל אפשר גם לחמם, כמובן. אם יש בסביבה שמן זית טוב, תוסיפו כמה טיפות לפני שאוכלים, זה מוסיף.
בישול הקינואה. בשביל להכין קינואה שהיא באמת מושלמת אל תחשבו על אורז כשאתם מכינים ואל תספרו כוסות של מים. תחשבו על פסטה- כלומר תבשלו את גרגירי הקינואה בהמון המון מים רותחים. כשהם מתחילים להיות קצת שקופים, אבל ה"זנב" של כל גרגר עדיין לבן ומתפרק, זה הזמן לכבות את האש ולשפוך למסננת מהמים החמים.
בישול סלק. איכשהו בישול סלקים תמיד לוקח המון זמן. אני מעדיפה לבשל את הסלק כמעט עד שהוא רך, ואז לקלף ולחתוך ולהוסיף לתבשיל הזה לבישול קצר יותר. סלקים מומלץ לא לקלף לפני הבישול במים, כי הם מוציאים את כל הצבע שלהם ומאבדים הרבה מחינם. מבשלים עם הקליפה, ואז בסיום הבישול היא רכה ומתקלפת בלי קולפן, פשוט מפשיטים אותה מהשורש באצבעות. קחו בחשבון, אגב, שהאצבעות נצבעות בסגול עמוק וקשה אחר כך לנקות אותן.
אפונה. אני אוהבת להשתמש באפונה קפואה שמפשירים, אבל לא לבשל אותה בכלל, כדי לשמור על רעננות וצבע ירוק בהיר. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא להשאיר אותה במסננת בכיור ולהפעיל כמה דקות של ברז מים חמים מאוד. למען האמת, בארץ אני די נמנעת מלעשות את זה, כי זה בזבוז מים ואני מרגישה אשמה (כן, הפרסומות המפחידות לגמרי עבדו במקרה שלי) אבל בניו יורק זה מה שאני עושה. עוד דרך להפשיר אפונה היא להשאיר אותה בקערה עם מים חמים כמה דקות, או פשוט להשאיר מחוץ לפריזיר איזה חצי שעה ביום חם.
הנבטה. את הקינואה שבתמונה הנבטתי מראש, פשוט כי סיקרן אותי לקרות אם זה נובט, אבל אין להנבטה במקרה הזה יתרונות מיוחדים.
יאללה למטבח! (3 מנות משביעות)
- 3 כוסות קינואה
- סלק אחד גדול
- דלורית קטנטנה או חצי מדלורית רגילה
- בצל בינוני אחד (בצל בינוני זה גודל של כדור טניס)
- שני שלוקים של יין לבן או סאקה או יין אורז
- לפי הטעם: קינמון, אגוז מוסקט, מלח גס.
- קליפה של לימון אחד, מגוררת
- כוס וחצי גרגירי אפונה מופשרת
הכנה:
- מבשלים את הקינואה בהמון מים בסיר גדול. כשהיא מוכנה, מסננים ושוטפים.
- במקביל מבשלים את הסלק במים רותחים 25 דקות, עד שהוא רך אבל לא רך לגמרי.
- מקלפים את הסלק (עדיף לשטוף במים קרים תוך כדי, כי הוא חם, ואז הקליפה מתחילה לרדת בעצמה). וחותכים לקוביות.
- מקלפים גם את הדלורית וחותכים לקוביות באותו הגודל.
- וגם את הבצל -חותכים לקוביות.
- מחממים במחבת גדולה, עדיף כזו שיש לה מכסה, 2 כפות שמן זית, ומטגנים את הבצל עד שהוא קצת שקוף.
- מוסיפים את הסלק והדלורית ומערבבים תוך כדי טיגון. הם אמורים להתרכך ולהתבשל, אבל בגלל שזה תבשיל בלי רטבים, הכל עלול להישרף. בדיוק בגלל זה אנחנו מערבבים מפעם לפעם, וגם סוגרים את המכסה (אם יש מכסה זה עוזר לאדים של הירקות לא להעלם והכל פחות נשרף). וגם מוסיפים שלוק או שניים של יין (לבן, או סאקה, או אורז), כדי לוודא שיש מספיק נוזלים בסביבה.
- ברגע שהדלורית והסלק רכים ונעימים לאכילה מכבים את המחבת. מערבבים את הקינואה והירקות, ומוסיפים פנימה גם את האפונה.
- מערבבים גם את הקינמון, קצת אגוז מוסקט, וקצת מלח. וגירוד של קליפה מלימון אחד. טועמים, ומוסיפים עוד קצת מלח אם צריך. טועמים שוב. מפסיקים לטעום כי אתם רוצים שישאר לכם מספיק לקחת מחר לעבודה, בקופסא.
אפרת
24 במרץ 2014 at 10:23 (11 שנים ago)נראה טעים טעים. אני תמיד הייתי מאלה שמסתובבות עם קופסא של סלט 🙂
(וגם עם צעיף בצבע נכון!)
ריבי מהמעבדבדה
24 במרץ 2014 at 11:01 (11 שנים ago)המנהג של קופסת אוכל מהבית היתחיל אצלי גם בדוקטוראט. ממשיך עד היום המון שנים אחרי ועכשיו גם האיש בהיי-טק והחיילת מקבלים כל יום קופסא. יש בעיר הגדולה שלך מקומות שמוכרים קופסאות בנטו נהדרות ושוות כך שגם עניין הקופסא הופך להיות כיף.
יעל
24 במרץ 2014 at 12:12 (11 שנים ago)תודה, פוסט נפלא ותזכורת חשובה על היחס הנכון בין הגלים לים.
גם בעיני קינואה היא מאכל הקופסה המושלם. וגם סלט פסטה!
אני אוהבת את הקינואה שלי בשילוב של אדומה ולבנה, ומתברר שהיא הולכת נפלא עם פרסניפ ברוטב קלמנטינות – עוד משהו שמי חושב עליו כשגרים בישראל.
אסנת
24 במרץ 2014 at 15:05 (11 שנים ago)תודה תודה. קלעת בול.
פתאום פינטזתי על סדרת מתכונים מומלצים לאוכל לקחת לעבודה…אף אחד/ת לא ממש מתייחס לעניין וזה חשובבבב וחסר
דנה
31 במאי 2019 at 11:37 (5 שנים ago)זה קרה? אשמח לעקוב אחרי זה
miriam
24 במרץ 2014 at 16:08 (11 שנים ago)נשמע, מעניין,שווה לנסות.אני שולחת לבני אוכל ללימודים, ואפילו מרק, ולא נוזל בקופסאות של lock.סוחטים לימון, על הסלק וזה מחזיר את הצבע לסלק.
חיה
24 במרץ 2014 at 16:27 (11 שנים ago)אני לגמרי בעד אוכל מהבית וקופסה אישית שהיא רק שלי , שם שמתי את כל מה שאני אוהבת . אני קוראת לזה נחמות קטנות של אמצע היום . בקיצור מזדהה .
תודה על פוסט נהדר
חיה
אפרת
24 במרץ 2014 at 16:46 (11 שנים ago)נראה טעים מאוד, אהבתי גם את כל מה שכתבת, אני מאלו שמתעצלים להכין קופסה לעבודה, וזה דוקא עשה לי חשק לאוכל של בית. תודה
רביטל
24 במרץ 2014 at 17:08 (11 שנים ago)ראשית, פוסט מעולה!
בבית שלנו מאוד אוהבים קינואה, סלק ואפונה (שבאופן מדהים מתחסלת תוך כדי הפשרה…) ואיכשהו לא שילבנו ביניהם עד היום.
כיוון שאני והחצי כל יום לוקחים אוכל למשרד המשותף, אין לי ספק שבימים הקרובים ננסה את התבשיל/ סלט הזה.
תודה!!!
אדוה
24 במרץ 2014 at 18:29 (11 שנים ago)מה אפשר לשים במקום היין/ סאקה? אפשר חומץ אורז או מירין או משהו כזה?
dvarimbalma
24 במרץ 2014 at 19:21 (11 שנים ago)עדיף בלי חומץ ומירין כי הם יתנו טעם חמוץ מידי. מדובר רק בכמות קטנטנה בשביל שלא ישרף התבשיל, אז אפשר לשים גם מים למשל או מיץ תפוזים.
נעה
24 במרץ 2014 at 20:25 (11 שנים ago)כתבת בדיוק בדיוק את מה שאני מרגישה כשאני אוכלת אוכל מקופסא שהכנתי לי לאוניברסיטה.
תודה 🙂
אולגה
25 במרץ 2014 at 8:27 (11 שנים ago)מתכון נהדר ופוסט מקסים שגורם לעצור לרגע ולחשוב על מה באמת חשוב. תודה!
טעמים שרואים מכאן
25 במרץ 2014 at 20:35 (11 שנים ago)רק את יכולה לגרום לתבשיל קינואה להיראות ולהישמע טוב..:)
פוסט מקסים!
דניאל
2 באפריל 2014 at 5:57 (11 שנים ago)קלעת בול לרגשותי הערב. תודה שעזרת לי להיזכר מה טוב לי!
אייל
22 ביוני 2014 at 21:28 (10 שנים ago)יצא מעולה!
שירי
31 באוגוסט 2014 at 10:49 (10 שנים ago)איזה דגן הכי מתאים לתבשיל הזה ואינו קינואה? היא נעשתה יקרה מאוד לאחרונה
dvarimbalma
31 באוגוסט 2014 at 16:36 (10 שנים ago)צודקת, זה באמת נהיה ממש יקר. אני משתמשת גם בבורגול וזה יוצא אחלה, או קוסקוס.
שניקי
14 במאי 2015 at 19:46 (10 שנים ago)האם ניתן להשתמש בסלק בואקום ?
dvarimbalma
15 במאי 2015 at 13:04 (10 שנים ago)כן אבל הוא כבר מבושל, אז לא צריך לבשלו
רונה
17 בדצמבר 2015 at 15:37 (9 שנים ago)מדובר ב2 כוסות קינואה לפני או אחרי בישול? תודה
dvarimbealma
17 בדצמבר 2015 at 19:47 (9 שנים ago)3 כוסות לפני בישול!
מיכל
5 בינואר 2018 at 4:41 (7 שנים ago)במה אפשר להחליף את הדלורית? בטטה תלך כאן או שתהיה מתוקה מידי?
עלמה
21 בינואר 2018 at 22:52 (7 שנים ago)לגמרי תלך
שמרית
24 בפברואר 2020 at 22:17 (5 שנים ago)תודה על המתכון הנפלא הזה עשיתי עם בטטה ,סוף סוף הקינואה טעימה וצבעונית