נוב
2010
עוגיות שקדים, חמאה ורוזמרין
.
האינטרנט בעברית מלא בסתיו ודיבור על חורף, בלוגי האוכל מציעים מרקים, ואני עדיין לא ממש מבינה. לפני שבועיים רכבתי על האופניים בברלין בכפפות (הטמפרטורה בחוץ: סביב המעלה האחת) ועכשיו בתל אביב, בצהריים, כל דבר שהוא מעבר לגופייה פירושו להזיע.
אלו ימים חמים-קרירים, מבולבלים, ימים שלא החליטו מה יהיו כשיהיו גדולים. מחפשת עבודה, סוגרת כמה קצוות אחרונים באוניברסיטה. מנסה להבין מה יביא איתו החורף שיבוא, כשיבוא, אם יבוא.
.
"מה שקוראים: חיים", מחייכת אליי הבמאית י' עוד אחת מהמסקנות הג'ינג'יות שלה, מדליקה סיגריה מגולגלת. בזמן שלא הייתי כאן היא זנחה את הויינסטון והתחילה לגלגל טבק בעצמה. ועוד משפטים שאני אומרת עכשיו מתחילים בבזמן-שלא-הייתי-כאן.
"חוסר אוריינטציה, רגעים של אושר, חרדה קיומית," היא פוסקת, "נו, חיים, מה שקוראים".
אני אומרת לה, האם אני פה הרבה זמן או מעט. השבוע חלמתי שאני שם, והתעוררתי מבוהלת, לבדוק אם כרטיס הרכבת עודנו בתוקף.
"מה שקוראים: לחזור", היא אומרת, ומבטיחה לי שיהיה בסדר. אני לא הראשונה שחוזרת לארץ אחרי איזו תקופה.
היא נותנת לי מלא החופן ג'ינג'יות חיובית, ואני נותנת לה קפה חזק ועוגיות. אנחנו מדברות על העולם ועל חלומות ועל כתיבה ועל סלק, איך עדיף לבשל אותו, או לגרד אותו, או לאפות.
.
היא נותנת לי שמות.
זה מה שקוראים "לחיות", זה מה שקוראים "לחזור", זה מה שקוראים לו "עלמה". אנחנו יושבות במרפסת, רוח קלילה שרומזת על החורף המסרב ממש להגיע, ועוברות על תקציר שירי החורף הבא. לכל שיר יש שם, כמו שרק מאיר אריאל יודע.
למשל:
הנה, ימים חמים-קרירים, מבולבלים, ימים שלא החליטו מה הם יהיו כשיהיו גדולים, גבעולים ריחניים עולים, מתוק וקצת ירוק-אפל, תענוגות שירי החורף הבא
(שם השיר: עוגיות שקדים ורוזמרין).
.
כמה טיפים חשובים:
תבלין. רוזמרין, בהקשר הזה, היה החלטה די מפתיעה. האמת היא שלאחרונה הוספתי פה למרפסת עציץ רוזמרין ורציתי לראות איך הוא מתנהג בסביבה שהיא לא תבשיל אלא דווקא קינוח. כמות הרוזמרין לא גדולה, כי הרעיון היה לתת לו להפיץ ריח וארומה, אבל לא להפוך לטעם מאוד דומיננטי.
גלגול. כמו שסיפרתי פעם בעבר, הדרך הכי יפה ליצור עוגיות חמאה עגולות היא לשמור את הבצק בפריזר בצורת גליל ואז לפרוס. אבל, כמובן, שהבצק לא ממש שומר על צורה של גליל מושלם עד שהוא קופא. אני אוהבת לשמור את הגליל הריק של נייר טואלט או מגבות נייר למטבח, ואז לשמור בתוכו את הבצק המגולגל (כמו שעשיתי פעם כאן). אחר כך אפשר לפרוס פרוסות ולאפות עוגיות.
.
יאללה למטבח! (אדיפטציה קצת משונה לעוגיות החמאה של מיכל לוי אלחלל, מהספר "עוגיות ועוד" שהוא אגב ספר אדיר עם צילומים נפלאים)
- 250 גרם חמאה, קצת רכה (להוציא מהמקרר ל10 דקות בתל אביב עכשיו זה לחלוטין מספיק)
- 2 כוסות סוכר חום כהה
- 4 כוסות קמח
- 1 כפית מלח
- 1 כפית אבקת אפייה
- חצי כף רוזמרין טרי קצוץ דק
- 1 כוס פרוסות שקדים (שקדים פרוסים לאפייה)
- מערבבים במיקסר חמאה וסוכר, ומקציפים עד שיש קרם אחיד ואוורירי.
- מערבבים בנפרד בקערה: מלח, קמח, אבקת אפיה, ורוזמרין.
- מוסיפים את תערובת הקמח לתערובת החמאה ומערבלים מעט במהירות נמוכה. מוסיפים שקדים ומערבבים בכף.
- יוצרים מהבצק גלילי נקניקים, עוטפים בניילון נצמד, ושמים בפריזר. אפשר לעצב את הגלילים בעזרת גלילי קרטון ריקים של נייר טואלט או נייר מגבת.
- מקפיאים לפחות שעה, אבל אפשר גם יותר.
- מחממים את התנור לחום בינוני (175 מעלות), מרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפייה.
- פורסים פרוסות מהבצק, מסדרים בתבנית (תשאירו קצת רווח, עוגיות גדלות לכל הכיוונים כשאופים אותן) ואופים 10-12 דקות, או עד שהן מזהיבות.
.
המלצה לסיום:
לאחרונה הוספתי למזווה הפמיניסטי שלי פריט חדש ואיכותי, הבלוג "כצעקתה", שמרכז דיווחים על הטרדות רחוב, ומהווה במה ראשונה ויחודית, בעברית, לדבר על קשר השתיקה שכרוך בהטרדות המינית ה"פושטיות". האמת היא שחשבתי להגיד כאן משהו מהקלישאות של "הרחבת גבולות הז'אנר", אבל נראה לי שהז'אנר האמיתי שמתרחב כאן הוא לא ז'אנר הבלוגים, אלא ז'אנר הנשיות, ובאילו אופנים אנחנו יכולות לסרב לחיות בראש מורכן. סחתיין
שיהיה שבוע משובח,
עלמה
אנה קיינר
14 בנובמבר 2010 at 16:24 (14 שנים ago)זה נשמע מגרה עד כדי שינוי תוכניות לארוחת ערב 🙂
Roncho
14 בנובמבר 2010 at 23:16 (14 שנים ago)כתבת נפלא כרגיל, והעוגיות נראות ונשמעות טעימות, אבל איפה לכל השדים משיגים עכשיו חמאה?
dvarimbalma
15 בנובמבר 2010 at 0:06 (14 שנים ago)בואנה, אני לא מבינה את העניין הזה עם משבר החמאה. כולם כותבים על זה באינטרנט, אבל במכולת הקטנה פה בפלורנטין יש כמויות של חמאה מהסוג הכי רגיל ובמחיר הרגיל.
כמו החורף שקיים רק באינטרנט, מבחינתי.
נעמה פלד
15 בנובמבר 2010 at 7:17 (14 שנים ago)גם אני לא הרגשתי את משבר החמאה על בשרי, לא ברמת גן, לא בתל אביב וגם לא באף סופר שעברתי דרכו.
הטוויסט עם הרוזמרין ינוסה. נראה מענין.
רוני
15 בנובמבר 2010 at 13:05 (14 שנים ago)העוגיות נראות יפיפיות ובטח גם טעימות מאוד.
אחלה קישור לבלוג "כצעקתה"
Roncho
15 בנובמבר 2010 at 14:53 (14 שנים ago)המשך לדיון "איפה קונים חמאה":
אז זה העונש שלי שאני לא גרה בפלורנטין? בצפון ת"א יש רק חמאה של פרזידנט, וזה נורא יקר, וליד העבודה שלי (נחלת בניימין / רוטשילד) לא מצאתי בכלל.
אגב, יש בעיה פה במערכת התגובות: לא הצלחתי להגיב לתגובה שלך. אני משתמשת בפיירפוקס, אם זה משנה משהו. נראה לי שכדאי לבדוק למה זה קורה…
נטלי
15 בנובמבר 2010 at 18:43 (14 שנים ago)הו! חיכיתי למתכון הזה. נשמע מעניין, ונראה לי שהשילוב הזה מוצלח במיוחד. ינוסה בהקדם.
חנה
20 בנובמבר 2010 at 13:38 (14 שנים ago)היה נדמה לי שראיתי אותך מהלכת ביום חמישי בערב עם עגלת קניות ברחוב הרצל.
בכל מקרה, אני מנצלת את ההזדמנות להחמיא על כתיבתך ועל בלוגך. המתכון ינוסה לכשתשוב החמאה למקום אליו היא שייכת (מדפי הסופר, כמובן).
dvarimbalma
20 בנובמבר 2010 at 13:48 (14 שנים ago)אם זו הייתה עגלה בצבע כתום עם נקודות, שהחזיקה אותה בחורה נמוכה שהולכת מהר ומכרסמת אפרסמון תוך כדי- זו הייתי אני. נשאלת כמובן השאלה איך לעזאזל זיהית אותי בכלל. אין פה הרי תמונות שלי. אנחנו מכירות מאיפשהו?
חנה
20 בנובמבר 2010 at 15:46 (14 שנים ago)יש ויש. בעמוד "מן התקשורת". חוץ מזה שאני טובה בלקשר בין תמונות של אנשים לבין אנשים במציאות.
dvarimbalma
21 בנובמבר 2010 at 0:41 (14 שנים ago)ואללה, לא חשבתי על זה. תגידי שלום בפעם הבאה. בכל אופן, אם ראית אותי במורד רחוב הרצל יכולת כבר לרדת אל שוק הכרמל ולקנות מלא חמאה, או למכולות בפלורנטין (רח' ולפסון) שבכולן יש חמאה
אריאלה
9 בדצמבר 2010 at 20:50 (14 שנים ago)האם הרוזמרין לא משתלט ? מזכיר לי מעט עוגיות מתוקות עם קצח שאכלתי לאחרונה שהיו מעולות, שם אגב הקצח לא השתלט, אז אולי אני חוששת לחינם…:)
טל
10 בדצמבר 2010 at 14:49 (14 שנים ago)העוגיות מצויינות!!
הייתי במצוקת סוכר חום אז הוספתי מעט סילאן- שהשתלב יופי!
יש לי שיח ענק של רוזמרין בחצר- ואני לא מוצאת לו יעוד חוץ משדרוג תפוחי האדמה- אז תודה תודה!
dvarimbalma
10 בדצמבר 2010 at 16:03 (14 שנים ago)סילאן נשמע יופי! שמחה שיצא לך טעים
נטע
17 באפריל 2011 at 18:50 (14 שנים ago)הכנתי ויצא טעים מאוד
אבל הסתבכתי קשות עם עניין הנקניקים – הם כל הזמן התפוררו לי, גם כשהכנתי אותם וחלקם גם אחרי שהוצאתי מהפריזר וחתכתי… אפילו הוספתי רבע כוס חלב כי היה נראה לי שהבצק פירורי מידי. הדבר היחיד ששיניתי מהמתכון המקורי הוא שימוש בגפרורי שקדים שחתכתי לחתיכות קטנות יותר – לא חושבת שזה אמור לשנות…
דרך אגב, הרוזמרין לא משתלט בכלל!! התקמצנתי עליו קצת כי חששתי וכעת אני מצטערת שלא שמתי יותרה 🙂
חפצי
1 באוגוסט 2011 at 18:30 (13 שנים ago)בדיוק מה שקרה לי:
הבצק היה נורא פירורי (גם אני השתמשתי בגפרורי שקדים במקום פרוסות אבל לא נראה לי שזה קשור) לאחר ההקפאה, כשחתכתי ל"פרוסות" הכל התפורר ונשבר. פשוט יצרתי עוגיות עם האגרוף (כמו קציצות)
לא ניסיתי להוסיף חלב, אבל אולי אפשר להוסיף ביצה?
בכל מקרה, אכן העוגיות אלוהיות ובאמת הצטערתי שלא שמתי יותר רוזמרין!
dvarimbalma
2 באוגוסט 2011 at 17:58 (13 שנים ago)טוב, זה גם עניין של עונה. החום המטורף הזה עושה דברים רעים לבצק פריך
נטע
2 באוגוסט 2011 at 18:05 (13 שנים ago)האמת שהכנתי את זה בכלל בפסח, לא כ"כ חם… האם יש לך רעיון איך שלא יקרה שוב?
חפצי
2 באוגוסט 2011 at 18:54 (13 שנים ago)אני גם לא בטוחה שזה קשור לחום.
אצלי הבצק יצא ממש חול, ניסיתי להוסיף טיפה שמן אבל זה לא ממש עזר
אולי להוריד קצת מהקמח ואז תהיה ויותר לחות לבצק/שומן לבצק, או כמו שאמרתי קודם, להוסיף ביצה? כדי לקשור הכל ביחד
נטע
10 בפברואר 2012 at 13:29 (13 שנים ago)מעתיקה עם התגובה מהפייס'ש:
Neta Maislos אפשר להקשות בקושייה? או שתיים? יש לי אבקת שקדים, שאלו שקדים טריים שנרגסו לכדי קמח (המרקם הוא כמו של קורנפלור) אולי אני אעשה במקום שקדים אורגינל? יש לו ריח דומיננטי לאבקה, מה נראה לך צריך להיות היחס?
והרוזמרין, לא כדי לגרוס אותו עד דק במטחנת קפה?
9 minutes ago · Like
Dvarim Bealma – דברים בעלמה בטח שאפשר להקשות בקושיות- אבל לדעתי עדיף בתגובות בבלוג, כי אז המידע יהיה זמין לעוד אנשים שמתעניינים בהמשך. אז להבא תכתבי בבלוג- סבבה?
1. אבקת שקדים תיצור מרקם אחר לגמרי, ולכן כן חשוב ללכת על שקדים רגילים כאן. אבקת שקדים כזו תהיה כמו להוסיף עוד קמח, ואז הבצק יהיה יותר מידי "קמחי" מבחינת המרקם. אם אין לך שקדים מהסוג שבו השתמשתי, אפשר שקדים רגילים ולקצוץ אותם.
2. הרוזמרין- השתמשתי ברוזמרין טרי, כלומר רטוב קצת, כלומר גבעול שאם תשימי אותו במטחנת קפה יהיה לך סוג של פסטו או מיץ ולא סוג של אבקה- ולכן עדיף לחתוך קטן. תקראי את התגובות בבלוג, אנשים העידו שבסוף הרוזמרין יוצא לא דומיננטי ולא צריך כל כך לפחד ממנו.
dvarimbalma
10 בפברואר 2012 at 14:18 (13 שנים ago)🙂
נעמה
17 במאי 2012 at 12:29 (13 שנים ago)היי עלמה, את חושבת שאפשר להוסיף לעוגיות גרידת לימון? אם כן, אז כמה היית מציעה להוסיף? תודה!
קרן
17 במאי 2012 at 13:36 (13 שנים ago)לא ברור לי איך לא הכרתי את הבלוג הזה עד היום
שאפו על הכתיבה, הצילומים , המתכונים והרעיונות
יום נעים
קרן
עומר
18 ביוני 2012 at 12:01 (12 שנים ago)הי עלמה ,
עשיתי את העוגיות בסופ"ש האחרון. יצאו מצויינות והשילוב של הרוזמרין ממש מוצלח. זה די משעשע ללכת לקטיף בשיחים שליד הבית כדי להכין עוגיות 🙂
מה שכן , הבצק יצא פירורי בצורה לא סבירה , עד כדי כך שהנחתי שיש בלבול במתכון ושמתי כמות חמאה כפולה (עשיתי חצי מהכמות של המתכון אבל השתמשתי ב 250 גרם חמאה). הבצק יצא כמו שצריך בצורה הזו , לא רטוב במיוחד ולא פירורי.
תודה על המתכון , עומר
dvarimbalma
19 ביוני 2012 at 9:55 (12 שנים ago)המממ. האמת היא שהרבה אנשים התלוננו על מרקם הבצק, ואני מתחילה לחשוב שאולי עשיתי כאן איזושהי טעות הקלדה במתכון שדפקה אותו. אכין את העוגיות שוב בסופ"ש הקרוב ואעדכן כאן, צריך לברר את הסוגיה!
אנונימי
16 באוקטובר 2012 at 17:48 (12 שנים ago)נראה נהדר כל כך וגם הכתיבה כמו תמיד יפהפייה.
מתכננת להכין בקרוב ורציתי רק לדעת אם יש עדכון לגבי המתכון – אני מתכוונת, התלונות פה על המרקם הן בגלל טעות הקלדה או סתפ צירוף מקרים?
תודה =)
dvarimbalma
17 באוקטובר 2012 at 1:13 (12 שנים ago)בדקתי והכמויות במתכון אכן מדוייקות. ואז בדקתי שוב גם בספר של מיכל לוי-אלחלל והכמויות בסדר (היא לא מכינה את זה עם רוזמרין)