בשבוע החולף נפלה לידי הזכות לנסוע לטיול בן שלושה ימים בגליל. זכות נדירה זו אינה דבר של מה בכך, מאחר ואל הטיול הנ"ל התלווה אליי לא אחר מאשר התלאביבי א', בחור שמתייחס בחשדנות-מה לכל הצעה או רעיון לנסוע מחוץ לעיר.

*
[בשלב זה, ההגינות מחייבת אותי לעצור את גלגולו השוטף של הדיווח, ולהסביר לקוראות מה היא "העיר" עבור א', ובמה כרוכה היציאה ממנה-

ובכן, לדידו של א', עד שתל אביב תכריז סופית על עצמאות ותדרוש ויזה מכל ישראלי שיבקש לבוא בשעריה, מתחלקת מדינת ישראל לשלושה חלקים:

1. העיר (להלן: תל אביב).

2. הנגב (להלן: כל נקודה דרומית לצומת מעריב. חול שם. יש איפשהו גמלים).

3. הגליל (להלן: כל חבל הארץ שצפוני לכיכר רבין. יש שם הרים ואיפשהו גם כינרת).

אני מוכרחה לסייג את החלוקה הדקדקנית הזו. במקרים מסוימים מסוגל א' לאגד יחד את אופציות 2+3, ולכנות אותן בקיצור "הפריפריה" או "נו, אין לי כוח לנסוע עד שם"].

בכל אופן (אם נחזור לעניין) שפר עליי גורלי והצלחתי, בדרך פלא, לגרור את א' למסע קצר בגליל התחתון. לטובת מי מהקוראים שחולק עם א' את השקפותיו באשר לתל-אביב והנסיעה החוצה ממנה, גמלה בליבי ההחלטה האמיצה לשתף אתכם בכמה דברים מעניינים שלמדתי בטיול הזה על העולם הפראי והמופלא ששוכן "מחוץ לעיר" (בבחינת "יצאנו מהעיר וחזרנו בחיים כדי לספר").

מאידך, האינטרס שלי, כמי שדווקא מאוד מחבבת את מה ש"מחוץ-ל", הוא שתרצו דווקא לנסוע לשם ולראות בעצמכם. לפיכך, בחרתי לתת לכם רק טיזר קטן, שיגרום לחלקכם לארוז ממש עכשיו: קריר שם בערב. אשכרה קריר. ממש. עם רוח, וכאלה, ובלי זיעה ולחות. תודו שמגניב.

אגב, השתדלתי להציג זאת כטיעון-מחץ גם באוזניו של א', כשנחתנו בחזרה בתל-אביב וניסיתי למנוע ממנו לנשק את המדרכות המטונפות של התחנה המרכזית.

"אז מה אם קצת חם ולח פה", אמר א', מוחה את מצחו בעוד עיניו מתלחלחות למול הלוגו המוכר של "דן", "אני לא יוצא מפה שוב לעולם".
בצר לי, פניתי אל מטבחי וניסיתי להסתגל שוב אל המדרכות המהבילות ואל האוטובוסים שחורקים בלי קונספציה. יצא לי תבשיל קוסקוס מעולה, קיצי מאוד, שכרוך במינימום זמן בישול ובמקסימום טריות של רכיבים. טוב. אז בואו נאכל.

כמה טיפים חשובים (ואם כבר התחלנו- מרתון גרוניך!):

שיר אהבה טרי. המנה הזו טובה בעיקר כי הירקות בה חרוכים מבחוץ אבל קצת קשים מבפנים, ולכן בעיקר צרובים אבל לא מבושלים. כדי להסיג את האפקט הזה עובדים עם אש חזקה מאוד, מחבת לעניין (אני עבדתי עם ווק, ואם יש לכם, אז זה הכי מומלץ), וכמובן ירקות באמת טריים. עוד פטנט שמונע סמרטוטיות הוא לקחת עגבניות שרי, כי עגבניות רגילות שקוצצים וצולים הופכות ברגעים לרוטב. (אולה!)

עד מתי. את הקוסקוס צריך לבשל כמו ילדים טובים בדיוק לפי הוראות היצרן. יום אחד גם אני אלמד להכין קוסקוס אמיתי לגמרי בעצמי, עם סולת ועם מיליון שעות של עבודה, אבל כל עוד אנחנו מתעסקים באינסטנט מוכן- צריך להקשיב למבוגר האחראי. בד"כ מדובר בחמש דקות שבהן הקוסקוס מכוסה בקערה, ומיד לאחריהם פותחים אותה ונותנים לו איזה ערבוב שיפורר אותו (אלייך, שלמה)

מלחפלפל. אחד הדברים שניסיתי לעשות עם התבשיל הזה הוא לעבוד בעיקר עם תיבול חי (אורגנו, בצל ירוק, שום) ולא עם תבלינים טחונים ומיובשים, בגלל החשק למשהו טרי. לדעתי אפילו מלח-פלפל לא ממש צריך להוסיף (הגבינה והזיתים בד"כ מאוד מלוחים), אבל תרגישו חופשי כן לעשות זאת. בכל אופן, אני ממליצה לתבל רק בסוף כל הבישול, ואז כל אחד מוסיף בצלחתו כמה שבא לו (הי הי הי לינק לא באמת קשור)

הגליל. זה אולי לא טיפ שקשור ישירות למתכון, אבל באמת מומלץ לנסוע עכשיו (כשעדיין לא קפוא בלילה). הנה, תראו, אפילו שלמה נסע לשם עם החבר'ה, ונראה שהם נהנים (אלוהים אדירים, דב'לה גליקמן נראה ככה תמיד?)

יאללה למטבח! (חומרים ל-3 מנות)

1 כוס קוסקוס אינסטנט מלא

1 כוס מים רותחים

1 כף שמן זית

עוד שלוק של שמן זית לטיגון

1 קישוא שמנמן, או שניים שדופים יותר

4 שיני שום

2 פלפלים אדומים

20 עגבניות שרי

15 זיתים דפוקים ומלוחים

1/2 כוס עלי אורגנו טריים

1/3 כוס בצל ירוק קצוץ

גבינה בולגרית חתוכה לקוביות קטנות, בערך 100-70 גרם

1. מכינים את הקוסקוס: מערבבים את הקוסקוס עם כוס מים רותחים, וכף שמן זית. מכסים בצלחת וממתינים 5 דקות. אחרי 5 דקות פותחים את הקערה, ומערבבים טוב, כדי לפורר את הקוסקוס כמו שצריך. מניחים בצד.

2. חיתוכים: חותכים את הקישוא לפרוסות עגולות דקות. את השום מקלפים וחותכים לאורך לפרוסות דקות ורחבות (שימו לב בתמונה על מה אני מדברת). את הפלפלים האדומים לחתוכם לפרוסות של מקלות ארוכים.

3. במחבת רחבה או בווק, מחממים שמן זית מאוד, עד שהוא מעלה עשן. זורקים פנימה את הקישואים, ונותנים להם להתרכך קצת. מוסיפים את השום, הגמבה, והעגבניות, בזה אחר זה. מוסיפים את הזיתים לעוד בישול זריז, ומכבים את האש.

4. מרכיבים את המנה כולה: מערבבים יחד את הירקות המטוגנים, את עשבי התיבול ואת הקוסקוס בווק עצמו או בקערת הגשה גדולה. מפזרים גבינה.

בתאבון לכולם, שיהיה שבוע נהדר, בתל אביב ומחוצה לה,

עלמה

(לעוד תמונות ממתכון זה- הפליקר)