ספט
2012
עגבניות ממולאות עדשים אדומות
,
בלילה לפני שהיא נרדמת היא צריכה לרתום את כל הסוסים הפנימיים אחד אחד ולבקש מהם קצת שקט. אבל הסוסים נטרפים מרעש הזבובים והזנבות שלהם מצליפים באוויר והיא נשארת ערה.
מפעם לפעם היא מחקה את קצב הנשימות של האיש שישן לידה ומנסה ללמוד ממנו איך משחררים את היום מתוך כפות הידיים הקפוצות ואיך נרדמים בשלווה.
.
רק כאשר היא מבינה כבר שאבוד, ובמילא לא תישן הלילה, היא נרגעת סוף סוף. כי האובדן יש בו הרבה מאוד פעמים נחמה ובכל אופן הוא רך יותר לפנות בוקר.
היא עולה אל גג הבניין ורואה את השמיים השחורים של תל אביב נעשים אפורים ואז ורודים.
היא פורסת לעצמה מנגו ושותה קפה שחור.
היא רואה את העיר מתעוררת.
,
למשל משאית של תנובה נוסעת לכיוון שדרות הר ציון. למשל את הצעירים מאריתריאה שמתגודדים בפינת הרחוב לחכות שם שאולי מישהו יאסוף אותם לעבודה של יום אחד, צ'יק-צ'ק קוראים לזה, עבודות זמניות בבניין או בחקלאות או בניקיון שאף פעם אין בהן ודאות ולא תמיד יש בהן תשלום ואם יש הוא לרוב נמוך מידי ואפשר להיפצע בהן. למשל את האנשים שרק בשעה הזו חוזרים הביתה והם מטושטשים מעייפות או מאלכוהול או מאלימות או מהספק הזה שבין יום ולילה ומותר ואסור וסדר יום, וחיים. למשל אנשים מאמינים שקמים בעונה הזו מוקדם כדי להגיד סליחות.
,
מגג הבניין אפשר להרגיש רוח, והיא רואה את הקו הורוד מעל הבניינים של תל אביב ואת שכבת האובך ואת שכבת האבק והלכלוך ואת שכבת החלומות ואת שכבת הכמה-התגעגעתי-לכאן ואת שכבת האני-לא-מבינה-בכלל-שאני-כאן ואת שכבת המה-אעשה-כאן ואת שכבת האיך-אני-מתמודדת-שוב-עם-סוג-האישה-שאני-כאן ואת שכבת היהיה-בסדר ואת השכבה השחורה שבה עדיין לילה ואת השכבה הכחולה בהירה והכחולה כהה ואת הצבעים של הורוד שנעלמים.
,
היא חושבת בסופו של דבר אין לי הרבה ברירות. כמו כל האנשים אצטרך גם אני בסופו של דבר לחיות עם עצמי בשלום ולהמשיך לעשות רק את מה שאני יודעת או מסוגלת לעשות כלומר לקרוא ספרים ולכתוב מילים ולבשל ירקות ולאהוב חזק את האנשים שאני אוהבת ולהתגעגע הרבה ולכמוה הרבה ולקלף מנגואים ביד מיומנת גם בחושך, ולבחור בשוק עגבניות גדולות שאפשר לרוקן עם כף, ולפעמים גם לא להצליח להרדם, זה לא נורא כל כך, לראות זריחות.
כמה טיפים חשובים:
ריקון עגבניות. כתבתי על זה פעם כאן, אבל באופן כללי אם העגבניות שלכם לא רכות מידי ולא קשות מידי, לרוקן עגבניות זה לא עסק מסובך. צריך לחתוך את החלק העליון של העגבניה (סביב לאיפה שהעוקץ) ואז ניתן לראות בבירור את הגבולות הפנימיים של העגבניה, בין הזרעים לבין הקליפה. בשלב הזה אפשר לנעוץ כף ולהפריד את הזרעים והמיץ של העגבניה מהמסביב שלה. שולפים את הבפנוכו של העגבניה ועוברים שוב עם הכף כדי לוודא שגרפתם את כל הבשר.
אפייה. אחד האתגרים במתכון הזה היה לאפות את העגבניות מבלי לייבש אותן ומבלי שישרפו. השתמשתי בפיירקס עמוק שאפשר לסגור במכסה, וזה פתר את הבעיה. אם אין לכם פיירקס כל סוג של תבנית עמוקה קצת שאפשר לסגור אותה עם נייר כסף תעבוד אחלה.
הגשה. המנה הזו טעימה כמו שהיא, אבל אם תוסיפו אלייה קצת טחינה חריפה היא תשתדרג משמעותית. אז כדאי.
יאללה למטבח! (8 עגבניות, כלומר בערך 3 מנות)
- 8 עגבניות בשלות וגדולות (משקל סך הכל של 850 גר')
- 1 בצל קטן
- 2 שיני שום
- שני שליש כוס עדשים אדומות קטנות
- 1 כפית פפריקה מתוקה (עדיף מעושנת, אם יש, זה יופי של טעם)
- חצי כפית מלח (או פחות, לפי הטעם)
- רבע כפית צ'ילי טחון
- רבע צרור גדול של פטרוזיליה קצוצה דק (אחרי שקצוץ זה בערך שליש כוס)
- שליש כוס אגוזי מלך
הכנה:- מתחילים מלרוקן את העגבניות: פורסים את החלק העליון של כל עגבניה (קצת פחות מרבע מהעגבניה) ומניחים בצד את הכובע הזה. גורפים בעזרת כף את הזרעים והמיץ של העגניה אל תוך קערה (זהירות, שלא ישפך לכם המיץ, הוא ממש טעים. כדאי לעבוד מעל קערה). מניחים את המכסה של כל עגבניה על העגבניה, כדי שלא תתבלבלו אחר כך ותוכלו למצוא בדיוק את החלק הנכון שמשלים את העגבניה שלכם.
- מכינים את המילוי: לפרוס את הבצל לקוביות קטנות. לחתוך את שיני השום לקוביות קטנות. לחתוך קצת עם סכין את חתיכות העגבניה שרוקנתם כדי שיהיו קטנות יותר.
- מחממים קצת שמן בסיר קטן, מטגנים את הבצל והשום כמה רגעים, ומוסיפים את העגבניות, יחד עם העדשים וכוס אחת של מים. מביאים לרתיחה ואז מורידים לאש קטנה, ומבשלים עד שהעדשים רכות וקצת מתפרקות (בערך 25 דקות).
- מכבים את האש ומוסיפים את הפפריקה, המלח והצ'ילי.
- קוצצים את הפטרוזיליה ואגוזי המלך ומוסיפים אותם לתערובת העדשים. מערבבים עד שכל החומרים מפוזרים באופן שווה בתערובת.
- ממלאים את העגנביות בתערובת העדשים. אפשר לעשות את זה עם כף, אבל בסוף צריך ללחוץ טיפה עם האצבעות כדי להדק את התערובת בתוך העגבניה. בניגוד לממולאים עם אורז, שבהם צריך להשאיר הרבה מקום לאורז שיתנפח, בממולאים האלה העדשים כבר מבושלות ולא יתנפחו לשום מקום, ולכן ממלאים את העגבניה עד הסוף. סוגרים כל עגבניה ב"מכסה" שלה.
- מניחים את העגבניות צפופות להן בתבנית. שופכים על תחתית התבנית שליש כוס מים, רק כדי למנוע מהעגנביות להתייבש. סוגרים במכסה אם יש לכם או בנייר כסף, ואופים 20 דקות בחום של 180 מעלות.
- מגישים חם עם טחינה מתובלת.
#
בתאבון,
31 Comments על עגבניות ממולאות עדשים אדומות
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
גל
18 בספטמבר 2012 at 13:44 (12 שנים ago)מטלטלת אותי בכל פעם מחדש
Tav Zamir
18 בספטמבר 2012 at 14:25 (12 שנים ago)את כותבת כל כף יפה עלמה, כמו שיר בתוך הסיפור. שנה טובה
מרקוביץ'
18 בספטמבר 2012 at 14:28 (12 שנים ago)אוי עלמה, את כזו נשמה גדולה.
כשראיתי את התמונה בתחילת הפוסט ישר חשבתי על כמה נחמד זה שהפעם העגבניה עוטפת את העדשים ולא העדשים את העגבניה, אבל בסוף המשפט השלישי כבר שברת אותי.
ולפעמים החיים גורמים לך לכתוב פוסט שנה טובה והתחלות חדשות גם כשאת לא מתכוונת…
טל
18 בספטמבר 2012 at 15:17 (12 שנים ago)איי איי איי…
אפרת
18 בספטמבר 2012 at 15:30 (12 שנים ago)ואוו,
טקסט מדהים ומדוייק
תודה לך
נעמה יערי
18 בספטמבר 2012 at 15:50 (12 שנים ago)אני אף פעם לא יודעת מה יותר: הכתיבה הנפלאה, הרעיונות הנפלאים, המתכונים המגרים, הצילום החד… והכל ביחד – תענוג צרוף.
שנה טובה.
נעמה יערי
18 בספטמבר 2012 at 15:59 (12 שנים ago)ואגב… נגמר פרק הונגריה שאת על הגג בתל-אביב? סיפרתי לך שמשפחתי מהונגריה והייתי שם, ואהבתי מאד את סיפורי הונגריה שלך.
מאז שקראתי אותך עוד לא העזתי לקנות פרג.
תמיד פוחדת שלא מספיק טרי.
dvarimbalma
18 בספטמבר 2012 at 17:24 (12 שנים ago)כן, הפרק ההונגרי נגמר כי הגשתי את התיזה וכי חזרנו לכאן. לבינתיים.
עודד
18 בספטמבר 2012 at 16:41 (12 שנים ago)תענוג לקרא ולראות את התמונות עוד לא יצא לי לבשל כלומר גם לטעום ומחכה לעוד ועוד
אנה
18 בספטמבר 2012 at 16:55 (12 שנים ago)פשוט מקסים הקטע של הפתיחה.
ponetium
18 בספטמבר 2012 at 17:18 (12 שנים ago)אני כל כך הולכת להכין את זה…מצחיק שגם לי עדשים התבלבלו קצת עם חרדה וחוסר שינה. אין על עדשים… 🙂
איזה מציק זה שהכנתי כרטיס ברכה מצוייר מקורי (כפי שאני מכינה כל שנה…) ושכחתי להרשם לתחרות שלך. אולי כי אני מאותגרת פייסבוק או משהו… D:
אכן, ברכות מגיעות לזוכה!
המנה נראית טעימה ויפיפיה. נראה לי אני אאמץ אותה.
חיה
18 בספטמבר 2012 at 20:16 (12 שנים ago)מזדהה לגמרי , כמה כיף שיש מי שכותב את הרגשות שלנו . זה נהיה ברור ומנחם שיש בזה קבוציות מסוימת .
והעגבניות יאמי!!!!
תודה
חיה
הבריאותנית
18 בספטמבר 2012 at 22:30 (12 שנים ago)http://technation.themarker.com/gadgets/1.1825865
אולי את לא ישנה גם בגלל החשיפה ללפטופ. הכתבה לעיל מזהירה מחשיפה לאייפונים, ללפטופים, אייפדים ודומיהם
לילך
19 בספטמבר 2012 at 8:49 (12 שנים ago)את המתכון עוד לא ניסיתי, אבל איזה פוסט מדהים!!
את ממש מדבבת את הרגשות, המחשבות שלי..
קלקל
19 בספטמבר 2012 at 10:01 (12 שנים ago)בסוף צ"ל טחינה מתובלת, וכנראה שלמגיבה הבריאותנית יש אכן בעייה עם "לבטופ" ו/או אייפון כי היא לא יודעת לשים קישור.
שנה טובה!
Sarah
19 בספטמבר 2012 at 16:01 (12 שנים ago)נמשכתי לבלוג שלך לפני כמה חודשים בגלל הסיפורים המדהימים שלך והחוויות שלך בהונגריה .שוב אני קראתי ושחכתי שבסוף יש מתכונים , היכולת להעביר לנו את הרגשות שלך פשוט מקסים
תודה גם על המתכון והצילומים
שרה
דפנה י.
20 בספטמבר 2012 at 7:19 (12 שנים ago)מופלא, עמוק ונוגע. קשה ורך בעת ובעונה אחת.
את אשפית בכתיבת רגשות, במיוחד הסוערים בשקט. והבישול המלווה תמיד מפתיע.
תודה!
הילה
21 בספטמבר 2012 at 11:05 (12 שנים ago)הו עלמה, איך פיספסתי כל כך הרבה ?!
כמו תמיד את מדייקת כל כך במילים ובניואנסים, מרגשת כאילו מבלי להתאמץ.
שתינו יודעות שחפצים לא באמת חשובים ואת, הלב והראש שלך במקומות הנכונים, יהיה בסדר. תהיה שנה נפלאה.
הילה
מיכל שרעבי
21 בספטמבר 2012 at 21:16 (12 שנים ago)כמה שזה טעים! הכנתי 5 עגבניות ואת שארית המילוי ערבבתי עם עוף טחון, עוד כוסברה ופטרוזיליה, טחינה גולמית, עוד שום ובצל מטוגן והכנתי קציצות מטוגנות וברוטב עגבניות. התלהבות גורפת, פעם ראשונה שהקטן שלי אכל קציצות שלי.
תודה!
פיית העוגיות
22 בספטמבר 2012 at 7:49 (12 שנים ago)כיף לקרוא אותך 🙂
ונראה מעולה
י. לפת
30 בספטמבר 2012 at 0:10 (12 שנים ago)נשמע טוב, אנסה בקרוב.
ד"א, קצת רכז רימונים לתוך המילוי יכול לעבוד מצוין לדעתי.
dvarimbalma
30 בספטמבר 2012 at 7:53 (12 שנים ago)רעיון מצויין! לא חשבתי על זה אבל עכשיו זה נשמע לי מאוד הגיוני וכמעט מתבקש
אלה
20 באוקטובר 2012 at 14:46 (12 שנים ago)עלמה יקרה,
הכנות שלך מרגשת אותי כל פעם מחדש.
תודה על המתכון!
שירלי
20 באוקטובר 2012 at 21:50 (12 שנים ago)וואו.
נתקלתי בבלוג שלך הרגע ממש "במקרה".
עכשיו אני המומה מול המסך.
המתכון המפתה והצילומים המדהימים כמעט אנתיתזה לטקסט הכה כואב הזה.
תודה.
א
23 ביולי 2013 at 15:02 (11 שנים ago)היי עלמה, הנוזלים של העדשים אמורים להצטמצם ?
עד לאיזו רמה?
תודה
מיכל
27 באוקטובר 2014 at 7:06 (10 שנים ago)הכנתי הערב את העגבניות שוב אחרי תקופה ארוכה שלא יצא לי, ולא ברור לי איך עברנו כל כך הרבה זמן בלעדיהן. פשוט נהדרות! תודה רבה רבה על המתכון.
אודל גולומב
6 במרץ 2015 at 15:57 (10 שנים ago)פשוט מדהים… גם המתכון וגם הכתיבה שלך. הייתי מאוד עצובה כשהתיישבתי לחפש משהו להכין לשבת. איך שהתחלתי לקרוא התחלתי לחייך ולאט לאט שכחתי את כל הצרות שלי. כשהאוכל היה מוכן באמת נרגעתי. אני צמחונית ולעדשים היה טעם של קציצת בקר מזינה ועסיסית שהחזירה אותי לימים ההם… זה לא קורה לי כל יום. תודה רבה מאוד
ודרך אגב את הולכת להיות אחת הסופרות הגדולות של תקופתנו אם תאמיני בעצמך, אני לא מאמינה שאם כשרון כמו שלך עוד יש לך דאגות
dvarimbalma
7 במרץ 2015 at 16:37 (10 שנים ago)וואו. תודה. אני אסמיק בסוף. תודה תודה רבה. מחמם את הלב.
קרן
13 בדצמבר 2015 at 19:07 (9 שנים ago)רציתי לדעת האם זה אפשרי לעשות את המתכון רק עם פלפלים ממולאים?
פרידה
26 באפריל 2016 at 20:28 (9 שנים ago)הכתיבה מעולה, נהניתי מאוד.
בנוגע למתכון, אין מצב ש-20 דקות בתנור יספיקו . אצלי זה היה מעל לשעה. המילוי ממש טעים !
dvarimbealma
1 במאי 2016 at 3:46 (9 שנים ago)תודה רבה. אני חושבת שזה משתנה מתנור לתנור. העגבניה צריכה רק לעבור צלייה, והעדשים כבר מבושלות, אז זה לא לקח לי הרבה זמן