ספט
2013
פסטה קצרה עם מנגולד, חמאת שקדים, וליים
אחד הדברים המפתיעים שהולכים ומתבררים לי לגבי העניין הזה של לגור בניו יורק, הוא כמה הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי, למרות שאני כבר כאן, במצב שלא ברור לי בו עד הסוף עד כמה אני בניו יורק ועד כמה אני בעצם בישראל.
תחושה של משהו מקפץ בפנים, אולי ג'טלג ריגשי כזה, להיות בכמה מקומות בו זמנית.
הקפה של הבוקר, מול המחשב, מול האתר של העיתון. למרות שזה כמה שעות מאוחר יותר, אני עושה את הטקס הזה וכבר בבוקר לפני המקלחת יודעת מה קורה בישראל.
או למשל השעות, מבנה השבוע, להציץ בשעון כמה פעמים ביום ולחשב מה השעה שם, לזכור שהסופ"ש מתחיל מוקדם יותר.
או למשל התמונות שתלינו בבית,
למשל השיחות שלי ושל א' על פוליטיקה בארץ,
למשל הדברים שדחוף לי לבדוק מאוחר בלילה
או מוקדם בבוקר.
ויש בזה גם מימד של החלטה. אני מזכירה לעצמי לבחור לנחות. לבחור להיות נוכחת איפה שאני, ולהניח לעיתים לצורך הזה לדבר עם חברים ומשפחה בעברית. לא לתת לזרות שלי להיות הדבר העיקרי שאנשים חדשים יודעים עליי. לא להשוות כל דבר לדבר מוכר, לא להתמכר לתחושה שאני נוכחת בישראל דרך הפייסבוק והסקייפ והרשתות והספרים בעברית וזה שאפשר בכל מכולת פה לקנות גם מילקי וגם קוטג' של תנובה וחומוס של צבר.
באוכל זה הכי קשה. להבין שזה טיפשי להוציא עכשיו שניים וחצי דולר על מלפפון אחד, מיימי ועגום, כי פה אנחנו גרים עכשיו, ועדיף לאכול ירקות שמגדלים ואוכלים כאן.
זה קשה אבל גם מתגמל. למדתי בינתיים המון טעמים חדשים בזמן קצר. נניח שליים זה דבר נפלא, וזול פה בהרבה מלימון צהוב רגיל. או שיש מגוון גדול מאוד של ממרחי אגוזים, לא רק חמאת הבוטנים אלא חמאת קאשיו וחמאת שקדים שטוחנים במקום ובלי תוספות של מלח וסוכר. או שאפשר לקנות פסטות מצויינות בהמון מקומות במחיר הרבה יותר טוב משיש לזה בארץ.
אני מתחילה ללמוד איך בוחרים להתרגל. ותוך כדי זה גם מקטרת מפעם לפעם על המלפפונים ועל העגבניות, וכמובן קונה טחינה, כי יש (תודה לאל!) טחינה כמעט בכל מקום.
ואז מגיע העניין של הבלוג. שזה קצת מוזר לי אם יהיה לי פתאום בלוג "אמריקאי" בטעמיו, במיוחד כי רוב האנשים שקוראים אותי גרים בישראל. ומצד שני, הרי יש פה מנגולד יפיפה וצבעוני (קוראים לזה rainbow chard) שהתאהבתי בו כליל ואני לא מסוגלת לא לבשל איתו. ויש פה כל מיני ירוקים טובים, והליים פה מעולה, ועכשיו לכי תפרסמי מתכון שיש בו מנגולד צבעוני, וממרח שקדים קראנצ'י, וליים. משנסת מותניים להכניס התאמות.
[וכל זה- ליידיז אנד ג'נטלמן!- בלי אף מילה על העניין האפל הזה של מגבים ולעשות ספונג'ה במדינה הזו. כי זה באמת, באמת הדבר הכי קשה והכי מוזר].
כמה טיפים חשובים:
טבעונות. המתכון יכול להיות טבעוני בקלות, אם לא מוסיפים בסופו את הפרמזן. זה יוצא עשיר וקרמי מאוד בגלל השקדים, וממש לא מרגיש חסר. טיפ נוסף שלמדתי מל', חברה טבעונית טריה שמאוד אוהבת פרמזן בפסטה- כששמים בסוף מעל הכל קמצוץ של מלח גס איכותי (יש כאלו ממש ממש יוקרתיים שאפשר לקנות בחניות טבע) זה סוגר את הפינה גם בשביל מכורי פרמזן אמיתיים והכל טבעוני למהדרין.
התאמות. כאמור, השתמשתי כאן בכמה דברים שאין בארץ ולכן דרושות התאמות: במקום מנגולד-קשת, שמגיע בחבילות ענקיות והשתמשתי במקור רק בחצי מהחבילה, אפשר להשתמש במנגולד רגיל, בחבילה אחת גדולה. חמאת השקדים שהשתמשתי בה פה היא חמאה שדומה במרקם שלה לחמאת בוטנים קראנצ'ית, כי מכינים אותה מטחינה של שקדים שלמים ולא טוחנים אותם עד הסוף, כלומר המרקם לא חלק לחלוטין, ויש בה קצת מתיקות. בארץ לא ראיתי כזה מעולם ולכן החלפתי במתכון לחמאת שקדים רגילה (קוראים לזה שקדיה ויש בחנויות הטבע) עם נקודה קטנה של דבש. את הליים, שיש כאן בשפע ובזול, אבל בארץ רק לפעמים וביוקר, אפשר להחליף בלימון. אם יש לכם ליים, אז בכלל טוב. אשריכם.
הגשה. שני דברים משדרגים את הטעם משמעותית: גירוד של קליפת ליים שמוסיפים בסוף לצלחות ומרענן את כל הטעמים, וגירוד של פרמזן שמוסיף עוד שכבה של חריפות. מבין השניים- על הלייים (או לימון, אם אין) אני פשוט לא מסכימה לכם לוותר. זה נותן לכל העסק ארומה אחרת לגמרי.
פסטה. למען האמת, פעם בכלל לא הכרתי צורות של פסטות וספגטי, וגם לא הבנתי בשביל מה זה חשוב. אחרי שהידקתי יחסים עם א', שחובב פסטה הרבה יותר ממני, וקראתי כמה מאמרים מנומקים בנושא בבלוגים שונים, הבנתי שההתאמה בין סוג פסטה לבין הרוטב או תבשיל הירקות המלווה אותה היא אומנות בפני עצמה. הצורות של הפסטה משתלבות באסטתיקה של המתכון ובמרקם של הביסים ומשנות את המאכל מאוד. במתכון הזה השתמשתי בסוג שנקרא Campanelle, והצורה המקסימה שלה השתלבה מעולה בתבשיל המנגולד. היחסים בין המנגולד לבין הפסטה הם לא יחסים של ספגטי ורוטב, אלא הכוונה היא שכל סועד יקבל מנה גדולה מלאה ירוק שבתוכה גם פסטות.
יאללה למטבח! (חומרים ל-3 מנות, אפשר להכפיל אם רוצים יותר)
- חבילת מנגולד שלמה ויפה (אם יש בסביבתכם- מנגולד קשת)
- 1 בצל סגול גדול, או שניים קטנים
- 3 שיני שום
- 3.5 כפות של חמאת שקדים
- חצי כפית (או קצת פחות, לפי מידת החריפות שאתם אוהבים) של שבבי צ'ילי גרוס
- 4 כפות מים
- 3 כפות מיץ ליים או לימון (בערך חצי ליים או חצי לימון קטן)
- חצי כפית דבש (רק לחדד את הטעם)
- 250 גרם פסטה קצרה
- גרידת לימון או ליים (כלומר קליפה שמגרדים עם פומפיה או, כמו שאני עשיתי כי אין לי פומפיה עדיין, מקלפים את הקליפה בעדינות מהלימון וקוצצים לחוטים דקיקים וארוכים עם סכין מטבח חדה. זה יוצא יפה אבל קצת יותר התעסקות.
- קצת פרמזן להגשה (אפשר לגרר ואפשר לגלח רצועות עם קולפן ירקות רגיל).
——————————————————————————————————–
הכנה:
- שוטפים היטב היטב את המנגולד (הדברים האלה עלולים להגיע עם המון חול, במיוחד האורגניים והטבעיים יותר, ולכן צריך להשקיע בשטיפה כי בסוף יכול להיות לכל זה תחושה נוראית אם זה מלא חול).
- מפרידים את החלק הירוק מהחלק הלבן. את העלים חותכים גס, לחתיכות גדולות, ואת הגבעולים קוצצים דק יותר, לפרוסות בעובי אצבע. את שיני השום קולפים ופורסים לפרוסות דקות.
- חותכים גם את הבצל לקוביות יחסית קטנות, אבל לא קטנטנות (שיהיה בערך באותו גודל של פרוסות גבעול המנגולד)
- מחממים במחבת גדולה מאוד (רצוי כזו שיש לה מכסה) שמן זית בכמות יחסית נדיבה.
- פסטה: אידיאלית, מכינים את הפסטה עד לרמה של אל דנטה במקביל להכנת המנגולד, ובסוף מערבבים הכל יחד במחבת הגדולה של המנגולד. אם הפסטה מוכנה לכם קצת לפני המנגולד תנו לה לחכות, אבל לא בתוך הסיר אלא במסננת ששמים בה קצת שמן זית, למנוע הידבקות. אם הפסטה מוכנה קצת אחרי המנגולד, המנגולד יחכה לה במחבת שלו. צריך שזה לא יהיה יותר מידי זמן כי המנגולד יהפוך לסמרטוט. בקיצור, עדיף בדיוק עכשיו כהתחלתם לחמם את המחבת לחמם גם סיר גדול עם מים חמים וקצת שמן זית בשביל הפסטה, ובתקווה שני הדברים יהיו מוכנים בערך באותו זמן.
- את הפסטה מבשלים לפי הוראות היצרן (זה בדר"כ 8-11 דקות במים רותחים), מסננים מיד כשמוכן, שוטפים בקצת מים ושמים קצת שמן זית, שלא ידבק.
- נחזור אל המחבת החמה: מטגנים בשמן הזית את השום, הבצל וגבעולי המנגולד. העלים הירוקים יחכו בינתיים בצד.
- כשכל מה שבמחבת מתחיל להתרכך ולהזהיב מוסיפים את העלים הירוקים ומכסים במכסה. ממשיכים לבשל על אש קטנה עד שהעלים נעשים כהים והנפח שלהם מצטמצם משמעותית.
- מערבבים בינתיים בקערית: חמאת שקדים, מים, ליים או לימון, צ'ילי גרוס ודבש- צריך לבחוש הרבה ועם מזלג כדי שזה יגיע למרקם דומה למרקם של טחינה קצת נוזלית. כדאי להתחיל מחמאת השקדים והדבש ולערבב לתוכם לאט לאט את הנוזלים כדי שהמרקם יהיה נכון.
- ברגע שהמנגולד כבר מבושל, מכבים את האש. שופכים אל המחבת החמה את רוטב השקדים ואת הפסטה המסוננת, ומערבבים הכל כדי שתהיה חלוקה שווה. בשלב זה מוסיפים גם את גרידת הליים ואת הפרמזן, אם רוצים.
- בתאבון! חשוב לאכול מיד מיד, אחרי שזה מתקרר הרבה פחות טעים.
שיהיה לכם שבוע טוב,
והרבה טעמים חדשים כל הזמן,
עלמה
42 Comments על פסטה קצרה עם מנגולד, חמאת שקדים, וליים
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
יעל ר.
25 בספטמבר 2013 at 17:48 (11 שנים ago)הרעיון של לשלב מנגולד עם חמאת קשיו/שקדים פשוט גאוני. חייבת לנסות. ומחזקת את ידייך לגבי גרידת הלימון/ליים שגם יכולה להקפיץ סלטים מסוימים ואפילו לשדרג צ'יפס דקיק.
אגב, אני עושה רוטב אחר ממנגולד או תרד, שדי דומה, אבל בלי דבש והאגוזים לא טחונים למחית אלא קצוצים בשביל הקראנצ'יות. באידוי-בישול של הירוקים אני מוסיפה קצת ציר מרק (מקפיאה מראש כל פעם בתבנית של קוביות קרח, אז קוביה-שתיים זה בדיוק בכמות), וזה מוסיף עוד טעם ועומק לירוק.
שיר
26 בספטמבר 2013 at 9:49 (11 שנים ago)אני כל כך אוהבת מנות פסטה עשירות ברוטב ובירק! לכן הגישה המוצהרת הזו של קערה גדולה מלאה בכל טוב ובין היתר פסטה, מוצאת חן בעיני. מאוד מסוקרנת בנוגע לצורות הפסטה ולחשיבותן- גם אני, כפי שהיית את, לא מבינה למה זה חשוב. לכן אשמח אם תוכלי להפנות אותי למאמרים בעניין (: הספגטי היחידי שאני יכולה לחשוב על חשיבות הצורה שלו הוא הספגטי העבה עם החור באמצע (כמו צינור כזה) , שאני אוהבת במיוחד.
תודה על עוד מתכון נפלא. דווקא לאחרונה נתקלתי בליים בשווקים בארץ במחירים לא נוראים.
עדי אביגיל
26 בספטמבר 2013 at 10:49 (11 שנים ago)עלמה,
מתכון מקסים, תמונות יפהפיות והתיאור של המעבר לניו יורק נוגע ללב.
רק שתי הערות קטנות:
ברשימת הרכיבים לא ציינת את הכמות של הצ׳ילי שצריך.
וטעות כתיב: כשאת כותבת על המנגולד הצבעוני כתבת שהתאהבת בו קליל. צריך לכתוב כליל.
חוצמזה נשמע מעולה ובהחלט נמצא בראש רשימת החייבת לבשל את זה. כנראה לארוחת יומולדת שלי בשבוע הבא 🙂
dvarimbalma
26 בספטמבר 2013 at 21:54 (11 שנים ago)צודקת! יתוקן מיד. ותודה על המחמאות! מחמאות זה טעים!
dan
26 בספטמבר 2013 at 19:28 (11 שנים ago)ממש מתכון יצירתי. הייתי שמח לראות עוד מתכונים ששוברים את שגרת החיך…
הדר
26 בספטמבר 2013 at 21:50 (11 שנים ago)עלמה, את פשוט מקסימה!
מצחיקה, מרגשת ועמוקה בו-זמנית.
פשוט תענוג לקרוא אצלך בבלוג!
Rotem L
26 בספטמבר 2013 at 22:38 (11 שנים ago)חחח גדול אני גם בניו יורק ואכן אין יותר נוראי מהמגב!
טיפ שיציל לך את הרצפה – תקני סמרטוט (בחנות של סינים) ותעשי חור באמצע ותשימי אותו על המטאטא.
(אין לך מטאטא נורמאלי כמו של הארץ? זה הזמן לעשות סיבוב בציינה טאון)
🙂
אמיתי ס.
26 בספטמבר 2013 at 23:15 (11 שנים ago)מצטרף למחמאות.
במקום פרמזן אפשר להשתמש בשבבי שמרי בירה, זה קצת מזכיר.
אייל גרוס
27 בספטמבר 2013 at 1:47 (11 שנים ago)בעניין ל' יקירתנו והטבעונות, פרט למלח גס עוד אפשרות היא תערובת של פירורי לחם מטוגנים קלות עם עשבי תיבול (מה שהאיטלקים קוראים פנגריטה), וחברי י', טוען ששמריים תזונתיים זו גם אפשרות (טרם ניסיתי). עוד אפשרות זה להכריז שפרזמן זה טבעוני, או, אם מרק ביטמן מה NYT הכריז שהוא VB6 (טבעוני עד 6 בערב) להיות VEP (VEGAN EXCEPT PARMESAN). הבישול הבייתי שלנו הפך לכזה:)
אייל גרוס
27 בספטמבר 2013 at 2:09 (11 שנים ago)אה ובעניין צורות הפסטה, ראית את זה :http://www.geometryofpasta.co.uk/ ? הספר נראה מעניין, ובזה יש גם תיאוריות מתמטיות:) http://www.thamesandhudson.com/9780500515808.html
Comment
אפרת
27 בספטמבר 2013 at 18:54 (11 שנים ago)כרגע סיימנו לאכול את הפסטה עם המנגולד. עשיתי שינוי קטן שאת השקדים טחנתי גס, מה שהוסיף קרנצ'יות ובסוף חתכתי קטן עגבניה טריה פנימה והשארתי אותה לא מבושלת.
היה מאד טעים…יש לי המון מנגולד רענן בגינה אז זה היה ניצול מעולה
dvarimbalma
30 בספטמבר 2013 at 0:00 (11 שנים ago)נשמע טעים!
עטרה
27 בספטמבר 2013 at 22:35 (11 שנים ago)עלמה, הרגשתי כאילו את כותבת עלי.. בעלי ואני עברנו לאוקראינה לפני שבועיים ועדיין לא נחתתי.. תחושת הזרות ברחוב. חוסר יכולת לתקשר במילים עם המוכרים בשוק… הבלוג שלך הפך לספרייה שלי – אין לי עדיין ספרים בעברית אז קוראת מהבלוג.. אגב פה המגב מגולף מעץ, והמטאטא הוא פשוט אוסף של זרדים מחוברים…
בהצלחה בניו יורק!
dvarimbalma
30 בספטמבר 2013 at 0:00 (11 שנים ago)בהצלחה באוקריאנה, שמחה לשמוע!
דקלה
28 בספטמבר 2013 at 15:06 (11 שנים ago)מזדהה לגמרי עם התחושות של המעבר, אומנם אני באוסטרליה אבל עדיין מזדהה עם מה שאת כותבת, גם אחרי 4 שנים.
המתכון נקרא נפלא, בהחלט ינוסה ( מקווה למצוא את הקשת, לפעמים יש)
תמר
29 בספטמבר 2013 at 8:36 (11 שנים ago)את לגמרי צודקת לגבי מגבי הספונג'ה – –
איך יתכן מחדל כזה, בארץ ההזדמנויות הבלתי נגמרות?..
גל
29 בספטמבר 2013 at 16:25 (11 שנים ago)נראה נפלא והצילומים נהדרים!
יש תחליף פרמז'ן מעניין שנקרא שמרי בירה. זו אבקה שנראית כמו פרמז'ן מגורר ויש לה טעם של שמרים, ואפילו של גבינה כחולה.
הילה
2 באוקטובר 2013 at 8:25 (11 שנים ago)נראה כל כך טעים!
והצילומים, הולמת אתכם ניו יורק, נהדרים.
kaz
2 באוקטובר 2013 at 20:43 (11 שנים ago)כמה טוב שאת פה – הפתעה נעימה.
ירון
2 באוקטובר 2013 at 22:31 (11 שנים ago)מכירה את הטחינה האתיופית א אמארה ???
dvarimbalma
3 באוקטובר 2013 at 2:09 (11 שנים ago)כמובן שמכירה. טעים מאוד לדעתי
שיגעון האוכל
3 באוקטובר 2013 at 0:33 (11 שנים ago)נראה נהדר ועשיר בטעמים, המנגולד מזכיר בצבעים את הרברבר (rhubarb) שאפשר למצוא בכל שוק פריזאי שמכבד את עצמו
עינב
6 באוקטובר 2013 at 6:18 (11 שנים ago)אנחנו קוראים את הבלוג גם מניו יורק, אז השמחה רבה 🙂
תהלה שמש
8 באוקטובר 2013 at 18:56 (11 שנים ago)יצא מצוין, עם פסטה ביתית קצרה (פעם ראשונה שאני עושה פפיונים- אחד אחד מתערובת כוסמין, קמח חיטה ושיפון) מנגולד ישראלי ושקדיה. תודה
ליקס
26 בנובמבר 2013 at 12:13 (11 שנים ago)ג'טלג ריגשי זה אחד הביטויים היותר מדוייקים שפגשתי
תודה על פוסט מקסים – והולכת לנסות את המתכון עוד היום!!
חני
19 בדצמבר 2013 at 4:43 (11 שנים ago)איזה כיף זה לגלות שיש ישראלים בארה״ב שכותבים בלוג… 🙂
כבר שנתיים ומשהו פה, קוראת מלא בלוגים ומחפשת מישהו שמכיר קצת גם חומרי גלם אמריקאים אבל כותב בעברית…
בהצלחה בחיים החדשים!
dvarimbalma
23 בדצמבר 2013 at 19:40 (11 שנים ago)תודה רבה!
הילה
2 באפריל 2014 at 0:55 (11 שנים ago)הכנתי היום, יצא מעולה מלבד משהו אחד שתהיתי לגביו –
האם זה אמור לצאת במרקם של מק אנד צ'יז?
חשבתי שזה אמור להיות רוטב די סמיך אבל לא סמיך בטירוף.
תודה! (ובכל זאת, יצא מעולה אז לא נורא).
אלכס
4 במאי 2014 at 17:51 (11 שנים ago)אחלה פוסט והמתכון נראה ממש מעולה.
אני גיליתי שהירקות בקוסקו מצויינים! גם המלפפונים ויש אפילו קלמנטינות של jafa.
ויש גם חנות ירקות ופירות ליד יוניון סקוור ממש טובה וזולה.
וכאחת שקוראת את הבלוג שלך וגרה בניו יורק, מאוד אשמח למתכונים עם ירקות מקומיים!
dvarimbalma
5 במאי 2014 at 0:16 (11 שנים ago)דיייי עשית מנוי לקוסקו?! אני לגמרי לא מבינה איך אפשר לנסוע רחוק ולעשות קניות ענקיות זה נשמע לי ממש מתיש. זה יוצא לך שווה?
אלכס
11 במאי 2014 at 8:11 (11 שנים ago)לי זה יוצא ממש שווה כי זה לא כל כך רחוק אז אם אני קונה מעט אני לוקחת עגלה וחוזרת ברגל.
אם אני קונה הרבה, אז זה מונית של 9 $.
אם יש לך מקום לאחסן דברים, אני ממש ממליצה, גם כי ממש זול שם וגם כי הירקות והפירות ממש טובים.
את מוזמנת להשאיל ממני את הכרטיס ולראות אם זה מתאים לך:)
נעה
4 במאי 2014 at 19:22 (11 שנים ago)אגב טבעונות, לא יודעת אם ראית אבל גל-פתיתים נתן טיפ מעולה לפרמזן טבעוני- אגוז ברזיל מגורר- זה ממש דומה במרקם והטעם פשוט מעולה 🙂
dvarimbalma
5 במאי 2014 at 0:16 (11 שנים ago)וואו זה נשמע מעולה!
משק 6
12 ביולי 2014 at 20:51 (10 שנים ago)אהלן,
אם מישהו מעוניין בעלי מנגולד סלק ניתן להשיג אצלנו בשוק באיכרים בתל אביב בימי שישי.
לבירורים אפשר להתקשר: שלמה 054-4696272
הגר
28 ביולי 2014 at 12:45 (10 שנים ago)אוי, נגמרה לי השקדיה!!מה אפשר לשים במקום?טחינה? או אולי חמאת בוטנים? או שזה כבר ממש משנה את הטעם ולוקח אותו למקום אחר?
הגר
28 ביולי 2014 at 15:08 (10 שנים ago)טוב, אז החלטתי לא לוותר, ובמעט אמצעים וזמן שהיו בידיי, ניסיתי להכין חמאת שקדים בעצמי משקית שקדים טחונים ומוט ריסוק כזה של מרקים. היה מאתגר, ומניחה שלא יצא לי לגמרי המרקם הרצוי והמדויק. בנוסף, לקחתי את ההמלצה פה וגירדתי אגוז ברזיל במקום פרמזן. יצא מעולה!!בעלי ואני חיסלנו זה עתה את כל הסיר, והיללנו את המתכון..בהחלט "גזור ושמור". תודה לך
dvarimbalma
28 ביולי 2014 at 15:25 (10 שנים ago)שמחה לשמוע וסחטיין על הנחישות! מצטערת שלא עניתי לך בזמן אמת, יש לנו פער שעות די רציני בין ניו יורק וישראל… בתאבון!
רותם
7 בנובמבר 2014 at 9:44 (10 שנים ago)כמו תמיד – כתיבה נהדרת ותמונות יפהפיות. מבחינתי, היפה בבלוג הוא ההנגשה של המתכון לקוראים – בהתאמה של חומרי הגלם לאלו שזמינים ובטווח המחירים של הקורא הממוצע, כמו גם בסגנון הכתיבה והטיפים. תודה, שכן זה לא מובן מעליו!
אנה
3 במרץ 2016 at 22:21 (9 שנים ago)יצא ממש טעים אפילו בעלי הירוקפוב אהב ❤️
dvarimbealma
4 במרץ 2016 at 23:11 (9 שנים ago)שמחה לשמוע!
תמר
12 בינואר 2018 at 20:11 (7 שנים ago)רוטב מעולה ממש! שמתי בסוף קצת שמרי בירה לטעם גבינתי ויצא מדהים! עשיתי כבר כמה פעמים ושלחתי את המתכון לחברים והתגובות לא איחרו לבוא:) תודה!
עלמה
21 בינואר 2018 at 22:48 (7 שנים ago)איזה כיף לשמוע! תודה! (ואם יש תמונות אז תתייגי אותי!)