אפר
2011
פסטה בזוקיני, לימון וזעתר
.
מי שהמציא את המצלמות, כמו מי שהמציא את הסיפורים, היה לו צורך לקרוץ מהמציאות עוגיות מדויקות של זמן.
אולי היה איש שהתגעגע. אולי גופו עייף מן התנועה, ולכן היו דרושים לו דברים שמונחים במקומם.
ייתכן שהצטער על כך שאינו פיטר פן, כלומר, לא יוכל להישאר תמיד ילד, ולא יוכל לעולם לעוף. מרוב צער, הפך לפיראט עם יד אחת וחיפש אוצרות.
הוא עשה לו את המצלמה כמו תנין מתקתק שמסתובב בעולם ומזכיר לו שהזמן בעקבותיו.
.
אני מסתדרת טוב עם אנשים שמצלמים. אולי כי גם אני קצת מצלמה, עם הצורך הזה לעוות קרוב ורחוק, עם הרגישות שבחשיפה לאור, והצורך בחשיפה לאור, ועם הנטייה לאפסן בתוכי דברים שחלפו.
עם מצלמות אני מסתדרת קצת פחות. קשה לי להחליט מתי ללחוץ.
במיוחד עם זו של א', הגדולה והכבדה, עתירת עדשות וכיוונים. מבעד לזכוכית, אני רואה אותו מסביר לי, תעשי ככה, או ככה. זה מודד את האור. תנגבי את היד מהרוטב לפני שאת לוחצת.
.
הוא הכין השבוע פסטה מעולה ואני מבקשת ממנו שיבשל אותה שוב, אבל הפעם לבלוג. הצעתי שאני אצלם וארשום את הכמויות בזמן שהוא מבשל. זה קצת נחמד וקצת מוזר.
הוא לא מבין למה למדוד פתאום פפריקה בכפית, ואני לא מבינה איך לעמוד בשקט כל כך הרבה זמן ולצפות מהצד.
מבעד לעדשה יש ידיים גבריות שקוצצות בצל. אני מנסה להתרכז ולהחליט מתי להקפיא, אבל הדברים נעים מהר ובהרבה צבע. מי שהמציא את המצלמות היה ללא ספק החלטי יותר ממני.
יכול להיות שאני צריכה מצלמה מהסוג הישן. כזו שמגלגלים בה את הפילם ברעש, כדי להפריד תמונה מתמונה. הדברים מתערבבים לי תמיד, הזיכרונות. אני צריכה לעצור ולמשוך הלאה, בכוח, לתמונה חדשה.
כמה טיפים חשובים:
זעתר. זעתר, כמו קארי, הוא למעשה לא תבלין אחד, אלא תערובת תבלינים: סומק, מלח, שומשום, קורנית, אזוב. כשמדברים על זעתר טרי, מתייחסים או לעלים של אזוב או לעלים של קורנית, שניהם מקבלים את השם הזה. אני השתמשתי כאן בקורנית טריה שקטפתי בטיול אצל ההורים שלי באיזור ירושלים, אבל אזוב טרי אפשר לקנות אפילו בסופרמרקט בקופסא.
נוזלים. חלק מהעניין ברוטב הזה הוא להמשיך להרטיב אותו בכל פעם שהוא מתחיל להתייבש. הכמויות יכולות להשתנות טיפה לפי רוחב המחבת שלכם ולפי חום האש, אז יכול להיות שתצטרכו להרטיב את הרוטב כל הזמן קצת יותר.
שמן שומשום. אפשר גם בלי, אבל עדיף עם. זה אחלה של דבר ובפעם הבאה שאתם באיזושהי חנות טבע כדאי לכם לקנות בקבוק.בסופו של דבר, הרוטב הזה כולו יוצר טעמים של תערובת זעתר: שמן השומשום הוא הבן דוד של השומשום, הלימון הוא תזכורת לחמצמצות של הסומק, הקורנית היא על תקן קורנית.
יאללה למטבח! (250 גר' פסטה זה משהו כמו שתי מנות וקצת)
- 1 בצל בינוני
- 4 גזרים קטנים או שניים גדולים
- 1 כף של ג'ינג'ר טרי חתוך לקביות קטנות
- 3 זוקיני ירוק
- 2 פלפלים אדומים
- 6 עגבניות טעם בינוניות-קטנות
- 1 שן שום גדולה, או שתיים קטנות יותר
- 1 לימון כבוש חתוך לקוביות קטנות
- 2 גבעולים של בצל ירוק
- 2 כפות עלי זעתר טרי
- 2 כפות סויה
- שליש כוס יין לבן, ועוד רבע כוס אחרי זה
- קמצוץ של ציפורן טחונה
- 1 כפית גדושה פפריקה מתוקה
- רבע כפית אגוז מוסקט
- קמצוץ של מלח גס
- 250 גר' פסטה קונכיות
הכנה:
- חותכים את הירקות: את הזוקיני והגזר לחצאי עיגולים, את הבצל לקוביות, את הפלפל האדום לקוביות גדולות. אז השום חותכים לפרוסות ואת העגבניות לקוביות (כדאי להעביר אותן לקערה, יחד עם המיץ, ולא לבזבז את כל המיץ הטעים כששוטפים את קרש החיתוך).
- במחבת גדולה ועמוקה מחממים 2-3 כפות שמן זית. מטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להיות שקוף, ומוסיפים את הגזר והג'ינג'ר. נותנים להם רגע להתחיל להתרכך (הג'ינג'ר יפיץ ריח חזק ומעולה) ומוסיפים את הפלפל והקישוא. ממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב, ולפני שהמחבת מתייבשת שופכים שליש כוס יין לבן. נותנים לירקות להתרכך עד שהיין מתאדה.
- מנמיכים את האש. מוסיפים את העגבניות, השום והלימון הכבוש, יחד עם הסויה ורבע הכוס הנוספת של היין הלבן. זה גם הזמן של התבלינים: פפריקה, אגוז מוסקט, מלח, וציפורן טחונה.
- מכבים את האש אחרי שהרוטב מסמיך ומתרכך. את עלי הזעתר מפרידים מהגבעול, ואת הבצל הירוק חותכים לעיגולים לכל אורכו, כולל החלק הלבן. מוסיפים את הזעתר הטרי ואת הבצל הירוק לרוטב המכובה והחם, מערבבים.
- מבשלים 250 גר' פסטה קונכיות במים רותחים, עם קצת שמן זית ומלח. הפסטה צריכה להיות קצת קשה, קצת פחות ממוכנה, כשמוצאים אותה, כי אח"כ היא מקבלת עוד בישול קצר.
- מסננים את הפסטה. שופכים את הרוטב מהמחבת לסיר הריק של הפסטה ומדליקים אש נמוכה. מערבבים את הפסטה המבושלת פנימה, תוך כדי חימום, עד שהיא מכוסה ברוטב מכל הכיוונים. הבישול הזה צריך להיות קצרצר, כדי שהפסטה עדיין תישאר טעימה ולא סמרטוטית לגמרי.
- בתאבון
שתי קטנות לסיום:
- יכול להיות שקראתם על זה כבר בכל בלוגי האוכל שאתם מכירים, אבל למקרה שלא שמעתם, בייגלה מארגנים את "להיות בסדר עם חברים" למען עמותת לשובע. זה לא פרוייקט ההתרמה הראשון שזוג הבלוגרים הזה מרים, אבל זה ללא ספק המגניב והגדול ביותר, בעיקר כי הוא כולל אנשים שמבשלים בבית שלהם, שזה תמיד יותר כיף. כחלק מקידום הפרוייקט, נעמה ודודי התראיינו בערוץ 10 בתוכנית בוקר שבה הקפידו שלא לתת להם לדבר. האמת שזה יצא משעשע, ונעמה התמודדה עם המצב בחן. מזכיר באופן חשוד את זה. מעניין אם דב גילהר גם מעריץ של החמישייה.
- אחד הדברים הנעימים ביותר הוא להאזין לרצף שירים שמישהו הכין עבורך. פעם זה היה קורה רק ברדיו, היום יש מליון פודקאסטים ומיקסטייפים לכל דורש. אליענה, קוראת של הבלוג, שלחה אליי במייל את המיקסטיפ המפנק הזה, שהקדישה לשדרן האגדי של 88FM. תהנו.
שיהיה שבוע טוב,
עלמה
17 Comments על פסטה בזוקיני, לימון וזעתר
כתיבת תגובה
This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.
קלקל
7 באפריל 2011 at 12:46 (14 שנים ago)אפילו שהמתכון שבכותרת לא ממש מושך אותי, אני יודע שהפוסט יהיה יפה 🙂
טליה
7 באפריל 2011 at 12:49 (14 שנים ago)נראה מעולה!!אכין בסופ"ש! אבל בלי הזעתר…מקווה שעדיין יצא טעים 🙂
מרג'ורי מורנינגסטאר
7 באפריל 2011 at 13:30 (14 שנים ago)הפסטה נראית נפלא. מאוד אביבית, ממש פרימוורה 🙂
גם אני לא יודעת לצלם, ולגבי בישולים – אני לומדת.
ממש הרגיז אותי האייטם על בייגלה. מקרה קלאסי בו העורך בוחר מראש כותרת, והולך עליה ויהי מה- בלי שום קשר למציאות ולעובדות בשטח.
dvarimbalma
7 באפריל 2011 at 15:20 (14 שנים ago)כן, אני מבינה למה את מתכוונת, אבל נראה לי שזוג הבייגלה עצמו דווקא לקח את זה בקלות, ומי שיצא מטומטם מכל העסק זה בעיקר המראיינים.
שרי
7 באפריל 2011 at 19:23 (14 שנים ago)איזה כיף פסטה םוסט (:
נעמה פלד - בייגלה
7 באפריל 2011 at 19:40 (14 שנים ago)די הצטערתי כי נורא רציתי לדבר על כתיבה ועל עמותת לשובע, אבל זה מה יש. נותר לצחקק ולחייך בנועם.
חוץ מזה, לא הייתי מורידה את הזעתר. לגמרי עם זעתר.
נגה
7 באפריל 2011 at 21:33 (14 שנים ago)כמה כיף לקרוא אותך, הריח של הזעתר עושה לי בית…
נטלי
9 באפריל 2011 at 23:44 (14 שנים ago)עשית לי חשק! ינוסה במהלך השבוע 🙂
נעמה
10 באפריל 2011 at 0:30 (14 שנים ago)הכתוב הוא כמו הגינגר שהוספת לרוטב: מצחיק, חזק ומלא טעם. .
barva
10 באפריל 2011 at 13:21 (14 שנים ago)מתבשל כרגע במטבחי. מריח מצוין. עוזר לחיסול הפסטה שבארון לפני הפסח.
אהבתי את הלינקים
זאב
13 באפריל 2011 at 11:50 (14 שנים ago)טוב אז אני מודה שבשלתי את המתכון , אבל במקום פסטה, שמתי בשר טחון ויצא מצווין. הקפדתי על המתכון כי יש בו כמה חידושים מצוינים, כולל הגינגר והזעתר, את הבשר הסופתי בשלב של לפני העגבניות, פשוט לטגן עם הבצל והגזר עד שישחים ואז להמשיך לפי ההוראות. חצי ק"ג בשר לכמות שכתבת. בהצלחה לקרניבורים!!!
dvarimbalma
20 באפריל 2011 at 14:34 (14 שנים ago)וגר זאב עם כבש
אמיתי ס
13 באפריל 2011 at 13:31 (14 שנים ago)גם אצלי ינוסה בקרוב. אם כי ללא הגזר, זה מתוק לי מידי. ונראה לי שגם הפלפל יהיה ירוק אצלי.
יעל ר.
17 באפריל 2011 at 10:48 (14 שנים ago)מומלץ לקנות עציץ של זעתר (אזוב) ושל טימין (קורנית), וכך נהנים מאספקה באופן קבוע. האזוב מעולה בסלט עגבניות עם גבינת פטה, סומאק וכמון.
הלה
13 במאי 2011 at 16:28 (14 שנים ago)אם משקים.
מירי
22 באפריל 2014 at 8:05 (11 שנים ago)נראה טעים מאד. אין לי לימון כבוש ויין לבן . האם אפשר במקום יין אדום ולימון רגיל או לוותר בכלל עליהם? בתודה מראש מירי
dvarimbalma
25 באפריל 2014 at 16:34 (11 שנים ago)אפשר לימון רגיל ויין אדום, ואפשר גם לוותר עליהם. אם את שמה לימון רגיל אני מציעה לשים ממש מעט כדי שלא תהיה מרירות או חמיצות מוגזמת. בתאבון!